מבחן 2 לדוגמא Flashcards

Question 1

Q

בעיה מתודולוגית בה נתקלים חוקרים מעוניינים להשוות בין תפקודים שונים, היא האפשרות שהמשימות המשמשות להערכת התפקודים אינן זהות מבחינת דרגת הקושי שלהן. הממצא שמפחית את החשש לכך הוא:
א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ב. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ג. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.
ד. ממצא שנסמך על נבדקים רבים ולפיכך על הסקה סטטיסטית.

Answer

A

א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.

הדיסוציאציה הכפולה היא דרך מתודולוגית יעילה להפריד בין תפקודים ולהוכיח שמדובר בתפקודים שונים מבחינה נוירולוגית, ולא רק בהבדלים שנובעים מקושי המשימות.

Question 2

Q

מהו היתרון העיקרי של הסקה סטטיסטית במחקרים קוגניטיביים?

א. היא מאפשרת להעריך אם ממצא מייצג תופעה כללית.
ב. היא מבטיחה שהממצאים הם חד משמעיים.
ג. היא מבטיחה שדרגת הקושי של המשימות זהה.
ד. היא מראה את הקשר בין שני תפקודים שונים.

Answer

A

תשובה נכונה: א. היא מאפשרת להעריך אם ממצא מייצג תופעה כללית.
הסבר: הסקה סטטיסטית עוזרת להבין אם הממצאים של מחקר מסוים הם לא מקריים ומייצגים מגמה כללית באוכלוסייה הנחקרת.

Question 3

Q

איזה ממצא מחזק את ההנחה שתפקודים שונים אינם תלויים זה בזה?

א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ב. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ג. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.
ד. ממצא שנסמך על ניסוי בודד.

Answer

A

תשובה נכונה: א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
הסבר: דיסוציאציה כפולה מראה שאם תפקוד אחד נפגע באיזור מוחי מסוים ואחר לא, ולהפך, זה מצביע על כך שהתפקודים תלויים במנגנונים נפרדים.

Question 4

Q

מהו הממצא שמפחית את החשש שמשימות להערכת תפקודים שונים אינן זהות מבחינת דרגת הקושי שלהן?

א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ב. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.
ג. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ד. ממצא שנסמך על הסקה סטטיסטית.

Answer

A

תשובה נכונה: א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
הסבר: דיסוציאציה כפולה מאפשרת להוכיח ששני תפקודים תלויים במנגנונים נפרדים במוח, כך שניתן לשלול את ההשפעה של דרגת הקושי של המשימות על ההשוואה בין התפקודים.

Question 5

Q

מהי המשמעות של אסוציאציה בין תפקודים במוח?

א. תפקוד אחד תלוי בתפקוד אחר.
ב. שני תפקודים שונים מתבצעים במקביל באותו אזור מוחי.
ג. יש קשר חזק בין שני תפקודים שונים.
ד. שני תפקודים נבדלים זה מזה לחלוטין.

Answer

A

ג. יש קשר חזק בין שני תפקודים שונים.
הסבר: אסוציאציה בין תפקודים מצביעה על כך ששני תפקודים קשורים זה לזה כך שכשהאחד נפגע, גם השני מושפע בצורה דומה.

Question 6

Q

מה מחזק את האמינות של ממצא במחקר קוגניטיבי?

א. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ב. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ג. ממצא שנסמך על הסקה סטטיסטית בלבד.
ד. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.

Answer

A

א. ממצאים מעדויות מתכנסות.
הסבר: עדויות מתכנסות הן ממצאים ממספר מחקרים שונים שמגיעים לאותה מסקנה, מה שמחזק את האמינות והתקפות של התוצאות.

Question 7

Q

מה נכון לומר לגבי הבעיה המכונה inverse problem במחקרי event related ) ERPs
:(potentials
א. בעיה זו אחראית לרזולוציה בזמן (temporal resolution ) הנמוכה של השיטה.
ב. בעיה זו קיימת גם בשיטת ה- .fMRI
ג. מדובר בקושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.
ד. הבעיה לא משמעותית מכיוון שה forward solution נותן פיתרון מספק.

Answer

A

ג. מדובר בקושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.

הסבר:
הבעיה המכונה “inverse problem” היא אחת הבעיות המרכזיות בשיטת ה-ERPs (Event-Related Potentials). מדובר בקושי להעריך את המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית שנמדדת מעל הקרקפת. בזמן שמכשירי EEG רושמים את הפעילות החשמלית מהמוח על פני הקרקפת, המידע שמתקבל אינו מספק ישירות את מיקומם המדויק של מקורות הפעילות בתוך המוח, ולכן קשה לשחזר את המקורות האמיתיים שגרמו לפעילות זו.

Question 8

Q

באיזה מצב שימוש בדיסוציאציה כפולה מתאים במיוחד?

א. כאשר רוצים להוכיח שתפקודים שונים תלויים במנגנונים נפרדים.
ב. כאשר יש צורך להראות את הקשר בין שני תפקודים.
ג. כאשר משווים תפקודים באותו אזור מוחי.
ד. כאשר מבצעים מחקר עם מספר רב של נבדקים.

Answer

A

א. כאשר רוצים להוכיח שתפקודים שונים תלויים במנגנונים נפרדים.
הסבר: דיסוציאציה כפולה מאפשרת להפריד בין ההשפעה של פגיעה באזורים מוחיים שונים על תפקודים שונים, ובכך להוכיח שהם תלויים במנגנונים נפרדים ולא באותו אזור מוחי או דרגת קושי של המשימות.

Question 9

Q

דיסוציאציה כפולה

Answer

A

הפרדה בין שני תפקודים באופן שכל אחד מהם תלוי באזור מוחי שונה

Question 10

Q

עדויות מתכנסות

Answer

A

ממצאים ממספר מחקרים בלתי תלויים שמגיעים לאותה מסקנה, מה שמחזק את האמינות של התוצאות.

Question 11

Q

אסוציאציה בין תפקודים

Answer

A

מצב שבו קיימת תלות בין שני תפקודים כך שכאשר אחד נפגע גם השני נפגע, דבר שיכול להצביע על כך שהם קשורים זה לזה.

Question 12

Q

הסקה סטטיסטית

Answer

A

שימוש במתודולוגיות סטטיסטיות כדי להעריך ממצאים מנתונים רבים, מה שמאפשר להבין אם הממצאים מייצגים תופעה כללית ולא מקרית.

Question 13

Q

Event-Related Potentials (ERPs)

Answer

A

שיטה ברישום EEG שמתמקדת בשינויים בפוטנציאלים החשמליים במוח בתגובה לאירועים מסוימים.

Question 14

Q

forward solution

Answer

A

מתייחס לחישוב הפעילות החשמלית על פני הקרקפת על בסיס מקורות פנימיים במוח, בעוד שה-inverse problem הוא בדיוק ההפך, כלומר זיהוי המקורות על בסיס המדידות החיצוניות.

Question 15

Q

inverse problem

Answer

A

בעיה מתודולוגית שמקשה על זיהוי המיקום המדויק של מקור הפעילות החשמלית במוח על בסיס המדידות שמתקבלות על פני הקרקפת.

Question 16

Q

מהו ה-“inverse problem” בשיטת ERPs?

א. בעיה הקשורה לרזולוציה בזמן.
ב. קושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.
ג. בעיה הקיימת גם בשיטת fMRI.
ד. בעיה שפתרון forward solution נותן לה מענה מספק.

Answer

A

ב. קושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.
הסבר: ה-inverse problem מתייחס לקושי להעריך את המיקום המדויק של מקור הפעילות החשמלית במוח מתוך המדידות שנעשות על פני הקרקפת.

Question 17

Q

כיצד ניתן לתאר את ה-“inverse problem” בהקשר של ERPs?

א. בעיה במידת הרזולוציה בזמן.
ב. קושי בזיהוי המקורות המדויקים לפעילות החשמלית הנמדדת.
ג. בעיה בזיהוי התהליכים המוחיים המעורבים.
ד. קושי בהבנת הקשר בין הפעילות הנמדדת לגירוי שניתן.

Answer

A

ב. קושי בזיהוי המקורות המדויקים לפעילות החשמלית הנמדדת.
הסבר: ה-inverse problem מתאר את הקושי לאתר את המקורות המדויקים בתוך המוח שגורמים לפעילות החשמלית שנמדדת על פני הקרקפת.

Question 18

Q

מדוע ה-inverse problem מהווה אתגר במחקרי ERPs?

א. מכיוון שהוא קשור לבעיה ברזולוציה המרחבית.
ב. בגלל הקושי להעריך את מיקום המקורות החשמליים.
ג. מכיוון שהוא גורם לאיבוד מידע משמעותי.
ד. בגלל הקושי בזיהוי תהליכים מוחיים ספציפיים.

Answer

A

ב. בגלל הקושי להעריך את מיקום המקורות החשמליים.
הסבר: הבעיה העיקרית ב-inverse problem היא האתגר בזיהוי המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית שמייצרת את הפוטנציאלים הנמדדים.

Question 19

Q

באיזה שיטה נתקלים ב-inverse problem?

א. fMRI
ב. ERPs
ג. PET
ד. MEG

Answer

A

ב. ERPs
הסבר: inverse problem הוא בעיה שמאפיינת את שיטת ה-ERPs, שבה קשה לקבוע את המיקום המדויק של מקורות הפעילות החשמלית במוח על סמך המדידות שנעשות מעל פני הקרקפת.

Question 20

Q

איזו מהטענות הבאות נכונה, בנוגע לעיבוד פרצופים?

א. לפי טענת המודולריות, אזור ה- fusiform face area) FFA ) מגיב יותר לגירויים שעיבודם דורש ראיה ממוקדת מאשר לגירויים שדורשים עיבוד פריפריאלי (היקפי) של הגירוי.

ב. לפי גישת העיבוד המבוזר, אזור ה- FFA צפוי להגיב גם במהלך עיבוד של גירויים מקטגוריות אחרות (שאינן פרצופים).

ג. לפי גישת המומחיות, הקושי של נבדקים מיומנים להבחין בין גריבלים ( Greebles ) שונים מדגימה את הייחוד של קטגוריית הפרצופים.

ד. לפי הגישה הטופוגרפית, ה- FFA אינו המוקד לעיבוד פרצופים כי אם אזור אחר שממוקם באונת הקודקוד (הפריאטלית).

Answer

A

ב. לפי גישת העיבוד המבוזר, אזור ה- FFA צפוי להגיב גם במהלך עיבוד של גירויים מקטגוריות אחרות (שאינן פרצופים).

הסבר:
גישת העיבוד המבוזר טוענת שעיבוד המידע במוח אינו מתבצע בצורה בלעדית או ייחודית לאזור מסוים אלא במגוון רחב של אזורים הפועלים יחד. על פי גישה זו, אזור ה-FFA, אשר מזוהה כקשור לעיבוד פרצופים, יכול גם להגיב לגירויים שאינם פרצופים, במיוחד אם הם דורשים רמה גבוהה של מומחיות או עיבוד חזותי.

Question 21

Q

מדוע ה-forward solution אינו פותר את ה-inverse problem?

א. מכיוון שהוא מתאר את הפעילות המוחית בצורה כללית מדי.
ב. מכיוון שהוא מתמקד בחישוב הפעילות על הקרקפת ולא במקורותיה במוח.
ג. מכיוון שהוא תלוי ברזולוציה של הזמן.
ד. מכיוון שהוא מתמקד רק במקורות השטחיים של הפעילות.

Answer

A

ב. מכיוון שהוא מתמקד בחישוב הפעילות על הקרקפת ולא במקורותיה במוח.
הסבר: forward solution מתאר את האופן שבו פעילות חשמלית במוח משתקפת על פני הקרקפת, אך אינו מספק מענה לבעיה ההפוכה של זיהוי מקורות הפעילות על פי המדידות.

Question 22

Q

מהו הקושי המרכזי ב-inverse problem בשיטת ERPs?

א. לזהות את התגובה המוחית לזמן.
ב. לאתר את המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית במוח.
ג. להבין את הקשר בין הגירוי לפעילות הנמדדת.
ד. לזהות את כל התהליכים הקוגניטיביים המעורבים.

Answer

A

ב. לאתר את המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית במוח.
הסבר: הקושי העיקרי ב-inverse problem הוא היכולת לזהות את המיקום המדויק של המקורות המוחיים שגורמים לפעילות החשמלית שמודדים על הקרקפת, מה שמוביל לאי-ודאות במיקוד של המחקר.

Question 23

Q

Fusiform Face Area (FFA)

Answer

A

אזור במוח שנמצא באזור הפוסיפורם (הפנים התחתונות של האונה הרקתית) ומקושר במיוחד לעיבוד פרצופים.

Question 24

Q

גישת העיבוד המבוזר

Answer

A

גישה המציעה שהמוח מעבד מידע במגוון רחב של אזורים ולא בצורה ייחודית לאזור מסוים.

Question 25

Q

גישת המומחיות

Answer

A

גישה הטוענת שה-FFA אינו ייחודי לעיבוד פרצופים, אלא מעורב בעיבוד גירויים שדורשים מומחיות גבוהה, כגון גריבלים (Greebles).

Question 26

Q

גישה טופוגרפית

Answer

A

מציעה שאזורי עיבוד במוח אינם מוגבלים לאזורים המוכרים הקשורים למשימה מסוימת, כמו ה-FFA, אלא מעורבים גם אזורים אחרים כמו האונה הקודקודית (parietal lobe), אשר ממלאים תפקידים חשובים בעיבוד גירויים מורכבים כמו פרצופים.

Question 27

Q

גישת המודולריות

Answer

A

גישה זו טוענת שהמוח מורכב ממודולות או יחידות עצמאיות, שכל אחת מהן מתמחה בתפקוד מסוים בלבד. בהקשר של פרצופים, גישה זו תטען שה-FFA מתמחה אך ורק בעיבוד פרצופים ולא בעיבוד סוגי גירויים אחרים.

Question 28

Q

גישת המומחיות

Answer

A

טוענת שה-FFA מתמחה לא רק בעיבוד פרצופים אלא גם בעיבוד גירויים אחרים הדורשים רמת מומחיות גבוהה. לדוגמה, נבדקים שעברו הכשרה בזיהוי גירויים מלאכותיים כמו גריבלים (Greebles) הראו פעילות ב-FFA גם כאשר נחשפו לגירויים אלה.

Question 29

Q

אונה רקתית (Temporal Lobe)

Answer

A

אחת מארבע האונות הראשיות במוח, הממוקמת בצדי המוח, והיא מעורבת בעיבוד שמיעתי, הבנת שפה, זיהוי עצמים, וזיכרון חזותי. ה-FFA נמצא בתוך האונה הרקתית.

Question 30

Q

אונה קודקודית (Parietal Lobe)

Answer

A

ממוקמת בחלק העליון והאחורי של המוח והיא אחראית על עיבוד תחושות סומטוסנסוריות (כמו מגע וכאב), תפיסת מרחב ותיאום תנועות.

Question 31

Q

מהי גישת העיבוד המבוזר בנוגע ל-FFA?

א. ה-FFA מגיב רק לפרצופים.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים שאינם פרצופים.
ג. ה-FFA אינו מעורב בעיבוד חזותי כלל.
ד. ה-FFA מגיב לגירויים חזותיים רק באונה הקודקודית.

Answer

A

ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים שאינם פרצופים.
הסבר: לפי גישת העיבוד המבוזר, ה-FFA מעורב בעיבוד גירויים נוספים, במיוחד כאלה שדורשים מומחיות או עיבוד מורכב, ולא רק פרצופים.

Question 32

Q

מה טוענת גישת המודולריות לגבי עיבוד פרצופים ב-FFA?

א. ה-FFA ייחודי לעיבוד פרצופים בלבד.
ב. ה-FFA מגיב לגירויים אחרים גם כן.
ג. ה-FFA אינו מעורב בעיבוד פרצופים כלל.
ד. ה-FFA מגיב לגירויים חזותיים פשוטים בלבד.

Answer

A

א. ה-FFA ייחודי לעיבוד פרצופים בלבד.
הסבר: לפי גישת המודולריות, ה-FFA מתמחה בעיבוד פרצופים בלבד ואינו מעורב בעיבוד סוגי גירויים אחרים, מה שמצביע על התמחות ברורה בתפקוד זה.

Question 33

Q

מהי גישת המומחיות בנוגע ל-FFA?

א. ה-FFA מגיב רק לפרצופים.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים מורכבים הדורשים מומחיות, כמו גריבלים.
ג. ה-FFA אינו קשור למומחיות כלל.
ד. ה-FFA מגיב אך ורק לגירויים חזותיים פשוטים.

Answer

A

ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים מורכבים הדורשים מומחיות, כמו גריבלים.
הסבר: גישת המומחיות מציעה שה-FFA מגיב לגירויים הדורשים מומחיות, כמו פרצופים וגריבלים, במיוחד כאשר ישנה התמחות בזיהוי הגירויים.

Question 34

Q

מה טוענת הגישה הטופוגרפית לגבי עיבוד פרצופים במוח?

א. שה-FFA הוא האזור המרכזי לעיבוד פרצופים.
ב. שהאזור המרכזי לעיבוד פרצופים נמצא באונת הקודקוד (parietal lobe).
ג. שה-FFA אינו מעורב בעיבוד פרצופים כלל.
ד. שה-FFA מעורב בעיבוד פרצופים וגירויים אחרים.

Answer

A

ב. שהאזור המרכזי לעיבוד פרצופים נמצא באונת הקודקוד (parietal lobe).

הסבר: לפי הגישה הטופוגרפית, עיבוד פרצופים אינו מוגבל ל-FFA, אלא מערב גם אזורים אחרים במוח כמו האונה הקודקודית, אשר ממלאים תפקידים חשובים בתהליך זה.

Question 35

Q

מה תפקידו של ה-FFA לפי גישת העיבוד המבוזר?

א. ה-FFA מעורב בעיבוד פרצופים בלבד.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים אחרים הדורשים עיבוד מורכב.
ג. ה-FFA מתמקד בעיבוד פריפריאלי של הגירוי.
ד. ה-FFA אינו מתפקד כאזור ייחודי לעיבוד פרצופים.

Answer

A

ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים אחרים הדורשים עיבוד מורכב.
הסבר: גישת העיבוד המבוזר מצביעה על כך שה-FFA אינו מוגבל רק לפרצופים, אלא גם מעורב בעיבוד גירויים מורכבים נוספים בהתאם לצרכים הקוגניטיביים.

Question 36

Q

מה מהבאים אינו נכון לגבי אדם שסובל מתופעה של blind sight:
א. אדם זה סובל מליקוי ראיה בשדה המנוגד לצד הפגיעה המוחית contralesional
ב. אדם זה סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית ipsilesional
ג. אדם זה עשוי לסבול מסקוטומות scotomas
ד. אדם זה עשוי לסבול מהמיאנופיה hemianopia

Answer

A

ב. אדם זה סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית (ipsilesional).

הסבר:
תופעת ה-“blind sight” מתרחשת כאשר אדם סובל מנזק באזורי הראייה הראשוניים במוח (כמו הקורטקס הוויזואלי הראשוני) אך עדיין מסוגל לזהות גירויים בשדה הראייה שלו, אף על פי שהוא אינו מודע לכך במודע. התופעה מתאפיינת בכך שלמרות שלעיתים האדם מדווח על עיוורון מוחלט בשדה הראייה הנגדי לפגיעה המוחית (שדה הראייה הקונטרלזיונלי), הוא עדיין יכול להגיב לגירויים המוצגים בו בצורה שאינה מודעת.

Question 37

Q

Blind sight (ראיה עיוורת)

Answer

A

תופעה שבה אדם עם נזק לקורטקס הוויזואלי הראשוני אינו מדווח על ראייה מודעת בשדה הראייה הפגוע, אך מסוגל לזהות גירויים באותו שדה מבלי להיות מודע לכך.

Question 38

Q

Contralesional (קונטרלזיונלי)

Answer

A

מתייחס לשדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית. לדוגמה, אם הפגיעה במוח היא באונה הימנית, שדה הראייה הקונטרלזיונלי יהיה בשדה השמאלי.

Question 39

Q

Ipsilesional (איפסילזיונלי)

Answer

A

מתייחס לשדה הראייה בצד הפגיעה המוחית. לדוגמה, אם הפגיעה היא באונה הימנית, שדה הראייה האיפסילזיונלי יהיה גם הוא בצד הימני.

Question 40

Q

Scotomas (סקוטומות)

Answer

A

אזורים בשדה הראייה שבהם קיימת אובדן ראייה חלקי או מלא. זה יכול להיות תוצאה של נזק לקורטקס הוויזואלי או למערכת הראייה.

Question 41

Q

Hemianopia (המיאנופיה)

Answer

A

אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה, לרוב כתוצאה מפגיעה באחד הצדדים של הקורטקס הוויזואלי.

Question 42

Q

מה מאפיין אדם עם תופעת ה-blind sight?

א. אובדן מוחלט של כל שדה הראייה.
ב. יכולת להגיב לגירויים בשדה הראייה הנגדי לפגיעה המוחית מבלי להיות מודע לכך.
ג. יכולת ראייה מלאה בשדה הראייה הפגוע.
ד. חוסר יכולת לראות גירויים בשדה הראייה הלא פגוע.

Answer

A

ב. יכולת להגיב לגירויים בשדה הראייה הנגדי לפגיעה המוחית מבלי להיות מודע לכך.
הסבר: אנשים עם blind sight אינם מודעים למידע הוויזואלי בשדה הפגוע, אך יכולים להגיב אליו בצורה לא מודעת.

Question 43

Q

מהו מונח ה-contralesional?

א. שדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית.
ב. שדה הראייה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
ג. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
ד. אובדן ראייה מוחלט בכל שדה הראייה.

Answer

A

א. שדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית.
הסבר: contralesional מתייחס לשדה הראייה שנמצא בצד ההפוך לפגיעה המוחית.

Question 44

Q

מהי סקוטומה?

א. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
ב. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי או מלא.
ג. אובדן מוחלט של כל שדה הראייה.
ד. שדה ראייה הפגוע בפגיעה מוחית.

Answer

A

ב. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי או מלא.
הסבר: סקוטומה היא אזור בשדה הראייה שבו הראייה חסרה או פגומה, ולעיתים יכולה להיות תוצאה של נזק לקורטקס הוויזואלי.

Question 45

Q

מהו ipsilesional?

א. שדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית.
ב. שדה הראייה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
ג. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי או מלא.
ד. אובדן ראייה מוחלט בכל שדה הראייה.

Answer

A

ב. שדה הראייה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
הסבר: ipsilesional מתייחס לשדה הראייה בצד הפגיעה המוחית, בניגוד ל-contralesional, המתייחס לשדה הנגדי.

Question 46

Q

מה אינו נכון לגבי אדם עם תופעת ה-blind sight?

א. סובל מליקוי ראיה בשדה המנוגד לצד הפגיעה המוחית.
ב. סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
ג. עשוי לסבול מסקוטומות.
ד. עשוי לסבול מהמיאנופיה.

Answer

A

ב. סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית.

הסבר: אדם עם blind sight סובל מליקוי ראייה בשדה המנוגד לצד הפגיעה המוחית (contralesional), ולא בשדה הזהה לצד הפגיעה (ipsilesional).

Question 47

Q

מהי המיאנופיה (hemianopia)?

א. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
ב. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי.
ג. אובדן מוחלט של כל שדה הראייה.
ד. אובדן ראייה בצד הפגוע של שדה הראייה.

Answer

A

א. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
הסבר: המיאנופיה היא מצב שבו אדם מאבד את היכולת לראות בחצי אחד של שדה הראייה, לרוב כתוצאה מפגיעה בקורטקס הוויזואלי באחד הצדדים של המוח.

Question 48

Q

מה לא נכון לגבי חולים המאובחנים כסובלים מאגנוזיה תפיסתית חזותית?

א. החולים מזהים את העצמים כאשר הללו מוצגים להם שלא באמצעות אופנות הראיה.
ב. מקורו של הליקוי בשלבים מוקדמים יחסית של העיבוד.
ג. החולים מסוגלים לתפוס את שלמות הצורות ואת הרצף שבין המרכיבים השונים של העצמים.
ד. אם ינקוב הנסיין בשמו של עצם, ידע החולה לתאר את תכונותיו ללא קושי.

Answer

A

ג. החולים מסוגלים לתפוס את שלמות הצורות ואת הרצף שבין המרכיבים השונים של העצמים.

הסבר:
חולים המאובחנים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית מתקשים בזיהוי עצמים למרות שהמערכת הוויזואלית שלהם תקינה מבחינת ראייה בסיסית (כגון תפיסת צבעים או תנועה). הליקוי שלהם מתבטא בעיקר ביכולת לזהות ולפענח את הצורות והעצמים הנראים להם, והם מתקשים לתפוס את שלמות הצורות ואת הקשרים בין המרכיבים השונים של העצם הנצפה. הם יכולים לזהות עצמים באמצעות חושים אחרים (כגון מגע או שמיעה), והם גם מסוגלים לתאר את תכונות העצם אם נאמר להם את שמו.

Question 49

Q

אגנוזיה תפיסתית חזותית:

Answer

A

הפרעה נוירולוגית שבה אדם מתקשה לזהות ולהבין את המראה של עצמים, למרות שהראייה עצמה תקינה.
מתבטא בעיבוד התפיסתי, בו החולה לא מצליח לשלב את המרכיבים השונים של הגירוי לתפיסה כוללת של עצם.

Question 50

Q

שלבים מוקדמים של עיבוד חזותי

Answer

A

שלבים ראשוניים בתהליך עיבוד המידע החזותי במוח, הכוללים קליטת מידע מהעיניים והעברתו דרך מסלולים נוירולוגיים אל הקורטקס הוויזואלי, שם הוא מעובד ברמות שונות של מורכבות.

Question 51

Q

מהי אגנוזיה תפיסתית חזותית?

א. הפרעה נוירולוגית בה אדם אינו יכול לזהות עצמים למרות ראייה תקינה.
ב. הפרעה נוירולוגית בה אדם מאבד את יכולת הראייה.
ג. הפרעה בה אדם מתקשה לזהות צלילים.
ד. הפרעה בה אדם מתקשה לזהות טעמים.

Answer

A

א. הפרעה נוירולוגית בה אדם אינו יכול לזהות עצמים למרות ראייה תקינה.
הסבר: אגנוזיה תפיסתית חזותית היא הפרעה בעיבוד חזותי בה החולה אינו מסוגל לזהות עצמים למרות שמערכת הראייה שלו תקינה.

Question 52

Q

אופנות (Modalities)

Answer

A

מערכות תחושתיות שונות כמו ראייה, שמיעה, מגע, ועוד, שבאמצעותן אנו קולטים מידע מהסביבה ומעבדים אותו.

Question 53

Q

מהו מקור הליקוי באגנוזיה תפיסתית חזותית?

א. בשלבים מתקדמים של עיבוד מידע חזותי.
ב. בשלבים מוקדמים יחסית של עיבוד מידע חזותי.
ג. במערכת השמיעה.
ד. במערכת התחושתית.

Answer

A

ב. בשלבים מוקדמים יחסית של עיבוד מידע חזותי.
הסבר: הליקוי באגנוזיה תפיסתית חזותית מקורו בשלבים מוקדמים יחסית בעיבוד המידע החזותי, לפני שהמוח מצליח לשלב את המידע לכדי זיהוי שלם של עצם.

Question 54

Q

מה נכון לגבי חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית?

א. הם יכולים לזהות עצמים רק באמצעות ראייה.
ב. הם מזהים עצמים דרך אופנויות אחרות כמו שמיעה או מגע.
ג. הם מסוגלים לזהות עצמים באופן מיידי כאשר הם רואים אותם.
ד. הם אינם יכולים לזהות עצמים כלל.

Answer

A

ב. הם מזהים עצמים דרך אופנויות אחרות כמו שמיעה או מגע.
הסבר: חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית יכולים לזהות עצמים דרך חושים אחרים, כמו שמיעה או מגע, למרות שהם אינם מסוגלים לזהות אותם דרך הראייה.

Question 55

Q

כיצד משפיעה אגנוזיה תפיסתית חזותית על היכולת לתפוס צורות?

א. החולה יכול לתפוס את הצורות במלואן ללא קושי.
ב. החולה מתקשה בתפיסת שלמות הצורות והרצף שבין המרכיבים השונים.
ג. החולה מסוגל לזהות רק חלק מהצורות.
ד. החולה יכול לתפוס צורות רק אם הן גדולות וברורות.

Answer

A

ב. החולה מתקשה בתפיסת שלמות הצורות והרצף שבין המרכיבים השונים.
הסבר: חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית מתקשים לתפוס את הצורות במלואן ואת הקשרים בין המרכיבים השונים של הגירוי, מה שמקשה עליהם לזהות את העצם.

Question 56

Q

מה נכון לגבי יכולת החולה עם אגנוזיה תפיסתית חזותית לתאר עצמים?

א. החולה אינו יכול לתאר עצמים כלל.
ב. החולה יכול לתאר עצמים אם נאמר להם שמם.
ג. החולה יכול לתאר עצמים רק אם הם נוגעים בהם.
ד. החולה מסוגל לתאר עצמים רק כאשר הוא רואה אותם.

Answer

A

ב. החולה יכול לתאר עצמים אם נאמר להם שמם.
הסבר: חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית יכולים לתאר את תכונות העצם אם נאמר להם שמו, מכיוון שהידע שלהם על העצם נשמר, אך הם מתקשים לזהות אותו דרך הראייה

Question 57

Q

מה מהבאים אינו נכון לגבי המילה /גאון/ והמילה /דאון/:
א. המילים הינן שכנות אודיטוריות.
ב. המילים צפויות להמצא בסמיכות ברשת הסמנטית.
ג. המילים שונות זו מזו ברמה הצורנית.
ד. המילים שונות זו מזו בפונמה בודדת.

Answer

A

ב. המילים צפויות להמצא בסמיכות ברשת הסמנטית.

הסבר:
המילים “גאון” ו”דאון” אינן קשורות זו לזו מבחינה סמנטית (כלומר, מבחינת המשמעות שלהן), ולכן הן אינן צפויות להימצא בסמיכות ברשת הסמנטית. רשת סמנטית היא מערכת של קשרים בין מילים על בסיס המשמעות שלהן. מאחר ו”גאון” מתאר אדם בעל יכולות שכליות יוצאות דופן ו”דאון” מתאר מצב רוח ירוד, אין ביניהן קשר סמנטי ישיר.

Question 58

Q

שכנות אודיטוריות

Answer

A

מילים שנשמעות דומות מבחינה פונטית, כלומר חלק מהצלילים בהן דומים, והן קרובות זו לזו מבחינה פונטית. במקרה הזה, “גאון” ו”דאון” הן שכנות אודיטוריות מכיוון שהן נשמעות דומות למדי.

Question 59

Q

רשת סמנטית

Answer

A

מבנה מנטלי המקשר בין מילים על בסיס המשמעות שלהן. מילים קרובות במשמעותן נמצאות בסמיכות זו לזו ברשת הסמנטית.

Question 60

Q

רמה צורנית

Answer

A

מבנה המילה מבחינת סדר האותיות והצלילים שבה. “גאון” ו”דאון” שונות זו מזו מבחינה צורנית, למרות שהן דומות מבחינה פונטית.

Question 61

Q

פונמה

Answer

A

יחידת הצליל הקטנה ביותר בשפה שיכולה לשנות את המשמעות של מילה. “גאון” ו”דאון” שונות זו מזו בפונמה אחת (“ג” מול “ד”).

Question 62

Q

מה מאפיין מילים שהן שכנות אודיטוריות?

א. מילים שנשמעות דומות מבחינה פונטית.
ב. מילים בעלות משמעות דומה.
ג. מילים בעלות אותו מספר אותיות.
ד. מילים שהן חלק מאותו שדה סמנטי.

Answer

A

א. מילים שנשמעות דומות מבחינה פונטית.
הסבר: שכנות אודיטוריות הן מילים שהן קרובות זו לזו מבחינת הצלילים שלהן, ולכן “גאון” ו”דאון” נחשבות לשכנות אודיטוריות.

Question 63

Q

מהי רשת סמנטית?

א. מערכת קשרים בין מילים על בסיס המשמעות שלהן.
ב. רשימת מילים המסודרת לפי סדר האלף-בית.
ג. מערכת המילים שנשמעות דומות זו לזו.
ד. רשימת מילים בעלות אותו מספר פונמות.

Answer

A

א. מערכת קשרים בין מילים על בסיס המשמעות שלהן.
הסבר: רשת סמנטית היא מערכת מנטלית שבה מילים קשורות זו לזו על בסיס המשמעות שלהן, כך שמילים קרובות משמעותית נמצאות בסמיכות זו לזו ברשת זו.

Question 64

Q

מהי פונמה?

א. יחידת המשמעות הקטנה ביותר בשפה.
ב. יחידת הצליל הקטנה ביותר שיכולה לשנות משמעות.
ג. מבנה תחבירי של מילה.
ד. צירוף של מספר אותיות.

Answer

A

ב. יחידת הצליל הקטנה ביותר שיכולה לשנות משמעות.
הסבר: פונמה היא יחידת הצליל הקטנה ביותר בשפה שיכולה לשנות את המשמעות של מילה. “גאון” ו”דאון” שונות זו מזו בפונמה אחת (“ג” מול “ד”).

Answer 65

A

ב. הן שונות מבחינת סדר האותיות והצלילים.
הסבר: “גאון” ו”דאון” שונות זו מזו ברמה הצורנית, כלומר בסדר האותיות והצלילים שמרכיבים אותן.

Answer 66

A

ב. הן קרובות זו לזו ברשת הסמנטית.
הסבר: שכנות אודיטוריות אינן בהכרח קרובות זו לזו מבחינת המשמעות, ולכן הן אינן צפויות להימצא בסמיכות ברשת הסמנטית.

Answer 67

A

ב. סביר שינקוב בשם הרמה הגבוהה יותר של הקטגוריה ויאמר שזוהי חיה.

הסבר:
דמנציה סמנטית (Semantic Dementia) היא הפרעה נוירולוגית בה יש אובדן הדרגתי של הידע הסמנטי, כלומר הידע על משמעות המילים והעובדות על העולם. אנשים הסובלים מדמנציה סמנטית מתקשים בשליפה של מידע ספציפי, ולכן כאשר הם מתבקשים לשיים תמונה של עכבר, הם עשויים לנקוב בשם הקטגוריה הכללית יותר (כמו “חיה”) במקום במילה הספציפית “עכבר”. זאת מכיוון שהמידע הספציפי יותר נשחק עם הזמן, ואילו המידע הכללי יותר נשמר זמן רב יותר.

Answer 68

A

סוג של דמנציה המאופיין באובדן ידע סמנטי, כלומר אובדן ההבנה והידע על המשמעות של מילים ועובדות על העולם. הליקוי מתבטא בעיקר בהבנה ושיום של מושגים, חפצים, ואנשים.

Answer 69

A

היכולת לנקוב בשמם של חפצים, אנשים או מושגים כאשר הם מוצגים באופן חזותי, שמיעתי או מנטלי.

Answer 70

A

סוג של שגיאת דיבור שבה אדם מחליף מילה במילה אחרת בעלת קשר סמנטי קרוב. לדוגמה, לומר “חתול” במקום “עכבר”.

Answer 71

A

התייחסות למושג כללי יותר בתוך קטגוריה רחבה. לדוגמה, “חיה” היא הרמה הגבוהה יותר של קטגוריה הכוללת גם “עכבר”, “חתול” וכו’.

Answer 72

A

ב. חיה.
הסבר: אדם עם דמנציה סמנטית עשוי להתקשות בשליפה של המידע הספציפי על “עכבר” וייתן תשובה כללית יותר כמו “חיה”, שכן המידע הכללי נשמר יותר זמן.

Answer 73

A

א. טעות בשיום עצם שגורמת לאדם לומר מילה אחרת בעלת קשר סמנטי.
הסבר: פרפאזה סמנטית היא טעות דיבור שבה מילה מוחלפת במילה אחרת בעלת קשר סמנטי, כמו לומר “חתול” במקום “עכבר”.

Answer 74

A

ב. סוג של דמנציה המאופיין באובדן ידע סמנטי על משמעות מילים ועובדות.
הסבר: דמנציה סמנטית מתבטאת באובדן ידע על המשמעות של מילים ועובדות, מה שמוביל לקשיים בזיהוי ושיום של עצמים ואנשים.

Answer 75

A

ב. בגלל שהידע הסמנטי הספציפי נשחק בעוד המידע הכללי נשמר.
הסבר: אנשים עם דמנציה סמנטית מתקשים לשלוף את השם הספציפי של עצמים, ולכן הם עשויים לנקוב בשם כללי יותר כמו “חיה”.

Answer 76

A

ב. הוא יאמר “חיה” במקום השם הספציפי.
הסבר: כאשר אדם עם דמנציה סמנטית אינו מזהה חיה מסוימת, הוא עשוי להשתמש בקטגוריה הכללית יותר, כמו “חיה”, במקום לנקוב בשם הספציפי.

Answer 77

A

א. הפניית קשב סמויה (covert attention).

הסבר:
הפניית קשב סמויה מתרחשת כאשר אדם מפנה את הקשב שלו למקום או למידע מסוים מבלי לשנות את כיוון המבט או את התנוחה שלו. במקרה של פסי, היא המשיכה להביט ביוסי ולהראות כאילו היא קשובה לשיחתו, אך בפועל הפנתה את הקשב שלה לשיחה אחרת ברחוב ההומה.

Answer 78

A

הפניית קשב אוטומטית לגירוי מסוים בשל תכונותיו (כגון תנועה, בהירות, או קול חזק). זוהי תגובה בלתי רצונית לגירויים חיצוניים

Answer 79

A

הפניית קשב למקום או לגירוי מסוים מבלי לבצע שינוי גלוי בכיוון המבט או בתנועה. לדוגמה, כאשר אדם מביט בנקודה מסוימת אך למעשה מקשיב או מתמקד במשהו אחר.

Answer 80

A

תופעה שבה לאחר הפניית הקשב לגירוי מסוים, ישנה ירידה בנטייה לחזור ולהפנות את הקשב לאותו גירוי. המנגנון משמש להתמקדות בגירויים חדשים.

Answer 81

A

ב. הפניית קשב ללא שינוי גלוי בכיוון המבט או התנועה.
הסבר: הפניית קשב סמויה מתרחשת כאשר אדם ממקד את תשומת לבו במשהו מבלי לבצע שינוי גלוי במבט או בתנועה.

Answer 82

A

הפניית קשב למקום או לגירוי מסוים המלווה בשינוי גלוי בכיוון המבט או בתנועה פיזית. לדוגמה, כאשר אדם מפנה את ראשו או עיניו לכיוון הגירוי שהוא מעוניין להתרכז בו.

Answer 83

A

ב. הפניית קשב עם שינוי גלוי בכיוון המבט או התנועה.
הסבר: הפניית קשב גלויה מתרחשת כאשר אדם משנה את כיוון המבט או התנועה שלו כדי להתמקד בגירוי מסוים.

Answer 84

A

ב. הפניית קשב סמויה.
הסבר: פסי הפנתה את הקשב שלה לשיחה אחרת מבלי לשנות את כיוון המבט או את התנהגותה כלפי יוסי, ולכן מדובר בהפניית קשב סמויה.

Answer 85

A

ב. ירידה בנטייה להפנות קשב שוב לגירוי שכבר הופנה אליו הקשב.
הסבר: דיכוי החזרה הוא מנגנון שמונע מאיתנו לחזור ולהתמקד בגירוי שכבר הפנינו אליו את הקשב, מה שמאפשר לנו להתמקד בגירויים חדשים.

Answer 86

A

ב. הפניית קשב אוטומטית לגירוי חיצוני עקב תכונותיו.
הסבר: לכידת קשב רפלקסיבית מתרחשת כאשר הקשב מופנה אוטומטית לגירוי מסוים בשל תכונותיו (כמו תנועה או קול חזק), וזאת מבלי שהאדם תכנן להתמקד בו.

Answer 87

A

ג. החולה אינו מסוגל להשתמש ביעילות במשוב שנותן לו הנסיין על ביצועיו.

הסבר:
הקושי של החולה בלמידת כלל המיון של קלפים עשוי להצביע על בעיה בתפקוד המוחי הקשור לעיבוד משוב ולשינוי התנהגות בהתאם למשוב. בעיות כאלה קשורות לרוב לתפקוד לקוי של הקורטקס הפרה-פרונטלי, ובפרט לקורטקס החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex), אשר מעורב בעיבוד משוב ובהתאמת התנהגות על פי התוצאות של פעולות קודמות.

Answer 88

A

סוג של זיכרון ארוך-טווח
כולל ידע שניתן לתאר במילים, כמו עובדות ואירועים.
שונה מזיכרון עבודה או זיכרון פרוצדורלי, ולכן פגיעה בזיכרון דקלרטיבי פחות קשורה לקושי בלמידת כלל מיון המבוסס על משוב.

Answer 89

A

נמצא בקדמת הראש
מעורב בתפקודים קוגניטיביים גבוהים, כמו קבלת החלטות, עיבוד משוב, והגדרת יעדים.
קורטקס החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex) נמצא באזור זה.

Answer 90

A

ב. זיכרון ארוך-טווח הכולל ידע שניתן לתאר במילים, כמו עובדות ואירועים.
הסבר: זיכרון דקלרטיבי הוא סוג של זיכרון הכולל מידע שניתן לתאר ולהביע במילים, כגון עובדות היסטוריות או חוויות אישיות.

Answer 91

A

חלק מהקורטקס הפרה-פרונטלי
מעורב בעיבוד משוב, בקבלת החלטות ובוויסות רגשות.
חשוב במיוחד בהבנה של טעויות ובהתאמת התנהגות בהתאם למשוב.

Answer 92

A

מערכת קוגניטיבית המשמשת לאחסון זמני ולעיבוד מידע, המשמש לתפקודים כמו פתרון בעיות, קבלת החלטות, וחשיבה מודעת.

Answer 93

A

מהי תפקידה של אונת המצח האמצעית?

א. עיבוד מידע שמיעתי.
ב. עיבוד משוב וקבלת החלטות.
ג. ניתוח תנועות מוטוריות.
ד. עיבוד מידע חזותי.

Answer 94

A

ב. אזור במוח המעורב בעיבוד משוב, קבלת החלטות ווויסות רגשות.
הסבר: קורטקס החגורה הקדמי הוא חלק מהאונה הפרה-פרונטלית, ותפקידו העיקרי הוא לעבד משוב ולעזור בקבלת החלטות על סמך מידע שהתקבל מהסביבה.

Answer 95

A

ד. לפי גישת עקבות הזיכרון המרובות ההיפוקמפוס חשוב בשלב התגבשות הזיכרונות, ואינו נחוץ לשם שליפתם.

הסבר:
לפי גישת עקבות הזיכרון המרובות (Multiple Trace Theory), ההיפוקמפוס מעורב לא רק בתהליך התגבשות הזיכרונות אלא גם בשליפתם, במיוחד כאשר מדובר בזיכרונות אפיזודיים עשירים ומפורטים. בניגוד לכך, הגישה המסורתית גורסת שההיפוקמפוס מעורב רק בהתגבשות הזיכרונות ולא בשליפתם, אך גישת עקבות הזיכרון המרובות מתנגדת לכך ומדגישה את תפקידו של ההיפוקמפוס גם בשליפה.

Answer 96

A

ב. עיבוד משוב והתאמת התנהגות.
הסבר: קושי בלמידת כלל מיון על פי משוב מצביע על בעיה בעיבוד המשוב ובהתאמת התנהגות בהתאם למשוב, תפקוד המיוחס לקורטקס החגורה הקדמי ולאונת המצח האמצעית.

Answer 97

A

ב. החולה יתקשה ללמוד כללים המבוססים על משוב.
הסבר: חולה שאינו מסוגל לעבד משוב ביעילות יתקשה ללמוד כללים חדשים או להתאים את התנהגותו בהתאם למשוב שמקבל מהסביבה.

Answer 98

A

בתהליכי זיכרון, קידוד מתייחס לתהליך שבו מידע חדש נקלט ומעובד במוח, ושליפה מתייחסת לתהליך שבו מידע מאוחסן נשלף מהזיכרון.

Answer 99

A

חלק מהמוח
מעורב בתהליכים קוגניטיביים מורכבים כמו זיכרון, קבלת החלטות, תכנון ושליטה בהתנהגות. אונות המצח חשובות במיוחד בשליפת זיכרונות ובארגון שלהם.

Answer 100

A

גישה הטוענת כי ההיפוקמפוס ממשיך להיות מעורב בשליפת זיכרונות אפיזודיים לאורך זמן, ולא רק בתהליך התגבשותם הראשוני.

Answer 101

A

מבנה במוח הממוקם בתוך האונה הרקתית ומעורב בתהליכי יצירת זיכרון, התגבשותו ושליפתו, במיוחד בזיכרונות אפיזודיים (אירועים מהחיים האישיים).

Answer 102

A

תחושת היכרות עם גירוי או מידע מסוים מבלי שניתן לשייך אותו לאירוע מסוים או להקשר מסוים

Answer 103

A

ב. גישה הטוענת שההיפוקמפוס ממשיך להיות מעורב בשליפת זיכרונות אפיזודיים לאורך זמן.
הסבר: גישת עקבות הזיכרון המרובות טוענת שההיפוקמפוס חשוב לא רק בתהליך התגבשות הזיכרונות אלא גם בשליפתם, במיוחד כאשר מדובר בזיכרונות מפורטים ואפיזודיים.

Answer 104

A

ב. ההיפוקמפוס אינו נחוץ לשליפת זיכרונות נטולי הקשר.
הסבר: זיכרונות נטולי הקשר, שמתבטאים בתחושת מוכרות בלבד, אינם דורשים את תפקידו של ההיפוקמפוס בשליפתם, ומעובדים במבנים אחרים במוח.

Answer 105

A

ב. האזורים הפעילים בשעת הקידוד פעילים גם בשעת השליפה.
הסבר: מחקרי הדמיה מראים כי האזורים המוחיים הפעילים בזמן קידוד מידע לעיתים קרובות פעילים גם בזמן שליפתו, מה שמעיד על קשר הדוק בין תהליכי הקידוד והשליפה.

Answer 106

A

ג. הן מעורבות בשליפה ובארגון של זיכרונות ארוכי טווח.
הסבר: אונות המצח מעורבות בתהליכי זיכרון ארוכי טווח, במיוחד בארגון ושליפה של זיכרונות מורכבים, כולל זיכרונות אפיזודיים.

Answer 107

A

א. קידוד, התגבשות ושליפת זיכרונות אפיזודיים.
הסבר: ההיפוקמפוס מעורב בקידוד זיכרונות, תהליך התגבשותם בשלבים הראשונים, ושליפתם, במיוחד בזיכרונות מורכבים ואפיזודיים.

Answer 108

A

לא נכון.

הסבר:
הפרנולוגיה, פסאודו-מדע שהתפתח במאה ה-19, גרסה כי תפקודים שונים של המוח, כולל הן תפקודי חשיבה והן תפקודי רגש, מתבטאים כבליטות על פני הגולגולת. הפרנולוגים האמינו שכל תפקוד מנטלי או תכונה רגשית קשורים לאזור מסוים במוח, וכי גודל האזור הזה יכול להיקבע על ידי מישוש הגולגולת. מכאן, תפקודים כמו חשיבה כמותית וזיכרון וכן תכונות רגשיות כמו טוב לב ונאמנות נחשבו כולם כמתבטאים דרך מבנה הגולגולת.

Answer 109

A

תחום פסאודו-מדעי שגרס כי ניתן להעריך את תכונות האישיות והיכולות הקוגניטיביות של אדם על סמך צורת הגולגולת שלו, על ידי מישוש הבליטות והחריצים שעליה.

Answer 110

A

ב. פרנולוגיה.
הסבר: הפרנולוגיה היא תחום פסאודו-מדעי שהאמין שניתן להעריך תכונות אישיות ומיומנויות על בסיס צורת הגולגולת.

Answer 111

A

ב. הפרנולוגיה גרסה כי גם תפקודי חשיבה וגם תפקודי רגש מתבטאים בבליטות על הגולגולת.
הסבר: לפי הפרנולוגיה, כל תכונה מנטלית, כולל חשיבה ורגשות, קשורה לאזור מסוים במוח, והיוותה בליטה או חריץ על פני הגולגולת.

Answer 112

A

ד. היא לא נתמכה על ידי מחקר מדעי אמיתי.
הסבר: הפרנולוגיה נחשבת לפסאודו-מדע כי לא הייתה נתמכת על ידי מחקר מדעי ולא הוכיחה באופן אמיתי את הטענות שלה.

Answer 113

A

א. שכל תפקוד מוחי קשור לאזור ייחודי במוח וניתן לאבחן אותו באמצעות מישוש הגולגולת.
הסבר: הפרנולוגים האמינו שכל אזור במוח אחראי על תפקוד מסוים, וניתן לאתר את האזור הזה על ידי מישוש הגולגולת.

Answer 114

A

ב. לא, היא נחשבת לפסאודו-מדע שאינו נתמך על ידי ראיות מדעיות.
הסבר: הפרנולוגיה נחשבת כיום לפסאודו-מדע שאינו מבוסס על מחקר אמיתי, ולכן אינה תקפה במדע המודרני.

Answer 115

A

ב. להעריך תכונות אישיות על סמך מבנה הגולגולת.
הסבר: הפרנולוגיה עסקה במישוש הגולגולת כדי לנסות ולהעריך את תכונות האישיות והיכולות המנטליות של האדם, למרות שאין לכך בסיס מדעי אמיתי.

Answer 116

A

מהי ההנחה המרכזית בפרנולוגיה לגבי תכונות מנטליות?

א. שתכונות מנטליות אינן ניתנות למדידה.
ב. שתכונות מנטליות מתבטאות כבליטות על הגולגולת.
ג. שתכונות מנטליות תלויות אך ורק בגנטיקה.
ד. שתכונות מנטליות קשורות לגורמים חיצוניים בלבד.

Answer 117

A

לא נכון.

הסבר:
שיטת ה-Positron Emission Tomography (PET) אינה עושה שימוש בחומר ניגוד כמו בבדיקות דימות אחרות. במקום זאת, PET עושה שימוש בחומר רדיואקטיבי (רדיואיזוטופ) שמוזרק לגוף, בדרך כלל פלואורו-דאוקסי-גלוקוז (FDG), כדי לעקוב אחר השינויים בפעילות המטבולית במוח. כאשר המוח פעיל במהלך ביצוע משימה קוגניטיבית, אזורים מסוימים ידרשו יותר גלוקוז, והרדיואיזוטופ יאפשר למכשיר ה-PET לזהות את האזורים הללו על ידי פליטת פוזיטרונים שמתמירים לפוטונים שנקלטים על ידי הסורק.

Answer 118

A

שיטת דימות מוחית המשתמשת בחומר רדיואקטיבי כדי לעקוב אחר תהליכים מטבוליים במוח בזמן ביצוע משימות שונות.

Answer 119

A

חומרים שמשתמשים בהם לעיתים קרובות בהדמיות רפואיות אחרות (כמו MRI או CT) כדי להדגיש מבנים אנטומיים ספציפיים, אך אינם בשימוש בשיטת PET.

Answer 120

A

ב. שימוש בחומר רדיואקטיבי כדי לעקוב אחר פעילות מטבולית במוח.
הסבר: שיטת ה-PET עושה שימוש בחומר רדיואקטיבי שמתפרק ומשחרר פוזיטרונים, אשר מאפשרים לזהות את הפעילות המטבולית באזורים שונים של המוח במהלך ביצוע משימות קוגניטיביות.

Answer 121

A

א. היא עושה שימוש בחומר ניגוד כדי לעקוב אחר זרימת הדם.
הסבר: שיטת ה-PET אינה משתמשת בחומר ניגוד אלא בחומר רדיואקטיבי, והיא עוקבת אחר פעילות מטבולית ולא ישירות אחרי זרימת הדם.

Answer 122

A

ב. על ידי מעקב אחר התפרקות חומר רדיואקטיבי שמזריקים לגוף.
הסבר: ה-PET מזהה אזורים פעילים במוח על ידי מעקב אחר ההתפרקות של חומר רדיואקטיבי שמשחרר פוזיטרונים, מה שמאפשר לזהות את האזורים בהם יש פעילות מטבולית מוגברת.

Answer 123

A

ב. היא מאפשרת לעקוב אחר שינויים מטבוליים במוח בזמן אמת.
הסבר: היתרון המרכזי של שיטת ה-PET הוא יכולתה לעקוב אחר שינויים מטבוליים במוח בזמן אמת, מה שמאפשר להבין אילו אזורים במוח פעילים במהלך ביצוע משימות שונות.

Answer 124

A

ב. שינויים מטבוליים במוח.
הסבר: שיטת ה-PET משמשת למעקב אחר השינויים המטבוליים במוח, ומספקת מידע על אילו אזורים במוח פעילים בזמן ביצוע משימות שונות.

Answer 125

A

לא נכון.

הסבר:
אכרומטופסיה (Achromatopsia) היא מצב שבו אדם מאבד את היכולת לראות צבעים, ורואה את העולם בגוונים של אפור. מצב זה נגרם לרוב מפגיעה באזורים במוח המעורבים בעיבוד צבע, בעיקר באונה העורפית (Occipital Lobe), ולא באונה הקדמית (Frontal Lobe). האזור העיקרי הקשור לאכרומטופסיה הוא V4, שנמצא באונה העורפית, ואחראי על עיבוד צבעים.

Answer 126

A

הפרעה נוירולוגית שבה אדם מאבד את היכולת לראות צבעים בעקבות פגיעה במוח, במיוחד באזור V4.

Answer 127

A

אזור באונה העורפית המעורב בעיבוד צבעים. פגיעה באזור זה יכולה לגרום לאכרומטופסיה.

Answer 128

A

אזור במוח האחראי על עיבוד חזותי, כולל עיבוד צבעים וצורות. פגיעה באונה זו יכולה להוביל לבעיות כמו אכרומטופסיה.

Answer 129

A

ב. אזור V4 באונה העורפית.
הסבר: אזור V4, הממוקם באונה העורפית, אחראי על עיבוד צבעים. פגיעה באזור זה יכולה להוביל לאכרומטופסיה.

Answer 130

A

ב. מצב בו אדם מאבד את היכולת לראות צבעים ורואה רק בגוונים של אפור.
הסבר: אכרומטופסיה היא הפרעה נוירולוגית שבה אדם אינו יכול לראות צבעים בעקבות פגיעה מוחית, בעיקר באזור V4.

Answer 131

A

ב. האדם מאבד את היכולת לראות צבעים.
הסבר: פגיעה באזור V4 שבאונה העורפית יכולה לגרום לאכרומטופסיה, מצב שבו אדם מאבד את היכולת לראות צבעים ורואה רק בגוונים של אפור.

Answer 132

A

ב. עיבוד צבעים.
הסבר: אזור V4 באונה העורפית אחראי לעיבוד צבעים. פגיעה בו יכולה להוביל לאובדן היכולת לראות צבעים, מצב שנקרא אכרומטופסיה.

Answer 133

A

א. האדם יראה רק בגוונים של אפור.
הסבר: פגיעה באזור V4 באונה העורפית עלולה לגרום לאובדן היכולת לראות צבעים, מה שמוביל למצב של אכרומטופסיה, שבו האדם רואה רק בגוונים של אפור.

Answer 134

A

ג. האונה הקדמית.
הסבר: האונה הקדמית אינה מעורבת בעיבוד צבעים ואינה קשורה לאכרומטופסיה. האזור הקשור לכך הוא האונה העורפית, ובמיוחד אזור V4.

Answer 135

A

ג. האונה העורפית.
הסבר: האונה העורפית אחראית על עיבוד מידע חזותי, כולל עיבוד צבעים. פגיעה באזור זה יכולה לגרום לאכרומטופסיה.

Answer 136

A

לא נכון.

הסבר:
עקבת הזיכרון הראייתי (Iconic Memory) היא סוג של זיכרון חושי חזותי המאחסן מידע חזותי לפרק זמן קצר מאוד, בדרך כלל לא יותר מכמה מאות מילי-שניות ועד כשנייה אחת לאחר היעלמות הגירוי. עקבת זיכרון זו היא חלק מהזיכרון החושי ונועדה לשמור על מידע חזותי בצורה זמנית לפני שהוא מועבר לזיכרון קצר-טווח או נעלם. זיכרון זה מאפשר למוח לעבד מידע חזותי באופן רציף וללא הפרעות.

Answer 137

A

זיכרון חזותי קצר טווח המאחסן מידע חזותי לפרק זמן קצר מאוד, לרוב לא יותר מכשנייה אחת, לאחר היעלמות הגירוי.

Answer 138

A

שלב ראשוני של עיבוד מידע שבו המוח שומר באופן זמני מידע חושי (כמו ראייה, שמיעה וכו’) לפני העברתו לזיכרון קצר-טווח או מחיקתו.

Answer 139

A

זיכרון המאחסן מידע לפרק זמן קצר, של כמה שניות עד כמה דקות, ומאפשר עבודה על המידע לפני שהוא נשכח או מועבר לזיכרון ארוך-טווח.

Answer 140

A

א. זיכרון חושי קצר טווח שמאחסן מידע חזותי לפרק זמן קצר מאוד.
הסבר: עקבת זיכרון ראייתי מאחסנת מידע חזותי לפרק זמן קצר מאוד, לרוב פחות משנייה אחת, לאחר היעלמות הגירוי.

Answer 141

A

ג. כמה מאות מילי-שניות ועד כשנייה אחת.
הסבר: עקבת הזיכרון הראייתי נמשכת זמן קצר מאוד, לרוב לא יותר משנייה אחת, והיא מאפשרת לנו לעבד מידע חזותי לפני שהוא נעלם.

Answer 142

A

ב. לשמור על מידע חושי לפרק זמן קצר מאוד לפני שהוא מועבר לזיכרון קצר-טווח.
הסבר: הזיכרון החושי שומר על מידע חושי, כמו מידע חזותי, לפרק זמן קצר מאוד, כדי לאפשר למוח לעבד אותו באופן מיידי או להעבירו לזיכרון קצר-טווח.

Answer 143

A

ב. היא נשמרת רק לזמן קצר מאוד, לרוב לא יותר משנייה אחת.

הסבר: עקבת זיכרון ראייתי היא זמנית מאוד ונמשכת זמן קצר מאוד, כך שאם המידע לא מועבר לזיכרון קצר-טווח, הוא נעלם במהירות.

Answer 144

A

א. זיכרון חושי מאחסן מידע לפרק זמן קצר מאוד, בעוד שזיכרון קצר-טווח מאחסן מידע לפרק זמן ממושך יותר.
הסבר: זיכרון חושי נועד לשמור על מידע חושי לפרק זמן קצר מאוד, בעוד שזיכרון קצר-טווח מאחסן מידע לפרק זמן ממושך יותר, אך עדיין יחסית קצר.

Answer 145

A

א. יכולת לראות גירויים חזותיים גם לאחר שהם נעלמים.

הסבר: הזיכרון החושי הראייתי מאפשר לנו לשמור על מידע חזותי לזמן קצר מאוד לאחר היעלמות הגירוי, מה שמסייע לעיבוד רציף של המידע.

Answer 146

A

ג. לעבד את המידע לפרקי זמן ממושכים יותר בהשוואה לזיכרון החושי.
הסבר: הזיכרון קצר-טווח מאחסן ומעבד מידע לפרקי זמן ממושכים יותר (מספר שניות עד דקות), מה שמאפשר לנו להשתמש במידע בצורה מודעת ומעשית.

Answer 147

A

נכון.

הסבר:
שיטת Event Related Potentials (ERPs) היא טכניקת מחקר נוירופיזיולוגית המבוססת על רישום פעילות חשמלית במוח בתגובה לאירועים מסוימים (כגון גירויים חושיים, מוטוריים, או קוגניטיביים). היתרון המרכזי של ERPs הוא הרזולוציה הגבוהה שלה בזמן, שמאפשרת לחוקרים לעקוב אחרי השינויים בפעילות המוחית במרווחי זמן של מילי-שניות. לכן, חוקר שבוחר להשתמש ב-ERPs אכן מעוניין במדידה שמאפשרת הבנה מדויקת של התזמון שבו מתרחשים תהליכים מוחיים שונים.

Answer 148

A

שיטה למדידת הפעילות החשמלית במוח בתגובה לאירועים מסוימים, המאפשרת רזולוציה גבוהה בזמן, בדרך כלל בטווח של מילי-שניות.

Answer 149

A

היכולת למדוד ולהבחין בשינויים בפעילות המוחית בפרקי זמן קצרים מאוד, דבר שמאפשר הבנה מדויקת של התזמון שבו תהליכים מוחיים מתרחשים.

Answer 150

A

כל אירוע או שינוי בסביבה הפנימית או החיצונית שמשפיע על פעילות המוח ויכול להיחשב כאירוע ב-ERPs.

Answer 151

A

א. תהליכים חושיים, מוטוריים וקוגניטיביים.
הסבר: ERPs מאפשרת לחקור מגוון רחב של תהליכים מוחיים, כולל תהליכים חושיים, מוטוריים וקוגניטיביים, על ידי מדידת התגובה המוחית לגירויים מסוימים.

Answer 152

A

ב. יכולת להבחין בשינויים בפעילות המוחית בפרקי זמן קצרים מאוד.
הסבר: רזולוציה גבוהה בזמן מתייחסת ליכולת למדוד ולזהות שינויים בפעילות המוחית בפרקי זמן קטנים מאוד, כמו אלו הנמדדים בשיטת ERPs.

Answer 153

A

א. רזולוציה גבוהה בזמן.
הסבר: היתרון המרכזי של ERPs הוא היכולת למדוד את הפעילות החשמלית במוח בזמן אמת, במרווחי זמן של מילי-שניות, מה שמאפשר לחוקרים לעקוב אחר תזמון התהליכים המוחיים.

Answer 154

A

ב. רזולוציה מרחבית נמוכה.
הסבר: למרות היתרון ברזולוציה בזמן, שיטת ERPs סובלת מרזולוציה מרחבית נמוכה, כלומר, היא מתקשה לזהות במדויק את המיקום במוח שממנו מגיעה הפעילות החשמלית.

Answer 155

A

ב. לעקוב אחר תזמון התהליכים המוחיים בתגובה לאירועים מסוימים.
הסבר: המטרה העיקרית של ERPs היא לעקוב אחרי התזמון המדויק של התהליכים המוחיים שמתרחשים בעקבות גירויים או אירועים מסוימים.

Answer 156

A

א. מחקר הדורש רזולוציה מרחבית גבוהה.
הסבר: שיטת ERPs מצטיינת ברזולוציה בזמן, אך סובלת מרזולוציה מרחבית נמוכה, ולכן היא פחות יעילה במחקרים שדורשים מיקום מדויק של פעילות מוחית.

Answer 157

A

א. רזולוציה גבוהה בזמן.
הסבר: חוקר שבוחר להשתמש בשיטת ERPs מעוניין במדידה שמספקת רזולוציה גבוהה בזמן כדי לעקוב אחר שינויים מהירים בפעילות המוחית.

Answer 158

A

אזור באונה הטמפורלית המעורב בזיהוי פרצופים, אך גם בזיהוי אובייקטים אחרים.

Answer 159

A

לא נכון.

הסבר:
העדות המדוברת מתייחסת להבחנה בין קטגוריות שונות במוח, אך המיקום המדויק שהוצג בשאלה אינו נכון. העיבוד של אובייקטים מעשה ידי אדם ושל אובייקטים טבעיים מתבצע באזורים שונים באונת הרקה (האונה הטמפורלית), ולא באונת הקודקוד (האונה הפריאטלית). האונה הטמפורלית, ובמיוחד אזורים כמו ה-FFA (Fusiform Face Area) וה-LOC (Lateral Occipital Complex), מעורבת בעיבוד של אובייקטים חזותיים, כולל הבחנה בין אובייקטים מעשה ידי אדם לבין אובייקטים טבעיים. אין חלוקה ברורה בין עיבוד אובייקטים מעשה ידי אדם לאובייקטים טבעיים בין האונות הטמפורלית והפריאטלית.

Answer 160

A

אזור במוח המעורב בתהליכי זיהוי ועיבוד של אובייקטים, זיהוי פרצופים, הבנת שפה וזיכרון.

Answer 161

A

אזור במוח המעורב בעיבוד מרחבי, קואורדינציה ותפיסת המרחב.

Answer 162

A

אזור במוח המעורב בזיהוי צורות ואובייקטים.

Answer 163

A

ב. באונה הטמפורלית.
הסבר: האונה הטמפורלית אחראית על עיבוד זיהוי אובייקטים, כולל אובייקטים מעשה ידי אדם.

Answer 164

A

א. ה-FFA (Fusiform Face Area).
הסבר: ה-FFA, הממוקם באונה הטמפורלית, הוא אזור מרכזי בעיבוד וזיהוי פרצופים, אך גם מעורב בזיהוי אובייקטים.

Answer 165

A

ב. עיבוד מידע מרחבי וקואורדינציה.
הסבר: האונה הפריאטלית אחראית על עיבוד מידע מרחבי, קואורדינציה ותפיסת המרחב, ולא על זיהוי אובייקטים.

Answer 166

A

ג. גם אובייקטים טבעיים וגם מעשה ידי אדם.
הסבר: האונה הטמפורלית מעורבת בעיבוד של שני סוגי האובייקטים, גם טבעיים וגם מעשה ידי אדם.

Answer 167

A

ב. לא, העיבוד מתבצע באותם אזורים באונה הטמפורלית.
הסבר: גם אובייקטים טבעיים וגם מעשה ידי אדם מעובדים באותם אזורים באונה הטמפורלית, כולל אזורים כמו ה-FFA וה-LOC.

Answer 168

A

א. האונה הפריאטלית.
הסבר: האונה הפריאטלית מעורבת בעיבוד מידע מרחבי וקואורדינציה, אך אינה אחראית לעיבוד זיהוי אובייקטים.

Answer 169

A

אזורים במוח הנמצאים בקליפת המוח (Cortex), האחראיים על תהליכים גבוהים כמו חשיבה, תפיסה וקבלת החלטות.

Answer 170

A

ב. עיבוד צורות ואובייקטים.
הסבר: ה-LOC הוא אזור במוח המעורב בעיבוד צורות ואובייקטים, והוא ממוקם באונה הטמפורלית.

Answer 171

A

נכון.

הסבר:
מחקרי הדמיה, כמו fMRI ו-EEG, הראו שהקשב החזותי יכול להשפיע לא רק על אזורים קורטיקליים (כמו האזורים בקליפת המוח), אלא גם על אזורים תת-קורטיקליים במוח. לדוגמה, הקשב החזותי יכול להשפיע על פעילות התלמוס, שהוא מבנה תת-קורטיקלי המעורב במעבר מידע חושי למוח הקורטיקלי. השפעות אלו מתרחשות בשלבים מוקדמים של עיבוד המידע, מה שמעיד על כך שהקשב יכול לווסת את העיבוד של מידע חזותי עוד לפני שהוא מגיע לקליפת המוח.

Answer 172

A

היכולת של המוח לבחור ולהתמקד במידע חזותי מסוים מתוך המידע החזותי הנקלט בסביבה.

Answer 173

A

מבנים במוח הנמצאים מתחת לקליפת המוח, כגון התלמוס, שמעורבים בעיבוד ראשוני של מידע חושי והעברתו לקורטקס.

Answer 174

A

מבנה תת-קורטיקלי המהווה תחנת מעבר למידע חושי בדרכו לקליפת המוח. מעורב בתהליכי ויסות ועיבוד מוקדם של המידע.

Answer 175

A

ב. לבצע עיבוד ראשוני של מידע חושי ולהעבירו לקורטקס.
הסבר: אזורים תת-קורטיקליים כמו התלמוס מבצעים עיבוד ראשוני של מידע חזותי ומעבירים אותו לקורטקס להמשך עיבוד.

Answer 176

A

ג. הקשב החזותי משפיע על אזורים קורטיקליים ותת-קורטיקליים.
הסבר: מחקרי הדמיה הראו שהקשב החזותי יכול להשפיע גם על אזורים קורטיקליים וגם על אזורים תת-קורטיקליים כמו התלמוס, ובכך לווסת את העיבוד החזותי בשלב מוקדם.

Answer 177

A

ב. התלמוס.
הסבר: התלמוס, מבנה תת-קורטיקלי, מושפע על ידי קשב חזותי, ומעורב בעיבוד מוקדם של מידע חזותי לפני העברתו לאזורים קורטיקליים במוח.

Answer 178

A

ב. רזולוציה בזמן גבוהה.
הסבר: שיטת ERPs מצטיינת ברזולוציה גבוהה בזמן, מה שמאפשר לעקוב אחרי השינויים המהירים בפעילות המוחית בתגובה לקשב חזותי.

Answer 179

A

ב. הוא משפיע גם בשלבים מוקדמים של עיבוד, באזורים תת-קורטיקליים.
הסבר: הקשב החזותי יכול להשפיע על עיבוד המידע עוד בשלבים המוקדמים, כולל באזורים תת-קורטיקליים כמו התלמוס.

Answer 180

A

ב. להעביר ולעבד מידע חושי בדרכו לקורטקס.
הסבר: התלמוס מעורב בעיבוד מוקדם של מידע חזותי ומידע חושי אחר, ומעביר את המידע הזה לקורטקס להמשך עיבוד.

Answer 181

A

ב. השפעות שמתרחשות בשלבים המוקדמים של עיבוד המידע, כולל באזורים תת-קורטיקליים.
הסבר: השפעות מוקדמות של קשב חזותי מצביעות על כך שהקשב יכול לווסת את עיבוד המידע החזותי כבר בשלבים המוקדמים, לפני שהוא מגיע לקורטקס.

Answer 182

A

נכון.

הסבר:
תהליך ההתאמה הסמנטית (Semantic Matching) הוא תהליך שבו המוח מקשר בין גירויים שונים על סמך המשמעות הסמנטית שלהם. כאשר גירוי מסוים מופעל במוח (כמו מילה או תמונה), מתרחשת הפעלה אוטומטית של רשתות סמנטיות הקשורות לאותו גירוי. תהליך זה, המכונה התפשטות הפעילות האוטומטית (Spread of Activation), מסביר כיצד מופעלים אוטומטית מושגים הקשורים באופן סמנטי לגירוי הראשוני. לדוגמה, אם נשמע את המילה “כלב”, המוח עשוי להפעיל באופן אוטומטי מושגים קשורים כמו “חתול”, “חיה”, “נביחה”, ו”עצם”.

Answer 183

A

תהליך שבו מופעלים מושגים קשורים ברשת הסמנטית בעקבות גירוי מסוים, דבר שמוביל לקשרים אוטומטיים בין מושגים סמנטיים שונים.

Answer 184

A

תהליך שבו המוח קושר בין גירויים שונים על בסיס המשמעות שלהם, ומשתמש בקשרים הללו כדי להבין ולעבד מידע.

Answer 185

A

ב. תהליך שבו המוח מקשר בין גירויים שונים על בסיס המשמעות שלהם.
הסבר: התאמה סמנטית היא תהליך שבו המוח קושר בין גירויים על בסיס המשמעות הסמנטית שלהם, ומשתמש בקשרים אלו כדי להבין ולעבד מידע.

Answer 186

A

מבנה מנטלי שמכיל מושגים ומילים המקושרים ביניהם על פי המשמעות שלהם, מה שמאפשר למוח לקשר בין מושגים דומים ולהבין הקשרים ביניהם.

Answer 187

A

א. על ידי קישור מושגים חדשים למושגים קיימים ברשת הסמנטית.
הסבר: תהליך ההתאמה הסמנטית מסייע למוח להבין מידע חדש על ידי קישורו למושגים קיימים ברשת הסמנטית, מה שמאפשר למוח להקשר את המידע החדש עם ידע קודם.

Answer 188

A

א. תהליך שבו מופעלים מושגים קשורים ברשת הסמנטית בעקבות גירוי מסוים.
הסבר: התפשטות הפעילות האוטומטית היא תהליך שבו, בעקבות גירוי מסוים, המוח מפעיל באופן אוטומטי מושגים אחרים הקשורים אליו מבחינה סמנטית ברשת הסמנטית.

Answer 189

A

א. מבנה מנטלי המכיל מושגים המקושרים ביניהם על פי המשמעות שלהם.
הסבר: רשת סמנטית היא מבנה מנטלי שבו מושגים מקושרים על פי המשמעות שלהם, מה שמאפשר הבנה וקישור בין מושגים דומים.

Answer 190

A

ב. התפשטות הפעילות האוטומטית.
הסבר: התפשטות הפעילות האוטומטית מתרחשת כאשר מושגים קשורים מופעלים ברשת הסמנטית בעקבות שמיעת גירוי מסוים, כמו הפעלת המושגים “חתול” ו”חיה” בעקבות שמיעת המילה “כלב”.

Answer 191

A

ב. הפעלת מושגים קשורים לגירוי באופן אוטומטי.
הסבר: כתוצאה מתפשטות הפעילות האוטומטית, המוח מפעיל מושגים הקשורים לגירוי, מה שמאפשר הבנה מהירה ועיבוד של המידע הקשור לגירוי.

Answer 192

A

ב. הוא מאפשר למוח לקשר בין גירויים שונים על בסיס משמעותם.

הסבר: תהליך ההתאמה הסמנטית חשוב בהבנה של גירויים מכיוון שהוא מאפשר למוח לקשר בין גירויים שונים על פי משמעותם, ובכך לשפר את ההבנה והעיבוד של מידע.

Answer 193

A

נכון.

הסבר:
אזורי ברודמן הם חלוקות של קליפת המוח (הקורטקס) לפי מאפיינים מיקרו-אנטומיים, בעיקר מבנה וצפיפות התאים. למרות שאזורים סמוכים יכולים להיות קרובים זה לזה מבחינת המיקום הפיזי, הם נבדלים זה מזה בתכונות כמו סוגי התאים, צפיפותם, וסידורם בשכבות הקורטקס. אזורים שונים אלו אחראים על תפקודים מוחיים שונים, ולכן ההבחנה במבנה התאים משקפת את ההבדלים בתפקידים התפקודיים של כל אזור.

Answer 194

A

השכבה החיצונית של המוח, המעורבת בתפקודים רבים כמו חשיבה, זיכרון, שפה ותפיסה חושית.

Answer 195

A

חלוקות של קליפת המוח שנעשו על ידי קורביניאן ברודמן בראשית המאה ה-20, המבוססות על מבנה מיקרוסקופי של התאים וסידורם בקליפת המוח.

Answer 196

A

כמות התאים ביחידת נפח מסוימת של רקמת מוח, מה שיכול להשפיע על תפקוד האזור

Answer 197

A

ב. חלוקה של קליפת המוח לפי מבנה מיקרוסקופי של תאים וסידורם.
הסבר: אזורי ברודמן מבוססים על הבדלים מיקרוסקופיים במבנה ובצפיפות התאים בקליפת המוח.

Answer 198

A

ב. לא, הם יכולים להיות מובחנים במבנה ובצפיפות התאים.
הסבר: למרות הקירבה הפיזית, אזורי ברודמן סמוכים יכולים להיות שונים במבנה התאים ובצפיפותם, מה שמשקף הבדלים בתפקודים שלהם.

Answer 199

A

א. סוגי התאים, צפיפותם, וסידורם בקליפת המוח.
הסבר: אזורי ברודמן נבדלים זה מזה במבנה המיקרוסקופי של התאים, בצפיפותם, ובאופן שבו הם מסודרים בקליפת המוח, מה שמשקף את תפקודם השונה.

Answer 200

A

ב. ניתוח מיקרוסקופי של מבנה התאים בקליפת המוח.
הסבר: ברודמן השתמש בניתוח מיקרוסקופי של תאים בקליפת המוח כדי לחלק את הקורטקס לאזורים שונים לפי המבנה המיקרוסקופי של התאים.

Answer 201

A

ב. היא משקפת את התפקודים השונים של אזורים שונים במוח.
הסבר: ההבחנה בין אזורי ברודמן מאפשרת להבין כיצד מבנה המוח תומך בתפקודים שונים על ידי שינוי במבנה ובצפיפות התאים בכל אזור.

Answer 202

A

ב. כמות התאים ביחידת נפח מסוימת של רקמת מוח.
הסבר: צפיפות תאים מתארת את כמות התאים שנמצאת ביחידת נפח מסוימת של רקמת מוח, ויכולה להשתנות בין אזורים שונים במוח.

Answer 203

A

ב. על ידי הבנת הקשרים בין מבנה ותפקוד באזורים שונים של הקורטקס.
הסבר: חלוקת אזורי ברודמן מאפשרת לחוקרים להבין כיצד מבנה המוח משפיע על תפקודיו השונים, על ידי הבדלים במבנה ובצפיפות התאים בכל אזור.

Answer 204

A

נכון.

הסבר:
היכולת של דן לזכור את מספר הטלפון למשך זמן קצר ולחייג אותו מיד לאחר שנמסר לו נובעת מהתפקוד של זיכרון העבודה (Working Memory), שנמצא במידה רבה תחת שליטת האונות הפרונטליות (המצחיות) במוח. אונות המצח אחראיות על תפקודים ניהוליים שונים, כולל אחסון זמני של מידע לצורך ביצוע פעולות מיידיות, קבלת החלטות ותכנון. זיכרון העבודה הוא קריטי למשימות כמו זו שדן ביצע, שבהן יש צורך לשמור מידע חדש למשך זמן קצר ולפעול עליו מיד.

Answer 205

A

א. מערכת שמאפשרת אחסון ועיבוד מידע לזמן קצר לביצוע משימות מיידיות.
הסבר: זיכרון עבודה הוא מערכת קוגניטיבית שמאפשרת לשמור ולעבד מידע לזמן קצר, למשל זכירת מספר טלפון מיד לאחר שהוא נמסר לנו.

Answer 206

A

מערכת קוגניטיבית שמאפשרת אחסון זמני ועיבוד של מידע, הנחוץ לביצוע משימות מיידיות כמו זכירת מספרי טלפון לזמן קצר.

Answer 207

A

ב. תכנון, קבלת החלטות וזיכרון עבודה.
הסבר: אונות המצח אחראיות על תפקודים ניהוליים כמו תכנון, קבלת החלטות וזיכרון עבודה, שמאפשרים לנו לבצע פעולות מורכבות.

Answer 208

A

ב. אונות המצח אחראיות על ניהול ועיבוד מידע קצר טווח בזיכרון עבודה.
הסבר: אונות המצח ממלאות תפקיד מרכזי בניהול זיכרון העבודה, שמאפשר שמירה על מידע לזמן קצר ועיבודו לביצוע פעולות מיידיות.

Answer 209

A

ב. תהליכים קוגניטיביים גבוהים כמו תכנון, קבלת החלטות וזיכרון עבודה.
הסבר: תפקודים ניהוליים הם תהליכים קוגניטיביים גבוהים הנשלטים על ידי האונות הפרונטליות, והם כוללים יכולות כמו תכנון, קבלת החלטות וזיכרון עבודה.

Answer 210

A

א. תהיה פגיעה ביכולת לבצע משימות שדורשות תכנון וזיכרון עבודה.
הסבר: פגיעה בתפקוד אונות המצח עשויה לפגוע בתפקודים ניהוליים כמו תכנון, קבלת החלטות ושימוש בזיכרון עבודה.

Answer 211

A

א. לשמור ולעבד מידע לזמן קצר לצורך ביצוע פעולות מיידיות.
הסבר: זיכרון עבודה מאפשר לנו לשמור ולעבד מידע לזמן קצר כדי לבצע פעולות מיידיות, כמו חישוב מהיר או זכירת מספר טלפון מיד לאחר ששמענו אותו.

Answer 212

A

א. זיכרון עבודה המנוהל על ידי אונות המצח.
הסבר: דן מסתמך על זיכרון העבודה שלו, הנשלט על ידי אונות המצח, כדי לשמור את מספר הטלפון לזמן קצר ולבצע את הפעולה הנדרשת.

Answer 213

A

א. שיטה למדידת פעילות חשמלית של תא בודד במוח.
הסבר: רישום יחידת תא מאפשר לחקור את הפעילות החשמלית של תא בודד, ומספק רזולוציה גבוהה מאוד של פעילות נוירונית.

Answer 214

A

ב. V5/MT.
הסבר: אזור V5/MT מתמחה בעיבוד תנועה ומעורב בזיהוי הכיוון והמהירות של תנועת אובייקטים.

Answer 215

A

ב. היא מאפשרת רזולוציה מרחבית גבוהה לחקר פעילות תאים בודדים.
הסבר: היתרון המרכזי של שיטת רישום יחידת תא הוא היכולת למדוד פעילות נוירונית של תא בודד ברמת דיוק גבוהה מאוד.

Answer 216

A

ב. משום שהתא לא מקודד את המידע של הגירוי.
הסבר: תא שנשאר עם פעילות חשמלית זהה לפני, בזמן ואחרי הצגת הגירוי אינו מגיב אליו, מה שמראה שהוא לא רגיש לגירוי הספציפי.

Answer 217

A

ב. אזור MT מעורב בעיבוד תנועה כבר בשלבים המוקדמים של התפיסה.
הסבר: השיבוש המוקדם שנגרם על ידי TMS מצביע על כך שאזור MT, האחראי על עיבוד תנועה, מעורב בתהליך עיבוד התנועה כבר בשלבים המוקדמים ביותר.

Answer 218

A

ב. TMS משבשת את עיבוד המידע החזותי, כולל תנועה.
הסבר: הפעלת TMS על אזור כמו V5/MT יכולה לשבש את עיבוד התנועה, מה שמוביל לירידה ביכולת לזהות כיווני תנועה בצורה נכונה.

Answer 219

A

הרכיב במודל שאינו ייחודי לאופנות חישה מסוימת הוא המנהל המרכזי
תפקידו של המנהל המרכזי הוא לפקח ולשלוט על שתי תת-מערכות הזיכרון האחרות (הלולאה הפונולוגית והלוח הוויזואלי-מרחבי), ולתאם ביניהן. הוא אחראי גם על ניתוב קשב, עדכון מידע בזיכרון העבודה, קבלת החלטות ותכנון. המנהל המרכזי מבצע את הפעולות המנהליות הגבוהות שאינן תלויות באופנות חישה מסוימת, אלא משולבות בתהליכים קוגניטיביים כלליים.

Answer 220

A

השני רכיבי המודל הייחודיים לאופנות חישה מסוימת הם:

הלולאה הפונולוגית (Phonological Loop): רכיב זה עוסק בעיבוד ואחסון מידע שמיעתי ודבורתי. הוא כולל שני חלקים עיקריים: מחסן פונולוגי, שמאחסן מידע שמיעתי לפרק זמן קצר, ומנגנון רענון תת-קולי (articulatory rehearsal), שמשמר את המידע בזיכרון העבודה על ידי חזרה עליו. הלולאה הפונולוגית משמשת לזכירת מידע כמו מספרי טלפון או מילים שנשמעות.

הלוח הוויזואלי-מרחבי (Visuospatial Sketchpad): רכיב זה עוסק בעיבוד ואחסון מידע חזותי ומרחבי. הוא מאפשר למוח לעבד ולשמור מידע על מיקומם של אובייקטים בחלל, על צורות וצבעים, ועל תנועות מרחביות. הלוח הוויזואלי-מרחבי משמש לזכירת פרטים כמו תמונות, מפות, או סדרת תנועות מרחביות.

Answer 221

A

קוד אקוסטי הוא שיטת ייצוג של מידע שמיעתי בזיכרון העבודה, שבה המידע נשמר בצורה שמיעתית (כגון צלילים של מילים או אותיות). כדי לאשש את הרעיון שהנבדקים משתמשים בקוד אקוסטי, חוקרים מתבססים על טעויות שליפה שכיחות בזיכרון העבודה, שבהן הנבדקים מתבלבלים בין אותיות בעלות צליל דומה, גם אם הן נראות שונות לחלוטין מבחינה חזותית.

דוגמה: נניח שנבדק מנסה לזכור סדרת אותיות: B, P, C, G. אם במהלך השליפה הוא מתבלבל בין B ל-P, זה מרמז שהוא השתמש בקוד אקוסטי, כי האותיות B ו-P נשמעות דומות אך נראות שונות. טעויות כאלה מעידות על כך שהנבדקים מקודדים את המידע על בסיס הצליל שלו ולאו דווקא על בסיס המראה החזותי.

Answer 222

A

ב. רכיב שמפקח ומנהל את תת-מערכות זיכרון העבודה.
הסבר: המנהל המרכזי אחראי על פיקוח ותיאום בין הלולאה הפונולוגית והלוח הוויזואלי-מרחבי, והוא מבצע תהליכים קוגניטיביים כלליים כמו ניתוב קשב וקבלת החלטות.

Answer 223

A

נוירונים שמאופיינים בדפוס פעילות במהלך שלב ההשהיה במשימת התגובה המושהית נמצאים לרוב באזורי קליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex). פעילות זו משקפת את תפקיד הזיכרון העבודה של האזור הזה, שבו המידע נדרש לשמירה במשך זמן קצר עד לביצוע התגובה.

דפוס פעילות זה משקף את התפקיד הקריטי של קליפת המוח הקדם-מצחית בשמירה ובתחזוקה של מידע זמני (כמו מיקום מטרה במרחב) לצורך ביצוע המשימה הקוגניטיבית בהצלחה. פעילות נוירונים אלה במהלך ההשהיה מצביעה על כך שהמוח שומר על המידע הנדרש לצורך ביצוע תגובה נכונה לאחר ההשהיה.

Answer 224

A

ב. לשמור ולעבד מידע חזותי ומרחבי.
הסבר: הלוח הוויזואלי-מרחבי אחראי על עיבוד ואחסון של מידע חזותי ומרחבי, כמו זכירת צורות, צבעים ומיקומים במרחב.

Answer 225

A

ב. עיבוד ואחסון מידע שמיעתי ודבורתי.
הסבר: הלולאה הפונולוגית אחראית על עיבוד ואחסון של מידע שמיעתי, כמו זכירת מספרי טלפון או מילים, והיא כוללת מנגנון רענון תת-קולי שמאפשר חזרה על המידע כדי לשמר אותו בזיכרון העבודה.

Answer 226

A

ב. שהנבדק מקודד את המידע על בסיס הקוד האקוסטי.
הסבר: טעויות שליפה כמו בלבול בין אותיות בעלות צליל דומה מעידות על כך שהנבדק השתמש בקוד אקוסטי בזיכרון העבודה, כלומר, הוא שמר את המידע בצורה שמיעתית.

Answer 227

A

ב. פעילות מוגברת שנמשכת במהלך כל שלב ההשהיה.
הסבר: פעילות נוירונים בקליפת המוח הקדם-מצחית במהלך שלב ההשהיה מעידה על כך שהמוח שומר את המידע הדרוש כדי לבצע את התגובה לאחר סיום ההשהיה.

Answer 228

A

ב. בקליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex).
הסבר: נוירונים בקליפת המוח הקדם-מצחית פעילים במהלך שלב ההשהיה במשימות תגובה מושהית, וזה מעיד על תפקידם בשמירה על מידע זמני לצורך ביצוע התגובה לאחר ההשהיה.

Answer 229

A

אחד ההסברים הטרום-לקסיקליים לתופעת ההטרמה הסמנטית הוא ההפעלה המוקדמת של הקטגוריה הסמנטית. לפי הסבר זה, כאשר מוצגת מילה הקשורה סמנטית (המטפורה), מתרחשת הפעלה של הקטגוריה הסמנטית שאליה שייכת המילה. כך, כאשר מוצגת מילה מאותה קטגוריה (כמו “חתול” לאחר “כלב”), המוח כבר ערוך להגיב אליה במהירות. ההסבר הזה שופך אור על התופעה בכך שהוא מציע שהאפקט אינו נובע מהלקסיקון המנטלי עצמו, אלא מהתהליך הקוגניטיבי המתרחש עוד לפני שהמילה בכלל מתקשרת לייצוגה בלקסיקון. כלומר, ההטרמה מתרחשת ברמת הפעלה קטגוריאלית ולא רק ברמת המילה הבודדת.

Answer 230

A

הרכיב N400 הוא תגובת ERP שמופיעה בערך 400 מילי-שניות לאחר הצגת גירוי המייצר חוסר התאמה או חוסר צפייה ברמת המשמעות הסמנטית. הרכיב הזה מעורר כאשר יש מילה או גירוי שאינם תואמים את ההקשר הסמנטי שבו הם מוצגים. לדוגמה, במשפט “היא שתתה קפה עם לחם”, המילה “לחם” עשויה לעורר תגובת N400, כי היא פחות צפויה בהקשר של שתיית קפה (בהשוואה למילה “עוגה”). ה-N400 משמש כסמן נוירולוגי לתהליך עיבוד סמנטי, ומעיד על עיבוד הקשר ברמת הלקסיקון המנטלי.

Answer 231

A

הטרמה סמנטית היא תופעה שבה זיהוי של מילה (המטרה) משתפר כאשר היא מוצגת לאחר מילה הקשורה אליה מבחינה סמנטית (המטפורה). למשל, אם המילה “חתול” מופיעה אחרי המילה “כלב”, הזמן הדרוש לזיהוי המילה “חתול” יהיה קצר יותר מאשר אם הייתה מופיעה לאחר מילה בלתי קשורה כמו “כיסא”. התופעה מדגימה את קיומם של קשרים אסוציאטיביים ברשת הסמנטית של הלקסיקון המנטלי. מבנה אסוציאטיבי זה מעיד כי מילים המקושרות זו לזו מבחינת המשמעות הסמנטית נשמרות יחד בלקסיקון המנטלי שלנו, כך שגירוי של מילה אחת מפעיל אוטומטית מושגים קשורים אחרים ברשת הסמנטית.

Answer 232

A

לפי המודל של Levelt, הלקסיקון המנטלי כולל את רמות העיבוד הבאות:

רמת הקונספט (Conceptual Level): עוסקת בעיבוד המשמעות הסמנטית והקונספטואלית של המילים. ברמה זו נבנה הרעיון הכללי והמשמעות של המושג שברצוננו להביע.
רמת הלקסמה (Lemma Level): ברמה זו מתבצע עיבוד של הצורה הלקסיקלית של המילה, כלומר, בחירת המילה המתאימה להביע את הרעיון. המילים מקושרות כאן למשמעויותיהן ולתכונות דקדוקיות כמו תפקיד תחבירי.
רמת הצורה הפונטית (Phonological Level): בשלב זה מתבצע עיבוד פונטי שבו נבחרת הצורה הצלילית של המילה, כלומר, כיצד יש לבטא אותה באופן קולי.
רמת המורפופונולוגיה (Morpho-phonological Level): בשלב זה מתבצע תהליך בניית המילה הכולל את הצורה הסופית שלה, עם שילוב בין האלמנטים המורפולוגיים והפונטיים. נבנית המילה על פי חוקי השפה, כולל בניית הברה, התאמת שורש לצורתה המורפולוגית וכו’.

Answer 233

A

ב. רמת הלקסמה (Lemma Level).
הסבר: רמת הלקסמה במודל של Levelt היא השלב שבו נבחרת הצורה הלקסיקלית של המילה, כלומר, המילה המתאימה להבעת הרעיון הנבחר.

Answer 234

A

א. תהליך שבו מילה מסוימת גורמת לזיהוי מהיר יותר של מילה קשורה מבחינה סמנטית.
הסבר: הטרמה סמנטית מתרחשת כאשר הצגת מילה ראשונה (המטפורה) מקלה על זיהוי מילה שנייה (המטרה) כאשר הן קשורות זו לזו במשמעות.

Answer 235

A

ב. תגובת ERP המתעוררת כתגובה לגירוי שאינו תואם את ההקשר הסמנטי.
הסבר: ה-N400 הוא רכיב ERP שמופיע כאשר המוח נתקל במילה או גירוי שאינם תואמים את ההקשר הסמנטי המצופה.

Answer 236

A

ב. הפעלה מוקדמת של הקטגוריה הסמנטית שאליה שייכת המילה.
הסבר: לפי ההסבר הטרום-לקסיקלי, כאשר מופעלת מילה קשורה סמנטית, מתרחשת הפעלה מוקדמת של הקטגוריה הסמנטית, שמקלה על זיהוי המילה הבאה.

Answer 237

A

ב. לבחור את הצורה הצלילית של המילה לביטוי קולי.
הסבר: רמת הצורה הפונטית היא השלב שבו נקבעת הצורה הצלילית של המילה, איך היא תישמע כאשר תבוטא.

Answer 238

A

ב. הוא מופיע כאשר יש חוסר תאימות סמנטית בין מילים.
הסבר: רכיב ה-N400 מצביע על חוסר תאימות סמנטית, ולכן משמש כסמן לכך שהמוח נתקל במילה שאינה מתאימה להקשר שבו היא מוצגת.

Answer 239

A

דוגמה: ניסוי ה-“Cocktail Party Effect” מדגים את התמיכה במודל הברירה המאוחרת. בניסוי זה, משתתפים מאזינים לשיחה אחת מתוך מספר שיחות המתרחשות באותו חדר (סיטואציה המדמה מסיבת קוקטייל). בניסוי, נמצא כי משתתפים יכולים לשים לב למידע חשוב כמו קריאת שמם, גם אם הוא נאמר בשיחה שהם לא עוקבים אחריה באופן ישיר.

המודל הנתמך: דוגמה זו תומכת במודל הברירה המאוחרת, מכיוון שהיא מדגימה שמידע סמנטי, כמו שם המשתתף, מעובד גם אם המשתתף לא היה מרוכז בשיחה שבה נאמר שמו. אם הסינון היה מתרחש בשלב מוקדם כפי שמוצע במודל הברירה המוקדמת, המידע הסמנטי (שמו של המשתתף) לא היה מגיע למודעותו כלל.

Answer 240

A

מודל הברירה המוקדמת (Early Selection Model): לפי מודל זה, הסינון הקשבי מתרחש בשלב מוקדם של עיבוד המידע, עוד לפני שהמידע מגיע למודעות מלאה. כלומר, רק המידע החושי שממנו מתבצע הסינון הקשבי עובר עיבוד משמעותי נוסף, בעוד שאר המידע נדחה מוקדם בתהליך. סוג המידע שעובר עיבוד הוא בעיקר מידע פיזיולוגי בסיסי כמו עוצמת הקול, צבע, או מיקום במרחב, אך לא המידע הסמנטי או התוכני.

מודל הברירה המאוחרת (Late Selection Model): לפי מודל זה, כל המידע החושי עובר עיבוד ראשוני ומשמעותי, כולל עיבוד סמנטי (כגון משמעות המילים), ורק לאחר מכן מתבצע הסינון הקשבי. הסינון מתבצע בשלבים מאוחרים יותר של העיבוד, כאשר המידע כבר עבר עיבוד סמנטי מלא. כלומר, לפי מודל זה, סוג המידע שעובר עיבוד הוא גם המידע הפיזיולוגי וגם המידע הסמנטי.

Answer 241

A

האילוץ של מיקוד המבט במרכז המסך בזמן שהקשב מופנה לפריפריה נועד למנוע את איום ה-Confounding Variable הקשור לתנועות עיניים. אם הנבדק היה מסיט את מבטו לגירוי בפריפריה, היה קשה להפריד בין השפעות הקשב עצמו לבין השפעות של תנועות עיניים על תוצאות הניסוי. תנועות עיניים יכלו לשנות את המידע החזותי שמגיע לרשתית וליצור הבדלים בעיבוד המידע שמגיע מהמוח, ולכן החוקרים מבקשים מהנבדקים לשמור על מבט קבוע במרכז, כדי להבטיח שהתוצאות משקפות השפעות של הקשב בלבד ולא של משתנים נוספים בלתי נשלטים.

Answer 242

A

בניסוי שבו נרשמה הפעילות החשמלית מגזע המוח של חתול, נבחנו שני תנאים עיקריים:

תנאי של קשב מכוון לגירוי: החתול התבקש להקשיב לגירוי שמיעתי מסוים (כגון צליל או תדר) והפעילות החשמלית בגזע המוח נרשמה בזמן זה.
תנאי של קשב לא מכוון לגירוי: החתול התבקש להתמקד במשהו אחר (כגון גירוי חזותי) בזמן שהושמע אותו גירוי שמיעתי, וגם כאן נרשמה הפעילות החשמלית מגזע המוח.
איום דומה: בדומה לסעיף ג’ המתאר איום במערכת החזותית, גם במערכת האודיטורית עלול להיווצר איום על התוקף של הניסוי אם תנועות לא רצויות (כמו תנועות אוזניים או תנועות ראש) היו משפיעות על קליטת הגירוי השמיעתי. לכן, תנאי הניסוי מונעים מתנועות אלו להוות משתנה מתערב, ומאפשרים לבחון את השפעת הקשב האודיטורי בלבד.

Answer 243

A

ב. מידע פיזיולוגי בסיסי כמו עוצמת קול וצבע.
הסבר: במודל הברירה המוקדמת, עיבוד המידע נעשה בעיקר ברמה הפיזיולוגית המוקדמת לפני הסינון הקשבי.

Answer 244

A

ב. מודל הברירה המאוחרת.
הסבר: מודל הברירה המאוחרת מסביר כיצד מידע סמנטי, כמו שמו של האדם, יכול לעבור עיבוד מלא ולהגיע למודעות גם אם המידע לא היה במרכז הקשב.

Answer 245

A

א. שכל המידע החושי עובר עיבוד סמנטי לפני הסינון הקשבי.
הסבר: לפי מודל הברירה המאוחרת, כל המידע עובר עיבוד משמעותי לפני שמתרחש הסינון הקשבי, כולל עיבוד סמנטי.

Answer 246

A

ב. כדי למנוע תנועות עיניים שמשפיעות על תוצאות הניסוי.
הסבר: מיקוד המבט במרכז המסך מונע מתנועות עיניים לשמש כמשתנה מתערב בניסוי, וכך מבטיח שהתוצאות ימדדו את השפעות הקשב בלבד.

Answer 247

A

ב. הפעילות נרשמה בשני תנאים: קשב מכוון לגירוי וקשב לא מכוון לגירוי.
הסבר: הניסוי כלל שני תנאים מרכזיים שבהם נבדקה פעילות חשמלית בגזע המוח של חתול, בתנאים של קשב מכוון ולא מכוון לגירוי שמיעתי.

Answer 248

A

ב. למנוע משתנים מתערבים שמשפיעים על תוקף התוצאות.
הסבר: מניעת תנועות אוזניים או ראש מבטיחה שההשפעה של הקשב השמיעתי תימדד ללא השפעות חיצוניות שעלולות לערער את התוקף הפנימי של הניסוי.