פרק 4

Question 1

משתנה

Answer 1

כל אירוע, מצב, התנהגות או מאפיין של הפרט שיש לו לפחות שני ערכים

Question 2

משתנה מצב

Answer 2

מתארים מאפייני מצב או סביבה- אורך מילה, צפיפות הכיתה וכו’

Question 3

משתנה תגובה

Answer 3

תגובות/התנהגויות- זמן תגובה, מתן עזרה לקורבן במצוקה וכו’

Question 4

משתנה נבדק

Answer 4

הבדלים אינדיבידואליים ותכונות אישיות

Question 5

משתנה מתווך

Answer 5

התהליכים הפסיכו’ שמסבירים (מתווכים) את השפעות משתנה מצבי על תגובה מסוימת.
בד”כ מודדים אותו ולא מתפעלים אותו.
יש לו 2 תנאים:
1. הוא חייב להיות קשור לשני המשתנים שאותם הוא מתווך
2. אם מנטרלים אותו, הקשר בין שני המתשתנים הללו נעלם

זו משתנה תיאורטי בלבד.

Question 6

ניתן להגדיר משתנים בשני אופנים:

Answer 6

משתנה תיאורטי/מושגי- משתנה אשר מוגדר לפי התוכן (מושג/תיאוריה) שלו. הנחות מתקשרות אליו
משתנה אופרציונאלי- משתנה אשר מוגדר לפי התפעול או המדידה שלו. השערות מתקשרות להגדרה זו.

Question 7

מדוע חייבים להגדיר משתנה אופרציונאלי במחקרים אמפיריים?

Answer 7

1. מאפשר את תרגום ההנחות להשערות ובדיקת קשרים בין אופרציות של משתנים תיאורטיים.
2. מאפשר תקשורת בהירה בין החוקרים- במקום לדברים על דברים מופשטים חוקרים מדברים על אופרציות קונקרטיות שעשו.

Question 8

עוד קצת על השערות אופרציונאליות….

Answer 8

1. השערות צריכות להופיע אחרי ההגדרות האופרציונאליות של המשתנים.
   לכל הגדרה תיאורטית של המשתנה אפשר למצוא הרבה הגדרות אופרציונאליות שונות. ולהיפך, לכל הגדרה אופרציונאלית של משתנה, ניתן למצוא הגדרה של עוד הרבה משתנים תיאורטיים אחרים.

Question 9

אין זהות בין שתי הגדרות אלו וזה יוצר שאלות ובעיות:

בעיות בתוקף המבני

Answer 9

1. ניתן לתפעל או למדוד משתנה תיאורטי בהרבה שיטות
   שאלות לגבי מידה החפיפה בין הגדרה אופרציונלית אחת למשתנה התיאורטי. אולי המדידות או התפעולים לא משקפים נכון את המשתנה התיאורטי?
2. אופרציה מסוימת יכולה לשקף מספר משמעויות תיאורטיות שונות.
   זו בעיה של בלבדיות – אולי מדדנו או תפעלנו משתנה תיאורטי אחר בזמן שתפעלנו את המשתנה הרצוי?

אין פתרונות טכניים להתמודדות עם תוקף מבני.
כדי להתמודד איתו, יש לבחון התמודדויות עבר בספרות.
אנו צריכים להתמודד עם בעיות אלו בתכנון המחקר במטרה ולהגביר למקסימום את החפיפה בין המשתנה התיאורטי להגדרה האופרציונלית שלו!

כדי שנוכל לומר משהו מעבר לאופרציה, יש לדעת להתמודד עם הבעיות בתוקף המבני.

אצל הבהביוריסטים לא היתה בעית תוקף מבני מכיוון שהם מדדו רק את המציאות הפיזית.

Question 10

תוקף מבני (construct validity)

Answer 10

• מידת היכולת של הגדרה אופרציונלית לשקף את המשמעות התיאורטית של משתנה
• או המידה שאופרציה מסוימת מודדת או מתפעלת מה שאמור למדוד או לתפעל

אלו הן בעיות שפותרים בתכנון המחקר ולא באמצעים סטטיסטיים.

Question 11

מגבלות של הגדרות אופרציונאליות:

Answer 11

1. מדע מתעסק עם תיאוריות והסברים ולא רק עם מדידות ותפעולים.
2. מדע רוצה לגלות חוקים כללים מעבר לקשרים ספציפיים בין מדידות מסוימות.
3. מדע חייב פיתוח של תיאוריות, למרות שלא כל תיאוריה ניתנת לאופרציונליזציה (למשל, רוחניות)
4. צריכים להיזהר מעודף אופרציונליזציה כי גם מושגים חסרי משמעות ניתנים למדידה.

Question 12

אילו קשרים בין משתנים קיימים?

Answer 12

הדרך בה ערכי משתנה אחד קשורים לערכים השונים של משתנה אחר. יש מס’ סוגי יחסים שקיימים רק במשתנים כמותיים :

• פונקציה מונוטונית: יש לה כיוון אחד קבוע- או רק יורדת או רק עולה. (לא חייבת להיות ליניארית בהכרח, אבל שומרת על מגמת כיוון קבועה).
  1. יחסים ליניאריים חיוביים: - עליה בערכי משתנה 1 מביאה לעליה בערכי משתנה 2 - פונקציה מונוטונית.
  2. יחסים ליניאריים שליליים: עליה בערכי משתנה 1 מביאה לירידה בערכי משתנה 2 - פונקציה מונוטונית.
  3. o יחסים קורביליניאריים/פונקציה נונמונוטונית: עליה במשתנה 1 מביאה לעליה במשתנה 2 רק עד לנק’ מסוימת שממנה עליה במשתנה 1 מביאה לירידה במשתנה 2 או להפך- U או U הפוך. ע”מ לקבל פונקציה כזו דרושות לפחות 3 רמות של המשתנה הב”ת-לא ניתן לקבל רק עם 2 רמות.
  4. העדר קשר (מתאם קרוב ל-0)- כאשר אין קשר בין המשתנה הגרף הוא פשוט קו שטוח.

מקדם המתאם (Correlation coefficient) : אינדקס מספרי המציין את עוצמת היחסים בין המשתנים.

Question 13

קצת על קשרים בין משתנים…

(מתקשר לבעיית הסיבתיות(

Answer 13

• חוזק הקשר בין שני משתנים קשור לכמות האי-הוודאות שהמחקר הוריד
• אי-וודאות זו מתייחסת לאקראיות של האירועים ולכן היא נקראת שונות מקרית (random variance) או שונות שגיאה (error variance)
• ללא מחקר אנו עומדים על 100% של אי וודאות לגבי תופעה מסויימת. כאשר אנו עורכים מחקר ומזהים קשר בין משתנים אנו מקטינים את חוסר הוודאות שלנו בנוגע לתופעה ע”י הגברת ההבנה שלנו בנוגע למשתנים שחקרנו.
• ככל שהקשר בין שני משתנים חזק יותר, אנו מסבירים יותר שונות של כל משתנה ומורידים את האי-ודאות לפחות מ-100%
• החלק המוסבר נקרא שונות מוסברת (explained variance)

Question 14

שונות מקרית (random variance) או שונות שגיאה (error variance)

Answer 14

זוהי למעשה האי וודאות,המקריות של אירועים. השונות בתשובות שאין לה הסבר. ככל שהקשר בין המשתנים יותר חזק או ככל שמצאנו יותר הסברים לתופעה כך תקטן השונות המקרית ותגדל המוסברת.

Question 15

שונות מוסברת (explained variance)

Answer 15

החלק המוסבר במשתנה (על ידי המחקר).

Question 16

שיטות מחקר לא ניסויות

Answer 16

היחסים נחקרים ע”י ביצוע תצפיות או מדידות של המשתנים הנידונים, דיווחים עצמיים, תיעוד תגובות פיזיו’ או שאיבת מידע ממקורות חיצוניים- ההתנהגות נצפית כפי שהיא מתרחשת באופן טבעי. יחסים בין המשתנים יקבעו כאשר שניהם משתנים יחד.
* חשוב- בשיטה זו נמדדים שני המשתנים ולא רק אחד.

Question 17

הסיבות לכך ששיטת מחקר לא ניסויית מאפשרת הסקת קשרים מתאמיים בלבד ולא סיבתיים הם:

Answer 17

1. בעיה של Direction of Cause and Effect.
   בעיה של כיוון הסיבה והתוצאה- קשה לקבוע מה השפיע על מה ואיזה משתנה קודם לשני מבחינת זמנים. לא ניתן לדבר על כיוון של סיבתיות, רק על קשר.

2.The Third-variable problem (בעיית המשתנה השלישי)– ייתכן שקיים משתנה מתערב (Confounding variable) שאחראי להשתנות המשותפת של שני המשתנים ולא שאחד מהם משפיע על השני.
ופועל כהסבר חלופי של הממצאים.
כל הסבר כזה מוריד מתורפו הפנימי של המחקר.

אלו הן בעיות של תוקף פנימי…
בשיטות לא ניסויות התוקף הפנימי של המחקר שואף לאפס.

Question 18

תוקף פנימי (internal validity)

Answer 18

היכולת להסיק ששינוים במדידה או תפעול של משתנה אחד הם הסיבה לשינוים במדידה של משתנה אחר.

• עד כמה ניתן להסיק על סיבתיות במבחן
• שייך לתכנון המחקר
• תוקף פנימי במחקר מתאמי שווה ל-0
• תוקף פנימי יכול להיות גבוה גם כשיש תוקף מבני גרוע.

Question 19

שיטות מחקר ניסוייות

Answer 19

שיטה זו מפחיתה את חוסר הוודאות ע”י תפעול ישיר ובקרה על המשתנים- משתנה אחד מתופעל והשני נמדד.

• ניתן להסיק על סיבתיות ולהצביע על כיוון.
• בנוסף ניתן לנטרל ככל האפשר השפעת משתנים מתערבים ע”י בקרה ניסויית ורנדומיזציה.
• אם פתרנו בעיה של כיוון הסיבתיות, עכשיו ברור שמשתנה המצב המתופעל (manipulated situation variable) פועל כסיבה ומשתנה התגובה שמדדנו פועלת כתוצאה.
• כך, מערך ניסוי, בהשוואה למערכים לא ניסוים, מגביר את התוקף הפנימי בזכות התפעול והיכולת להכניס בקרות שונות שנסוגלות להתמודד עם בעית המשתנה השלישי ולשלול הסברים חלופיים) ובכך להגביר את הביטחון שהתפעול הוא הסיבה לשינוים במדידה של משתנה התגובה.

Question 20

שיטות להקטנת השפעתם של משתניים חיצוניים במערכי מחקר ניסויים:

מגדיל את התוקף הפנימי

Answer 20

1. בקרה ניסוית (experimental control) – שומרים שכל המאפיינים של המצב הניסוי (הוראות, חדר, נסיין, זמן הניסוי, המכשירים לתצפית או מדידה) יישארו קבועים לכל הנבדקים בכל תנאים של הניסוי.
   * רק המשתנה המתופעל משתנה. יתר משתני המצב הפכו לקבועים.
   * ניתן להחזיק קבוע גם משתני נבדק על ידי בחירת נבדקים השייכים לקבוצה הומוגנית. אך אנו מצמצמים המסקנות לקבוצה מסוימת בלבד.
2. Randomization (הקצאה אקראית) – מקצים באופן אקראי נבדקים לתנאי הניסוי השונים (התפעולים השונים)
   * זוהי השיטה המועדפת כדי לנטרל משתני נבדק לא רלוונטיים.
   * משתמשים בה כאשר אי אפשר להחזיק קבוע משתנים אחרים (למשל, רמת הכנסה, רמת השכלה, וכד)
   * משתמשים בו כאשר רוצים הכללה של הממצאים לכל האוכלוסייה ולא רק לקבוצה אחת (למשל, נשים)
   * כאשר אין הטיות אחרות, השתייכות של נבדק לתפעול מסוים תלוי רק במזל.
   * נבדקים בעלי אותם מאפיינים יתפלגו באופן שווה בכל הקבוצות (למשל, יהיו נשים וגברים בכל הקבוצות)

Question 21

שיטות נוספות להקטנת השפעתם של משתניים חיצוניים במערכי מחקר ניסויים:
(מגדיל את התוקף הפנימי) אשר אינן מחליפות את ההקצאה האקראית.

Answer 21

1. הכנסת משתנה חיצוני בתוך מערך המחקר ובדיקת ההשפעה שלו . את המשתנה הזה לוקחים בחשבון באינטרקציות שמבצעים.
2. השוואת הנבדקים בין הקבוצות (matching) לפי משתני נבדק (למשל, אותה כמות של גברים ונשים בכל קבוצה).
3. השוואה אחד לאחד. לכל נבדק בקבוצה אחת יש נבדק בעל אותם המאפיינים בקבוצה השנייה.
4. משתמשים באותם הנבדקים בתפעולים השונים (repeated design). אבל גם לזה יש בעיות של מידה, סדר וכד’ אשר עשויות לפגוע בתוקף הפנימי. נשתמש במערך זה כאשר ישנה שונות עצומה בין הנבדקים.
5. Yoking - שימוש במשתנה מתערב (Confounding variable) כדי שהתנאים בשתי הקבוצות יהיו זהים??? לא בטוחה שזה ההסבר הנכון..

כל השיטות הללו לא מחליפות הקצאת אקראית. אנו חייבים להשלים את ההשוואה בין הקבוצות על ידי הקצאת אקראית.

Question 22

Randomization (הקצאה אקראית)-

שיטה זו מתייחסת ל- 3 הגורמים הדרושים לקביעת סיבתיות:

Answer 22

1. קדימות זמנים: משתנה אחד מתופעל כך שתמיד יופיע לפני המשתנה השני.
2. השתנות משותפת של סיבה ותוצאה: מבוקרת ע”י כך שבקב’ הניסוי בה מתופעל המשתנה נראית התוצאה ובקב’ הביקורת בה הוא לא מתופעל לא מתקיימת התוצאה.
3. שלילת הסבר אלטרנטיבי: שימוש בבקרה ורנדומיזציה מבטל כל גורם אחר שיכול להוות הסבר אלטרנטיבי.

Question 23

קשרים בין משתנים ומערכי מחקר מתאימים

Answer 23

• מצב X מצב= מתאמי
• נבדק X מצב= מתאמי
• נבדק X נבדק = מתאמי
• תגובה X נבדק= מתאמי (החלק הלא ניסויי של המחקר)
• תגובה X תגובה = מתאמי
• תגובה X מצב= מתאמי (במערך לא ניסויי כאשר לא מתפעלי את משתנה המצב) או ניסויי החלק הניסויי של המחקר- (אם מתפעלים את משתה במצב)

Question 24

משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי

Answer 24

שמות של משתנים שמשמשים רק במערכי מחקר ניסויים (במחקר מתאמי אין משתנה תלוי ובלתי תלוי כי לא ניתן להסיק על סיבתיות).

במחקר ניסויי בו חוקרים את היחסים בין משתנים נהוג להגדיר את היחסים בין המשתנים כסיבה ותוצאה. כך שמשתנה אחד מהווה את הגורם המסביר- משתנה ב”ת (מתופעל) והמשתנה השני מהווה את הגורם המוסבר- משתנה תלוי (נמדד). המשתנה הב”ת הוא ההסבר המשוער לערכים שמתקבלים במשתנה התלוי. באמצעותו מנסים לנבא את ערכי המשתנה התלוי.

• משתנה המצב המתופעל (הסיבה) נקרא משתנה בלתי תלוי – Independent Variable
• תגובת הנבדק (התוצאה) נקראת משתנה תלוי (Dependent variable)

Question 25

סיבתיות ופילוסופיה

Answer 25

מעבר לשלושת הגורמים עליהם דיברנו בהקשר של קביעת סיבתיות יש פילוסופים הטוענים שיחסי סיבה -תוצאה מוכחים רק אם מוכח שהסיבה היא הכרחית ומספקת.

• הכרחית- הסיבה חייבת להיות נוכחת על מנת שהתוצאה תתרחש. (קריאת החומר חייבת להתבצע כדי שיהיה ציון טוב במבחן).
• מספקת- הסיבה צריכה תמיד ליצור את האפקט. (קריאת החומר תביא תמיד לציון גבוה במבחן).

כך, הסיבה תמיד תוביל לתוצאה מסוימת והתוצאה לא יכולה להופיע לא הסיבה.

סיבות כאלה נדירות יחסית בפסיכו’ והדגש הוא גם לא עליהן אלא על הבנת רשת סיבתית להתנהגות.

*בפסיכולוגיה קשה למצוא סיבה הכרחית – תגובות יכולות להופיע בגלל כל מיני סיבות (גם כשסיבה אחת לא מופיעה).

*קשה למצוא סיבה מספקת – יש מקרים שהסיבה לא תוביל לתוצאה המצופה.
יש משתנים נוספים שממתנים Moderate את ההשפעה של הסיבה ויכולים לבלום את ההשפעה שלה. יש לנו הרבה סיבות ואנחנו מחפשים הרבה פעמים גורמים נוספים שיכולים למתן ולהשפיע על הקשר של סיבה ותוצאה- לכן נקרא “מודרייט”
במקרה זה נחפש עוד סיבות, שבשילוב עם הסיבה המקורית ישפרו את הניבוי של התוצאה.

לפיכך, אנו מדברים על רשתות סיבתיות Causal network להתנהגות במקום על סיבה אחת הכרחית ומספקת.

Question 26

חסרונות השיטה הניסויית:

Answer 26

1. מלאכותיות הניסויים:
   הבקרה הניסויית גורמת לכך שבתנאי המעבדה נוצרת לעיתים אטמוספרה מלאכותית, המגבילה את יכולתנו לחקור שאלות מסויימות או להכליל תוצאות.
   הפיתרון: ניסויי שדה: המשתנה הב”ת מתופעל בסביבה טבעית אבל החיסרון כאן הוא איבוד יכולת החוקר לשלוט באופן ישיר על היבטים רבים של המצב. אולם עדיין, תוצאות זהות התקבלו בניסוי בין אם נערך בשדה ובין אם במעבדה.
2. שיקולים אתיים ופרקטיים:
   לפעמים תפעול המשתנה דורש דברים שהם לא אתיים (בדיקת שימוש בהפסקת מתן אהבה לעומת עונש פיזי כלפי ילדים) או לא פרקטיים (תפעול מנהגי גידול ילדים) ולכן לא יוכל להתבצע מערך ניסויי.
   הפתרון- מערך אקס פוסט פאקט: יצירת קבוצות לניסוי על בסיס הבדל קיים ולא באופן רנדומאלי. (לקב’ 1 יוצבו ילדים שאימם עובדת מחוץ לבית ולקב’ 2-כאלה שאימם עקרת בית). זהו לא מערך ניסוי!
3. משתני נבדק:
   משתנים שאינם ברי תפעול ומהגדרתם אינם ניסויים ולכן חייבים להימדד כמשתנים תלויים.
4. תיאור התנהגות:
   אחת המטרות העיקריות של המדע היא לתאר התנהגות-דבר שהמערך הניסויי אינו עושה ולשם כך יידרש מחקר לא ניסויי כמו מחקרו של פיאז’ה שערך תצפיות על ילדיו.
5. ניבויים מוצלחים של התנהגות עתידית:
   לצורך כך לא הכרחי מערך ניסויי של סיבה ותוצאה- אפשר להשתמש במבחנים/שאלונים ומדדים דומים לאלה.

Question 27

משתנה ממתן

Answer 27

משתנה ממתן הוא אינו משתנה שמסביר/מתנה קשר (משתנה מתווך) בין 2 משתנים, אלא משתנה המהווה ככוח נוסף אשר פועל על הקשר ומשפיע עליו.

Question 28

מגבלות של ניסוים

Answer 28

תנאים ספציפיים של מעבדה ושרירותיות (artificiality) של התפעולים מובילות לבעיות בתוקף החיצוני (external validity) של המחקר:

1. המידה בה הממצאים ניתנים להכללה מעבר לניסוי המסוים (עד כמה הם ישוחזרו בתנאים אחרים, בקרב נבדקים אחרים ועם אופרציות אחרות). ככל שאותו ניסוי משוחזר מספר רב יותר של פעמים, התוקף החיצוני שלו עולה.
2. שרירותיות גם פוגעת בתוקף האקולוגי (ecological validity) שהיא סוג של תוקף חיצוני – המידה שתגובה של נבדק במעבדה משקפת את תגובותיו מחוץ למעבדה.

Question 29

פתרונות למגבלות הניסויים:

Answer 29

1. שחזור (replication) של ניסויים באותה מעבדה ובמעבדות אחרות.
2. תפעולים שמנסים לחקות ככל שאפשר את המציאות (העדפה של תפעולים אמיתיים א לה מילגרם מאשר תסריטים דמיוניים)
3. ניסוים בשדה (field experiments): איך מבליטים מוות מחוץ למעבדה? איך מתפעלים אטרקטיביות מחוץ למעבדה? בניסויים אלו התפעול מתבצע בשדה עצמו.

Question 30

מגבלות נוספות של ניסויים:

Answer 30

1. ניסוים מעוררים לפעמים סוגיות אטיות הקשורות להונאה
2. ניסויים לפעמים הם יקרים מאוד ומעוררים בעיות מעשיות
3. ניסוים לא יכולים לתפעל משתני נבדק
4. ניסויים לא מתאימים למחקרים שמטרתם תצפיות של התנהגות בסביבה הטבעית של הפרט.
5. ניסוים פחות מתאימים למחקרים שמטרתם לנבא הכי טוב התרחשות עתידית (הצלחה במבחן).
6. רצוי למדוד מספר רב של משתני מצב ומשתני נבדק בכדי להגיע לניבוי הכי טוב.

כדי להתגבל על מגבלות אלה- רצוי להשתמש בגישה של שיטות מרובות…

Question 31

שיטות מרובות (multi-method)

Answer 31

כדי להתגבר על המגבלות של ניסוים רצוי להשתמש בגישה של שיטות מרובות.

• בדיקת הנחה דרך שיטות שונות מאפשרת הכללה יותר גדולה של הממצאים מעבר לאופרציה מסוימת ושיטה מסוימת. – הגברת הכללת הממצאים והתוקף החיצוני שלהם.
• אנו גם מגבירים את תוקף המבנה של הממצאים - הביטחון בכך שהממצאים משקפים משהו אמתי שלא תלוי בשיטה מסוימת.

המגבלה: גישה יקרה הדורשת סדרה של מחקרים ששואלים אותה שאלה בשיטות שונות.

Question 32

שלושה סוגי תוקף:

Answer 32

• תוקף מבנה (construct validity) – מידת ההתאמה של ההגדרה אופרציונלית לתיאוריה. מה שאני רוצה לבדוק
• תוקף פנימי (internal validity) – היכולת להסיק מסקנות על יחסי סיבה-תוצאה מהממצאים של המחקר.

*תוקף חיצוני (external validity) – היכולת של הממצאים להיות מוכללים לאוכלוסיות אחרות, לתנאים אחרים (ולאופרציות אחרות). זו יכולת השחזור וההכללה של הממצאים.
תוקף אקולוגי- סוג של תוקף חיצוני. זו בעצם היכולת להכליל את ממצאי המעבדה לחיים האמיתיים.

רק אחרי שיהיה לי תוקף פנימי, אני אתפנה לדאוג למחקר שישקף תוקף חיצוני.

תוקף פנימי וחיצוני יכולים להתנגש: במחקרי מעבדה לרוב אפשר להשיג תוקף פנימי גבוה אך עקב המלאכותיות, פעמים רבות יורד התוקף החיצוני, כי לא ניתן להכליל את הממצאים לסביבה טבעית באוכ’.

Question 33

חשוב לזכור שהיכולת של הממצאים להיות מוכללים מעבר לאופרציות אחרות (מערכי מחקר, תפעולים ומדידות שונות) מגבירה גם את:

Answer 33

תוקף המבנה והתוקף החיצוני

Question 34

תוקף מבנה (Construct validity)

Answer 34

הערכה של התאמת האופרציה למושג התיאורטי. באיזו מידה המשתנה (הגדרה האופרציונלי) מודד את המושג שהוא אמור למדוד?
האם ההגדרה האופרציונאלית של המשתנה אכן משקפת את משמעותו התיאורטית האמיתית. האם הוא מודד בפועל את מה שהוא אמור למדוד. (האם רמות האגרסיביות שתופעלו-מדים שחורים מול מדים לבנים אכן בחנה אגרסיביות ולא חרדה).

Question 35

תוקף חיצוני (External validity):

Answer 35

הערכה של המידה בה ממצאים ניתנים להכללה לאוכלוסיות שונות ותנאים אחרים. האם הממצאים ניתנים לשחזור עם נבדקים אחרים? האם הממצאים ניתנים לשחזור עם אופרציות ושיטות מחקר אחרות?

האם ניתן להכליל את תוצאות המחקר לאוכ’, האם ניתן לשחזר את הנתונים עם הגדרות אופרצינואליות אחרות,משתתפים אחרים או סביבה אחרת.

Question 36

תוקף פנימי (Internal validity):

Answer 36

הערכה עד כמה התפעול של משתנה הבלתי תלוי גרם לשינוים במשתנה התלוי. באיזו מידה יש גורמים אחרים לשינויים במשתנה התלוי?

האם ניתן להסיק סיבתיות לגבי המשתנים המתופעלים. (האם בוודאות מדים שחורים גורמים לאגרסיביות). למחקר יש תוקף פנימי גבוה כשניתן להקיש ממנו על השפעת משתנה אחד על השני.