אנמיות המוליטיות Flashcards
האריתרוציט
אורך חיי האריתרוציט – בכלב – 100-120d , חתול- 70-78d
גורמים הקובעים את אורך חיי האריתרוציט:
1 . פעילות מערכות אנזימטיות דוג’ מערכת חמצון חיזור
2 . מידת חשיפה לנזקי חמצון חוזרים
3 . שינויים במאזן הסידן
4 . ירידה במטען החשמלי השלילי של ממברנת התא
5 . הופעת אוטו- נוגדנים כנגד גליקוליפידים וגליקופרוטאינים ממברנליים.
המוליזה
אינטרא וסקולרית- המוגלובינמיה המוגלובינוריה וצהבת
אקסטרא וסקולרית-צהבת ספרוציטים
פתוגנזה: אינטרה וסקולרית: -אימונולוגיIGM+משלים -נזקים ממברלים בעקבות חמצון -נזקים ממברנלים בעקבותקטיונים
באינטרה נראה המוריה והמוגלובינוריה - מסרכזים-בהמטוריה נראה משקע בהמוגלובינוריה נהשתן יהיה אדום
מיוגלובין לא ישנה את צבע הפלזמה
המוליזה אקסטרא וסקולרית
המוליזה מחוץ לכלי דם נעשית בטחול בעיקר, אך גם במוח העצם ובכבד
אריתרופגוציטוזיס-
יכול להיות מתווך אימונולוגית עי רצפטור FC
או לא אימונולוגי עקב נזקים כימיים שינויי צורה ופיטינג בטחול
ספרוציטוזיס הוא הסמן הרגיש ביותר לנוכחות המוליזה מחוץ לכלי הדם.
סק של אנמיות המוליטיות
צהבת בילירובינוריה-תקדים צהבת קלינית חום DIC-בעיקר באנמיות אינטרא וסקולריות IMHA עלול להוביל לPTE שסימניו חוסר מנוחה קשיי נשימה ואף מוות פר אקוטי
סימנים המטולוגים:
מהתחלה אין ככ סימנים למעט ירידה בPCV HB וספרוציטוזיס באקסטרא
סימני רגנרציה ראשונים תוך 48 ש שיא תוך 5-7 יום
אם ההמוליזה אינטרא - תהיה עליה שגויה בMCHC
אם היא אקסטרא-הMCHC ירד
אנמיות המוליטיות יותר
רגנרטיביות מאנמיות המורגיות בעלות אובדן דם זהה
בחלק מה- IMHA יש טרומבוציטופניה בגלל נוכחות IMT ( Evans’ syndrome
סיווג אנמיות המוליטיות
זיהומיות
בבזיה מיקופלזמה - כ&ח
ציטאוקזואון-ח
לפטוספירה-כ
כימיקלים
עופרת נחושת ניטריט ניטראט בצל
גופיפי היינץ
בצל שום פרצטמול מתילן בלופנותיאזינים בנזוקאין
אנמיות המוליטיות ע”ר זיהומי
cytoxozoonosis
הטפיל- Cytoxozoon felis הוא טפיל מעל-משפחת פירופלסמידה, משפחת Theillridae .
חתול המאכסן העיקרי
בשלבים טרמינליים, הטפיל
מתרבה במאקרופאגים בדם, מביא לפיצוצם ולהדבקת RBC
לרב המופע הוא
דמוי signet ring )
אנמיה נורמו- נורמו
עד 5% מה- RBC נגועים בטפיל
תרומבוציטופניה וDIC
עי חסימת כלי דם עי מקרופגים מזוהמים
טיפול
IMIDOCARB
אנמיה אימונוהמולטיות על רקע תרופתי
PTU בחתול
פרופיל תיאו-יוראציל היא תרופה אנטיטיירואדית הניתנת לחתולים עם היפרתירואידיזם
הוחלפה עי MTU
8% מהחתולים המטופלים מפתחים IMHA
התרופה נספחת לשטח פני ה – RBC , ונוגדנים הנוצרים
כנגד התרופה מביאים להרס אימונולוגי
טרומבוציטופניה
טיטרים גבוהים של ANA
אנמיות המוליטיות נרכשות על רקע נזקי חמצון
נחושת עופרת פגמים מולדים הופופוספטמיה מיקרואנגיופתיות
3 תהליכי חמצוןפתולוגי באריתרוציט:
מתהמוגלובינמיה-הפיך
חמצון גלובין בשייר סולפהידרילי-בלתי הפיך
חמצון פוספוליפידים-בלתי הפיך
אנמיות עם גופיפי היינץ
מורכבים מאגרגציה של
המוגלובין שעבר דנטורציה חמצונית בשיירי הסולפהידריל בגלובין
בצביעת רומנובסקי לא יקלטו צבע - רק בניו מתילן בלו
-סופרא ויטלית
בכלב, לכידת
גופיפי היינץ מממברנת ה- RBC חלה בטחול ע”י פונקצית ה- pitting של המאקרופאגים. טחול של חתולים
הוא בעל יכולת ירודה לבצע pitting ולכן חלה המוליזה מלאה של התא. רוב האנמיות עם גופיפי היינץ הן
אקסטרה- וסקולריות
חתוליים אינם
מסלקים גופיפי היינץ בטחול וסילוק טחול לא מביא לשינוי בקצב סילוקם
- Band-3- protein - B3P .
זהו החלבון אליו מתאספים גבישי ההמוגלובין בצמוד לממברנה
בעקבות כך יש אגרגציה של החלבון הממברנלי וזה מביא לחיבור של נוגדנים אשר מזוהים עי FC רצפטור של מקרופאגים
שתרופות המעכבות את מערכת החיסון התאית כמו
גלוקוקורטיקואידים, שנחשבו בעבר כחסרי משמעות בטיפול באנמיות עם גופיפי היינץ, עשויות להיות
בעלות אפקט חיובי המשמר את ה- RBC תחת נזק חמצוני משמעותי, ועשויים לקנות לחיה זמן על מנת
לייצר RBC חדשים
למה חתולים סובלים יותר מאנמיה של גופיפי היינץ?
חתוליים רגישים יותר לנזק חמצוני בגלובין בגלל
נוכחות 8-10 קבוצות סולפהידריל בגלובין, לעומת 2-4 ברוב מיני החיות )כלב למשל(. כמו כן, מערכת
הגלותטיון פחות פעילה בחתול לעומת הכלב. בנוסף, מערכות הדטוקסיפיקציה בכבד בחתול איטיות ומגיעות
לרוויה מוקדם למדי. מערכת הקוניוגציה ההפאטית בחתול תלויה בסולפונציה יותר מאשר בגלוקורוניזציה
טיפול באנמיות עם גופיפי היינץ
עירוי דםת סילוק ומניעת ספיגת רעלנים טיפול תומך וגלוקוקורטיקואידים
הרעלת בצל
הסטוריה לא ברורה
מרעיל בכל צורה
המטבוליט המרעיל של בצל הוא n- propyl disulfide .
גופיפי היינץ יופיעו ב- 90% מהתאים יממה לאחר האכילה
המוליזה וירידה בPCV לאחר חמישה ימים
אנמיה אקסטרה וסקולרית ברורבה
עוד חומרים שגורמים להיינץ - שום ברוקולי פרופילן גליקול ויטמיןK3 אבץ נחושת נפטלין
הרעלת נפתאלן
מתפרק בכבד למספר מטבוליטים, כשהגורם להמוליזה הוא אלפא-נפתול
המוליזה אינטרא-וסקורלית קשה
הקאות
הפטוטוקסי
הרעלת אבץ בכלב
ברגים, מסמרים, אביזרי פרזול, מטבעות סנט אמריקאי )עד 1983 (.
בחומציות הקיבה משתחרר אבץ-אוקסיד. גם משחות, נרות נגד טחורים, משחות עור,
שמפו רפואי
אנמיה המוליטית אינטרא-וסקולרית קשה ־ הופעה של גופיפי היינץ ־ אנמיה המוליטית אקסטרא-וסקולרית קלה ־ ספרוציטים ־ המוגלובינמיה והמוגלובינוריה, צהבת ובילירובינוריה
הרעלת פרצטמול
בחתול אחת הנפוצות החל ממינון של 30 מג לקג הנזקים הם מטהמוגלובינמיה ואנמיה עם גופיפי היינץ. פנאצטין הופך בגוף לפרצטמול במינון של 120, 45% מתהמוגלובינמיה
בכלב ואדם רוב התרופה מסולקת עי גלוקורונידציה אך בחתול רק שלוש אחוז קורה ככה והשאר עובר סולפוציה. בעת העמסה מערכת הצימוד עוברת רוויה והסילוק נעשה עי ציטוכרומים
המטבוליטיפ של ראקציות אה הם מחמצנים מאוד חזקים
המטבוליט העיקרי שנוצר הוא N- acetyl benzoquinoneimine
בתנאים נורמאליים המטבוליט הזה עובר חיזור ע”י מערכת הגלוטתיון בכבד
לחומצה מרקאפטורית שאינה טוקסית ומופרשת בשתן. תחת עומס המחמצנים ועם דלדול מערכת
הגולתטיון בכבד, מטבוליט הביניים נוצר בעודף, אינו מחוזר, גורם נזק להפטוצטים, מופרש לדם ופוגע ב-
RBC
הסטוריה לא תמיד ברורה
סק
הסימנים קשורים להיפוקסיה עקב מטהמוגלובינמיה
נפיחות של הפנים – סימן ספציפי בחתול
ריריות חיוורות או חומות טכיקרדיה טכיפניאה דיספניאה
סימני אנמיה המוליטית הן אינטראווסקולרית והן אקסטראווסקולרית עקב גופיפי היינץ
המוגלובינוריה והמוגלובינמיה למי ששרד את שלב המתהמוגלובינמהי
בשלב מתקדם, לאחר < 12-24h תופיע היפרבילירובינמיה
האנמיה המוליטית רגנרטיבית על כל מאפייניה
טיפול:
עירוי דם ) packed cells
-מתילן בלו-
משרה פעילות של אנזים מטהמוגלובין רדוקטאז
אלטרנטיבי
N- acetylcystein – חומר ספציפי לטיפול בהרעלת אקמול.
התורם קבוצות סולפהידריליות המאפשרות שיקום מאגרי הגלוטתיון
סודיום סולפט-סינרגיסטי עם אנאצטיל
ויטמין סי
סימטידין – חסם H2-R ובנוסף מעכב ציטוכרום P-450 - רדוקטאזות בכבד ולכן כנראה מעכב
ייצור מטבוליטים אוקסידאנטים בכבד
S- Adenosyl- methionine) SAMe
כנוגד חמצון ותורם קבוצות סולפהידריליות. משמש גם לטיפול מונע הפטוטוקסיות של מספר
תרופות כימותרפיות בניהן CCNU .
הרעלת פאראצטמול בחתול, מתן SAMe הביא לשיפור ריכוז GSH
יותר יעיל כנג גופיפי היינץ מאשר מתהמוגלובינמיה
בכלב
מורעלים במינון של 200
עד 45 בטוח
כלבים מראים
סינדרום הפאטי עקב הרעלה בדומה לבני אדם.
ריבוי מוקדי נמק ופיברוזיס
טיפול: דומה לזה שניתן בחתול
אנמיה המוליטית חיסונית בכלב – IMHA
נפוצה בכלבים, נדירה בחתולים
2תגובה של רגישות יתר בה מעורבים קומפלקסים אימוניים מסוג , המתווכת על ידי לימפוצטים Th ( CD4 ,)
כאשר התגובה ברובה היא תגובת Th1 )תאית
חשיפה או ספיחה של אנטיגנים לממברנת האריתרוציט
יש שיבוש בפעילות תאי טי רגולטורים האמורים לדכא פעילות אוטואימונית
השילוב בין חשיפת אנטיגנים על פני ממברנת האריתרוציט, עיבוד על ידי תאים דנדריטיים וגיוס תאי Th , יחד עם
אובדן פעילות תאי Treg , מביא לתחילת תגובה של מאקרופאגים כנגד אריתרוציטים
תאי Th משפעלים תאי B באמצעות הפרשה של אינטרפרון גמא, מה שמביא להפרשת נוגדנים כנגד מרכיבי הממברנה של
האריתרוציטים. התאים הרגולטוריים כושלים ולא מביאים לסיום מהלך בלתי תקין זה. הנוגדנים שנוצרים, IgM או Ig
+משלים
אם נקשרים די מרכיבי
משלים לאריתרוציט, הוא יעבור המוליזה אינטרא-וסקולרית. במידה והכדורית אינה מתפוצצת, היא צפויה לעבור הרס
על ידי מאקרופאגים.
בנוסף ךצאקרופגים, מתקיים גם הרס של אריתרוציטים על ידי
לימפוציטים ציטוטוקסיים - תאי CTL ( CD8 ( ועל ידי תאי NK
בכלבים הצורה הנפוצה היא IMHA ראשונית-אידיופאתית
שניונית היא כזו בה ידוע הגורם הראשונילהתפתחות הנוגדנים - תרופות או זיהומים או נאופלזיות
סינדרום אוונס, הכולל IMHA משולב עם IMT , שכיח יחסית בכלבים המפתחים IMHA ( 20-70% מהמקרים(. בחלק
מהחתולים מתקיים גם הרס של ניוטרופילים בשלים במנגנון immune mediated מה שמביא לפאנציטופניה. בכלבים,
התופעה הזו יכולה להיקשר לארליכיה )ההרס העיקרי נובע מפגיעה במח העצם, ולא מהרס ניוטרופילים בשלים
IGM-INTRAVASCULAR
IGG-EXTRAVASCULAR
פגיעה באריתרוציטים ב- IMHA
ברוב מקרי ה- IMHA נוצרים נוגדני IgG , קיבוע המשלים אינו יעיל והאנמיה המתקבלת היא אקסטרא-וסקולרית
הנוגדנים יכולים לפגוע באריתרוציטים בשלים, ברתיקולוציטים, ואף בפרהקורסרים מוקדמים של השורה האדומה -
אפילו ברמת ה- CFU או BF
כאשר האחרון קורה, לא נראה כלל תאים אדומים במח העצם וזה יקרא
pure red cell aplasia .
סיגנלמנט
גיל ביניים, 8-6 שנים, בעיקר בנקבות מעוקרות
סימנים קליניים
צורה פראקוטית
התמוטטות בחיה שנראית ביראה עקב המוליזה אינטרה
דיכאון אנמיה ריריות חיוורון וסימני הלם
חום, המוגלובינוריה, צהבת מאוחרת יחסית )אם החיה
שורדת את השלב הפראקוטי, צהבת תופיע 48 שעות לאחר המשבר ההמוליטי
שורדת את השלב הפראקוטי, צהבת תופיע 48 שעות לאחר המשבר ההמוליטי(, הקאות )משנית לדלקת, לעיתים יש ולרוב מוות. הצורה הפחות נפוצה
צורה אקוטית עד כרונית
נפוצה יותר
ירידה בחיוניות – דיכאון,
אנורקסיה, אדישות, ירידה בסיבולת גופנית וחולשה. כמו כן – ריריות חיוורות, חום )גלי(, טאכיקרדיה וטאכיפנאיה )משנית
לאנמיה(, ספלנוהפטומגלי )כיוון שלרוב ההמוליזה היא אקסטרא-וסקולרית(, לימפאדנופאתיה )כיוון שיש גם פרוליפרציה
של קשרי לימפה, וגם בתוך קשרי הלימפה נמצאים מאקרופאגים המשתתפים בתגובה החיסונית(, וצהבת
בחיות שמפתחות IMT במקביל )סינדרום אוונס(, נצפה לפטכיות ואכימוזות. כנל לגביDIC
PTE מאוד נפוץ וחראי להרבה ממקרי המוות גורמי סיכון לPTE יפואנטיתרומבינמיה צהבת קומבס שלילי
אבחון
PCV נמוך רגנרטיבי 80 כלבים חצי מהחתולים MCV גבוה MCHC גבוה שגוי באינטרה ונמוך באקסטרה אניאיזוציטוזיס
משטח
פוליכרומזיה, מאקרוציטוזיס, אנאיזוציטוזיס, היפוכרומזיה, תאי מטרה,
גופיפי האוול-ג’ולי, רתיקולוציטוזיס ב- NMB ומטרארובריציטוזיס.
לניוטרופיליה עם סטייה שמאלה
אוטואגלוטינציה גם כן יכולה להופיע בסלייד. גם טפילים הגורמים ל- IMHA שניונית יכולים להופיע במשטח – למשל
בבזיות.