מבחן 2 לדוגמא Flashcards
בעיה מתודולוגית בה נתקלים חוקרים מעוניינים להשוות בין תפקודים שונים, היא האפשרות שהמשימות המשמשות להערכת התפקודים אינן זהות מבחינת דרגת הקושי שלהן. הממצא שמפחית את החשש לכך הוא:
א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ב. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ג. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.
ד. ממצא שנסמך על נבדקים רבים ולפיכך על הסקה סטטיסטית.
א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
הדיסוציאציה הכפולה היא דרך מתודולוגית יעילה להפריד בין תפקודים ולהוכיח שמדובר בתפקודים שונים מבחינה נוירולוגית, ולא רק בהבדלים שנובעים מקושי המשימות.
מהו היתרון העיקרי של הסקה סטטיסטית במחקרים קוגניטיביים?
א. היא מאפשרת להעריך אם ממצא מייצג תופעה כללית.
ב. היא מבטיחה שהממצאים הם חד משמעיים.
ג. היא מבטיחה שדרגת הקושי של המשימות זהה.
ד. היא מראה את הקשר בין שני תפקודים שונים.
תשובה נכונה: א. היא מאפשרת להעריך אם ממצא מייצג תופעה כללית.
הסבר: הסקה סטטיסטית עוזרת להבין אם הממצאים של מחקר מסוים הם לא מקריים ומייצגים מגמה כללית באוכלוסייה הנחקרת.
איזה ממצא מחזק את ההנחה שתפקודים שונים אינם תלויים זה בזה?
א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ב. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ג. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.
ד. ממצא שנסמך על ניסוי בודד.
תשובה נכונה: א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
הסבר: דיסוציאציה כפולה מראה שאם תפקוד אחד נפגע באיזור מוחי מסוים ואחר לא, ולהפך, זה מצביע על כך שהתפקודים תלויים במנגנונים נפרדים.
מהו הממצא שמפחית את החשש שמשימות להערכת תפקודים שונים אינן זהות מבחינת דרגת הקושי שלהן?
א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ב. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.
ג. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ד. ממצא שנסמך על הסקה סטטיסטית.
תשובה נכונה: א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
הסבר: דיסוציאציה כפולה מאפשרת להוכיח ששני תפקודים תלויים במנגנונים נפרדים במוח, כך שניתן לשלול את ההשפעה של דרגת הקושי של המשימות על ההשוואה בין התפקודים.
מהי המשמעות של אסוציאציה בין תפקודים במוח?
א. תפקוד אחד תלוי בתפקוד אחר.
ב. שני תפקודים שונים מתבצעים במקביל באותו אזור מוחי.
ג. יש קשר חזק בין שני תפקודים שונים.
ד. שני תפקודים נבדלים זה מזה לחלוטין.
ג. יש קשר חזק בין שני תפקודים שונים.
הסבר: אסוציאציה בין תפקודים מצביעה על כך ששני תפקודים קשורים זה לזה כך שכשהאחד נפגע, גם השני מושפע בצורה דומה.
מה מחזק את האמינות של ממצא במחקר קוגניטיבי?
א. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ב. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ג. ממצא שנסמך על הסקה סטטיסטית בלבד.
ד. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.
א. ממצאים מעדויות מתכנסות.
הסבר: עדויות מתכנסות הן ממצאים ממספר מחקרים שונים שמגיעים לאותה מסקנה, מה שמחזק את האמינות והתקפות של התוצאות.
מה נכון לומר לגבי הבעיה המכונה inverse problem במחקרי event related ) ERPs
:(potentials
א. בעיה זו אחראית לרזולוציה בזמן (temporal resolution ) הנמוכה של השיטה.
ב. בעיה זו קיימת גם בשיטת ה- .fMRI
ג. מדובר בקושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.
ד. הבעיה לא משמעותית מכיוון שה forward solution נותן פיתרון מספק.
ג. מדובר בקושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.
הסבר:
הבעיה המכונה “inverse problem” היא אחת הבעיות המרכזיות בשיטת ה-ERPs (Event-Related Potentials). מדובר בקושי להעריך את המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית שנמדדת מעל הקרקפת. בזמן שמכשירי EEG רושמים את הפעילות החשמלית מהמוח על פני הקרקפת, המידע שמתקבל אינו מספק ישירות את מיקומם המדויק של מקורות הפעילות בתוך המוח, ולכן קשה לשחזר את המקורות האמיתיים שגרמו לפעילות זו.
באיזה מצב שימוש בדיסוציאציה כפולה מתאים במיוחד?
א. כאשר רוצים להוכיח שתפקודים שונים תלויים במנגנונים נפרדים.
ב. כאשר יש צורך להראות את הקשר בין שני תפקודים.
ג. כאשר משווים תפקודים באותו אזור מוחי.
ד. כאשר מבצעים מחקר עם מספר רב של נבדקים.
א. כאשר רוצים להוכיח שתפקודים שונים תלויים במנגנונים נפרדים.
הסבר: דיסוציאציה כפולה מאפשרת להפריד בין ההשפעה של פגיעה באזורים מוחיים שונים על תפקודים שונים, ובכך להוכיח שהם תלויים במנגנונים נפרדים ולא באותו אזור מוחי או דרגת קושי של המשימות.
דיסוציאציה כפולה
הפרדה בין שני תפקודים באופן שכל אחד מהם תלוי באזור מוחי שונה
עדויות מתכנסות
ממצאים ממספר מחקרים בלתי תלויים שמגיעים לאותה מסקנה, מה שמחזק את האמינות של התוצאות.
אסוציאציה בין תפקודים
מצב שבו קיימת תלות בין שני תפקודים כך שכאשר אחד נפגע גם השני נפגע, דבר שיכול להצביע על כך שהם קשורים זה לזה.
הסקה סטטיסטית
שימוש במתודולוגיות סטטיסטיות כדי להעריך ממצאים מנתונים רבים, מה שמאפשר להבין אם הממצאים מייצגים תופעה כללית ולא מקרית.
Event-Related Potentials (ERPs)
שיטה ברישום EEG שמתמקדת בשינויים בפוטנציאלים החשמליים במוח בתגובה לאירועים מסוימים.
forward solution
מתייחס לחישוב הפעילות החשמלית על פני הקרקפת על בסיס מקורות פנימיים במוח, בעוד שה-inverse problem הוא בדיוק ההפך, כלומר זיהוי המקורות על בסיס המדידות החיצוניות.
inverse problem
בעיה מתודולוגית שמקשה על זיהוי המיקום המדויק של מקור הפעילות החשמלית במוח על בסיס המדידות שמתקבלות על פני הקרקפת.
מהו ה-“inverse problem” בשיטת ERPs?
א. בעיה הקשורה לרזולוציה בזמן.
ב. קושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.
ג. בעיה הקיימת גם בשיטת fMRI.
ד. בעיה שפתרון forward solution נותן לה מענה מספק.
ב. קושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.
הסבר: ה-inverse problem מתייחס לקושי להעריך את המיקום המדויק של מקור הפעילות החשמלית במוח מתוך המדידות שנעשות על פני הקרקפת.
כיצד ניתן לתאר את ה-“inverse problem” בהקשר של ERPs?
א. בעיה במידת הרזולוציה בזמן.
ב. קושי בזיהוי המקורות המדויקים לפעילות החשמלית הנמדדת.
ג. בעיה בזיהוי התהליכים המוחיים המעורבים.
ד. קושי בהבנת הקשר בין הפעילות הנמדדת לגירוי שניתן.
ב. קושי בזיהוי המקורות המדויקים לפעילות החשמלית הנמדדת.
הסבר: ה-inverse problem מתאר את הקושי לאתר את המקורות המדויקים בתוך המוח שגורמים לפעילות החשמלית שנמדדת על פני הקרקפת.
מדוע ה-inverse problem מהווה אתגר במחקרי ERPs?
א. מכיוון שהוא קשור לבעיה ברזולוציה המרחבית.
ב. בגלל הקושי להעריך את מיקום המקורות החשמליים.
ג. מכיוון שהוא גורם לאיבוד מידע משמעותי.
ד. בגלל הקושי בזיהוי תהליכים מוחיים ספציפיים.
ב. בגלל הקושי להעריך את מיקום המקורות החשמליים.
הסבר: הבעיה העיקרית ב-inverse problem היא האתגר בזיהוי המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית שמייצרת את הפוטנציאלים הנמדדים.
באיזה שיטה נתקלים ב-inverse problem?
א. fMRI
ב. ERPs
ג. PET
ד. MEG
ב. ERPs
הסבר: inverse problem הוא בעיה שמאפיינת את שיטת ה-ERPs, שבה קשה לקבוע את המיקום המדויק של מקורות הפעילות החשמלית במוח על סמך המדידות שנעשות מעל פני הקרקפת.
איזו מהטענות הבאות נכונה, בנוגע לעיבוד פרצופים?
א. לפי טענת המודולריות, אזור ה- fusiform face area) FFA ) מגיב יותר לגירויים שעיבודם דורש ראיה ממוקדת מאשר לגירויים שדורשים עיבוד פריפריאלי (היקפי) של הגירוי.
ב. לפי גישת העיבוד המבוזר, אזור ה- FFA צפוי להגיב גם במהלך עיבוד של גירויים מקטגוריות אחרות (שאינן פרצופים).
ג. לפי גישת המומחיות, הקושי של נבדקים מיומנים להבחין בין גריבלים ( Greebles ) שונים מדגימה את הייחוד של קטגוריית הפרצופים.
ד. לפי הגישה הטופוגרפית, ה- FFA אינו המוקד לעיבוד פרצופים כי אם אזור אחר שממוקם באונת הקודקוד (הפריאטלית).
ב. לפי גישת העיבוד המבוזר, אזור ה- FFA צפוי להגיב גם במהלך עיבוד של גירויים מקטגוריות אחרות (שאינן פרצופים).
הסבר:
גישת העיבוד המבוזר טוענת שעיבוד המידע במוח אינו מתבצע בצורה בלעדית או ייחודית לאזור מסוים אלא במגוון רחב של אזורים הפועלים יחד. על פי גישה זו, אזור ה-FFA, אשר מזוהה כקשור לעיבוד פרצופים, יכול גם להגיב לגירויים שאינם פרצופים, במיוחד אם הם דורשים רמה גבוהה של מומחיות או עיבוד חזותי.
מדוע ה-forward solution אינו פותר את ה-inverse problem?
א. מכיוון שהוא מתאר את הפעילות המוחית בצורה כללית מדי.
ב. מכיוון שהוא מתמקד בחישוב הפעילות על הקרקפת ולא במקורותיה במוח.
ג. מכיוון שהוא תלוי ברזולוציה של הזמן.
ד. מכיוון שהוא מתמקד רק במקורות השטחיים של הפעילות.
ב. מכיוון שהוא מתמקד בחישוב הפעילות על הקרקפת ולא במקורותיה במוח.
הסבר: forward solution מתאר את האופן שבו פעילות חשמלית במוח משתקפת על פני הקרקפת, אך אינו מספק מענה לבעיה ההפוכה של זיהוי מקורות הפעילות על פי המדידות.
מהו הקושי המרכזי ב-inverse problem בשיטת ERPs?
א. לזהות את התגובה המוחית לזמן.
ב. לאתר את המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית במוח.
ג. להבין את הקשר בין הגירוי לפעילות הנמדדת.
ד. לזהות את כל התהליכים הקוגניטיביים המעורבים.
ב. לאתר את המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית במוח.
הסבר: הקושי העיקרי ב-inverse problem הוא היכולת לזהות את המיקום המדויק של המקורות המוחיים שגורמים לפעילות החשמלית שמודדים על הקרקפת, מה שמוביל לאי-ודאות במיקוד של המחקר.
Fusiform Face Area (FFA)
אזור במוח שנמצא באזור הפוסיפורם (הפנים התחתונות של האונה הרקתית) ומקושר במיוחד לעיבוד פרצופים.
גישת העיבוד המבוזר
גישה המציעה שהמוח מעבד מידע במגוון רחב של אזורים ולא בצורה ייחודית לאזור מסוים.
גישת המומחיות
גישה הטוענת שה-FFA אינו ייחודי לעיבוד פרצופים, אלא מעורב בעיבוד גירויים שדורשים מומחיות גבוהה, כגון גריבלים (Greebles).
גישה טופוגרפית
מציעה שאזורי עיבוד במוח אינם מוגבלים לאזורים המוכרים הקשורים למשימה מסוימת, כמו ה-FFA, אלא מעורבים גם אזורים אחרים כמו האונה הקודקודית (parietal lobe), אשר ממלאים תפקידים חשובים בעיבוד גירויים מורכבים כמו פרצופים.
גישת המודולריות
גישה זו טוענת שהמוח מורכב ממודולות או יחידות עצמאיות, שכל אחת מהן מתמחה בתפקוד מסוים בלבד. בהקשר של פרצופים, גישה זו תטען שה-FFA מתמחה אך ורק בעיבוד פרצופים ולא בעיבוד סוגי גירויים אחרים.
גישת המומחיות
טוענת שה-FFA מתמחה לא רק בעיבוד פרצופים אלא גם בעיבוד גירויים אחרים הדורשים רמת מומחיות גבוהה. לדוגמה, נבדקים שעברו הכשרה בזיהוי גירויים מלאכותיים כמו גריבלים (Greebles) הראו פעילות ב-FFA גם כאשר נחשפו לגירויים אלה.
אונה רקתית (Temporal Lobe)
אחת מארבע האונות הראשיות במוח, הממוקמת בצדי המוח, והיא מעורבת בעיבוד שמיעתי, הבנת שפה, זיהוי עצמים, וזיכרון חזותי. ה-FFA נמצא בתוך האונה הרקתית.
אונה קודקודית (Parietal Lobe)
ממוקמת בחלק העליון והאחורי של המוח והיא אחראית על עיבוד תחושות סומטוסנסוריות (כמו מגע וכאב), תפיסת מרחב ותיאום תנועות.
מהי גישת העיבוד המבוזר בנוגע ל-FFA?
א. ה-FFA מגיב רק לפרצופים.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים שאינם פרצופים.
ג. ה-FFA אינו מעורב בעיבוד חזותי כלל.
ד. ה-FFA מגיב לגירויים חזותיים רק באונה הקודקודית.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים שאינם פרצופים.
הסבר: לפי גישת העיבוד המבוזר, ה-FFA מעורב בעיבוד גירויים נוספים, במיוחד כאלה שדורשים מומחיות או עיבוד מורכב, ולא רק פרצופים.
מה טוענת גישת המודולריות לגבי עיבוד פרצופים ב-FFA?
א. ה-FFA ייחודי לעיבוד פרצופים בלבד.
ב. ה-FFA מגיב לגירויים אחרים גם כן.
ג. ה-FFA אינו מעורב בעיבוד פרצופים כלל.
ד. ה-FFA מגיב לגירויים חזותיים פשוטים בלבד.
א. ה-FFA ייחודי לעיבוד פרצופים בלבד.
הסבר: לפי גישת המודולריות, ה-FFA מתמחה בעיבוד פרצופים בלבד ואינו מעורב בעיבוד סוגי גירויים אחרים, מה שמצביע על התמחות ברורה בתפקוד זה.
מהי גישת המומחיות בנוגע ל-FFA?
א. ה-FFA מגיב רק לפרצופים.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים מורכבים הדורשים מומחיות, כמו גריבלים.
ג. ה-FFA אינו קשור למומחיות כלל.
ד. ה-FFA מגיב אך ורק לגירויים חזותיים פשוטים.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים מורכבים הדורשים מומחיות, כמו גריבלים.
הסבר: גישת המומחיות מציעה שה-FFA מגיב לגירויים הדורשים מומחיות, כמו פרצופים וגריבלים, במיוחד כאשר ישנה התמחות בזיהוי הגירויים.
מה טוענת הגישה הטופוגרפית לגבי עיבוד פרצופים במוח?
א. שה-FFA הוא האזור המרכזי לעיבוד פרצופים.
ב. שהאזור המרכזי לעיבוד פרצופים נמצא באונת הקודקוד (parietal lobe).
ג. שה-FFA אינו מעורב בעיבוד פרצופים כלל.
ד. שה-FFA מעורב בעיבוד פרצופים וגירויים אחרים.
ב. שהאזור המרכזי לעיבוד פרצופים נמצא באונת הקודקוד (parietal lobe).
הסבר: לפי הגישה הטופוגרפית, עיבוד פרצופים אינו מוגבל ל-FFA, אלא מערב גם אזורים אחרים במוח כמו האונה הקודקודית, אשר ממלאים תפקידים חשובים בתהליך זה.
מה תפקידו של ה-FFA לפי גישת העיבוד המבוזר?
א. ה-FFA מעורב בעיבוד פרצופים בלבד.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים אחרים הדורשים עיבוד מורכב.
ג. ה-FFA מתמקד בעיבוד פריפריאלי של הגירוי.
ד. ה-FFA אינו מתפקד כאזור ייחודי לעיבוד פרצופים.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים אחרים הדורשים עיבוד מורכב.
הסבר: גישת העיבוד המבוזר מצביעה על כך שה-FFA אינו מוגבל רק לפרצופים, אלא גם מעורב בעיבוד גירויים מורכבים נוספים בהתאם לצרכים הקוגניטיביים.
מה מהבאים אינו נכון לגבי אדם שסובל מתופעה של blind sight:
א. אדם זה סובל מליקוי ראיה בשדה המנוגד לצד הפגיעה המוחית contralesional
ב. אדם זה סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית ipsilesional
ג. אדם זה עשוי לסבול מסקוטומות scotomas
ד. אדם זה עשוי לסבול מהמיאנופיה hemianopia
ב. אדם זה סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית (ipsilesional).
הסבר:
תופעת ה-“blind sight” מתרחשת כאשר אדם סובל מנזק באזורי הראייה הראשוניים במוח (כמו הקורטקס הוויזואלי הראשוני) אך עדיין מסוגל לזהות גירויים בשדה הראייה שלו, אף על פי שהוא אינו מודע לכך במודע. התופעה מתאפיינת בכך שלמרות שלעיתים האדם מדווח על עיוורון מוחלט בשדה הראייה הנגדי לפגיעה המוחית (שדה הראייה הקונטרלזיונלי), הוא עדיין יכול להגיב לגירויים המוצגים בו בצורה שאינה מודעת.
Blind sight (ראיה עיוורת)
תופעה שבה אדם עם נזק לקורטקס הוויזואלי הראשוני אינו מדווח על ראייה מודעת בשדה הראייה הפגוע, אך מסוגל לזהות גירויים באותו שדה מבלי להיות מודע לכך.
Contralesional (קונטרלזיונלי)
מתייחס לשדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית. לדוגמה, אם הפגיעה במוח היא באונה הימנית, שדה הראייה הקונטרלזיונלי יהיה בשדה השמאלי.
Ipsilesional (איפסילזיונלי)
מתייחס לשדה הראייה בצד הפגיעה המוחית. לדוגמה, אם הפגיעה היא באונה הימנית, שדה הראייה האיפסילזיונלי יהיה גם הוא בצד הימני.
Scotomas (סקוטומות)
אזורים בשדה הראייה שבהם קיימת אובדן ראייה חלקי או מלא. זה יכול להיות תוצאה של נזק לקורטקס הוויזואלי או למערכת הראייה.
Hemianopia (המיאנופיה)
אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה, לרוב כתוצאה מפגיעה באחד הצדדים של הקורטקס הוויזואלי.
מה מאפיין אדם עם תופעת ה-blind sight?
א. אובדן מוחלט של כל שדה הראייה.
ב. יכולת להגיב לגירויים בשדה הראייה הנגדי לפגיעה המוחית מבלי להיות מודע לכך.
ג. יכולת ראייה מלאה בשדה הראייה הפגוע.
ד. חוסר יכולת לראות גירויים בשדה הראייה הלא פגוע.
ב. יכולת להגיב לגירויים בשדה הראייה הנגדי לפגיעה המוחית מבלי להיות מודע לכך.
הסבר: אנשים עם blind sight אינם מודעים למידע הוויזואלי בשדה הפגוע, אך יכולים להגיב אליו בצורה לא מודעת.
מהו מונח ה-contralesional?
א. שדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית.
ב. שדה הראייה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
ג. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
ד. אובדן ראייה מוחלט בכל שדה הראייה.
א. שדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית.
הסבר: contralesional מתייחס לשדה הראייה שנמצא בצד ההפוך לפגיעה המוחית.
מהי סקוטומה?
א. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
ב. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי או מלא.
ג. אובדן מוחלט של כל שדה הראייה.
ד. שדה ראייה הפגוע בפגיעה מוחית.
ב. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי או מלא.
הסבר: סקוטומה היא אזור בשדה הראייה שבו הראייה חסרה או פגומה, ולעיתים יכולה להיות תוצאה של נזק לקורטקס הוויזואלי.
מהו ipsilesional?
א. שדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית.
ב. שדה הראייה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
ג. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי או מלא.
ד. אובדן ראייה מוחלט בכל שדה הראייה.
ב. שדה הראייה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
הסבר: ipsilesional מתייחס לשדה הראייה בצד הפגיעה המוחית, בניגוד ל-contralesional, המתייחס לשדה הנגדי.
מה אינו נכון לגבי אדם עם תופעת ה-blind sight?
א. סובל מליקוי ראיה בשדה המנוגד לצד הפגיעה המוחית.
ב. סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
ג. עשוי לסבול מסקוטומות.
ד. עשוי לסבול מהמיאנופיה.
ב. סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
הסבר: אדם עם blind sight סובל מליקוי ראייה בשדה המנוגד לצד הפגיעה המוחית (contralesional), ולא בשדה הזהה לצד הפגיעה (ipsilesional).
מהי המיאנופיה (hemianopia)?
א. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
ב. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי.
ג. אובדן מוחלט של כל שדה הראייה.
ד. אובדן ראייה בצד הפגוע של שדה הראייה.
א. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
הסבר: המיאנופיה היא מצב שבו אדם מאבד את היכולת לראות בחצי אחד של שדה הראייה, לרוב כתוצאה מפגיעה בקורטקס הוויזואלי באחד הצדדים של המוח.
מה לא נכון לגבי חולים המאובחנים כסובלים מאגנוזיה תפיסתית חזותית?
א. החולים מזהים את העצמים כאשר הללו מוצגים להם שלא באמצעות אופנות הראיה.
ב. מקורו של הליקוי בשלבים מוקדמים יחסית של העיבוד.
ג. החולים מסוגלים לתפוס את שלמות הצורות ואת הרצף שבין המרכיבים השונים של העצמים.
ד. אם ינקוב הנסיין בשמו של עצם, ידע החולה לתאר את תכונותיו ללא קושי.
ג. החולים מסוגלים לתפוס את שלמות הצורות ואת הרצף שבין המרכיבים השונים של העצמים.
הסבר:
חולים המאובחנים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית מתקשים בזיהוי עצמים למרות שהמערכת הוויזואלית שלהם תקינה מבחינת ראייה בסיסית (כגון תפיסת צבעים או תנועה). הליקוי שלהם מתבטא בעיקר ביכולת לזהות ולפענח את הצורות והעצמים הנראים להם, והם מתקשים לתפוס את שלמות הצורות ואת הקשרים בין המרכיבים השונים של העצם הנצפה. הם יכולים לזהות עצמים באמצעות חושים אחרים (כגון מגע או שמיעה), והם גם מסוגלים לתאר את תכונות העצם אם נאמר להם את שמו.
אגנוזיה תפיסתית חזותית:
הפרעה נוירולוגית שבה אדם מתקשה לזהות ולהבין את המראה של עצמים, למרות שהראייה עצמה תקינה.
מתבטא בעיבוד התפיסתי, בו החולה לא מצליח לשלב את המרכיבים השונים של הגירוי לתפיסה כוללת של עצם.
שלבים מוקדמים של עיבוד חזותי
שלבים ראשוניים בתהליך עיבוד המידע החזותי במוח, הכוללים קליטת מידע מהעיניים והעברתו דרך מסלולים נוירולוגיים אל הקורטקס הוויזואלי, שם הוא מעובד ברמות שונות של מורכבות.
מהי אגנוזיה תפיסתית חזותית?
א. הפרעה נוירולוגית בה אדם אינו יכול לזהות עצמים למרות ראייה תקינה.
ב. הפרעה נוירולוגית בה אדם מאבד את יכולת הראייה.
ג. הפרעה בה אדם מתקשה לזהות צלילים.
ד. הפרעה בה אדם מתקשה לזהות טעמים.
א. הפרעה נוירולוגית בה אדם אינו יכול לזהות עצמים למרות ראייה תקינה.
הסבר: אגנוזיה תפיסתית חזותית היא הפרעה בעיבוד חזותי בה החולה אינו מסוגל לזהות עצמים למרות שמערכת הראייה שלו תקינה.
אופנות (Modalities)
מערכות תחושתיות שונות כמו ראייה, שמיעה, מגע, ועוד, שבאמצעותן אנו קולטים מידע מהסביבה ומעבדים אותו.
מהו מקור הליקוי באגנוזיה תפיסתית חזותית?
א. בשלבים מתקדמים של עיבוד מידע חזותי.
ב. בשלבים מוקדמים יחסית של עיבוד מידע חזותי.
ג. במערכת השמיעה.
ד. במערכת התחושתית.
ב. בשלבים מוקדמים יחסית של עיבוד מידע חזותי.
הסבר: הליקוי באגנוזיה תפיסתית חזותית מקורו בשלבים מוקדמים יחסית בעיבוד המידע החזותי, לפני שהמוח מצליח לשלב את המידע לכדי זיהוי שלם של עצם.
מה נכון לגבי חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית?
א. הם יכולים לזהות עצמים רק באמצעות ראייה.
ב. הם מזהים עצמים דרך אופנויות אחרות כמו שמיעה או מגע.
ג. הם מסוגלים לזהות עצמים באופן מיידי כאשר הם רואים אותם.
ד. הם אינם יכולים לזהות עצמים כלל.
ב. הם מזהים עצמים דרך אופנויות אחרות כמו שמיעה או מגע.
הסבר: חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית יכולים לזהות עצמים דרך חושים אחרים, כמו שמיעה או מגע, למרות שהם אינם מסוגלים לזהות אותם דרך הראייה.
כיצד משפיעה אגנוזיה תפיסתית חזותית על היכולת לתפוס צורות?
א. החולה יכול לתפוס את הצורות במלואן ללא קושי.
ב. החולה מתקשה בתפיסת שלמות הצורות והרצף שבין המרכיבים השונים.
ג. החולה מסוגל לזהות רק חלק מהצורות.
ד. החולה יכול לתפוס צורות רק אם הן גדולות וברורות.
ב. החולה מתקשה בתפיסת שלמות הצורות והרצף שבין המרכיבים השונים.
הסבר: חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית מתקשים לתפוס את הצורות במלואן ואת הקשרים בין המרכיבים השונים של הגירוי, מה שמקשה עליהם לזהות את העצם.
מה נכון לגבי יכולת החולה עם אגנוזיה תפיסתית חזותית לתאר עצמים?
א. החולה אינו יכול לתאר עצמים כלל.
ב. החולה יכול לתאר עצמים אם נאמר להם שמם.
ג. החולה יכול לתאר עצמים רק אם הם נוגעים בהם.
ד. החולה מסוגל לתאר עצמים רק כאשר הוא רואה אותם.
ב. החולה יכול לתאר עצמים אם נאמר להם שמם.
הסבר: חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית יכולים לתאר את תכונות העצם אם נאמר להם שמו, מכיוון שהידע שלהם על העצם נשמר, אך הם מתקשים לזהות אותו דרך הראייה
מה מהבאים אינו נכון לגבי המילה /גאון/ והמילה /דאון/:
א. המילים הינן שכנות אודיטוריות.
ב. המילים צפויות להמצא בסמיכות ברשת הסמנטית.
ג. המילים שונות זו מזו ברמה הצורנית.
ד. המילים שונות זו מזו בפונמה בודדת.
ב. המילים צפויות להמצא בסמיכות ברשת הסמנטית.
הסבר:
המילים “גאון” ו”דאון” אינן קשורות זו לזו מבחינה סמנטית (כלומר, מבחינת המשמעות שלהן), ולכן הן אינן צפויות להימצא בסמיכות ברשת הסמנטית. רשת סמנטית היא מערכת של קשרים בין מילים על בסיס המשמעות שלהן. מאחר ו”גאון” מתאר אדם בעל יכולות שכליות יוצאות דופן ו”דאון” מתאר מצב רוח ירוד, אין ביניהן קשר סמנטי ישיר.
שכנות אודיטוריות
מילים שנשמעות דומות מבחינה פונטית, כלומר חלק מהצלילים בהן דומים, והן קרובות זו לזו מבחינה פונטית. במקרה הזה, “גאון” ו”דאון” הן שכנות אודיטוריות מכיוון שהן נשמעות דומות למדי.
רשת סמנטית
מבנה מנטלי המקשר בין מילים על בסיס המשמעות שלהן. מילים קרובות במשמעותן נמצאות בסמיכות זו לזו ברשת הסמנטית.
רמה צורנית
מבנה המילה מבחינת סדר האותיות והצלילים שבה. “גאון” ו”דאון” שונות זו מזו מבחינה צורנית, למרות שהן דומות מבחינה פונטית.
פונמה
יחידת הצליל הקטנה ביותר בשפה שיכולה לשנות את המשמעות של מילה. “גאון” ו”דאון” שונות זו מזו בפונמה אחת (“ג” מול “ד”).
מה מאפיין מילים שהן שכנות אודיטוריות?
א. מילים שנשמעות דומות מבחינה פונטית.
ב. מילים בעלות משמעות דומה.
ג. מילים בעלות אותו מספר אותיות.
ד. מילים שהן חלק מאותו שדה סמנטי.
א. מילים שנשמעות דומות מבחינה פונטית.
הסבר: שכנות אודיטוריות הן מילים שהן קרובות זו לזו מבחינת הצלילים שלהן, ולכן “גאון” ו”דאון” נחשבות לשכנות אודיטוריות.
מהי רשת סמנטית?
א. מערכת קשרים בין מילים על בסיס המשמעות שלהן.
ב. רשימת מילים המסודרת לפי סדר האלף-בית.
ג. מערכת המילים שנשמעות דומות זו לזו.
ד. רשימת מילים בעלות אותו מספר פונמות.
א. מערכת קשרים בין מילים על בסיס המשמעות שלהן.
הסבר: רשת סמנטית היא מערכת מנטלית שבה מילים קשורות זו לזו על בסיס המשמעות שלהן, כך שמילים קרובות משמעותית נמצאות בסמיכות זו לזו ברשת זו.
מהי פונמה?
א. יחידת המשמעות הקטנה ביותר בשפה.
ב. יחידת הצליל הקטנה ביותר שיכולה לשנות משמעות.
ג. מבנה תחבירי של מילה.
ד. צירוף של מספר אותיות.
ב. יחידת הצליל הקטנה ביותר שיכולה לשנות משמעות.
הסבר: פונמה היא יחידת הצליל הקטנה ביותר בשפה שיכולה לשנות את המשמעות של מילה. “גאון” ו”דאון” שונות זו מזו בפונמה אחת (“ג” מול “ד”).
כיצד ניתן לתאר את ההבדל בין המילים “גאון” ו”דאון” ברמה הצורנית?
א. הן זהות מבחינת מבנה האותיות.
ב. הן שונות מבחינת סדר האותיות והצלילים.
ג. הן מורכבות מאותו מספר אותיות בדיוק.
ד. הן שונות רק בפונמה אחת.
ב. הן שונות מבחינת סדר האותיות והצלילים.
הסבר: “גאון” ו”דאון” שונות זו מזו ברמה הצורנית, כלומר בסדר האותיות והצלילים שמרכיבים אותן.
מה אינו נכון לגבי מילים שהן שכנות אודיטוריות?
א. הן דומות מבחינה פונטית.
ב. הן קרובות זו לזו ברשת הסמנטית.
ג. הן נשמעות דומות במידה רבה.
ד. הן עשויות להיות שונות בפונמה אחת.
ב. הן קרובות זו לזו ברשת הסמנטית.
הסבר: שכנות אודיטוריות אינן בהכרח קרובות זו לזו מבחינת המשמעות, ולכן הן אינן צפויות להימצא בסמיכות ברשת הסמנטית.
מה צפויה להיות הטעות של אדם הסובל מדמנציה סמנטית, כאשר יתבקש לשיים תמונה בה מופיע עכבר?
א. סביר שיבצע פרפאזה (paraphasia) סמנטית ויאמר שזהו חתול.
ב. סביר שינקוב בשם הרמה הגבוהה יותר של הקטגוריה ויאמר שזוהי חיה.
ג. סביר שיתקשה לנקוב בשם החיה מכיוון שאינו מסוגל לזהותה.
ד. סביר שלא יבין את השאלה עקב ליקוי בהבנת דיבור.
ב. סביר שינקוב בשם הרמה הגבוהה יותר של הקטגוריה ויאמר שזוהי חיה.
הסבר:
דמנציה סמנטית (Semantic Dementia) היא הפרעה נוירולוגית בה יש אובדן הדרגתי של הידע הסמנטי, כלומר הידע על משמעות המילים והעובדות על העולם. אנשים הסובלים מדמנציה סמנטית מתקשים בשליפה של מידע ספציפי, ולכן כאשר הם מתבקשים לשיים תמונה של עכבר, הם עשויים לנקוב בשם הקטגוריה הכללית יותר (כמו “חיה”) במקום במילה הספציפית “עכבר”. זאת מכיוון שהמידע הספציפי יותר נשחק עם הזמן, ואילו המידע הכללי יותר נשמר זמן רב יותר.
דמנציה סמנטית (Semantic Dementia)
סוג של דמנציה המאופיין באובדן ידע סמנטי, כלומר אובדן ההבנה והידע על המשמעות של מילים ועובדות על העולם. הליקוי מתבטא בעיקר בהבנה ושיום של מושגים, חפצים, ואנשים.
שיום (Naming)
היכולת לנקוב בשמם של חפצים, אנשים או מושגים כאשר הם מוצגים באופן חזותי, שמיעתי או מנטלי.
פרפאזה סמנטית (Paraphasia)
סוג של שגיאת דיבור שבה אדם מחליף מילה במילה אחרת בעלת קשר סמנטי קרוב. לדוגמה, לומר “חתול” במקום “עכבר”.
רמה גבוהה יותר של קטגוריה
התייחסות למושג כללי יותר בתוך קטגוריה רחבה. לדוגמה, “חיה” היא הרמה הגבוהה יותר של קטגוריה הכוללת גם “עכבר”, “חתול” וכו’.
מהו סביר שיאמר אדם עם דמנציה סמנטית כאשר יתבקש לשיים תמונה של עכבר?
א. חתול.
ב. חיה.
ג. כלב.
ד. אינו מזהה.
ב. חיה.
הסבר: אדם עם דמנציה סמנטית עשוי להתקשות בשליפה של המידע הספציפי על “עכבר” וייתן תשובה כללית יותר כמו “חיה”, שכן המידע הכללי נשמר יותר זמן.
מהי פרפאזה סמנטית?
א. טעות בשיום עצם שגורמת לאדם לומר מילה אחרת בעלת קשר סמנטי.
ב. טעות בשיום עצם שגורמת לאדם לומר מילה ללא קשר סמנטי.
ג. שגיאת דיבור הנובעת מקושי בהבנת דיבור.
ד. היכולת לשיים נכון עצמים שאינם ידועים.
א. טעות בשיום עצם שגורמת לאדם לומר מילה אחרת בעלת קשר סמנטי.
הסבר: פרפאזה סמנטית היא טעות דיבור שבה מילה מוחלפת במילה אחרת בעלת קשר סמנטי, כמו לומר “חתול” במקום “עכבר”.
מהי דמנציה סמנטית?
א. סוג של דמנציה המאופיין באובדן זיכרון לטווח קצר.
ב. סוג של דמנציה המאופיין באובדן ידע סמנטי על משמעות מילים ועובדות.
ג. סוג של דמנציה המאופיין בקשיים בהבנת דיבור.
ד. סוג של דמנציה המאופיין באובדן יכולת התנועה.
ב. סוג של דמנציה המאופיין באובדן ידע סמנטי על משמעות מילים ועובדות.
הסבר: דמנציה סמנטית מתבטאת באובדן ידע על המשמעות של מילים ועובדות, מה שמוביל לקשיים בזיהוי ושיום של עצמים ואנשים.
מדוע אנשים עם דמנציה סמנטית מתקשים לשיים עצמים ספציפיים?
א. בגלל שהם לא מבינים את השאלה.
ב. בגלל שהידע הסמנטי הספציפי נשחק בעוד המידע הכללי נשמר.
ג. בגלל שהם מתקשים לזהות את הצורה החזותית של העצם.
ד. בגלל שהמילים האודיטוריות שלהם נפגעו.
ב. בגלל שהידע הסמנטי הספציפי נשחק בעוד המידע הכללי נשמר.
הסבר: אנשים עם דמנציה סמנטית מתקשים לשלוף את השם הספציפי של עצמים, ולכן הם עשויים לנקוב בשם כללי יותר כמו “חיה”.
מה צפויה להיות התגובה של אדם עם דמנציה סמנטית כאשר יראה תמונה של חיה שאינו מזהה?
א. הוא ינסה לנחש את שמה.
ב. הוא יאמר “חיה” במקום השם הספציפי.
ג. הוא יתאר את המראה שלה אך לא ינקוב בשמה.
ד. הוא יבין מיד את משמעות התמונה.
ב. הוא יאמר “חיה” במקום השם הספציפי.
הסבר: כאשר אדם עם דמנציה סמנטית אינו מזהה חיה מסוימת, הוא עשוי להשתמש בקטגוריה הכללית יותר, כמו “חיה”, במקום לנקוב בשם הספציפי.
יוסי ופסי עמדו ושוחחו ביניהם. בשלב מסוים השתעממה פסי מהסבריו של יוסי ובחרה להאזין לשיחה אחרת ברחוב ההומה. על מנת שיוסי לא יעלב, דאגה פסי שלא יבחין בכך שאינה קשובה לו (על ידי כך שהביטה בו בדברו וחייכה אליו כמיטב יכלתה). כיצד ניתן לכנות את התופעה שתוארה?
א. הפניית קשב סמויה covert attention
ב. דיכוי החזרה Inhibition of Return
ג. לכידת קשב רפלקסיבית (אקסוגנית).
ד. הפניית קשב גלויה overt attention
א. הפניית קשב סמויה (covert attention).
הסבר:
הפניית קשב סמויה מתרחשת כאשר אדם מפנה את הקשב שלו למקום או למידע מסוים מבלי לשנות את כיוון המבט או את התנוחה שלו. במקרה של פסי, היא המשיכה להביט ביוסי ולהראות כאילו היא קשובה לשיחתו, אך בפועל הפנתה את הקשב שלה לשיחה אחרת ברחוב ההומה.
לכידת קשב רפלקסיבית (אקסוגנית)
הפניית קשב אוטומטית לגירוי מסוים בשל תכונותיו (כגון תנועה, בהירות, או קול חזק). זוהי תגובה בלתי רצונית לגירויים חיצוניים
הפניית קשב סמויה (covert attention)
הפניית קשב למקום או לגירוי מסוים מבלי לבצע שינוי גלוי בכיוון המבט או בתנועה. לדוגמה, כאשר אדם מביט בנקודה מסוימת אך למעשה מקשיב או מתמקד במשהו אחר.
דיכוי החזרה (Inhibition of Return)
תופעה שבה לאחר הפניית הקשב לגירוי מסוים, ישנה ירידה בנטייה לחזור ולהפנות את הקשב לאותו גירוי. המנגנון משמש להתמקדות בגירויים חדשים.
מהי הפניית קשב סמויה (covert attention)?
א. הפניית קשב עם שינוי גלוי בכיוון המבט.
ב. הפניית קשב ללא שינוי גלוי בכיוון המבט או התנועה.
ג. הפניית קשב לגירוי חזק ולא צפוי.
ד. ירידה בנטייה להפנות קשב לגירוי מסוים שוב.
ב. הפניית קשב ללא שינוי גלוי בכיוון המבט או התנועה.
הסבר: הפניית קשב סמויה מתרחשת כאשר אדם ממקד את תשומת לבו במשהו מבלי לבצע שינוי גלוי במבט או בתנועה.
הפניית קשב גלויה (overt attention)
הפניית קשב למקום או לגירוי מסוים המלווה בשינוי גלוי בכיוון המבט או בתנועה פיזית. לדוגמה, כאשר אדם מפנה את ראשו או עיניו לכיוון הגירוי שהוא מעוניין להתרכז בו.
מהו הפניית קשב גלויה (overt attention)?
א. הפניית קשב מבלי לשנות את כיוון המבט.
ב. הפניית קשב עם שינוי גלוי בכיוון המבט או התנועה.
ג. הפניית קשב אוטומטית לגירוי מסוים.
ד. הפניית קשב לגירוי פנימי כמו מחשבה.
ב. הפניית קשב עם שינוי גלוי בכיוון המבט או התנועה.
הסבר: הפניית קשב גלויה מתרחשת כאשר אדם משנה את כיוון המבט או התנועה שלו כדי להתמקד בגירוי מסוים.
כיצד ניתן לתאר את הפעולה של פסי כאשר היא ממשיכה להביט ביוסי אך מקשיבה לשיחה אחרת?
א. דיכוי החזרה.
ב. הפניית קשב סמויה.
ג. הפניית קשב גלויה.
ד. לכידת קשב רפלקסיבית.
ב. הפניית קשב סמויה.
הסבר: פסי הפנתה את הקשב שלה לשיחה אחרת מבלי לשנות את כיוון המבט או את התנהגותה כלפי יוסי, ולכן מדובר בהפניית קשב סמויה.
מהי תופעת דיכוי החזרה (Inhibition of Return)?
א. הפניית קשב למקום שבו התבצעה בעבר פעולה כלשהי.
ב. ירידה בנטייה להפנות קשב שוב לגירוי שכבר הופנה אליו הקשב.
ג. הפניית קשב לגירוי חזק במיוחד.
ד. הפניית קשב מבלי לשנות את כיוון המבט.
ב. ירידה בנטייה להפנות קשב שוב לגירוי שכבר הופנה אליו הקשב.
הסבר: דיכוי החזרה הוא מנגנון שמונע מאיתנו לחזור ולהתמקד בגירוי שכבר הפנינו אליו את הקשב, מה שמאפשר לנו להתמקד בגירויים חדשים.
מהי לכידת קשב רפלקסיבית (אקסוגנית)?
א. הפניית קשב לגירוי בגלל שינוי פנימי במחשבות.
ב. הפניית קשב אוטומטית לגירוי חיצוני עקב תכונותיו.
ג. הפניית קשב לגירוי באמצעות מאמץ מכוון.
ד. הפניית קשב לגירוי מבלי לשנות את כיוון המבט.
ב. הפניית קשב אוטומטית לגירוי חיצוני עקב תכונותיו.
הסבר: לכידת קשב רפלקסיבית מתרחשת כאשר הקשב מופנה אוטומטית לגירוי מסוים בשל תכונותיו (כמו תנועה או קול חזק), וזאת מבלי שהאדם תכנן להתמקד בו.
חולה מתקשה ללמוד את כלל המיון של קלפים הנבדלים זה מזה בממדים צבע, צורה וכמות. מה ניתן לומר על סיטואציה זו?
א. התפקוד הלקוי שתואר מעיד כי החולה סובל מפגיעה בזיכרון הדקלרטיבי.
ב. החולה כנראה פגוע באונת המצח האמצעית ובפרט בקורטקס החגורה הקדמי
ג. החולה אינו מסוגל להשתמש ביעילות במשוב שנותן לו הנסיין על ביצועיו.
ד. החולה צפוי להפגין יכולות גבוהות של זיכרון עבודה.
ג. החולה אינו מסוגל להשתמש ביעילות במשוב שנותן לו הנסיין על ביצועיו.
הסבר:
הקושי של החולה בלמידת כלל המיון של קלפים עשוי להצביע על בעיה בתפקוד המוחי הקשור לעיבוד משוב ולשינוי התנהגות בהתאם למשוב. בעיות כאלה קשורות לרוב לתפקוד לקוי של הקורטקס הפרה-פרונטלי, ובפרט לקורטקס החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex), אשר מעורב בעיבוד משוב ובהתאמת התנהגות על פי התוצאות של פעולות קודמות.
זיכרון דקלרטיבי
סוג של זיכרון ארוך-טווח
כולל ידע שניתן לתאר במילים, כמו עובדות ואירועים.
שונה מזיכרון עבודה או זיכרון פרוצדורלי, ולכן פגיעה בזיכרון דקלרטיבי פחות קשורה לקושי בלמידת כלל מיון המבוסס על משוב.
אונת המצח האמצעית (Medial Frontal Lobe)
נמצא בקדמת הראש
מעורב בתפקודים קוגניטיביים גבוהים, כמו קבלת החלטות, עיבוד משוב, והגדרת יעדים.
קורטקס החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex) נמצא באזור זה.
מהו זיכרון דקלרטיבי?
א. זיכרון לטווח קצר המשמש לתפקודים יומיומיים.
ב. זיכרון ארוך-טווח הכולל ידע שניתן לתאר במילים, כמו עובדות ואירועים.
ג. זיכרון לפרוצדורות ולמיומנויות שנלמדו.
ד. זיכרון המופעל על ידי רגשות בלבד.
ב. זיכרון ארוך-טווח הכולל ידע שניתן לתאר במילים, כמו עובדות ואירועים.
הסבר: זיכרון דקלרטיבי הוא סוג של זיכרון הכולל מידע שניתן לתאר ולהביע במילים, כגון עובדות היסטוריות או חוויות אישיות.
קורטקס החגורה הקדמי (Anterior Cingulate Cortex)
חלק מהקורטקס הפרה-פרונטלי
מעורב בעיבוד משוב, בקבלת החלטות ובוויסות רגשות.
חשוב במיוחד בהבנה של טעויות ובהתאמת התנהגות בהתאם למשוב.
זיכרון עבודה
מערכת קוגניטיבית המשמשת לאחסון זמני ולעיבוד מידע, המשמש לתפקודים כמו פתרון בעיות, קבלת החלטות, וחשיבה מודעת.
מהי תפקידה של אונת המצח האמצעית?
א. עיבוד מידע שמיעתי.
ב. עיבוד משוב וקבלת החלטות.
ג. ניתוח תנועות מוטוריות.
ד. עיבוד מידע חזותי.
מהי תפקידה של אונת המצח האמצעית?
א. עיבוד מידע שמיעתי.
ב. עיבוד משוב וקבלת החלטות.
ג. ניתוח תנועות מוטוריות.
ד. עיבוד מידע חזותי.
מהו קורטקס החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex)?
א. אזור במוח המעורב בעיבוד חזותי.
ב. אזור במוח המעורב בעיבוד משוב, קבלת החלטות ווויסות רגשות.
ג. אזור במוח המעורב בעיבוד תחושות מגע.
ד. אזור במוח הקשור לזיכרון חזותי.
ב. אזור במוח המעורב בעיבוד משוב, קבלת החלטות ווויסות רגשות.
הסבר: קורטקס החגורה הקדמי הוא חלק מהאונה הפרה-פרונטלית, ותפקידו העיקרי הוא לעבד משוב ולעזור בקבלת החלטות על סמך מידע שהתקבל מהסביבה.
מה לא ניתן לומר לגבי תהליכי זיכרון ארוכי טווח?
א. מחקרי הדמיה חושפים כי האזורים הפעילים בשעת הקידוד פעילים גם בשעת השליפה.
ב. אונות המצח מעורבות בתהליכי זיכרון ארוכי טווח.
ג. ההיפוקמפוס אינו נחוץ לטובת שליפת זיכרונות נטולי הקשר (כלומר כאשר יש תחושת מוכרות בלבד).
ד. לפי גישת עקבות הזיכרון המרובות ההיפוקמפוס חשוב בשלב התגבשות הזיכרונות, ואינו נחוץ לשם שליפתם.
ד. לפי גישת עקבות הזיכרון המרובות ההיפוקמפוס חשוב בשלב התגבשות הזיכרונות, ואינו נחוץ לשם שליפתם.
הסבר:
לפי גישת עקבות הזיכרון המרובות (Multiple Trace Theory), ההיפוקמפוס מעורב לא רק בתהליך התגבשות הזיכרונות אלא גם בשליפתם, במיוחד כאשר מדובר בזיכרונות אפיזודיים עשירים ומפורטים. בניגוד לכך, הגישה המסורתית גורסת שההיפוקמפוס מעורב רק בהתגבשות הזיכרונות ולא בשליפתם, אך גישת עקבות הזיכרון המרובות מתנגדת לכך ומדגישה את תפקידו של ההיפוקמפוס גם בשליפה.
איזה תפקוד נפגע ככל הנראה אם החולה מתקשה ללמוד כלל מיון על פי משוב?
א. זיכרון עבודה.
ב. עיבוד משוב והתאמת התנהגות.
ג. זיכרון דקלרטיבי.
ד. יכולת חזותית.
ב. עיבוד משוב והתאמת התנהגות.
הסבר: קושי בלמידת כלל מיון על פי משוב מצביע על בעיה בעיבוד המשוב ובהתאמת התנהגות בהתאם למשוב, תפקוד המיוחס לקורטקס החגורה הקדמי ולאונת המצח האמצעית.
מה סביר שיקרה אם החולה אינו מסוגל להשתמש ביעילות במשוב?
א. החולה ילמד מהר כללים חדשים.
ב. החולה יתקשה ללמוד כללים המבוססים על משוב.
ג. החולה יפגין זיכרון עבודה מצוין.
ד. החולה יוכל להסתמך רק על זיכרון דקלרטיבי.
ב. החולה יתקשה ללמוד כללים המבוססים על משוב.
הסבר: חולה שאינו מסוגל לעבד משוב ביעילות יתקשה ללמוד כללים חדשים או להתאים את התנהגותו בהתאם למשוב שמקבל מהסביבה.
תהליכי קידוד ושליפה
בתהליכי זיכרון, קידוד מתייחס לתהליך שבו מידע חדש נקלט ומעובד במוח, ושליפה מתייחסת לתהליך שבו מידע מאוחסן נשלף מהזיכרון.
אונות המצח (Frontal Lobes)
חלק מהמוח
מעורב בתהליכים קוגניטיביים מורכבים כמו זיכרון, קבלת החלטות, תכנון ושליטה בהתנהגות. אונות המצח חשובות במיוחד בשליפת זיכרונות ובארגון שלהם.