מדינה יהודית ודמוקרטית 2.1 עד 2.5 Flashcards
התנאים לקיומה של מדינה (אששר)
א-אוכלוסיה ש-שלטון ש-שטח ר-ריבונות
- אוכלוסיה, האנשים החיים בשטח המדינה תחת השלטון שלה. אוכלוסיה מורכבת מאזרחים ומיעוט שאינם אזרחים.
- שלטון, גוף השולט באמצעות מוסדותיו וחוקיו
- שטח מוגדר, טריטוריה הכוללת גבולות מוגדרים ומוסכמים הכוללים יבשה מים ואוויר
- ריבונות (עצמאות) פנימית וחיצונית (חוסר כפיפות לגורמים חיצוניים)
קבוצה אתנית
- קבוצה שיש לה יסודות משותפים אתניים-תרבותיים (מוצא, שפה, תרבות, מסורת, היסטוריה, לעיתים דת)
- קבוצה זו אינה בעלת דרישות לריבונות/עצמאות
קבוצת לאום
- קבוצה שלה יסודות משותפים (אתנים תרבותיים וגם/או יסודות פוליטיים)
- לקבוצה זו מדינה ריבונית או אוטונומיה בתוך מדינה ריבונית, או שהיא שואפת לאחד משני אלו
לאומיות אתנית תרבותית
- השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית
- מבוססת על יסודות אתניים תרבותיים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, לעיתים גם דת)
לאומיות אזרחית
השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית
- מבוססת על יסודות פוליטיים (שותפות במסגרת פוליטית, אידיאולוגיה, קידום ערכים ונורמות משותפים)
מדינת לאום (אתנית - תרבותית)
- מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם לאום אתני תרבותי אחד ומבטאת את זכותה להגדרה עצמית לאומית
- חלק מהסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתנים התרבותיים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, דת)
- קיימים יסודות פוליטיים-תרבותיים-ערכיים לכלל אזרחי המדינה
מדינה דו-לאומית
- מדינה המזוהה עם שני לאומים אתניים שונים
- חלק מהסמלים, המועדים, החוקים ונוסדו המדינה מבטאים את היסודות האתניים התרבותיים של הלאומים הדומיננטיים במדינה
- קיימים גם יסודות פוליטיים-תרבותיים-ערכיים משותפים לכלל האזרחים במדינה המגבשים את שני הלאומים
מדינה רב לאומית
- מדינה המזוהה עם מספר לאומים אתניים דומיננטיים במדינה
- הסמלים, המועדים, החוקים והמוסדות במדינה נותנים ביטוי לכל הלאומים הדומיננטיים במדינה
- קיימים יסודות פוליטיים-תרבותיים-ערכיים המגבשים את כלל הלאומים
מדינת לאום פוליטית (כלל אזרחיה)
- מדינה שמגדירה את השייכות הלאומית על בסיס האזרחות בלבד
- הסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה מבטאים יסודות המשותפים לכל האזרחים
- היסודות הפוליטיים משקפים ערכים משותפים לכלל אזרחי המדינה
ההצדקה מן הזכות להגדרה עצמית (הצדקה קולקטיבית)
- לעמים יש זכות טבעית לממש את זהותם הלאומית במדינת לאום
- צידוק זה איננו ממוקד בזכויות הפרט אלא עוסק בזכות קולקטיבית לאומית של עמים
ההצדקה על פי עקרון הכרעת הרוב
- הכרעת הרוב היא עקרון יסוד בדמוקרטיה
כאשר רוב האזרחים רוצים בכך מתחייב מעקרון הכרעת הרוב לעצב את המדינה כמדינת לאום
הצדקה במקרה היהודי עפ״י הזכות לביטחון ומניעת רדיפות
- לבני אדם יש זכות לחיים וביטחון ובמקרים של רדיפות ואיום מדינת לאום מהווה מסגרת למניעתן
- העם היהודי מאוים במיוחד ע״י אנטישמיות ולכן מדינת ישראל דואגת יוצר מכל מדינה אחרת למימוש זכותם של היהודים לחיים וביטחון
ההצדקה הליברלית עפ״י הזכות לתרבות
- לבני אדם זכות לתנאים שיאפשרו להם לפתח תרבות בצורה מיטבית
- מדינת לאום היא הכלי המיטבי לפיתוח תרבות מלאה של אומה ולכן יש לשאוף להעניק לכל תרבות לפחות מדינה אחת
- ההצדקה תלויה בשמירת זכויות הפרט של כלל האזרחים וכן בהכרה בזכות של קבוצות אחרות לביטוי לאומי
ההצדקה עפ״י חשיבות הסולידריות
- מדינת לאום אתנית תרבותית היא בסיס לסולידריות חזקה בין רוב האזרחים בגלל הקשר הלאומי בינהם
- סולידריות זו מחזקת את יציבות המדינה (מונעת מלחמות אזרחים) ומחזקת דאגה לרווחה