אמוציות Flashcards
אמוציה
תגובה חולפת לאירוע, גירוי או מחשבה. לרוב האמוציה לא מודעת
מצב רוח
אין אירוע, גירוי או מחשבה ספציפיים שמהווה את הגורם, יכול לנבוע גם מצריכה של חומרים, הורמונים. לרוב ממושכים יותר מאמוציות.
אפקט affect
המונח הכללי הכולל אמוציה וגם מצב רוח
מעגל WPVA
המצב בעולם, המאורע, מוביל לתפיסה, מוביל להערכה קוגניטיבית, מוביל לפעולה שמובילה לשינוי כלשהו במצב וחוזר חלילה.
ששת מרכיבי האמוציה
לא הכרחיים אבל כולם מאפיינים אמוציות באופן כללי, הגבולות ביניהם לעיתים אפורים.
- עוררות פיזיולוגית
- הבעות פנים, מנח גוף, גוון קול
- הערכה קוגניטיבית של המצב ושל העוררות הפיזיולוגית
- נטיות מחשבה ופעולה
- תגובה לרגש
- חוויה רגשית מודעת feeling
פה הנת”ח - פיזיולוגית, הבעות פנים, הערכה קוגניטיבית, נטיות, תגובה, חוויה
עוררות פיזיולוגית
המערכת הסימפתטית מכינה אותנו למצבי חירום (fight-flight-freeze)
לתגובות הפיזיולוגיות יש משמעות תפקודית במצבי חירום, למשל הרחבת אישונים מאפשרת קליטה של יותר מידע מהעיניים.
העוררות הפיזיולוגית נמדדת באמצעות פוליגרף
- הבעות פנים, מנח גוף, גוון קול
מתקשרים את האמוציה לסביבה, לעיתים כדי לגייס את הסביבה או להתריע לה. הבעות פנים הן שפה, אמצעי תקשורת, לכן הבעות הפנים מובעות בעיקר כשיש עם מי לתקשר.
מנח גוף נוטה להיות מאוד אינפורמטיבי, גוון קול מושפע מאלמנטים תרבותיים, לעיתים ניתן להבחין על בסיס הקול, אינטונציה, אורך המילים והמשפטים באמוציה שהאדם מרגיש.
התיאוריה של פול אקמן
אמוציות הן סדרה של 7 תוכניות בסיסיות המתבטאות בהבעות הפנים - פחד, כעס, גועל, עצב, הפתעה, שמחה ובוז. יש עדויות לכך שהבעות פנים הן אוניברסליות ואבולוציוניות
- הערכה קוגניטיבית של המצב ושל העוררות הפיזיולוגית
ישנו שילוב בין הערכה של המצב והערכה של העוררות הפיזיולוגית שמתקיימת. הערכה גם של המצב עצמו, האם הוא מסוכן/מפחיד/משמח ובמקביל הערכה לפי האמוציה עצמה שאנחנו מרגישים.
מתרחשת פרשנות מהירה ואוטומטית של הסיטואציה, לרוב באופן לא מודע, כאשר עוד אין שיום של הרגש
תיאוריות של הערכה קוגניטיבית
- תיאוריה של מימדי הערכה
- תיאוריית משוב הפנים
- התיאוריה של שכטר וזינגר
תיאוריה של מימדי הערכה
(הערכה קוגניטיבית של המצב ושל העוררות הפיזיולוגית)
ישנם מימדים שונים להערכה קוגניטיבית של המצב, שילובים בין מימדים שונים יוצרים אמוציות שונות.
מימד 1: האם המאורע התרחש או לא
מימד 2: האם המאורע שהתרחש רצוי או לא
מימד 3: מי גרם למאורע
תיאורית משוב הפנים
(הערכה קוגניטיבית של המצב ושל העוררות הפיזיולוגית)
תנועת שרירי הפנים יכולה להשפיע על החוויה הרגשית. האמוציה מאופיינת בהבעת פנים אופיינית. ניתן ליצור בצורה מלאכותית תגובה פיזיולוגית וכך לייצר חוויה אמוציונלית.
התיאוריה של שכטר וזינגר
(הערכה קוגניטיבית של המצב ושל העוררות הפיזיולוגית)
העוררות הפיזיולוגית המתרחשת אינה ספציפית, יכולה להיות עוררות דומה (קצב לב, זיעה) בעת חוויה אמוציונלית שונה (כעס, התרגשות). לטענתם של שכטר וזינגר אנו משתמשים במידע שלנו לגבי המצב כדי לתת פרשנות לעוררות.
מוסבר באמצעות ניסוי הגשרים, כאשר החוויה הייתה יותר מפחידה, היא הובילה לתחושות פיזיולוגיות של פחד אשר שויכה לתחושה של משיכה, שהובילו לכך שהנסיינית נתפסה ביניהם כמושכת יותר
נטיות מחשבה ופעולה
הנטייה של האדם לפעול בתגובה לאמוציה מסוימת, באופן הסתברותי. לדוגמה כאשר חשים פחד אז הנטייה היא לברוח.
הטיית קשב
(נטיות מחשבה ופעולה)
בניסוי התבקשו למצוא פרצוף כועס ופרצוף שמח בתוך קבוצת אנשים ניטרליים או בקבוצה שמביעה אמוציה שונה מהשאר. התוצאות מראות שמוצאים מהר יותר את הפרצוף הכועס, כנראה בגלל נטייה אבולוציונית.