(✔) חלק 4: ניאו-מרקסיזם והביקורת על המודרניות Flashcards
מהן תיאוריות ניאו-מרקסיסטיות?
תיאוריות אלו שותפות להנחות יסוד בסיסיות של הגישה של מארקס, אבל גם חולקות עליו בהיבטים שונים.
שלושת הביקורות העיקריות על הדרטמיניזם הכלכלי של מארקס?
ביקורת רבה הופנתה כלפי טענתו של מארקס כי המערכת הכלכלית ממוקמת מעל מערכות אחרות כגון פוליטיקה, דת וכו’.
ביקורת נוספת על מארקס עוסקת בכך שהמהפכה הקומוניסטית אינה מתרחשת כפי שטען, או שאינה מתרחשת כלל.
מארקס טען כי על המבנה החברתי ליצור את המצב המתאים למהפכה. מנגד, הניאו-מרקסיסטים טענו כי אנשים יכולים ליצור את השינויים המבניים מבפנים.
מהו המרקסיזם ההגליני?
הגל היה המורה של מארקס. ההבדל העיקרי בינהם היה בכך שמארקס טען כי ההוויה קובעת את התודעה, בזמן שהגל טען כי האופן בו בני האדם חושבים משפיע על המציאות החברתית.
הוגים רבים הרגישו כי יש להחזיר את המסורת המארקסיסטית לתוך המסורת ההגליינית.
שני ההוגים המרכזיים של המרקסיזם ההגליני הינם גיאורג לוקאץ’ ואנטוניו גראמשי.
מהי הראיפיקציה על פי לוקאץ’?
על פי הראיפיקציה, אנו מעניקים לסחורות כל כך הרבה כוח, עד שהן הופכות לישויות חיות ועצמאיות.
למעשה, הראיפיקציה הינה תופעה אשר במסגרתה מושג או תופעה אבסטרקטית מקבלים “חיים משלהם”. כתוצאה מהראיפיקציה, מדוכאת אמונתו של האדם כי יש ביכולתו לשנות משהו.
תודעה מעמדית ותודעה כוזבת על פי לוקאץ’
לוקאץ’ מאמין כי קיים קשר בין העמדה הכלכלית האובייקטיבית, לבין התודעה של בני האדם. במובן זה הוא מסכים עם מארקס כי ההוויה אכן קובעת את התודעה.
מה טען לוקאץ’ לגבי הפרולטריון?
בשונה ממארקס, לוקאץ’ טען כי הפרלוטריון הינו גורם פעיל, ושיש לו כוח לעצב את גורלו.
שלושת הסיבות האפשריות אותן נותן לוקאץ’ למדוע לא התפתחה עדיין התודעה המעמדית?
הקפיטליזם חזק מדי
הפרוליטריון חושב שהוא מרוויח משהו מהקפיטליזם
הראיפיקציה חזקה מדי
מאיכן האמין אנטוניו גרמשי שתגיע התודעה המעמדית?
מהאינטלקטואלים.
גרמשי האמין כי המהפכה אפשרית, אך כי יש לגרום להמונים לפעול.
מה הייתה עמדתו של גרמישי בנוגע לדרטרמיניזם החברתי של מרקס?
גרמשי האמין כי ניתן לעצב את המציאות, אך לא באופן מוחלט.
על פי גרמשי, תפיקדם של מי היה ליצור את התודעה המעמדית?
גרמשי טען כי האינטלקטואלים הם אלו אשר תפקידם הינו לייצר את התודעה המעמדית.
גרמשי יחס להם תפקיד זה מכוון שבעיניו הם היו אלו שאינם חלק מהמארג הקפיטליסטי והם יכולים לראות את המצב מבחוץ.
לאילו שני סוגים מחלק גרמשי את האינטלקטואלים?
אינטלקטואלים מסורתיים - בהם יש משהו המנותק מהקיום של עצמם. כלומר, הם אינטלקטואלים רק לשם האינטלקטואליות עצמה.
אינטלקטואלים אורגניים - אלו הם אנשי רוח אשר צמחו באופן טבעי מתוך הפרולטריון. רק הם יוכלו להביא להתפחות התודעה המעמדית.
מהי תרומתו המשמעותית של גרמשי לאופן בו נחקרת הסוציולוגיה?
גרמשי ראה במדעי החברה כבעלי כוח ותפקיד מאוד חשוב. לדעתו על מדעי החברה לחקור בצורה אשר תייצר תהליכי שינוי חברתי ופוליטי.
בעקבות גרמשי, החלו חוקרים לשים על סדר היום שלהם שאלות שקשורות באי-צדק.
על פי גרמשי, מהי ההגמוניה?
על פי גרמשי, ההגמוניה הינה המנהיגות התרבותית אותה מפעיל המעמד השולט. זה למעשה סוג של שליטה וכפיה, אם כי באופן שונה משליטה בכוח הזרוע או החוק.
ניתן לומר כי ההגמוניה הינה שליטה על התודעה.
גרמשי טוען כי ההגמוניה הינה למעשה שכבה חברתית של אנשים.
מה דעתו של גרמשי לגבי רעיונות נאורים?
גרמשי טוען כי עלינו להיות מאוד ביקורתיים גם כלפי רעיונות נאורים מאחר ואין כזה דבר אמת מוחלטת.
ניתן לראות בדעה זו ביקרות על חלק מהתומכים במרקסיזם, אשר רואים באידיאולוגיה המרקסיסטית אמת צרופה.
מה היא דעתו של גרמשי לגבי הבנת רעיונות היסטוריים?
לדעתו של גרמשי המשמעות ההיסטורית נובעת מן היחסים בין הפעילות האנושית המעשית (פרקסיס) וההקשר ההיסטורי והחברתי. כלומר, לא ניתן להבין רעיונות חברתיים מחוץ להקשר החברתי וההיסטורי שלהם.
מה מאפיין את אסכולת פרקנפורט?
אסכולת פרנקפורט, הנקראת בשם זה מכוון שנוצרה במוסד למחקר חברתי שבאוניברסיטת פרנקפורט, הורכבה ממספר אינטלקטואלים (רובם יהודים), אשר האמינו כי עשייתם האינטלקטואלית צריכה להיות בראש ובראשונה חברתית.
מי הם השמות הבולטים באסכולת פרנקפורט?
- אדורנו
- הורקהיימר
- מרקוזה
- לובנטל
- פולוק
מה היו שני האירועים המרכזיים שהשפיעו על אסכולת פרנקפורט?
מלחמת העולם הראשונה
המהפכה הרוסית
איזו אסכולה מכונה “הסאכולה הביקורתית”?
אסכולת פרקנפורט
מהי ביקורתה של אסכולת פרנקפורט על התיאוריה המרקסיסטית?
אנשי אסכולת פרנקפורט מסכימים עם גרמשי
האמינו שיש להסיט את תשומת הלב למנגנוני הכפייה הפעילים בתחום התרבותי.
מתנגדים לדטרמיניזם הכלכלי של מארקס, והתמקדות היתר בתחום הכלכלי.
מבקרים את כך שתיאוריה המרקסיסטית הפכה להיות מתכון למשטר מדכא.
מהי ביקורתה של אסכולת פרנקפורט על הפוזיטיביזם?
אסכולת פרקנפורט טענה כי הפוזטיביזם יוצר ראיפיקציה של העולם החברתי ומציג אותו כטבעי.
אסכולת פרנקפורט ראתה בפוזיטיביזם מדע שמרני בטיבו אשר אינו מסוגל ואינו מעוניין לקרוא תיגר על המציאות הקיימת.
אסכולת פרנקפורט טוענת כי האוניברסיטאות הפכו ממקור לידע משחרר למבנים מדכאים השואפים להרחיב את השפעתם על החברה.
מהי ביקורתה של אסכולת פרנקפורט על הסוציולוגיה?
לטענתם של חברי אסכולת פרנקפורט, הסוציולוגיה הפכה למדעית יתר על המידה. כלומר, היא אינה מבקרת מספיק את החברה ולא מדמיינת מצבים אלטרנטיביים.
הסוציולוגים נוטים לשכוח את בני האדם ובמקום לתהות על מצבם הם מנתחים את ה-“חברה” (ראיפיקציה).
מהי ביקורתה של אסכולת פרנקפורט על החברה המודרנית?
חברי אסכולת פרנקפורט טענו כי החברה המודרנית מאופיינת ב-“חשיבה טכנוקרטית”. כלומר, עוסקת במהם האמצעים היעילים ביותר להשגת מטרה נתונה. לטענתם צורת מחשבה זו משרתת בעיקר את בעלי הכוח ואת אנשי השלטון.
מהי ביקורתה של אסכולת פרנקפורט על התרבות?
אסכולת פרנקפורט מבקרת את התופעה אשר במסגרתה בחברה המודרנית מיועדת התרבות למטרות רווח.
מהי ביקורתה של אסכולת פרנקפורט על האומנות (אדורנו)?
על פי אדורנו, האומנות הינה תוצר חברתי: היא לא (רק) ביטוי לעולם רוחני או פנימי של היוצר.
לטענתו, רק אומנות שלא מכפיפה את עצמה למציאות החברתית האמיתית יכולה להוות ביטוי לביקורת.
אדורנו מאמין כי ברגע שאומנות מכריזה שהיא מגוייסת פוליטית, היא למעשה מאבדת את האותנטיות שלה.
על פי אדורנו, מהי חרושת התרבות?
תיאודור אדורנו מתאר כיצד היחסים הכלכליים נכנסים ומשפיעים על תחום האומנות.
לדעתו, היצירתיות משועבדת לדפוס חשיבה רציונאלי קפיטליסטי.
מה היו התרומות המרכזיות של התיאוריה הביקורתית?
הדגשת הממד הסובייקטיבי של החיים החברתיים וחלקו במבנה הדיכוי והכפייה.
התמקדות תיאורתטית ואנליטית ב-“מבנה העל”.
חזרה לדיאלקטיקה ויחסי הגומלין בהיבטים חברתיים שונים: איך תופעות תרבותיות, כלכליות ופוליטיות קשורות אחת בשנייה.
על פי אדורנו מהי ברבריות אסטתית?
קניית מוצרים מכוון שהם נראים
לנו אסתטיים
בתעשיית התרבות החיקוי הופך למוחלט, התרבות היא לא עוד ייחודית אלא היא עוד סגנון (גם אם נשחק) סתמי.
