ARDS Acute Respiratory Distress Syndrome Flashcards
מה הגדרת התסמונת הקלינית ARDS.
פגיעה ריאתית נרחבת על רקע מחלה קשה או ניתוח. הגורמת:
* דיספניאה חדה
* היפוקסמיה
* תסנינים ריאתיים מפושטים.
המביאים לאי ספיקה נשימתית חדה.
הסיבות הכי שכיחות ל ARDS
- דלקת ריאות
- SEPSIS
מהווים 40-60%.
לאחר מכן:
*אספרציית תוכן קיבה.
*הרעלת תרופות.
מבין נפגעי הטראומה המובילים: - קונטוזיה חזית.
- שברים מרובים.
- ה FLAIL CHEST.
שכיחות ה ARDS בבית החולים
- כ10% מהמאושפזים בטיפול נמרץ בבתי החולים סובלים מ ARDS.
למרות שניתן לראות שיש גורמים רבים ל ARDS מספר מצומצם מתוכם גורם ל80% מהמקרים.
1 .דלקת ריאות וספסיס- %60-40 ~מהמקרים.
2 .טראומה - הסיבות נפוצות: קונטוזיות ריאתיות, שברים מרובים, טראומה לבית החזה/chest flail
3 .ריבוי עירויי דם.
4 .DO של תרופות.
5 .אספירציית תוכן קיבה.
גורמי סיכון נוספים ל ARDS
o גיל מבוגר.
o אלכוהוליזם.
o חמצת מטאבולית.
o מצב רפואי ירוד.
o פנקריאטיטיס.
o לפצועי טראומה עם- 16<II-APACHE - סיכון של פי 5.2 לפתח ARDS
יש 3 שלבים ב ARDS שמופיעם על רצף זמן.
- שלב האקסודטיבי- EXUDATIVE PHASE.
# מהיום ה 0-7.
2.שלב הפרולפרטיבי- PROLIFERATIVE PHASE.
# מהיום ה7-21. - שלב הפברוטי- FIBROTIC PHASE.
# לאחר 3-4 שבועות *רק בחלק מהחולים.
השלב הראשון ה EXUDATIVE PHASE
מהיום ה0- היום ה 7.
# התסמינים בדר”כ לאחר 12-36 שעות מהתחלת התהליך, אך לעיתים לאחר 5-7 ימים.
#פגיעה בקפילרות האלבאולריות ופנאומוציטים מסוג 1 שגורמים ל:
*זליגת נוזלים, חלבונים, נויטרופילים, לאנטרסטיציום ולאלבאולי שגורמית ליצירת שכבות היאלין > אטלקטזיס, שאנטים > היפוקסמיה > עליה בעבודת הנשימה > קוצר נשימה.
*מיקרוטרומבוסים > תורמים ל DEAD SPACE וגורמים להיפר-קפנאה.
#רנטגנית: “בצקת ריאות” הצללות אלביאולריות ואנטרסטיציליות שתופסים מעל ל 75% משתי הריאות. ללא קרדיומגלי, נוזל פלאורלי, רה-דסטרביוציה של כלי דם (מה שרואים בא”ס לב).
השלב השני- PROLIFERATIVE PHASE.
מהיום ה7 - היום ה 21.
# רוב החולים מחלימים מהר ונגמלים מהנשמה בשלב זה, אך עדיין יש תסמינים.
# השאר מתקדמים לפברוזיס.
# היסטולוגית- מדובר בשלב ריפוי ותיקון הריאה:
* ארגון התפליט האלבאולרי.
* נויטרופילים > לימפוציטים.
* פנאומוציטים מסוג 2 מתרבים על חשבון סוג 1, מייצרים סורפקטנט חדש ולבסוף מתמיינים לפנאומוציטים סוג 1 חדשים.
השלב השלישי- FIBROTIC PHASE.
חשוב לציין שמרבית החולים מבריאים בשלב 2, אך חלק נכנסים לשלב 3.
# אלה חולים שעלולים להזדקק להנשמה ארוכת טווח, חמצן קבוע.
# היסטולוגית:
* פברוזיס אינטרסטיציאלי נרחב.
* שינויים אמפזמטוטים עם סיכון ללזה אוויר.
* פברוזיס וחסימה כ”ד שגורמת ליל”ד ריאתי.
#הימצאות פברוזיס ריאתי בכל שלב מהשלבים > פרוגנוזה רעה
עקרונות הטיפול:
1 .טיפול במחלות\מצבי הרקע )ספסיס, אספירציות, טראומה(.
2 .ביצוע מינימום אפשרי של פרוצדורות.
3 .טיפול מניעתי עבור VTE ,דימום GI ,אספירציה, הרדמה מופרזת וזיהום של CVP .
4 .זיהוי מוקדם וטיפול בזיהומים נוזוקומיאלים.
5 .הזנה מספקת.
6. רוב המטופלים יצטרכו הנשמה מלאכותית:
בדגש על: LOW TV, PRONE POSITION, ECMO.
בעיות בהנשמה מלאכותית בעצמה בחולי ARDS.
רוב החולים יזדקקו להנשמה מלאכותית.
ההנשמה בעצמה טומנת בחוביה נזקים VENTILATOR INDUCED LUNG INJURY שעיקרם:
א.VOLU-TRAUMA- נובע מעודף ניפוח.
במצב זה יש אזורים נורמלים ואיזורים פגועים. לצורך ניפוח אזורים פגועים צריך יותר נפח, אך עודף נפח זה פוגע באיזורים נורמלים לצערנו.
ב.נטיה של עודף קולפס של אלבאולות פגועות (איבוד סורפקטנט).
הקריסה מתרחשת בדר”כ בסוף אקספיריום = פגיעה באוקסיגנציה, נסיון להעלות PEEP בצורה מוגזמת דרך הנשמת HIGHT PEEP יכול לעיתים לפגוע האזורים בריאים.
*אחת המטרות שלנו בהנשמה זה להנשים ב FIO2 הנמוך ביותר שמשיג ה PAO2 המיוחל בכדי למנוע - הרעלת חמצן.
טיפולים משפרי פרוגנוזה ותמותה.
א. LOW TIDAL VOLUME.
מחקר הראה ירידה בתמותה מ40% ל 30% בהנשמת TV 6CC/KG/MIN לעומת 12.
ב.PRONE POSITION בחולים עם SEVERE ARDS הוריד תמותה ב 28 ימים הראשונים.
הגדרת SEVERE ARDS זה PAO2/FIO2 < 150, המחקר הראה ירידה 16% בתמותה ב28 ימים ראשונים.
ג.ECMO בחולי SEVERE ARDS כפעולת RESCUE THERAPY (אסטרטגיית הצלה).
נסיון מחקרים עוקבים להתחיל טיפול כבד מECMO ולא להשתמש בו כפעולת RESCUE THERAPY לא שיפרו תוצאות.
כל מיני OTHER MODES בהנשמה.
שיטות אחרות כגון HIGHT PEEP VENTILATION נבדקו רבות ולא נמצאו כמשפרות פרוגנוזה, ה HIGHT PEEP לעיתים נקשר בעליית תמותה.
ניהול מאזן נוזלים ב ARDS.
- כמה שאפשר לא לתת נוזלים.
- כמה שאפשר לתת משתנים.
#בתנאי לא לפגוע בל”ד יותר מידי ולגרום להיפו-פרפוזיה לאיברים.
לציין, החולה במצב של “בצקת ריאות” הכלי דם שברירים, מתן נוזלים רק יחמיר את הבצקת. לכן ננסה כמה שיותר לא לתת נוזלים. בנוסף ננסה כמה שאפשר להוריד הלחץ בעליה שמאלית כדי שלא תתרום ל”בצקת ריאות”. לצורך שני הדברים האלה נשתמש במשתנים.
טיפולים אחרים: GCS, סורפקטנט חצוני, שאיפת NO.
לא משפרים, אין מקום, לפי הטבלה הם CLASS D, זאת אומרת not recommended on the basis of clinical evidence against efficacy of therapy.