אדרנל 2 Flashcards
adrenal incidentalomas
ממצא שמוצאים באופן מקרי באדרנל- סביר להניח שזה יהיה גידול מבין כל האבחנה המבדלת.
רוב הגידולים חד צדדים, שפירים שלא מפרישים. לכן ממצא כזה, שיחסית גם שכיח לא מרגש במיוחד.
hansfelt unit
יחידות מידה שבודקות את רמת הצפיפות בCT. מקובל להגיד שאם רמת הצפיפות יורדת מעשר זה אומר שממצא שומני ולכן לא ממאיר.
אם הצפיפות יותר גדול (40,50) אז האיבר ווסקולרי והסיכוי שהוא ממאיר עולה.
כמובן שיש ערכי ביניים שנותנים אינדיקציה לאיזה סוג של גידול אבל אי אפשר לדעת באופן ודאי
איך בודקים בCT האם הממצא שפיר
- לוקחים צילום ללא חומר ניגוד
- מוסיפים חומר ניגוד
- עשר דקות אחר כך שוב לוקחים צילום ככה שרואים את הwashout של החומר.
אפשרויות גידול שפיר
- adrenal myelolipoma- גידול גדול שכמעט כולו שומן, ופורפורציה של רקמת אדרנל קטנה
- adrenal lipid rich adenoma- כל ממצא שמתחת לעשר בצפיפות
- adrenal lipid poor adenoma- אין מספיק שומן שנקבע שזה אדנומה, יש המון מבנים- ציסטות, דימומים, קלסיפיקציות
האם הגידול מפריש ?
- מדולה- נבדוק על ידי איסוף שתן או רמת הקטכול אמינים בדם.
- קורטקס- אנדרוגנים פחות בודקים.
בודקים אלדוסטרון ביחד לרנין
קורטיזול בודקים בכמה אמצעים : מבחן דיכוי- דקסה. איסוף שתן, קורטיזול בלילה.
מישהי צעירה מגיעה עם יל”ד- נקודות חשובות
- עושים אנמנזה- בודקים האם יש יל”ד במשפחה, אילו תרופות היא לוקחת, האם היא מקפידה, בודקים גורמי סיכון, בדיקה פיסיקלית.
- יש סיכוי גבוה ללחץ דם שניוני בגלל הגיל
- בודקים לפי הסיבות השכיחות ללחץ דם בגיל שלה- לוקחים מדדים רלוונטים.
- לפני שלוקחים אותם עושים בדיקות דם רגילות לראות אלקטרוליטים, הורמונים נפוצים וכדומה.
- מנסים לעשות אינטגרציה.
למה מראה תקין של CT לא שולל היפראלדוסטרוניזם
כי יכול להיות היפרפלזיה של איי גלומרולוזה ולא נראה בCT הבדל
יש לציין שיכולה להיות גם הפרשה ביתר בלי היפרפלזיה- בגלל מוטציות בתעלות סידן
בגלל זה בירור ביוכימי הרבה יותר חשוב
מה משפיע על יחס אלדוסטרוניזם: רנין.
ואיך בודקים האם ההיפראלדוסנרוניזם לא נובע מתרופות
הרבה תרופות ללחץ דם- בטא בלוקרים לדוגמא.
מנסים להעלות את הלחץ והנפח התוך כלי ולראות ירידה בהפרשת אלדוסטרון.
נעשה את זה עם saline, מלח פומי,fludrocotisone suppression test.
מעל 10 ננוגרם לדציליטר אחרי הדיכוי זאת הפרשה מוגברת
adrenal venous sampling
כדי לראות האם באמת הבלוטה מפרישה אלדוסטרון- אעשה צנתור לשני ורידי האדרנל ואנטר את רמת האלדוסטרון וקורטיזול בשני הצדדים.
הפרשה מבלוטה אחת- adrenalectomy
הפרשה דו צדדית- טיפול תרופתי
פאוכרומוציטומה
גידול במדולת האדרנל שיכול להפריש כמות מוגברת של קטכול אמינים.
סביב גיל 40
בשליש מהמקרים יש מוטציה מורשת\ מוטציה אחרת שיכול לגרום לסרטן
סימפטומים קלאסים של פאוכרומו
classic pheo triad- כאבי ראש, הזעה וטכיקרדיה.
זה לווא דווקא מה שמגיעים איתו רוב האנשים. הרוב מגיעים יל”ד
טיפול בפאוכרומו
- כריתה של הגידול, הגידול מסוכן מאוד בחשיפה לסטרס. לכן נרצה לכרות אותו כמה שיותר מהר ועד אז שהמטופל יקבל טיפול תרופתי.
- צריך לבדוק איזה מהקטכול אמינים מופרש- אם זה נוירואדרנלין זה פאראגנגליומה
איך ממקמים את הפאוכרומוציטומה ?
בדיקת הבחירה היא CT- פאו תראה גושים ווסקולרים בגדלים משתנים. כשנזריק חומר ניגוד נראה רקמה לבנה.
ניתן גם לבצע PET יחד אם איזה איזוטופ שנקשר לסומטוסטטין.
איך מונעים מצב שבו המנתח בטעות משחרר הרבה קטכולאמינים תוך כדי הניתוח ?
נותנים חסמי אלפא כמה זמן מראש.