Visceral Osteopathy Flashcards

Question 1

Q

מבוא

מי היה
Jean Pierre Barral?

Answer

A

מי שהניח את ההיפותזה לגבי
Visceral Osteopathy
בשנת 1972
הבסיס לקונספט שהציג היה: אם כל המפרקים זזים, אז גם האיברים הפנימיים זזים.

Question 2

Q

מבוא

מה היתה ההיפותזה של ברל?

Answer

A

לאיבר בריא יש תנועה פיזיולוגית.
המודיפיקציה התנועתית שלו ברפיטטיביות של אלפי חזרות ביום, עלולה ליצור שינויים משמעותיים הן לאיבר והן לסטרוקטורות הקשורות אליו.
איבר לא בריא יהיה מוגבל בתנועה שלו.

Question 3

Q

תנועה ויסרלית

אילו ארבעה סוגים של תנועה קיימים לאיברים הפנימיים?

Answer

A

1- Motricity
2- Mobility
3- Motility
4- Peristaltic movement

Question 4

Q

תנועה ויסרלית

מהי Motricity?
תני דוגמה

Answer

A

Motricity
היא התנועה הפאסיבית של איבר פנימי המהווה פועל יוצא של תנועה מערכת שלד שריר

לדוגמה, כשנבצע כפיפה צידית של הגוף ימינה, האיברים האבדומינלים בצד ימין ידחסו, בעוד שבצד שמאל הגוף נמתח, ועל כן גם האיברים הפנימיים ימתחו מהאחזים שלהם

כאוסטיאופתים אנחנו רואים כי ישיבה ממושכת דוחסת את המעי הדק והגס מה שמביא לירידה בפריסטלטיקה. הסטרוקטורות שהכי נפגעות במנח זה הן הספינקרטים של מע’ העיכול.

Question 5

Q

תנועה ויסרלית

מהי
Mobility?

Answer

A

Mobility
תנועה בין שני איברים/
בין איבר לקיר הבטן/
בין איבר לסרעפת/
בין איבר למע’ המוסקוסקלטאלית.

תנועה זו נגזרת מה- Motricity
בשילוב עם מנגנון ״automatism”
אותה אוטומציה מוגדרת
כתנועה לא רצונית של שריר חלק או ישר

Question 6

Q

תנועה ויסרלית

מי יכלל בהגדרה של תנועות אוטונומיות/לא רצוניות של ה- Mobility?

Answer

A

1- Respiratory movement
of the Diaphragm

2- Cardiac motion

Question 7

Q

Respiratory movement of the Diaphragm

כמה נשימות אנחנו נושמים במנוחה בדקה בממוצע?
כמה פר יום?

Answer

A

במנוחה אנו נושמים בין 12-15 פעמים בדקה, בממוצע אנו נושמים יותר מ-25000 פעמים ביום.

Question 8

Q

Respiratory movement of the Diaphragm

מה קורה לאיברים הפנימיים בשאיפה?

Answer

A

בשאיפה:
הסרעפת יורדת
הנפח הטורקאלי עולה
האיברים הפנימיים נדחפים מטה
בשל ה- elasticity & extensibility
של קיר הבטן, מתאפשרת להם תנועה קדימה

במהלך שאיפה Visceral Mobility
נעה לעבר ה- midline

Question 9

Q

Respiratory movement of the Diaphragm

מה קורה לאיברים הפנימיים בנשיפה?

Answer

A

בנשיפה:
הסרעפת נעה למעלה
הנפח הטורקאלי קטן
האיברים הפנימיים נמשכים
superiorly & posteriorly

Question 10

Q

Cardiac motion

כמה פעימות לב יש בזמן מנחה בממוצע בדקה?
כמה פר יום?
מה האפקט שיש לכל פעימה?

Answer

A

65 times per minute
93600 times per day
כל פעימה מייצרת ויברציה על ה-
mediastinal organs
& the abdominal organs

Question 11

Q

תנועה ויסרלית

מהי
Motility?

Answer

A

התנועה האורגנית של האיבר הפנימי, בעלת תדירות ואמפליטודה (משרעת תנודה-ההפרש בין נק’ המינימום לנק’ המקסימום) נמוכות.
נדרש תרגול וניסיון רב בכדי להצליח להרגיש תנועה זו.

מהווה את ביטוי התנועה האורגנית של רקמת האיבר. מדובר בתנועה של האיבר בלבד,
אשר לא מושפעת ממערכת אחרת

Question 12

Q

תנועה ויסרלית

אילו שתי תאוריות קיימות
למקור תנועה ה- Motility?
מה משותף לשתיהן?

Answer

A

1- זיכרון תאי של הגירת האיברים
בהתפתחות האומבריאולוגית
זוהי חזרה ריתמית של תנועות עובריות, הנדות בין הנקודה המקורית למיקום הסופי של האיבר.

בשאיפה ה- Motility
נעה הרחק מה- Midline

לדוגמה- כבד מתפתח בעוברות בצד שמאל ועובר לצד ימין עד סוף הגדילה, תנועת הכבד תהיה מאוד מינורית (אך קיימת) ממקומו בצד ימין בשאיפה קלה למקומו המקורי בצד שמאל וחזרה.

2- PRM
(primary respiratory movement)
תנועת CSF והנוזל הבין תאי

שתי התפיסות לגבי מקור התנועה דומות בכך ששתיהן תנועות טבועות של הרקמות והתדירות שלהן אינה מושפעת מגורמים חיצוניים.

Question 13

Q

תנועה ויסרלית

מהי
Peristaltic movement?

Answer

A

תנועה שנוצרת מהתכווצויות השרירים החלקים המאפשרות את התקדמות הבולוס/chyme (תכולת מע’ העיכול) לאורך מע’ העיכול.
השריר החלק מתכווץ ברצף כדי לייצר גל פריסטלטי (מלשון פריסטלטיקה, חילוף חומרים) המניע את הבולוס או ה- chyme לאורך הצינור.

תנועה פריסטלטית מורכבת מ:
הרפיה של שרירים חלקים מעגליים
-> התכווצות שלהם מאחורי החומר הלעוס
כדי למנוע ממנו לנוע אחורה
-> התכווצות שרירים חלקים אורכיים
כדי לדחוף אותו קדימה

Question 14

Q

Visceral articulation

ע”י מה מוגדרת
Visceral articulation?

Answer

A

ציר -1
אמפליטודה -2
(משרעת-תְּנוּפַת הַתְּנוּדָה, הַסְּטִיָּה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר לְכָאן וּלְכָאן מִנְּקֻדַּת שִׁוְיוֹן הַמִּשְׁקָל מִנְּקֻדַּת הַמְּנוּחָה) של סטרוטורה ויסרלית

Question 15

Q

Visceral articulation

ממה מורכבת
Visceral articulation
(מפרק ויסרלי)?

Answer

A

1- Sliding surface
Organ/Organ
Organ/Muscle
Organ/Skeleton
=serous membranes

2- Attachments אמצעי חיבור

Question 16

Q

Visceral articulation

אילו סוגי סרוזות יש?

Answer

A

1- Meninges (cns.)
2- Pleura (lungs)
3- Peritoneum (abdominal cavity)
4- Pericardium (heart)

Question 17

Q

Visceral articulation

מה הם ששת צורות אמצעי החיבור של איברים פנימיים?

Answer

A

1- Double layer system
2- Ligamentous system
3- Turgor
4- Intracavitary pressure
5- Mesenteric system
6- Omental system

Question 18

Q

Visceral articulation

מהי ה-
Double Layer System?

Answer

A

קפלים של סרוזה (פריטוניאום/פלורה/פריקדיום/קרומי המוח)

מערכת זו מתקיימת ב:
Pulmonary, Peritoneal & Cerebrospinal visceral articulations

המערכת הדו-שכבתית יוצרת אפקט יניקה.
שתי השכבות המונחות שטוחות זו מול זו (ומופרדות רק בשכבת נוזל דקה) נמצאות בלחץ יחסי, ובאופן פיזיולוגי אינן ניתנות להפרדה. התנועה האפשרית היחידה
היא החלקה אחד על השני.

Question 19

Q

Visceral articulation

מהי ה-
Ligamentous system?

Answer

A

רצועות בין איברים פנימיים, קפלים של סרוזות (ללא נוזל, א-ווסקולרים).
שומרות על האיבים הפנימיים במקומם.
דוגמה: coronary lig של הכבד.

Question 20

Q

Visceral articulation

מהו
Turgor effect?

Answer

A

פועל על איברים חלולים.
האיבר לעולם יתפוס את מירב הנפח
שיתאפשר לו במרחב נתון.

האיברים יתרחבו עד כמה שניתן ע”מ להגדיל את שטח הפנים של משטחי ההחלקה עם איברים שכנים. זאת ע”מ למזער את האנרגיה הדרושה ל- Mobility שלהם

Question 21

Q

Visceral articulation

מהו
Intracavitary pressure?

Answer

A

לחצים בחללי בית החזה והבטן =
סכום הלחצים בתוך כל איבר (לחץ תוך-ויסרלי)
+ הלחץ בין האיברים.

חייב להיות תמיד באיזון עם לחצים מבחוץ
(extracavitary pressures)
משקל, לחץ אטמוספרי,
ומתח שרירי של קיר הבטן.

Question 22

Q

Visceral articulation

איפה נראה לחץ גבוה יותר,
בבית החזה או בחלל האבדומינלי?

Answer

A

הלחץ בבית החזה
(supradiaphragmatic pressure)
נמוך מהלחץ בחלל הבטן (subdiaphragmatic pressure)

ותמיד שלילי (-5mmHg)
זאת כדי לאפשר כניסת אוויר,.
הלחץ בחלל הבטן מסתנכרן (+5mmHg),
כך תכולת חלל הבטן תלויה למעשה מהסרעפת.

ניתן להגביר את הלחץ בחלל הבטן אם נושפים כנגד משהו: לדוג’ קש סתום/תוך כדי שמתפנים.

Question 23

Q

Visceral articulation

תני דוגמה לפתולוגיה הנגרמת מלחץ תוך בטני מוגבר

Answer

A

אדם עם עצירות כרונית מגיע ללחץ של +200mmHg בזמן שמתפנה
עלולים להיות שינויים בדופן הסיגמויד, בצורת כיסים, פתולוגיה הנקראת:
diverticulosis.

אם הכיסים מתמלאים ונהיים דלקתיים בגלל צואה שנתקעת שם, הפתולוגיה תיקרא: diverticulitis
(בד”כ בגיל מבוגר)

מקרה מחקר diverticulitis:
גבר מעל גיל 60 עם היסטוריה רפואית של עצירויות כרוניות, בעל כאב ב-LLQ
אין יציאות, מגיע עם חום
מיד יעלה חשד ל- diverticulitis

Question 24

Q

Visceral articulation

מהי ה-
Mesenteric system?

Answer

A

אמצעי חיבור מקיר הבטן האחורי לאיבר
(מעי דק וגס).
קפלי פריטוניאום שמכילים כלי דם, עצבים ולימפה, תפקיד יותר הזנתי מאשר מייצב.

Question 25

Q

Visceral articulation

מהי ה-
Omental system?

Answer

A

אמצעי חיבור בין איבר לאיבר (במע’ העיכול). קפלי פריטוניאום שמכילים כלי דם, עצבים ולימפה, תפקיד הזנתי ותפקיד מייצב
(חזק יותר מ- meso).

Question 26

Q

Visceral restriction

איך מוגדרת
Visceral restriction?

Answer

A

כל הורדה/הפחתה בתנועה היא סוג של מגבלה. מגבלת תנועה ויסרלית היא מגבלה באפשרות של האיבר הויסרלי או חלק ממנו, לנוע בכל סוגי התנועה (מוטריסיטי, מוביליטי, מוטיליטי
או תנועה פריסטלטית).

Question 27

Q

Visceral restriction

מהי
Functional restriction?

Answer

A

רק התיפקוד של האיבר מושפע ומוגבל

Question 28

Q

Visceral restriction

מהי
Positional restriction?

Answer

A

היחסים האנטומים של האיבר עוברים שינוי ומתקיימת מודיפיקציה של הארתיקולציה שלהם (משטחי החלקה)

לדוגמה: צניחה של איבר

Question 29

Q

Visceral restriction

מה יכולים להיות המקורות למגבלה ויסרלית?

Answer

A

RESTRICTIONS:
1- ARTICULAR
(משטחי החלקה בין איבר לאיבר)
2- LIGAMENTOUS
(אמצעי חיבור)
3- MUSCULAR
(דופן השרירים החלקים של האיבר)
4- Foods
5- Endocrinological
6- Chemical
7- Environmental
8- Psychological, Emotional factors!!!
בויסרל, ההשפעה הרגשית תמיד נוכחת ולא ניתן לנתקה מן הפיזי

Question 30

Q

Visceral restriction

מה הם
Adhesion/Fixation?
מה ההבדל בינהם?

Answer

A

איבוד/ירידה במוביליטי ובמוטיליטי
כאשר ההחלקה של האיבר לא מלאה
בין משטחי החלקה שלו.
יכולה להיגרם מניתוח/רקמה צלקתית/
זיהום המחולל תגובה דלקתית הגורמת לדיספונקציה במשטחי ההחלקה.

לא נראה אותן בעיניים באופן חיצוני
נחוש Fix Point
סביב הרקמה הצלקתית/התקועה
(האיבר משנה את ציר התנועה שלו)

Adhesion (הידבקות)
מתייחס לירידה במוטיליטי של האיבר.
Fixation (קיבעון)
מתייחס לירידה גם במוטיליטי וגם במוביליטי.

Question 31

Q

Visceral restriction

מה ההבדל בין הגבלה ארטיקולרית חלקית למלאה?

Answer

A

הגבלה ארטיקולרית חלקית =
משנה את ציר התנועה של האיבר,
הציר עובר דרך ההידבקות.

הגבלה ארטיקולרית מלאה=
מעכבת לחלוטין את תנועת האיבר,
האיבר מאבד את הקצב שלו.
החיוניות והיכולת שלו לתפקד כראוי נפגעת.

Question 32

Q

Visceral restriction

מה המשמעות האוסטאופתית לנוכחות צלקת?

Answer

A

עלינו לזכור שצלקת (גם אם היא ויזבילית)
היא רק קצה הקרחון
עלינו לבצע בדיקה יסודית של אזור הצלקת.

Question 33

Q

Visceral restriction

מהי
Scar tissue?

Answer

A

הצלקת מייצרת מצב קבוע של איריתציה מכנית, בכך שמאלצת את הרקמה להתחכך ברקמה

הצלקת תהפוך להיות מרכז המגבלה הויסרלית, בתנועה רפיטטיבית (יומיומית) לאורך זמן

תתבצע מודיפיקציה של האיבר המצולק
אשר תגרום למתיחת מערכת המכנורצפטורים
ותייצר ספאזם כתגובה.

הסירקולציה תפחת
ותיווצר אי תנועה של נוזלים, stasis

Question 34

Q

Visceral restriction

מהו
Ptosis /ligamentous laxity?

Answer

A

מקור ליגמנטרי:
אובדן אלסטיות ליגמנטרית, צניחה/רפיון רצועות
בשל מתיחת יתר ממושכת,
לרוב כמשנית להידבקות

רצועות/מזנטרי/אומנטום הם חיזוקים לאמצעי החיבור של ה- double layer system
(פלורות, פריקרדיום, פריטוניאום), ואין להם את היכולת להתכווץ חזרה.
במצב של פטוזיס האיבר צונח/יורד כלפי מטה. אצל נשים, יכול לקרות בשלפוחית השתן וברחם, אצל גברים גם ברקטום.

יוצאי דופן ביכולת שלהם להיתכווץ:
1- the female urogenital support sys
למעט במצבים של הריונות מרובים
2- suspensory lig of the duodenum
3- suspensory lig of the lung

Question 35

Q

Visceral restriction

מה הם גורמי הסיכון ל-
Ptosis?

Answer

A

1- מצבים של עייפות כרונית
2-איבוד שומן
3- דיכאון קליני (חוסר איזון כימי)
4- גיל
5- הריונות מרובים

Question 36

Q

Visceral restriction

מהו
Viscero-spasm?

Answer

A

מקור מוסקולרי:
משפיע על איברים חלולים באופן בלעדי

מדובר באיברים עם שכבות שרירים חלקים
transverse,circular & longitudinal fibers
אשר בפעילות מתכווצים לסרוגין

איריטציה (כמו Gastrisit)
יכולה לגרום ל- Viscerospasm
בכך שמייצרת סטאזיס בתנועה ושינוי בתפקוד.
רפלקס של מגבלה המוביל לחוסר תנועה

התנועה והאמפילטודה יהיו מוגבלות
(נפגעות כאשר אמצעי החיבור מושפעים)
ככל שחלל האיבר יהפוך צר יותר,
כך תהיה השפעה תפקודית רבה יותר,
במיוחד אם ריקון האיבר מווסת ע”י ספינקטר

ההרגשה תהיה קשה, קצת כמו שריר תפוס

ל- viscerospams עשויות להיות סיבות מקומיות או כלליות מרובות. ההופעה שלהם היא בד”כ השלב הראשון של מחלה.

Question 37

Q

Visceral restriction

מתי נראה מגבלה ב- Mobility?
מה יחייב טיפול ב- Mobility?

Answer

A

כאשר אמצעי החיבור מוגבלים/מקוצרים ולא מאפשרים תנועה מלאה של האיבר

טיפול ב- Mobility
יחייב הערכה של ה- Motility
(צפויה השפעה)

Question 38

Q

Visceral restriction

מה הם שלבי הדפוס המחזורי
בתנועת motility תקינה?
איך תשפיע ירידה בויטליות של האיבר
על דפוס מחזורי זה?

Answer

A

1- האיבר עוקב אחר כיוון מסויים
2- חוזר חזרה לפוזיצייה המקורית שלו
3- תקופת מנוחה
וחוזר חלילה

במצב של ירידה בויטליות האיבר
(מלבד שינוי ציר התנועה שלו)
תיתכן הארכת משך תקופת המנוחה של תנועת האיבר, האטה או אי סדירות קצב.

Question 39

Q

Visceral restriction

אילו 3 סוגי מגבלות (דיספונקציות)
קיימות ל- Motility?

Answer

A

1- inspir
2-expir
3-rythm

Question 40

Q

Red Flags

תני כמה דוגמאות למצבים שיעלו בתשאול ויהוו דגל אדום וצורך בטיפול רפואי

Answer

A

-Dyspepsia
כאב ב- epigastric region
יכול לערב הרבה דברים ולא רק מע’ העיכול- התקף לב, אי ספיקת לב, דום לב וכו…

-Dysphagia קושי בבליעה
עלול להעיד על בעיות עצביות של המוח
(אולי אלצהיימר)

-Odynophagia כאב בזמן בליעה

-Nausea/Vomiting

-Melaena צואה שחורה

-Hematemesis הקאת דם

-Hematechesis דם אדום בצואה

-Flatulence, Diarrhea, Constipation
גזים/שלשולים/עצירויות
(בשילוב עם עוד סימפטומים)

-Icterus, Itchy skin
צהבת, גירוד בעור (אולי מחלת כבד)

-Fecal incontinence חוסר שליטה בסוגרים

-Splenomegaly/ Hepatomegaly
טחול/כבד מוגדל

Systemic Signs:
בשילוב עם סימפטומים נוספים יהוו דגל אדום
-Early satiety תאבון מוקדם
-Weight of loss
-Nausea/Vomiting
-Fatigue
-Malaise התעלפויות
-Weight loss
-Anorexia
-Fever
-Constant pain
-Night Pain
-Enlargement of the lymph nodes,
(cervical, clavicular)
עלול להעיד על בעיה במערכת חיסונית

Question 41

Q

Clinical Examination

מה הם חמשת השלבים שתכלול
Clinical Examination
ויסרלית?

Answer

A

1- Observation
2- Palpation
3- Percussion
4- Auscultation
5- Mobility Tests

Question 42

Q

Clinical Examination: Observation

איזו אינפורמציה נחפש בשלב ה-
Observation?

Answer

A

Inf Costal margin
Xiphoid process
ASIS
Iliac crest
Pubic tubercle
Umbilicus
Inguinal lig. (בקעים?)
Midline, overlying the linea alba
(היפרדות? Diastasis rect)
Rectus abdominis muscle

Skin-scars, striae, dilated veins, rashes and lesions
→ Umbilicus-contour, location signs of inflammation (בקע? ווסלבה)
→ Pulsations-normal aortic pulsation frequently visible in the epigastrium
→ Peristalsis
→ Symmetry
→ Contour of the abdomen-flat protuberant, local bulges
→ Masses

Question 43

Q

Clinical Examination: Observation

על מה עלולות להעיד
דליות על העור (ורידים מוגדלים), caput medusa?

Answer

A

חוסר איזון במע’ הוורידית- לחץ דם גבוה במע’ הפורטלית (Portal V) שמשפיע על הלחץ בתוך המע’ הקוואלית (SVC, IVC)
נראה את הלחץ בעיקר במקומות בהם המערכות עושות אנסטומוזה (porto-caval shunt)
אזור הוושט, אזור הטבור וברקטום.

אם מגיע מטופל עם ורידים מוגדלים באזור הוושט/הטבור והוא מתלונן על טחורים ולא ציין שיש לו בעיה בכבד- שולחים לראות רופא.

Question 44

Q

Clinical Examination: Observation

מה הם
spider angioma?
ועל מה עלולים להעיד?

Answer

A

כתמים אדומים בגב או בבטן שנראים כמו עכביש- שולחים לרופא, שטף דם שנגרם מבעיות ורידיות ובעיות בכבד.

Question 45

Q

Clinical Examination: Observation

על מה נתבונן בידיים של המטופל?

Answer

A

1- כפות ידיים מאוד אדומות
palmar erythema
עלול להעיד על בעיות קרדיווסקולריות/פולמונריות/בבטן

2- שינויים בציפורניים-
clubbing nail/Spooning nail
ציפורן קעורה או ציפורן קמורה וגדולה
גם יעידו על בעיות קרדיווסקולריות/בבטן.

כדי לוודא אפשר להצמיד ציפורן לציפורן ולראות האם קיים מרווח קטנטן ביניהן,
אם אין בכלל clubbing
אם יש יותר מדי spooning.

Question 46

Q

Clinical Examination: Observation

מה נחפש כאשר נתבונן בבטן של מטופל/ת?

Answer

A

נשים לב לסימטריה ולקווי המתאר של הבטן, האם הבטן בולטת? האם יש ליפומה?
(גידול שפיר, יכול להיות חיצוני ולבלוט, יכול להיות בשומן הויסרלי), האם יש גושים?

ננסה לסווג את סוג הבטן
1- בטן “אלכוהולית” נפוחה לכל האורך.
2- בטן “הורמונלית” (לדוגמה בזמן וסת או ביוץ) תתכן גם נפיחות באזור הסקרום.
3- בטן “לחץ” (מטופל בסטרס) הנפיחות תהיה למעלה בחלק העליון של הבטן.
4- בטן אחרי לידה- הזכר של העור והשרירים אחרי הריון, הבטן נראית כמחולקת לשני חלקים של נפיחות- למעלה ולמטה

אצל מטופל עם עודף משקל
השומן הבטני יהווה את הבולטות/נפיחות של הבטן, לאו דווקא מצביע על פתולוגיות/בעיות ויסרליות. ניתן לשמוע איבר עמום/חלול בניקוש גם דרך השומן. הטבור יראה כשקוע מאוד

אצל מטופל עם גאזים
הנפיחות תיראה באזור שמתחת לטבור,
הנפיחות מתרכזת באזור ה- ileum-jejunum
בניקוש נשמע קול חלול מאוד

אצל מטופל עם גידול בבטן/נשים בהריון
(הגוף מחשיב את התינוק כגוף זר),
ישמע קול עמום בניקוש.
הגידול לרוב יוצא מהאגן ודוחף את המעי שמלא באוויר מעלה, לקצה העליון של הבטן.
בהריון- לא בכל מקום ישמע קול עמום- לפי התינוק, השלייה והמים.
כמו כן הרחם דוחף את הטבור כלפי מעלה, ומתחתיו ניתן לשמוע את הדופק.

Question 47

Q

Clinical Examination: Observation

מה יגרום לנו לחשוד במיימת?
(Ascites)

Answer

A

“מיימת” ascites
(תוצאה של חוסר תפקוד של הכבד)
בה מצטברים נוזלים בין שתי השכבות של הפריטוניאום. הבטן תיראה מאוד נפוחה אך לא משומן, והמטופל ככל הנראה יראה רזה מאוד בכל אזור אחר בגוף.
מטופל שבא עם מיימת מגיע לרוב עם הדיאגנוסטיקה של הפתולוגיה בכבד
ובעל אישור לטיפול.

Question 48

Q

מה נבדוק כשנתבונן בפנים של המטופל?

Answer

A

עור ועיניים צהובות: צהבת
יכולה להעיד על בעיה בכבד

עפעף: אם החלק האדום בעפעף חיוור
יכול להעיד על אנמיה

פה: לשון נפוחה/ כיבים בפה
יעידו על בעיות במע’ העיכול
(קרון, קוליטיס, אולקוס)

Question 49

Q

Clinical examination : Palpation

באיזה שלב נעבור ל- Palpation
על מה עשוי להעיד שלב זה בבדיקה?

Answer

A

לאחר שלב ה- Observation בו בחנו את
העור, הפנים, כפות הידיים, צורת הבטן
ניגש לשלב ה- Palpation

המישוש מעיד לנו על טונוס קירות החללים,
איפה יש אובדן אלסטיסיטי

נודיע למטופל לפני שנתחיל במישוש
ונמשש את הבטן ע”פ חלוקה לרבעים

Question 50

Q

Clinical examination : Palpation

איך נתחיל את המישוש?

Answer

A

נתחיל בצד שלא כואב למטופל (קונטרה-לטרל) כדי לראות ראשית מה לא כואב
ונתקדם לפי הרבעים.
אם אין כאב שטחי, אפשר להיכנס קצת יותר לעומק כדי להגיע לאיברים

Question 51

Q

Clinical examination : Palpation

אם במהלך המישוש נחוש מלבד האיבר, סטרוקטורה שלא ניתנת לזיהוי, במה נחשוד?
מה הם ששת ה- F’s?

Answer

A

קיימות 6 אפשרויות 6F’s
1- Fluid
נוזל, יוכל להסתובב/לטייל, אין סיבה לדאגה

2- Fibrom
גידול, הרגשה לא מוכרת תחת הידיים, קצת כואב למטופל או שהגוש “לא נפתח” מתחת לאצבעות (במצב של viscerospasm למשל, מדובר בשריר תפוס שישתחרר עם קצת עבודה עליו).
באם לא נרגיש שחרור, נשלח לרופא

3- Fat

4- Feces
צואה, ישמע עמום וקשה, יהיה בד”כ בחלק האחרון של המעי הגס (אזור הסיגמויד)
לא נוכל להרגיש צואה באזור המעי הדק כי היא עוד לא התגבשה.

5- Fetus
עובר. במצב של הריון קריפטי ניתן להרגיש את התינוק על אף שהאישה לא יודעת שהיא בהריון, מרגישים חיים בתוך הבטן. המוח שלה יעבוד כרגיל, היא תקבל ווסת. יכול להיות שיכאב לה הגב ויהיה לה קצת קשה לנשום. לא מתפקידנו להגיד לה שהיא בהריון, נמליץ לה ללכת לראות את הרופא נשים כמה שיותר מהר.

6- Flatulence
גזים, יהיה חלול, אין סיבה לדאגה

Question 52

Q

Clinical examination : Palpation

אילו טסטים נעשה בשלב ה-
Palpation?

Answer

A

1- Rebound test
אם כאשר נכנסים לעומק ומחזיקים את הסיבים של האיבר יש איזושהי הקלה מצד המטופל וכאשר משחררים בבת אחת כואב עוד יותר, נחשוד בדלקתיות
כך נבדוק: Diverticulitis
(האבחנה הסופית תעשה בהדמיה)

Pathognomonic tests:
בדיקות ספציפיות למחלות ספציפיות, סימן/סימפטום שכל כך אופיינים למחלה,
עד כדי שניתן להשתמש בהם כדי לקבוע אבחנה

2-Murphy sign
לבדיקת Cholecystitis
דלקת בדופן של כיס המרה
ממקור של אבנים בכיס המרה

3-Murphy percussion
לבדיקת Pyelonephritis
דלקת באגן הכליה ממקור של אבנים בכליות שנתקעות בשופכן:
השתן לא יכול לצאת/יוצא בצורה חלקית

4-McBurney sign
לבדיקת דלקת בתוספתן Appendicitis

5-Abdominal Aorta Aneurysm
מפרצת באבי העורקים הבטני

Question 53

Q

Clinical examination : Palpation

איך יתבצע טסט
Murphy sign?

Answer

A

לבדיקת Cholecystitis,
דלקת בדופן של כיס המרה
ממקור של אבנים בכיס המרה.

אופן הבדיקה- הפונדוס של כיס המרה נמצא במפגש של הצלעות עם הגבול הלטרלי של רקטוס אבדומיניס בצד ימין.
מניחים את האצבעות בקונטקט עם האיבר (מאוד שטחי) ומבקשים לנשום עמוק כך שכיס המרה נכנס באצבעות.
בדיקה חיובית= אם המטופל מפסיק לנשום כשכיס המרה נוגע באצבעות

Question 54

Q

Clinical examination : Palpation

מה היא קבוצת הסיכון ל- Cholecystitis?
מה הם ה- 4F’s?

Answer

A

קבוצת סיכון 4F’s:
1- Female
2- Forty
3- Fatty
4- Fertile

Question 55

Q

Clinical examination : Palpation

סיפור מקרה:
אישה באזור גיל 40, מלאה,
עברה מספר הריונות.
סימפטומים של כאב ב-R hypochondrium
+כאב באפיגסטריום
dyspepsia (= Indigestion)
קשה לה לנשום עמוק
צהוב בלבן של העין
סימנים מערכתיים: ללא תיאבון,
חום של 38+, בחילה, הקאה,
steatorrhea (צואה לבנה) /צואה שומנית
במה נחשוד?

Answer

A

Cholecystitis

צהוב בלבן של העין= sclerosis,
מעיד על בעיה בכבד או במע’ המרה

steatorrhea (צואה לבנה)
מעידה על היעדר נוזל המרה (נותן את הפיגמנט)
צואה שומנית מעידה על היעדר מרה
(המפרקת שומן)

Question 56

Q

Clinical examination : Palpation

איך יתבצע
Murphy percussion?

Answer

A

:לבדיקת Pyelonephritis,
דלקת באגן הכליה ממקור של אבנים בכליות שנתקעות בשופכן-
השתן לא יכול לצאת/יוצא בצורה חלקית.

אופן הבדיקה:
אפקס של צלע 12=גובה L2.
הכליות ממוקמות בגובה T11-L3.

מניחים יד כשהזרת במקביל לעמוד השדרה
במיקום הכליות ומבצעים ניקוש:
אם המטופל קופץ- הבדיקה חיובית- למיון.
נבצע את הבדיקה בשני הצדדים

Question 57

Q

Clinical examination : Palpation

מה תהיה קבוצת סיכון ל-
Pyelonephritis?
מה תהיה הקליניקה המחשידה?

Answer

A

כמות הסוכר והשומן הנצרכת כיום
מייצרות יותר אבנים.

נפוץ אצל גברים מעל גיל 50
(יכול להיות גם אצל נשים)
לא נראה חום בהכרח
כאב גב תחתון תמידי ללא מנח שמאפשר הקלה. מע’ השתן תעבוד (יכול להיות שמדובר בכליה אחת תקולה והשנייה עובדת),
נבצע את הניקוש על שתי הכליות

Question 58

Q

Clinical examination : Palpation

איך תתבצע
McBurney sign Test?

Answer

A

אופן הבדיקה:
בין האסיס לטבור בשליש הדיסטלי
(ileocecal valve)
נכנסים לאט
(כמו Rebound test אך לא נקרא לזה כך)
אם המטופלת מרגישה הקלה בלחיצה וכשמשחררים מהר הכאב חוזר ומתגבר- מיון.

Question 59

Q

Clinical examination : Palpation

מה קבוצת הסיכון ל-
Appendicitis
מה תהיה הקליניקה?

Answer

A

שכיח יותר בסוף הילדות-נעורים מגיל 10-20
אך אפשרי גם במבוגרים

הכאב מתחיל בטבור
ועם הזמן מתרכז ב- R. Iliac fossa,
יש לשים לב שלעיתים יש הקרנה ל-
L. iliac fossa
התוספתן הוא איבר בעל וריאציות אנטומיות מגוונות, אפשר אפילו לפגוש את התוספתן בכל מקום במעי הגס.

סימפטומים של בחילה והקאות, שלשולים שמרוקנים את המערכת ולאחר מכן עצירות,
חום 38+

Question 60

Q

Clinical examination : Palpation

איך נדע שאין מפרצת באאורטה?
(AAA)

Answer

A

הרוחב של ה-AA
הוא קוטר 2 אצבעות של המטופל
הבדיקה תתבצע בגובה L1
(שם בד”כ יש מפרצת של AA)
אם מרגישים דופק ב-3 אצבעות,
יש משהו לא תקין.

אופן הבדיקה: גובה L1
בצד שמאל של המטופל (בין קסיפויד לטבור), ניכנס בעדינות עם שלוש אצבעות ורטיקליות ונרגיש דופק מתחת לאצבעות. אם נרגיש את הדופק באצבע החיצונית- יהיה חשש למפרצת

Question 61

Q

Clinical examination: Percussion

על מה יעיד הניקוש?

Answer

A

הניקוש יעיד על מיקום וגודל איברים

Question 62

Q

Clinical examination: Percussion

מה ננקש בבדיקה באם יש חשד?

Answer

A

1- כבד Hepatomegaly
2- טחול Splenomegaly

Question 63

Q

Clinical examination: Percussion

ניקוש הכבד:
מה יעורר חשד ל-
Hepatomegaly?

Answer

A

טווח נורמלי למיקום הכבד:
4-8 ס”מ ב- Midsternal line,
6-12 ס”מ ב-Midclavicular line.

אם בניקוש ב- midclav
יש מעל ל-12 ס”מ אבל ב- midline
הטווח הוא בסדר- מדובר בווריאציה אנטומית של האונה הימנית (Riedel’s lobe)
ואין חשש לכבד מוגדל

Question 64

Q

Clinical examination: Percussion

אילו סיבות יכולות להיות ל-
Heparomegaly?

Answer

A

1- Malignancy
(Leukemia/Lymphima/ Hepatic Metastases/Primary Hepatoma)

2- Vascular
(R Herat Failure/Hepatic V Trombosis)

3-Hematological
(Heamolitic Anemia/Myelofibrosis/
Myeloproliferative Disorder)

4- Infection
(Viral: Hepatitis A,B,C/ Epstein Bar Virus
Malaria/Parasitic)

5- Infiltration
(Fatty Liver/ Amyloidosis)

6- Other
Alchoholic Liver/ Riedel’s Lobe
(normal Varient)

Answer 65

A

גדילה בגודל= גדילה בתפקוד,
האיברים לא צריכים לתפקד מעבר לנדרש. הגודל הנורמלי של הטחול יהיה מאחורי ה-
ant. Axillary line.

יש 4 דרגות לגדילה של הטחול (נבדוק בשאיפה)

1- דרגה ראשונה:
עובר את ה- ant. Ax. Line.
ניקוש עמום ב- Lowest intercostal space
בקו ה- ant. Ax. Line.

2- דרגה שנייה:
עובר את ה- L inf. Costal margin
וניתן למישוש.

3- דרגה שלישית:
נכנס לחלל הבטן, מגיע לכיוון ה- LLQ.

4- דרגה רביעית:
עובר את ה- midline לכיוון צד ימין.

Answer 66

A

האזנה.
אם אין דגלים אדומים אך יש סיבה לכך,
נבצע הקשבה לתנועה שבאיברים הויסרלים- סירקולציה של דם, אוויר והפרשות
(לדוגמה מרה) בכדי לוודא שאפשר לטפל.

Answer 67

A

אחרי שווידאנו שאין דגלים אדומים, אפשר להתחיל לעשות בדיקות תנועה פסיביות.

בדיקות המוביליטי (התנועה שנוצרת באמצעות האוטומטיזם) מורכבות מתנועות מדויקות כדי לגרום לאיבר לנוע באופן ישיר-
קצב וכיוון התנועות נקבע ע”י האוסטיאופת.

בדיקת המוביליטי נותנת לנו אינפורמציה על האלסטיות, הרפיון, הספאזם או הפגיעה המבנית של מבני שרירים ורצועות.
באמצעות בדיקות המוביליטי ניתן להרגיש את איכות התנועה והרצועות.

Answer 68

A

בדיקות המוטיליטי (התנועה האורגנית של איבר) מתבצעות באמצעות “הקשבה”.
ככל שמתנסים יותר- מרגישים יותר.
הקשבה היא הדרך החיונית להערכת ציר התנועה של האיבר ומשרעת התנודה שלו.

Answer 69

A

1- נניח יד על האיבר הנבדק
2- נפעיל מעט לחץ
(20-100 גרם, תלוי בעומק האיבר)
3- ננסה להתאים את היד לצורת האיבר
4- ננסה להעריך את תדירות התנועה
(7-8 מחזורים בדקה), האמפליטודה והכיוון.
)דורש ניסיון ותרגול(
5- איברים שבאים בזוגות (לדוג’ כליות)
צריכים להיבדק בהתחלה יחד.
6- אם נרגיש הפרעה בתנועה האורגנית
נבדוק ע”י החלת inhibition points
כדי לבדוק האם בעיה אחרת היא ראשונית יותר בשרשרת האוסטיאופתית

Answer 70

A

נקודות עיכוב,
אותן נבדוק באמצעות מגע קל על האיבר

המגע ייתן אינפורמציה חדשה למע’ העצבים- שינוי עצבי באיבר שמשפיע על הבארורצפטרים. ה- inhibition points מעכבות את האיבר, כלומר מפחיתות את פעולתו זמנית באופן שמונע ממנו להשפיע על איברים אחרים

השימוש ב- inhibition points
מבוסס על הרעיון של שרשרת אוסטיאופתית בבואינו לחקור מהו מקור הדיספונקציה.
לדוג’ נקע מלפני הרבה שנים,
איך יכול להשפיע על האיברים הפנימיים?

Answer 71

A

ההקשבה היא הליך מישושי שמנחה את הידיים (המיומנות) למקום בו הגוף זקוק לסיוע בכדי לנוע בחופשיות. אבחון מדויק הוא המפתח לתוצאות טיפול מוצלחות. באמצעות הקשבה גלובאלית ומקומית נחקור היכן סטרוקטורות המטופל מבקשות עזרה, ולאחר מכן נבחר את הטכניקות המדויקות והיעילות ביותר לשיקום התנועה והבריאות. פיתוח מיומנות ההקשבה יאפשר לנו למשש את כל סטרוקטורות הגוף כולל מוח, עצבים, מע’ ווסקולרית ומפרקים. עלינו לפתח את היכולת לפרש את המידע שהגוף נותן לגבי חוסר איזון וחוסר תפקוד.

Answer 72

A

1- Global listening test
2- Local listening test
3- Sottohall test
4- Lassegue test
5- Glenohumeral test

All these tests have diagnostic value when combined with inhibition points

Answer 73

A

“הקשבה גלובלית”-
מטופל בעמידה מקבילה (אפשר לשים כף רגל בין הרגליים של המטופל לוודא עמידה נכונה), עיניים עצומות, מניחים יד על הסקרום ויד על הראש של המטופל, מגע קל (לא לדחוף)-
הבדיקה תיתן לנו אינדיקציה לאן המטופל נוטה- ימין/שמאל/קדימה/אחורה. כך נדע איזה צד נתחיל לבדוק/לטפל קודם. אם המטופל מאוד נוקשה אפשר להניע אותו בעדינות עם הידיים על הראש והסקרום ואז להחזיר אותו למרכז.

לאחר מכן נושיב את המטופל (בכך אנחנו מנטרלים את הגפה התחתונה), נבדוק שוב באותו אופן- מטופל עוצם עיניים, מניחים יד על הראש (יד שנייה יכולה להיות על הסקרום)
אם כיוון הנטייה משתנה אז קודם כל נבדוק מה הבעיה בגפה התחתונה כי היא זו שהכתיבה את הנטייה מלכתחילה. אם הנטייה לאותו כיוון נבדוק את כל הגוף- יכול להיות שהשרשרת מתחילה בגפה התחתונה ויכול להיות שלא.

Answer 74

A

“הקשבה מקומית”-
מטופל שוכב, יושבים בצד אליו נטה המטופל בהקשבה הגלובלית, שמים כרית על האגן ומניחים יד קצת מעל הפוביס - מרכז כף היד על הטבור, הקו שלפני האצבעות מונח קצת מעל הטבור, אצבע 3 על הלינאה אלבה, יתר האצבעות פרוסות על אזור האפיגסטריק- בודקים ומרגישים לאיפה הנטייה

Answer 75

A

בדיקה בדגש על הבחנה ווסקולרית (בסטרוקטורל אותה בדיקה נקראית
(Adson’s test בדגש על מקור סטרוקטורולי

בדיקה שנבצע למטופל שמתלונן על תחושת שריפה/נמלול/כל תחושה שעלולה לכלול בעיה בנוירווסקולריזציה בגפה עליונה.

1- המטופל יושב, היד שלו רפויה,
נבדוק את עוצמת הדופק הרדיאלי Radial A.
שתי אצבעות מתחת לעצם רדיוס (בשורש כף יד), מרגישים דופק (לא לוחצים!)

2-נרים את מרפק המטופל על הברך
(מטפל מאחורי מטופל, רגל על המיטה, יד המטופל על ברך מטפל, יציב)
נייצר מתיחה פציאלית ע”י:
side bending+ Ex Rotation
של ראש המטופל לצד הנגדי ליד הנבדקת,
+ abduction בכתף
(יד המטפל עדיין נשארת על הדופק)
אם הדופק משתנה ביד שמחזיקה (אם ישנה היחלשות של הדופק הרדיאלי במתיחה מקסימלית) יכול להעיד לנו על TOS
thoracic outlet syndrome.

סטרוקטורלית, התסמונת יכולה לנבוע מ-4 גורמים: צלע צווארית, פריצת דיסק, סקאלן בטונוס או פקטורליס מינור בטונוס
.
ברל ראה שיש אפשרות שהמקור יהיה ויסרלי- שרשרת שיכולה לרדת מהפריאטל פלורה של הריאה עד ה- cecum בצד ימין,
או עד ה- sigmoid בשמאל.

כדי לבדוק האם התסמונת היא ממקור ויסרלי עושים inhibition points
(לא לוחצים! נותנים אינפורמציה חדשה לאיבר)

3- נוסיף Inhibition Points
על מנת למצוא את האיבר שתוקע את השרשרת ושבהחזקה שלו/נגיעה בו הדופק חוזר למצב נורמלי (החולשה שהרגשנו נעלמת והדופק חוזר לעוצמתו הרגילה).

אם הצד בו נטפל הוא ימין
יהיה זה הדופק הרדיאלי הימני שנבדוק עם Inhibition Points בצד ימין של הויסרה
(ולהיפך בשמאל)

Answer 76

A

בימין:
1- האפקס של הריאה
2-סרעפת
3- כבד
4-כיס מרה
5- מעי עולה
6- סקום

בשמאל:
1- ריאה
2- סרעפת
3- קיבה
4- טחול
5- מעי יורד
6- סיגמויד

Answer 77

A

בדיקה בדגש על הבחנה בטווח.
באמצעות אותה שיטה נבחן את טווח תנועת הרוטציות של ההומרוס,
ללא בדיקת דופק רדיאלי של המטופל.

1- זרוע המטופל על ברך המטפל כדי לשמור על ניטרליות (רוצים תנועה של ההומרוס בתוך הגלנואיד בלבד).

יד אחת של המטפל על הקלוויקולה של המטופל בעוד שהאמה של המטפל תומכת בשכמה מאחור, יד שנייה מחזיקה את האמה של המטופל- מרימים את ההומרוס בתוך הגלנואיד ובודקים אינטרנל/אקסטרנל רוטיישן.

בודקים את אותן inhibition points
שבדקנו ב- sottohall בימין ובשמאל ורואים איזה איבר “תוקע” את השרשרת ובהחזקה שלו/מגע בו טווח התנועה בכתף גדל.

ניתן לבצע כאשר המטופל שוכב ולבדוק טווח של
flexion/extension.

Answer 78

A

=Structural SLR

בדיקת טווח התנועה בירך (אמור להגיע ל-90)
והבחנה בבעיה נוירונלית
(הבדיקה מותחת את ה-Sciatic N)
לאסג׳- מתייחס למגבלה בטווח,
לעומת SLR- המתייחס לבעיה נוירונלית
(יכולה לנבוע מפריצת דיסק לדוג’).

נבצע למטופל שמגיע עם תלונות של עקצוצים, נמלול וכו’ בגפה תחתונה או למטופל שמתלונן על מגבלה בתנועה.

1- מטופל שוכב על הגב,
המטפל מרים רגל ישרה של המטופל בכדי לבדוק פלקשין של הפמור באצטבולום שיכול להעיד על הגבלה בתנועה של הירך. מרימים קודם כל את הרגל הבריאה עליה המטופל לא התלונן, לאחר מכן עוברים לרגל המוגבלת.

בין 0-30 מע’- המקור לא יהיה ויסרלי!
בין 30-70 מע’ המגבלה בטווח היא ככל הנראה מפריצת דיסק והמתיחה של העצב יכולה להיות ממקור ויסרלי.
בין אם מדובר במגבלת בטווח או בבעיה נוירונלית- לא נשארים איפה שכואב למטופל, ראשית מורידים קצת את הרגל ואז מתחילים לעבור על inhibition points
ע״מ לראות איזה איבר תוקע את השרשרת
(לפי האיברים בימין ובשמאל).

Answer 79

A

המניפולציה הויסרלית היא שיטה
להחיות את ה- motility וה-mobility
של איבר באמצעות כוחות ספציפיים ועדינים. המניפולציות מתבצעות עד לנקודה שבה הגוף יכול להשתלט כדי להשיג תיקון עצמי.
לפני שמתחילים לטפל, יש לבצע אבחנה ולסווג את ההגבלה:
adhesion/fixation/ptosis/viscerospasm

Answer 80

A

1- Mobility and motility
2- Circulation of fluids
3- Sphincter and muscular spasms
4- Hormonal and chemical production
5- Immunity (localized and systemic)
6- The psyche

Answer 81

A

1- Mobilization direct
short/long lever arm
2- Mobilization indirect
short/long lever arm
3- Induction techniques (motility)
4- Recoil
5- Pumping שאיבה/הזרמה
6- Ligamentous stretch מתיחת רצועות
7- Opening sphincter פתיחת שסתומים

Answer 82

A

טכניקות ישירות מפעילות מתיחה ראשונית קלה על איבר או חלק ממנו.
תחת המתח נבצע מוביליזציה על מנת לגייס את התנועה בחזרה.
המוביליזציה נעשית בעדינות ובהקשבה לגוף המטופל ע”י תנועות איטיות וקצרות הלוך ושוב (כ-10 חזרות בדקה). התנועות מעודדות את הכיוון והאמפליטודה הנכונים של תנועת האיבר ומשפרות את האלסטיות של המבנים התומכים בו.

Answer 83

A

טכניקות לא ישירות פועלות באופן עקיף על האיבר. שימושיות במיוחד עבור טיפול באיברים שלא ניתן להגיע אליהם בטכניקה ישירה.
מוגדרות ע”י מנוף קצר/ארוך לביצוע המוביליזציה. טכניקות direct/indirect
משמשות לטיפול בבעיות ב- mobility.

Answer 84

A

טכניקת “השראה”/”גיוס” לתנועה,
לטיפול בבעיות ב- motility.

Answer 85

A

טכניקת “רתע”/”הדף”.
מורכבת מהבאת רקמה לקצה המסלול שלה ושחרורה בבת אחת

Brainscape's Knowledge GenomeTM

Visceral Osteopathy Flashcards

Brainscape's Knowledge Genome^TM