biomol q Flashcards
איזה מהמשפטים הבאים נכון לגבי הגנום האנושי:
ריכוז הגנים בגנום האנושי גבוה יחסית לגנום השימרי.
בתא אנושי יש בערך 3.2 מיליארד בסיסים.
ממוצע האקסונים לגן אנושי הוא בערך 10.
רוב הדנ”א האנושי מורכב מרצפים חוזרניים.
ממוצע האקסונים לגן אנושי הוא בערך 10.
אומנם לבני אדם יותר גנים מאשר לשמרים, אך גודל הגנום של השמר קטן בהרבה מז
איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון לגבי הגנום האנושי:
ישנם בערך 30,000 גנים בגנום האנושי.
הגודל הממוצע של אקסון הוא כ-145 בסיסים.
ישנם יותר מ-20,000 פסאודוגנים בגנום האנושי.
כ-1.5% מהגנום האנושי נחשב שמור אבולוציונית
כ-1.5% מהגנום האנושי נחשב שמור אבולוציונית.
גנום האנושי מכיל כ-21 אלף גנים המקודדים לחלבון, ועוד כ-9000 גנים המקודדי
מה מהבאים אינו נכון לגבי נוקלאוזומים?
לינקר הנוקלאוזום מכיל כ-200 נוקלאוטידים.
בין הדנ”א להיסטוני הליבה נוצרים כ-142 קשרי מימן שונים.
הנוקלאוזום מורכב מ-8 היסטוני ליבה.
הדנ”א מתלפף סביב ליבת הנוקלאוזום כ-1.7 פעמים.
לינקר הנוקלאוזום מכיל כ-200 נוקלאוטידים.
דנ”א לינקר יחד עם הדנ”א המתלפף סביב הנוקלאוזום מהווים בערך 200 נוקלאוטיד
חוקר הריץ קומפלקסים של נוקלאוזומים נקיים ב-SDS PAGE. כמה בנדים (פסים) צפ
8.
4.
2.
לא ניתן לדעת בוודאות.
לא ניתן לדעת בוודאות.
אומנם מפתה לחשוב שמשום שנוקלאוזום הוא אוקטמר המורכב מזוגות של 4 היסטוני
מי מהוריאנטים ההיסטונים הבאים נמצא באזור של הטרוכרומטין?
H4-HET
H3.3
CENP-A
וריאנטים של היסטונים לא נמצאים באזורי הטרוכרומטין.
CENP-A
חשוב לזכור! להיסטון H4 אין וריאנטים ידועים למדע. H3.3 הוא וריאנט שמזוהה
: איזה מהבאים אינו משפיע באופן ישיר על מודיפיקציות לכרומטין?
Insulator
HAT
Barrier protein
methyl transferase
Insulator
אינסולטור נקשר לרצף בדנ”א ויוצר לולאות דנ”א אשר מהוות יחידות שעתוק נפרדו
אילו הצלחתי לקבל תוצר PCR בשיטת ה-3C, כנראה ש:
החלבון שבדקתי נקשר לדנ”א ברצף שנמצא בין הפריימרים.
שני אזורי הדנ”א שאליהם תכננתי פריימרים נמצאים בתא בסמיכות זה לזה.
תהליך השיבוט שלי הצליח.
אזור הדנ”א שבין שני הפריימרים הוא גן מקודד.
שני אזורי הדנ”א שאליהם תכננתי פריימרים נמצאים בתא בסמיכות זה לזה.
בשיטת ה-3C מזהים רצפי דנ”א שנמצאים קרובים זה לזה בגרעין. לאחר קיבוע וחית
דנ”א שעובר שעתוק ימצא בדרך כלל ב:
צמוד למעטפת הגרעין.
מפוזר באופן אקראי במרכז הגרעין.
מרוכז באחד מאלפי אזורים ספציפיים במרכז הגרעין.
במפעלי שעתוק בפריפריית הגרעין.
מרוכז באחד מאלפי אזורים ספציפיים במרכז הגרעין.
דנ”א “פעיל” נמצא לרוב הרחק ממעטפת הגרעין, כאשר נמצא לאחרונה כי השעתוק נע
מה העובי של זרוע כרומוזום בזמן דחיסתה המקסימלית במיטוזה?
700 נ”מ.
העובי של כרומוזום מיטוטי שלם הוא 1400 נ”מ, כל זרוע כרומוזומלית הוא כ-700
ברצוני לחקור שאלות הקשורות בדנ”א על ידי מיקרוסקופיה. מה מהבאים נכון?
כדי לראות האם שני רצפי דנ”א נמצאים בסמיכות זה לזה בגרעין, אשתמש בשיטת FRET.
כדי להבחין במבנה ה-Beads of a string, אוכל להשתמש ב-TEM ו-STORM, אך לא ב-STED.
מיקרוסקופיה פלורסנטית מתאימה להתבוננות במבנים קטנים יותר ממקרוסקופיית אור רגילה, אך פחות ממיקרוסקופיה קונפוקאלית.
בשיטות הסופר-רזולוציה של ימינו לא ניתן לראות את מבנה הדנ”א העירום.
בשיטות הסופר-רזולוציה של ימינו לא ניתן לראות את מבנה הדנ”א העירום.
שאלות על מיקרוסקופיה יש המון (באופן יחסי) במבחן הידע! כזכור הנושא מופיע
חוקר לקח תא אנושי ותא של E-Coli, ונתן להם להתחלק, בנפרד, 3 פעמים. לאחר ש
בתאים הבקטריאלים היו יותר מוטציות מאשר בתאים ההומניים.
בתאים ההומאניים היו יותר מוטציות מאשר בתאים הבקטריאלים.
סביר שלא נמצאו מוטציות בתאי הבת של שני המינים.
בתאים ההומניים נמצאה מוטציה אחת בדיוק, ובתאי הבקטריה שתי מוטציות בדיוק.
בתאים ההומאניים היו יותר מוטציות מאשר בתאים הבקטריאלים.
קצב המוטציה בתאים הומניים הוא בערך 1 ל-10 מיליארד בסיסים, בכל חלוקה. קצב
מה נכון לגבי מנגנון הרפליקציה?
בכרומוזום המלא, אחד מהגדילים מהווה גדיל מוביל, והגדיל השני מהווה הגדיל המתעכב.
כל גדיל בכרומוזום מלא מהווה גם גדיל מוביל וגם גדיל מתעכב.
הגדיל המתעכב מוארך על ידי קומפלקס הטלומראז.
מקטעי אוקזאקי נמצאים גם בגדיל המוביל וגם בגדיל המתעכב.
כל גדיל בכרומוזום מלא מהווה גם גדיל מוביל וגם גדיל מתעכב.
ברפליקציה של דנ”א, מזלג ההכפלה הוא דו-כיווני. בכל אחד מהכיוונים, גדיל אחר יהווה את הגדיל המוביל והמתעכב, זאת כדי לשמר את כיווניות ההכפלה מ-5 ל-3. הטלומראז מאריך אך ורק את הגדיל המוביל! הגדיל המתעכב מאורך לאחר פעולת הטלומראז, על ידי מנגנוני ההכפלה הרגילים של התא. מקטעי אוקזאקי נמצאים רק בגדיל המתעכב.
איזה מהמנגנונים הבאים אינו תורם לרמת הדיוק הגבוהה של דנ”א פולימראז?
פעילות אקסונוקלאז מ-3 ל-5.
לנוקלאוטיד הנכון יש אפיניות גבוהה יותר לאתר הקישור של הפולימראז מאשר לנוקלאוטידים אחרים.
זיווג בסיסים נכון מאפשר שינוי קונפורמציה של הפולימראז יותר מזיווג שגוי.
פקטורי אלונגציה קושרי GTP המלווים את הנוקלאוטיד הנכנס לאתר הפעיל של הפולימראז, יעשו הידרוליזה ל-GTP ויעזבו את האתר רק אם יתקיים זיווג נכון.
פקטורי אלונגציה קושרי GTP המלווים את הנוקלאוטיד הנכנס לאתר הפעיל של הפולימראז, יעשו הידרוליזה ל-GTP ויעזבו את האתר רק אם יתקיים זיווג נכון.
שלושה מנגנונים עיקריים שומרים על קצב מוטציה נמוך במיוחד של דנ”א פולימראז.
1. הפולימראז בעל דומיין אקסונוקלאז אשר יודע לזהות זיווג שגוי בין בסיסים, ופועל להסירם בכיווניות 3 ל-5.
2. האפיניות של האתר הפעיל של הפולימראז גבוהה במיוחד לנוקלאוטידים המשמרים התאמת בסיסים נכונה.
3. לאחר זיווג הבסיסים, דנ”א פולימרז צריך לעבור שינוי קונפורמציה, על מנת להמשיך בתהליך הרפליקציה. קיום זיווג שגוי מהווה הפרעה מרחבית לשינוי זה.
התשובה של פקטורי האלונגציה נכונה לתהליך התרגום, לא הרפליקציה.
איזה מהבאים אינו אפשרי?
התחלת תרגום אאוקריוטי שלא דרך הקצה ה-5’ של הmRNA.
שעתוק של גן שאין לו רצף TATA בפרומוטור.
פעילות Proof-reading של אקסונוקלאז מ-5’ ל-3’.
קיומם של אופרונים אאוקריוטים.
פעילות Proof-reading של אקסונוקלאז מ-5’ ל-3’.
האנרגיה שמאפשרת את יצרת הקשר הפוספו-דיאסטרי של חומצות גרעין מסופקת מהנוקלאוטיד-טרי-פוספט שנכנס לשרשרת תמיד לקצה ה-3’. כאשר מופעל אקסונוקלאז בתהליך ה-Proof-reading, הוא מוציא מהשרשרת את הנוקלאוטיד בקצה ה-3’, מה שמאפשר הוספה של נוקלאוטיד חדש במקומו. אילו היו מוציאים נוקלאוטיד מהקצה ה-5’, לא היה ניתן להוסיף נוקלאוטיד במקומו, משום שלא היה מקור אנרגטי לראקציה. תרגום באאוקריוטים יכול להתחיל במרכז גדיל ה-mRNA במנגנון של IRES. לגנים רבים אין רצף TATA בפרומוטור וישנם מעט אופרונים אאוקריוטים.
מה מהבאים שגוי לגבי האנזים פרימאז?
הפרימאז הוא DNA dependent RNA polymerase שאינו זקוק לתבנית.
הפרימאז הוא DNA dependent RNA polymerase שאינו זקוק לפריימר.
הפרימאז הוא DNA dependent RNA polymerase אשר זקוק למטבע אנרגתי.
הפרימאז הוא DNA dependent RNA polymerase אשר פעיל יותר באדם מאשר בבקטריה.
הפרימאז הוא DNA dependent RNA polymerase שאינו זקוק לתבנית.
פרימאז משתמש בתבנית הדנ”א שעליו הוא בונה את הפריימר. הוא לא זקוק לפריימר כדי להתחיל את פעילותו, אך משתמש באנרגיה של הנוקלאוטידים שהוא מכניס לפריימר לשם פעילות. בחיידקים מקטעי אוקוזאקי ארוכים בערך פי 10 מאשר באדם, כלומר נוצרים אצלם פחות פריימרים.