the israeli law Flashcards
בעל אמצאה
הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם
בעל פטנט
האדם הרשום בפנקס כמי שניתן לו פטנט או כמי שעברה אליו הבעלות בפטנט
הממצי- הבעלים הראשון בהמצאה
הממציא – הבעלים הראשון בהמצאה
כאמור, נקודת המוצא הינה כי הממציא הינו הבעלים הראשון בהמצאה. כך, סעיף 1 לחוק הפטנטים מפרש:
“בעל אמצאה” – הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם;
החריג לכלל: המצאת עובד
כלומר, בהעדר הסכמה אחרת, הבעלות ברגיל נתונה לממציא. עם זאת, החוק הכיר בקיומו של המצב המוכר בו עובד ממציא המצאה במסגרת עבודתו. לשם כך, נקבע בסעיף 132 לחוק חריג לכלל ולפיו במקרים מסוימים ההמצאה תהיה בבעלותו של המעסיק ולא של העובד-הממציא. בלשון החוק:
אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן אמצאת שירות), תקום לקניין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לעניין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך שישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.
סעיף זה קובע מספר תנאים מצטברים שרק בהתקיים כולם הבעלות תהיה נתונה למעסיק. ראשית, יש צורך שתהיה המצאה. שנית, ההמצאה צריכה להיות של עובד. שלישית, העובד הגיעה אליה עקב שירותו. ורביעית, העובד הגיעה אליה בתקופת שירותו. שני התנאים האחרונים דורשים שני סוגי קשרים בין ההמצאה לבין העבודה.
הדרישה כי ההמצאה תומצא עקב שירותו דורשת קיומו של קשר סיבתי בין העבודה לבין ההמצאה. הניסיון מלמד כי בתי המשפט מסתפקים בקשר סיבתי עמום ורופף בכדי לקבוע כי ההמצאה הומצאה עקב שירות העובד. עם זאת, לאחרונה נשמע קול מבית המשפט העליון שהטיל ספק בנכונות קביעה זו, אך לא הכריע בה.
הדרישה כי ההמצאה תומצא במהלך השירות דורשת כי ההמצאה תתגבש ותרקום עור וגידים כבר בתקופת ההעסקה. חשוב להדגיש, בתקופת השירות ולא בזמן העובדה. כלומר, גם המצאה שהמציא עובד בשעות הפנאי שלו עשויה להיחשב כהמצאה שהומצאה במהלך השירות, כלשון החוק. נוסיף ונדגיש כי לא די בכך שהרעיון צץ במוחו של העובד בתקופה זו, אלא צריך שהרעיון יבשיל לכדי המצאה.
דרישה אחת בולטת בהעדרה והיא כי ההמצאה תוגן באמצעות פטנט. אכן, אין מדובר בהשמטה אלא בבחירה מכוונת של המחוקק להעניק את הבעלות על ההמצאה גם אם לא נעשות פעולות לרישום פטנט בגינה. כך למשל, המעסיק רשאי להחליט שלא להגיש בקשה לפטנט אלא להסתפק בניצול ההמצאה בעצמו, לשמור אותה כסוד מסחרי או לפרסם אותה. בחירתו זו אינה משנה דבר והבעלות בהמצאה נתונה לו כך או כך.
עוד נוסיף כי לשון סעיף 132 לחוק מאפשרת לצדדים להגיע להסכמה אחרת לעניין הבעלות בהמצאה. על פניו, הסכמה זו נועדה לאפשר לעובד לשמור את הבעלות באמצאת שירות – במלואה או בחלקה. עם זאת, ייתכן שהיא מאפשרת גם לעובד לוותר על הבעלות בהמצאה שלא נופלת לגדר “אמצאת שירות” כהגדרת החוק.
המצאה כשירת פטנט- מהי?
המצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוכי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית
אמצאה חדשה- מהי?
אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה-
1. כל ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור
2. על ידי ניצול או הצגה, באופן שבו בעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנועדו בדרך זו
התקדמות המצאתית- מהי?
התקקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפי תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.
סייג למתן פטנטים
על אף האמור בסעיף 2 לא יוענק פטנט על-
1. תהליכים לטיפול רפואי בגוף האדם
2. זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגים שלא הופקו מהטבע.
הפטנט לאמצאה אחת
פטנט יינתן על אמצאה אחת בלבד
כל הקודם זוכה
נתבקש פטנט על אמצאה אחת על ידי יותר ממבקש אחד, יינתן הפטנט עליה למי שביקש אותו קודם כדין.
דין קדימה
) הגיש בעל אמצאה בקשת פטנט בישראל על אמצאה שכבר הגיש עליה, הוא או מי שקדם לו בזכות בעלות, בקשה קודמת לפטנט במדינה חברה (להלן- בקשה קודמת), רשאי הוא לדרוש כי לעניין הסעיפים 4, 5 ו- 9 יראו את תאריך הבקשה הקודמת כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל (להלן- דין קדימה), אם נתמלאו כל אלה:
(1) הבקשה בישראל הוגשה תוך שנים עשר חודש לאחר הגשת הבקשה הקודמת, ואם הוגשו יותר מבקשה קודמת אחת לאותו עניין – לאחר המועד שבו הוגשה המוקדמת שבניהן;
(2) דרישת דין הקדימה הוגשה לא יאוחר מחודשיים לאחר הגשת הבקשה בישראל;
בהמצאה אחת ניתן לכלול 4 תביעות בלתי תלויות
למוצר, לשיטה ליצור המוצר, להתקן ליצור המוצר, לשימוש במוצק. בכימי וההגיולוגיה: מולקולה חדש, מבנה , שיטה להכנה ואינדיקציה לשימוש כשהמולקולה ידועה צריך להגיש בקשה לכל שימוש
ניתן לתבוע המצאה על השיטה ליצור המוצר וכתוצאה מכך על המוצר
מוסדות אקדמיים
בישראל הקימו האוניברסיטאות חברות יישום כדילנהל את הקניין הרוחני שנוצר במסגרתן,
להגן עליו ולמסחר אותו. בכל אוניברסיטהיש כיום תקנוני קניין רוחני, המגדירים את המותר
והאסור בקשרי המדענים עם התעשייה ואת הסדרי הטיפול בקניין רוחני.יש הבדליםמסוימים
בין התקנוניםבנושאיםהנדונים בהם,וכןבמידת הפירוט שלהםובשיעורהתמלוגים
המוענקים לחוקרים הממציאים.
מה הסיכוי שלי לקבל פטנט?
Here are the key points regarding your chances of obtaining a patent:
- Novelty and inventiveness: Your invention should be new and non-obvious compared to existing prior art.
- Patentability requirements: Your invention should meet the specific patentability criteria set by the relevant patent office, such as novelty, non-obviousness, industrial applicability, and proper subject matter eligibility.
- Well-drafted patent application: A well-prepared and properly drafted patent application that clearly describes your invention, its technical aspects, and advantages can significantly improve your chances.
- Patent prosecution process: Your ability to respond effectively to office actions, address objections or rejections, and present arguments supporting the patentability of your invention can impact your chances of success.
- Expertise and professional guidance: Working with a patent attorney or agent who specializes in intellectual property law can greatly enhance your chances by providing expert guidance and assistance throughout the process.
It’s important to remember that the evaluation of patentability and the granting of a patent are ultimately determined by the patent office based on their assessment of your application and the prior art. Seeking professional advice and conducting a thorough analysis of the patent landscape can help increase your chances of obtaining a patent for your invention.
מהי הפרת פטנט?
סעיף 49 לחוק הפטנטים בישראל קובע כי –
“(א) בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן – הפרה).
(ב) אין במתן הפטנט משום מתן רשות לנצל אמצאה ניצול שלא כדין או בדרך שיש בה משום הפרת זכויות קיימות על פי כל דין.”
סעיף 50 ממשיך וקובע כי
,(א) היתה האמצאה תהליך, יחול הפטנט גם על המוצר הישיר של התהליך.
(ב) לענין אמצאה שהיא תהליך לייצור מוצר – בתביעה על הפרה, על הנתבע להוכיח כי התהליך שבו עשה שימוש לייצור מוצר זהה, שונה מהתהליך המוגן בפטנט; לענין סעיף קטן זה, יראו מוצר זהה שנוצר בלא הסכמת בעל הפטנט, כל עוד לא הוכח אחרת, כמוצר שנוצר על ידי התהליך המוגן בפטנט, אם התקיימו שניים אלה:”
(1) בעל הפטנט אינו יכול לברר, במאמצים סבירים, באיזה תהליך השתמשו בפועל לייצור המוצר הזהה;
(2) קיימת סבירות גבוהה שהמוצר הזהה נוצר בתהליך המוגן בפטנט.