מבחן 2 לדוגמא Flashcards
1
Q
בעיה מתודולוגית בה נתקלים חוקרים מעוניינים להשוות בין תפקודים שונים, היא האפשרות שהמשימות המשמשות להערכת התפקודים אינן זהות מבחינת דרגת הקושי שלהן. הממצא שמפחית את החשש לכך הוא:
א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ב. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ג. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.
ד. ממצא שנסמך על נבדקים רבים ולפיכך על הסקה סטטיסטית.
A
א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
הדיסוציאציה הכפולה היא דרך מתודולוגית יעילה להפריד בין תפקודים ולהוכיח שמדובר בתפקודים שונים מבחינה נוירולוגית, ולא רק בהבדלים שנובעים מקושי המשימות.
2
Q
מהו היתרון העיקרי של הסקה סטטיסטית במחקרים קוגניטיביים?
א. היא מאפשרת להעריך אם ממצא מייצג תופעה כללית.
ב. היא מבטיחה שהממצאים הם חד משמעיים.
ג. היא מבטיחה שדרגת הקושי של המשימות זהה.
ד. היא מראה את הקשר בין שני תפקודים שונים.
A
תשובה נכונה: א. היא מאפשרת להעריך אם ממצא מייצג תופעה כללית.
הסבר: הסקה סטטיסטית עוזרת להבין אם הממצאים של מחקר מסוים הם לא מקריים ומייצגים מגמה כללית באוכלוסייה הנחקרת.
3
Q
איזה ממצא מחזק את ההנחה שתפקודים שונים אינם תלויים זה בזה?
א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ב. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ג. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.
ד. ממצא שנסמך על ניסוי בודד.
A
תשובה נכונה: א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
הסבר: דיסוציאציה כפולה מראה שאם תפקוד אחד נפגע באיזור מוחי מסוים ואחר לא, ולהפך, זה מצביע על כך שהתפקודים תלויים במנגנונים נפרדים.
3
Q
מהו הממצא שמפחית את החשש שמשימות להערכת תפקודים שונים אינן זהות מבחינת דרגת הקושי שלהן?
א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ב. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.
ג. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ד. ממצא שנסמך על הסקה סטטיסטית.
A
תשובה נכונה: א. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
הסבר: דיסוציאציה כפולה מאפשרת להוכיח ששני תפקודים תלויים במנגנונים נפרדים במוח, כך שניתן לשלול את ההשפעה של דרגת הקושי של המשימות על ההשוואה בין התפקודים.
4
Q
מהי המשמעות של אסוציאציה בין תפקודים במוח?
א. תפקוד אחד תלוי בתפקוד אחר.
ב. שני תפקודים שונים מתבצעים במקביל באותו אזור מוחי.
ג. יש קשר חזק בין שני תפקודים שונים.
ד. שני תפקודים נבדלים זה מזה לחלוטין.
A
ג. יש קשר חזק בין שני תפקודים שונים.
הסבר: אסוציאציה בין תפקודים מצביעה על כך ששני תפקודים קשורים זה לזה כך שכשהאחד נפגע, גם השני מושפע בצורה דומה.
5
Q
מה מחזק את האמינות של ממצא במחקר קוגניטיבי?
א. ממצאים מעדויות מתכנסות.
ב. ממצא של דיסוציאציה כפולה.
ג. ממצא שנסמך על הסקה סטטיסטית בלבד.
ד. ממצא של אסוציאציה בין תפקודים.
A
א. ממצאים מעדויות מתכנסות.
הסבר: עדויות מתכנסות הן ממצאים ממספר מחקרים שונים שמגיעים לאותה מסקנה, מה שמחזק את האמינות והתקפות של התוצאות.
5
Q
מה נכון לומר לגבי הבעיה המכונה inverse problem במחקרי event related ) ERPs
:(potentials
א. בעיה זו אחראית לרזולוציה בזמן (temporal resolution ) הנמוכה של השיטה.
ב. בעיה זו קיימת גם בשיטת ה- .fMRI
ג. מדובר בקושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.
ד. הבעיה לא משמעותית מכיוון שה forward solution נותן פיתרון מספק.
A
ג. מדובר בקושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.
הסבר:
הבעיה המכונה “inverse problem” היא אחת הבעיות המרכזיות בשיטת ה-ERPs (Event-Related Potentials). מדובר בקושי להעריך את המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית שנמדדת מעל הקרקפת. בזמן שמכשירי EEG רושמים את הפעילות החשמלית מהמוח על פני הקרקפת, המידע שמתקבל אינו מספק ישירות את מיקומם המדויק של מקורות הפעילות בתוך המוח, ולכן קשה לשחזר את המקורות האמיתיים שגרמו לפעילות זו.
6
Q
באיזה מצב שימוש בדיסוציאציה כפולה מתאים במיוחד?
א. כאשר רוצים להוכיח שתפקודים שונים תלויים במנגנונים נפרדים.
ב. כאשר יש צורך להראות את הקשר בין שני תפקודים.
ג. כאשר משווים תפקודים באותו אזור מוחי.
ד. כאשר מבצעים מחקר עם מספר רב של נבדקים.
A
א. כאשר רוצים להוכיח שתפקודים שונים תלויים במנגנונים נפרדים.
הסבר: דיסוציאציה כפולה מאפשרת להפריד בין ההשפעה של פגיעה באזורים מוחיים שונים על תפקודים שונים, ובכך להוכיח שהם תלויים במנגנונים נפרדים ולא באותו אזור מוחי או דרגת קושי של המשימות.
7
Q
דיסוציאציה כפולה
A
הפרדה בין שני תפקודים באופן שכל אחד מהם תלוי באזור מוחי שונה
8
Q
עדויות מתכנסות
A
ממצאים ממספר מחקרים בלתי תלויים שמגיעים לאותה מסקנה, מה שמחזק את האמינות של התוצאות.
9
Q
אסוציאציה בין תפקודים
A
מצב שבו קיימת תלות בין שני תפקודים כך שכאשר אחד נפגע גם השני נפגע, דבר שיכול להצביע על כך שהם קשורים זה לזה.
10
Q
הסקה סטטיסטית
A
שימוש במתודולוגיות סטטיסטיות כדי להעריך ממצאים מנתונים רבים, מה שמאפשר להבין אם הממצאים מייצגים תופעה כללית ולא מקרית.
11
Q
Event-Related Potentials (ERPs)
A
שיטה ברישום EEG שמתמקדת בשינויים בפוטנציאלים החשמליים במוח בתגובה לאירועים מסוימים.
11
Q
forward solution
A
מתייחס לחישוב הפעילות החשמלית על פני הקרקפת על בסיס מקורות פנימיים במוח, בעוד שה-inverse problem הוא בדיוק ההפך, כלומר זיהוי המקורות על בסיס המדידות החיצוניות.
12
Q
inverse problem
A
בעיה מתודולוגית שמקשה על זיהוי המיקום המדויק של מקור הפעילות החשמלית במוח על בסיס המדידות שמתקבלות על פני הקרקפת.
13
Q
מהו ה-“inverse problem” בשיטת ERPs?
א. בעיה הקשורה לרזולוציה בזמן.
ב. קושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.
ג. בעיה הקיימת גם בשיטת fMRI.
ד. בעיה שפתרון forward solution נותן לה מענה מספק.
A
ב. קושי לחשב את המקור/ות לפעילות הנמדדת מעל פני הקרקפת.
הסבר: ה-inverse problem מתייחס לקושי להעריך את המיקום המדויק של מקור הפעילות החשמלית במוח מתוך המדידות שנעשות על פני הקרקפת.
14
Q
כיצד ניתן לתאר את ה-“inverse problem” בהקשר של ERPs?
א. בעיה במידת הרזולוציה בזמן.
ב. קושי בזיהוי המקורות המדויקים לפעילות החשמלית הנמדדת.
ג. בעיה בזיהוי התהליכים המוחיים המעורבים.
ד. קושי בהבנת הקשר בין הפעילות הנמדדת לגירוי שניתן.
A
ב. קושי בזיהוי המקורות המדויקים לפעילות החשמלית הנמדדת.
הסבר: ה-inverse problem מתאר את הקושי לאתר את המקורות המדויקים בתוך המוח שגורמים לפעילות החשמלית שנמדדת על פני הקרקפת.
15
Q
מדוע ה-inverse problem מהווה אתגר במחקרי ERPs?
א. מכיוון שהוא קשור לבעיה ברזולוציה המרחבית.
ב. בגלל הקושי להעריך את מיקום המקורות החשמליים.
ג. מכיוון שהוא גורם לאיבוד מידע משמעותי.
ד. בגלל הקושי בזיהוי תהליכים מוחיים ספציפיים.
A
ב. בגלל הקושי להעריך את מיקום המקורות החשמליים.
הסבר: הבעיה העיקרית ב-inverse problem היא האתגר בזיהוי המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית שמייצרת את הפוטנציאלים הנמדדים.
16
Q
באיזה שיטה נתקלים ב-inverse problem?
א. fMRI
ב. ERPs
ג. PET
ד. MEG
A
ב. ERPs
הסבר: inverse problem הוא בעיה שמאפיינת את שיטת ה-ERPs, שבה קשה לקבוע את המיקום המדויק של מקורות הפעילות החשמלית במוח על סמך המדידות שנעשות מעל פני הקרקפת.
17
Q
איזו מהטענות הבאות נכונה, בנוגע לעיבוד פרצופים?
א. לפי טענת המודולריות, אזור ה- fusiform face area) FFA ) מגיב יותר לגירויים שעיבודם דורש ראיה ממוקדת מאשר לגירויים שדורשים עיבוד פריפריאלי (היקפי) של הגירוי.
ב. לפי גישת העיבוד המבוזר, אזור ה- FFA צפוי להגיב גם במהלך עיבוד של גירויים מקטגוריות אחרות (שאינן פרצופים).
ג. לפי גישת המומחיות, הקושי של נבדקים מיומנים להבחין בין גריבלים ( Greebles ) שונים מדגימה את הייחוד של קטגוריית הפרצופים.
ד. לפי הגישה הטופוגרפית, ה- FFA אינו המוקד לעיבוד פרצופים כי אם אזור אחר שממוקם באונת הקודקוד (הפריאטלית).
A
ב. לפי גישת העיבוד המבוזר, אזור ה- FFA צפוי להגיב גם במהלך עיבוד של גירויים מקטגוריות אחרות (שאינן פרצופים).
הסבר:
גישת העיבוד המבוזר טוענת שעיבוד המידע במוח אינו מתבצע בצורה בלעדית או ייחודית לאזור מסוים אלא במגוון רחב של אזורים הפועלים יחד. על פי גישה זו, אזור ה-FFA, אשר מזוהה כקשור לעיבוד פרצופים, יכול גם להגיב לגירויים שאינם פרצופים, במיוחד אם הם דורשים רמה גבוהה של מומחיות או עיבוד חזותי.
17
Q
מדוע ה-forward solution אינו פותר את ה-inverse problem?
א. מכיוון שהוא מתאר את הפעילות המוחית בצורה כללית מדי.
ב. מכיוון שהוא מתמקד בחישוב הפעילות על הקרקפת ולא במקורותיה במוח.
ג. מכיוון שהוא תלוי ברזולוציה של הזמן.
ד. מכיוון שהוא מתמקד רק במקורות השטחיים של הפעילות.
A
ב. מכיוון שהוא מתמקד בחישוב הפעילות על הקרקפת ולא במקורותיה במוח.
הסבר: forward solution מתאר את האופן שבו פעילות חשמלית במוח משתקפת על פני הקרקפת, אך אינו מספק מענה לבעיה ההפוכה של זיהוי מקורות הפעילות על פי המדידות.
17
Q
מהו הקושי המרכזי ב-inverse problem בשיטת ERPs?
א. לזהות את התגובה המוחית לזמן.
ב. לאתר את המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית במוח.
ג. להבין את הקשר בין הגירוי לפעילות הנמדדת.
ד. לזהות את כל התהליכים הקוגניטיביים המעורבים.
A
ב. לאתר את המקורות המדויקים של הפעילות החשמלית במוח.
הסבר: הקושי העיקרי ב-inverse problem הוא היכולת לזהות את המיקום המדויק של המקורות המוחיים שגורמים לפעילות החשמלית שמודדים על הקרקפת, מה שמוביל לאי-ודאות במיקוד של המחקר.
18
Q
Fusiform Face Area (FFA)
A
אזור במוח שנמצא באזור הפוסיפורם (הפנים התחתונות של האונה הרקתית) ומקושר במיוחד לעיבוד פרצופים.
19
Q
גישת העיבוד המבוזר
A
גישה המציעה שהמוח מעבד מידע במגוון רחב של אזורים ולא בצורה ייחודית לאזור מסוים.
20
גישת המומחיות
גישה הטוענת שה-FFA אינו ייחודי לעיבוד פרצופים, אלא מעורב בעיבוד גירויים שדורשים מומחיות גבוהה, כגון גריבלים (Greebles).
21
גישה טופוגרפית
מציעה שאזורי עיבוד במוח אינם מוגבלים לאזורים המוכרים הקשורים למשימה מסוימת, כמו ה-FFA, אלא מעורבים גם אזורים אחרים כמו האונה הקודקודית (parietal lobe), אשר ממלאים תפקידים חשובים בעיבוד גירויים מורכבים כמו פרצופים.
21
גישת המודולריות
גישה זו טוענת שהמוח מורכב ממודולות או יחידות עצמאיות, שכל אחת מהן מתמחה בתפקוד מסוים בלבד. בהקשר של פרצופים, גישה זו תטען שה-FFA מתמחה אך ורק בעיבוד פרצופים ולא בעיבוד סוגי גירויים אחרים.
22
גישת המומחיות
טוענת שה-FFA מתמחה לא רק בעיבוד פרצופים אלא גם בעיבוד גירויים אחרים הדורשים רמת מומחיות גבוהה. לדוגמה, נבדקים שעברו הכשרה בזיהוי גירויים מלאכותיים כמו גריבלים (Greebles) הראו פעילות ב-FFA גם כאשר נחשפו לגירויים אלה.
23
אונה רקתית (Temporal Lobe)
אחת מארבע האונות הראשיות במוח, הממוקמת בצדי המוח, והיא מעורבת בעיבוד שמיעתי, הבנת שפה, זיהוי עצמים, וזיכרון חזותי. ה-FFA נמצא בתוך האונה הרקתית.
24
אונה קודקודית (Parietal Lobe)
ממוקמת בחלק העליון והאחורי של המוח והיא אחראית על עיבוד תחושות סומטוסנסוריות (כמו מגע וכאב), תפיסת מרחב ותיאום תנועות.
25
מהי גישת העיבוד המבוזר בנוגע ל-FFA?
א. ה-FFA מגיב רק לפרצופים.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים שאינם פרצופים.
ג. ה-FFA אינו מעורב בעיבוד חזותי כלל.
ד. ה-FFA מגיב לגירויים חזותיים רק באונה הקודקודית.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים שאינם פרצופים.
הסבר: לפי גישת העיבוד המבוזר, ה-FFA מעורב בעיבוד גירויים נוספים, במיוחד כאלה שדורשים מומחיות או עיבוד מורכב, ולא רק פרצופים.
26
מה טוענת גישת המודולריות לגבי עיבוד פרצופים ב-FFA?
א. ה-FFA ייחודי לעיבוד פרצופים בלבד.
ב. ה-FFA מגיב לגירויים אחרים גם כן.
ג. ה-FFA אינו מעורב בעיבוד פרצופים כלל.
ד. ה-FFA מגיב לגירויים חזותיים פשוטים בלבד.
א. ה-FFA ייחודי לעיבוד פרצופים בלבד.
הסבר: לפי גישת המודולריות, ה-FFA מתמחה בעיבוד פרצופים בלבד ואינו מעורב בעיבוד סוגי גירויים אחרים, מה שמצביע על התמחות ברורה בתפקוד זה.
27
מהי גישת המומחיות בנוגע ל-FFA?
א. ה-FFA מגיב רק לפרצופים.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים מורכבים הדורשים מומחיות, כמו גריבלים.
ג. ה-FFA אינו קשור למומחיות כלל.
ד. ה-FFA מגיב אך ורק לגירויים חזותיים פשוטים.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים מורכבים הדורשים מומחיות, כמו גריבלים.
הסבר: גישת המומחיות מציעה שה-FFA מגיב לגירויים הדורשים מומחיות, כמו פרצופים וגריבלים, במיוחד כאשר ישנה התמחות בזיהוי הגירויים.
28
מה טוענת הגישה הטופוגרפית לגבי עיבוד פרצופים במוח?
א. שה-FFA הוא האזור המרכזי לעיבוד פרצופים.
ב. שהאזור המרכזי לעיבוד פרצופים נמצא באונת הקודקוד (parietal lobe).
ג. שה-FFA אינו מעורב בעיבוד פרצופים כלל.
ד. שה-FFA מעורב בעיבוד פרצופים וגירויים אחרים.
ב. שהאזור המרכזי לעיבוד פרצופים נמצא באונת הקודקוד (parietal lobe).
הסבר: לפי הגישה הטופוגרפית, עיבוד פרצופים אינו מוגבל ל-FFA, אלא מערב גם אזורים אחרים במוח כמו האונה הקודקודית, אשר ממלאים תפקידים חשובים בתהליך זה.
29
מה תפקידו של ה-FFA לפי גישת העיבוד המבוזר?
א. ה-FFA מעורב בעיבוד פרצופים בלבד.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים אחרים הדורשים עיבוד מורכב.
ג. ה-FFA מתמקד בעיבוד פריפריאלי של הגירוי.
ד. ה-FFA אינו מתפקד כאזור ייחודי לעיבוד פרצופים.
ב. ה-FFA מגיב גם לגירויים אחרים הדורשים עיבוד מורכב.
הסבר: גישת העיבוד המבוזר מצביעה על כך שה-FFA אינו מוגבל רק לפרצופים, אלא גם מעורב בעיבוד גירויים מורכבים נוספים בהתאם לצרכים הקוגניטיביים.
30
מה מהבאים אינו נכון לגבי אדם שסובל מתופעה של blind sight:
א. אדם זה סובל מליקוי ראיה בשדה המנוגד לצד הפגיעה המוחית contralesional
ב. אדם זה סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית ipsilesional
ג. אדם זה עשוי לסבול מסקוטומות scotomas
ד. אדם זה עשוי לסבול מהמיאנופיה hemianopia
ב. אדם זה סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית (ipsilesional).
הסבר:
תופעת ה-"blind sight" מתרחשת כאשר אדם סובל מנזק באזורי הראייה הראשוניים במוח (כמו הקורטקס הוויזואלי הראשוני) אך עדיין מסוגל לזהות גירויים בשדה הראייה שלו, אף על פי שהוא אינו מודע לכך במודע. התופעה מתאפיינת בכך שלמרות שלעיתים האדם מדווח על עיוורון מוחלט בשדה הראייה הנגדי לפגיעה המוחית (שדה הראייה הקונטרלזיונלי), הוא עדיין יכול להגיב לגירויים המוצגים בו בצורה שאינה מודעת.
31
Blind sight (ראיה עיוורת)
תופעה שבה אדם עם נזק לקורטקס הוויזואלי הראשוני אינו מדווח על ראייה מודעת בשדה הראייה הפגוע, אך מסוגל לזהות גירויים באותו שדה מבלי להיות מודע לכך.
32
Contralesional (קונטרלזיונלי)
מתייחס לשדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית. לדוגמה, אם הפגיעה במוח היא באונה הימנית, שדה הראייה הקונטרלזיונלי יהיה בשדה השמאלי.
33
Ipsilesional (איפסילזיונלי)
מתייחס לשדה הראייה בצד הפגיעה המוחית. לדוגמה, אם הפגיעה היא באונה הימנית, שדה הראייה האיפסילזיונלי יהיה גם הוא בצד הימני.
34
Scotomas (סקוטומות)
אזורים בשדה הראייה שבהם קיימת אובדן ראייה חלקי או מלא. זה יכול להיות תוצאה של נזק לקורטקס הוויזואלי או למערכת הראייה.
35
Hemianopia (המיאנופיה)
אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה, לרוב כתוצאה מפגיעה באחד הצדדים של הקורטקס הוויזואלי.
36
מה מאפיין אדם עם תופעת ה-blind sight?
א. אובדן מוחלט של כל שדה הראייה.
ב. יכולת להגיב לגירויים בשדה הראייה הנגדי לפגיעה המוחית מבלי להיות מודע לכך.
ג. יכולת ראייה מלאה בשדה הראייה הפגוע.
ד. חוסר יכולת לראות גירויים בשדה הראייה הלא פגוע.
ב. יכולת להגיב לגירויים בשדה הראייה הנגדי לפגיעה המוחית מבלי להיות מודע לכך.
הסבר: אנשים עם blind sight אינם מודעים למידע הוויזואלי בשדה הפגוע, אך יכולים להגיב אליו בצורה לא מודעת.
37
מהו מונח ה-contralesional?
א. שדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית.
ב. שדה הראייה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
ג. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
ד. אובדן ראייה מוחלט בכל שדה הראייה.
א. שדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית.
הסבר: contralesional מתייחס לשדה הראייה שנמצא בצד ההפוך לפגיעה המוחית.
38
מהי סקוטומה?
א. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
ב. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי או מלא.
ג. אובדן מוחלט של כל שדה הראייה.
ד. שדה ראייה הפגוע בפגיעה מוחית.
ב. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי או מלא.
הסבר: סקוטומה היא אזור בשדה הראייה שבו הראייה חסרה או פגומה, ולעיתים יכולה להיות תוצאה של נזק לקורטקס הוויזואלי.
38
מהו ipsilesional?
א. שדה הראייה הנגדי לצד הפגיעה המוחית.
ב. שדה הראייה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
ג. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי או מלא.
ד. אובדן ראייה מוחלט בכל שדה הראייה.
ב. שדה הראייה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
הסבר: ipsilesional מתייחס לשדה הראייה בצד הפגיעה המוחית, בניגוד ל-contralesional, המתייחס לשדה הנגדי.
39
מה אינו נכון לגבי אדם עם תופעת ה-blind sight?
א. סובל מליקוי ראיה בשדה המנוגד לצד הפגיעה המוחית.
ב. סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
ג. עשוי לסבול מסקוטומות.
ד. עשוי לסבול מהמיאנופיה.
ב. סובל מליקוי ראיה בשדה הזהה לצד הפגיעה המוחית.
הסבר: אדם עם blind sight סובל מליקוי ראייה בשדה המנוגד לצד הפגיעה המוחית (contralesional), ולא בשדה הזהה לצד הפגיעה (ipsilesional).
39
מהי המיאנופיה (hemianopia)?
א. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
ב. אזור בשדה הראייה עם אובדן ראייה חלקי.
ג. אובדן מוחלט של כל שדה הראייה.
ד. אובדן ראייה בצד הפגוע של שדה הראייה.
א. אובדן ראייה בחצי אחד של שדה הראייה.
הסבר: המיאנופיה היא מצב שבו אדם מאבד את היכולת לראות בחצי אחד של שדה הראייה, לרוב כתוצאה מפגיעה בקורטקס הוויזואלי באחד הצדדים של המוח.
40
מה לא נכון לגבי חולים המאובחנים כסובלים מאגנוזיה תפיסתית חזותית?
א. החולים מזהים את העצמים כאשר הללו מוצגים להם שלא באמצעות אופנות הראיה.
ב. מקורו של הליקוי בשלבים מוקדמים יחסית של העיבוד.
ג. החולים מסוגלים לתפוס את שלמות הצורות ואת הרצף שבין המרכיבים השונים של העצמים.
ד. אם ינקוב הנסיין בשמו של עצם, ידע החולה לתאר את תכונותיו ללא קושי.
ג. החולים מסוגלים לתפוס את שלמות הצורות ואת הרצף שבין המרכיבים השונים של העצמים.
הסבר:
חולים המאובחנים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית מתקשים בזיהוי עצמים למרות שהמערכת הוויזואלית שלהם תקינה מבחינת ראייה בסיסית (כגון תפיסת צבעים או תנועה). הליקוי שלהם מתבטא בעיקר ביכולת לזהות ולפענח את הצורות והעצמים הנראים להם, והם מתקשים לתפוס את שלמות הצורות ואת הקשרים בין המרכיבים השונים של העצם הנצפה. הם יכולים לזהות עצמים באמצעות חושים אחרים (כגון מגע או שמיעה), והם גם מסוגלים לתאר את תכונות העצם אם נאמר להם את שמו.
41
אגנוזיה תפיסתית חזותית:
הפרעה נוירולוגית שבה אדם מתקשה לזהות ולהבין את המראה של עצמים, למרות שהראייה עצמה תקינה.
מתבטא בעיבוד התפיסתי, בו החולה לא מצליח לשלב את המרכיבים השונים של הגירוי לתפיסה כוללת של עצם.
42
שלבים מוקדמים של עיבוד חזותי
שלבים ראשוניים בתהליך עיבוד המידע החזותי במוח, הכוללים קליטת מידע מהעיניים והעברתו דרך מסלולים נוירולוגיים אל הקורטקס הוויזואלי, שם הוא מעובד ברמות שונות של מורכבות.
43
מהי אגנוזיה תפיסתית חזותית?
א. הפרעה נוירולוגית בה אדם אינו יכול לזהות עצמים למרות ראייה תקינה.
ב. הפרעה נוירולוגית בה אדם מאבד את יכולת הראייה.
ג. הפרעה בה אדם מתקשה לזהות צלילים.
ד. הפרעה בה אדם מתקשה לזהות טעמים.
א. הפרעה נוירולוגית בה אדם אינו יכול לזהות עצמים למרות ראייה תקינה.
הסבר: אגנוזיה תפיסתית חזותית היא הפרעה בעיבוד חזותי בה החולה אינו מסוגל לזהות עצמים למרות שמערכת הראייה שלו תקינה.
43
אופנות (Modalities)
מערכות תחושתיות שונות כמו ראייה, שמיעה, מגע, ועוד, שבאמצעותן אנו קולטים מידע מהסביבה ומעבדים אותו.
43
מהו מקור הליקוי באגנוזיה תפיסתית חזותית?
א. בשלבים מתקדמים של עיבוד מידע חזותי.
ב. בשלבים מוקדמים יחסית של עיבוד מידע חזותי.
ג. במערכת השמיעה.
ד. במערכת התחושתית.
ב. בשלבים מוקדמים יחסית של עיבוד מידע חזותי.
הסבר: הליקוי באגנוזיה תפיסתית חזותית מקורו בשלבים מוקדמים יחסית בעיבוד המידע החזותי, לפני שהמוח מצליח לשלב את המידע לכדי זיהוי שלם של עצם.
44
מה נכון לגבי חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית?
א. הם יכולים לזהות עצמים רק באמצעות ראייה.
ב. הם מזהים עצמים דרך אופנויות אחרות כמו שמיעה או מגע.
ג. הם מסוגלים לזהות עצמים באופן מיידי כאשר הם רואים אותם.
ד. הם אינם יכולים לזהות עצמים כלל.
ב. הם מזהים עצמים דרך אופנויות אחרות כמו שמיעה או מגע.
הסבר: חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית יכולים לזהות עצמים דרך חושים אחרים, כמו שמיעה או מגע, למרות שהם אינם מסוגלים לזהות אותם דרך הראייה.
45
כיצד משפיעה אגנוזיה תפיסתית חזותית על היכולת לתפוס צורות?
א. החולה יכול לתפוס את הצורות במלואן ללא קושי.
ב. החולה מתקשה בתפיסת שלמות הצורות והרצף שבין המרכיבים השונים.
ג. החולה מסוגל לזהות רק חלק מהצורות.
ד. החולה יכול לתפוס צורות רק אם הן גדולות וברורות.
ב. החולה מתקשה בתפיסת שלמות הצורות והרצף שבין המרכיבים השונים.
הסבר: חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית מתקשים לתפוס את הצורות במלואן ואת הקשרים בין המרכיבים השונים של הגירוי, מה שמקשה עליהם לזהות את העצם.
46
מה נכון לגבי יכולת החולה עם אגנוזיה תפיסתית חזותית לתאר עצמים?
א. החולה אינו יכול לתאר עצמים כלל.
ב. החולה יכול לתאר עצמים אם נאמר להם שמם.
ג. החולה יכול לתאר עצמים רק אם הם נוגעים בהם.
ד. החולה מסוגל לתאר עצמים רק כאשר הוא רואה אותם.
ב. החולה יכול לתאר עצמים אם נאמר להם שמם.
הסבר: חולים עם אגנוזיה תפיסתית חזותית יכולים לתאר את תכונות העצם אם נאמר להם שמו, מכיוון שהידע שלהם על העצם נשמר, אך הם מתקשים לזהות אותו דרך הראייה
47
מה מהבאים אינו נכון לגבי המילה /גאון/ והמילה /דאון/:
א. המילים הינן שכנות אודיטוריות.
ב. המילים צפויות להמצא בסמיכות ברשת הסמנטית.
ג. המילים שונות זו מזו ברמה הצורנית.
ד. המילים שונות זו מזו בפונמה בודדת.
ב. המילים צפויות להמצא בסמיכות ברשת הסמנטית.
הסבר:
המילים "גאון" ו"דאון" אינן קשורות זו לזו מבחינה סמנטית (כלומר, מבחינת המשמעות שלהן), ולכן הן אינן צפויות להימצא בסמיכות ברשת הסמנטית. רשת סמנטית היא מערכת של קשרים בין מילים על בסיס המשמעות שלהן. מאחר ו"גאון" מתאר אדם בעל יכולות שכליות יוצאות דופן ו"דאון" מתאר מצב רוח ירוד, אין ביניהן קשר סמנטי ישיר.
48
שכנות אודיטוריות
מילים שנשמעות דומות מבחינה פונטית, כלומר חלק מהצלילים בהן דומים, והן קרובות זו לזו מבחינה פונטית. במקרה הזה, "גאון" ו"דאון" הן שכנות אודיטוריות מכיוון שהן נשמעות דומות למדי.
49
רשת סמנטית
מבנה מנטלי המקשר בין מילים על בסיס המשמעות שלהן. מילים קרובות במשמעותן נמצאות בסמיכות זו לזו ברשת הסמנטית.
50
רמה צורנית
מבנה המילה מבחינת סדר האותיות והצלילים שבה. "גאון" ו"דאון" שונות זו מזו מבחינה צורנית, למרות שהן דומות מבחינה פונטית.
51
פונמה
יחידת הצליל הקטנה ביותר בשפה שיכולה לשנות את המשמעות של מילה. "גאון" ו"דאון" שונות זו מזו בפונמה אחת ("ג" מול "ד").
51
מה מאפיין מילים שהן שכנות אודיטוריות?
א. מילים שנשמעות דומות מבחינה פונטית.
ב. מילים בעלות משמעות דומה.
ג. מילים בעלות אותו מספר אותיות.
ד. מילים שהן חלק מאותו שדה סמנטי.
א. מילים שנשמעות דומות מבחינה פונטית.
הסבר: שכנות אודיטוריות הן מילים שהן קרובות זו לזו מבחינת הצלילים שלהן, ולכן "גאון" ו"דאון" נחשבות לשכנות אודיטוריות.
52
מהי רשת סמנטית?
א. מערכת קשרים בין מילים על בסיס המשמעות שלהן.
ב. רשימת מילים המסודרת לפי סדר האלף-בית.
ג. מערכת המילים שנשמעות דומות זו לזו.
ד. רשימת מילים בעלות אותו מספר פונמות.
א. מערכת קשרים בין מילים על בסיס המשמעות שלהן.
הסבר: רשת סמנטית היא מערכת מנטלית שבה מילים קשורות זו לזו על בסיס המשמעות שלהן, כך שמילים קרובות משמעותית נמצאות בסמיכות זו לזו ברשת זו.
53
מהי פונמה?
א. יחידת המשמעות הקטנה ביותר בשפה.
ב. יחידת הצליל הקטנה ביותר שיכולה לשנות משמעות.
ג. מבנה תחבירי של מילה.
ד. צירוף של מספר אותיות.
ב. יחידת הצליל הקטנה ביותר שיכולה לשנות משמעות.
הסבר: פונמה היא יחידת הצליל הקטנה ביותר בשפה שיכולה לשנות את המשמעות של מילה. "גאון" ו"דאון" שונות זו מזו בפונמה אחת ("ג" מול "ד").
54
כיצד ניתן לתאר את ההבדל בין המילים "גאון" ו"דאון" ברמה הצורנית?
א. הן זהות מבחינת מבנה האותיות.
ב. הן שונות מבחינת סדר האותיות והצלילים.
ג. הן מורכבות מאותו מספר אותיות בדיוק.
ד. הן שונות רק בפונמה אחת.
ב. הן שונות מבחינת סדר האותיות והצלילים.
הסבר: "גאון" ו"דאון" שונות זו מזו ברמה הצורנית, כלומר בסדר האותיות והצלילים שמרכיבים אותן.
55
מה אינו נכון לגבי מילים שהן שכנות אודיטוריות?
א. הן דומות מבחינה פונטית.
ב. הן קרובות זו לזו ברשת הסמנטית.
ג. הן נשמעות דומות במידה רבה.
ד. הן עשויות להיות שונות בפונמה אחת.
ב. הן קרובות זו לזו ברשת הסמנטית.
הסבר: שכנות אודיטוריות אינן בהכרח קרובות זו לזו מבחינת המשמעות, ולכן הן אינן צפויות להימצא בסמיכות ברשת הסמנטית.
55
מה צפויה להיות הטעות של אדם הסובל מדמנציה סמנטית, כאשר יתבקש לשיים תמונה בה מופיע עכבר?
א. סביר שיבצע פרפאזה (paraphasia) סמנטית ויאמר שזהו חתול.
ב. סביר שינקוב בשם הרמה הגבוהה יותר של הקטגוריה ויאמר שזוהי חיה.
ג. סביר שיתקשה לנקוב בשם החיה מכיוון שאינו מסוגל לזהותה.
ד. סביר שלא יבין את השאלה עקב ליקוי בהבנת דיבור.
ב. סביר שינקוב בשם הרמה הגבוהה יותר של הקטגוריה ויאמר שזוהי חיה.
הסבר:
דמנציה סמנטית (Semantic Dementia) היא הפרעה נוירולוגית בה יש אובדן הדרגתי של הידע הסמנטי, כלומר הידע על משמעות המילים והעובדות על העולם. אנשים הסובלים מדמנציה סמנטית מתקשים בשליפה של מידע ספציפי, ולכן כאשר הם מתבקשים לשיים תמונה של עכבר, הם עשויים לנקוב בשם הקטגוריה הכללית יותר (כמו "חיה") במקום במילה הספציפית "עכבר". זאת מכיוון שהמידע הספציפי יותר נשחק עם הזמן, ואילו המידע הכללי יותר נשמר זמן רב יותר.
56
דמנציה סמנטית (Semantic Dementia)
סוג של דמנציה המאופיין באובדן ידע סמנטי, כלומר אובדן ההבנה והידע על המשמעות של מילים ועובדות על העולם. הליקוי מתבטא בעיקר בהבנה ושיום של מושגים, חפצים, ואנשים.
57
שיום (Naming)
היכולת לנקוב בשמם של חפצים, אנשים או מושגים כאשר הם מוצגים באופן חזותי, שמיעתי או מנטלי.
57
פרפאזה סמנטית (Paraphasia)
סוג של שגיאת דיבור שבה אדם מחליף מילה במילה אחרת בעלת קשר סמנטי קרוב. לדוגמה, לומר "חתול" במקום "עכבר".
58
רמה גבוהה יותר של קטגוריה
התייחסות למושג כללי יותר בתוך קטגוריה רחבה. לדוגמה, "חיה" היא הרמה הגבוהה יותר של קטגוריה הכוללת גם "עכבר", "חתול" וכו'.
59
מהו סביר שיאמר אדם עם דמנציה סמנטית כאשר יתבקש לשיים תמונה של עכבר?
א. חתול.
ב. חיה.
ג. כלב.
ד. אינו מזהה.
ב. חיה.
הסבר: אדם עם דמנציה סמנטית עשוי להתקשות בשליפה של המידע הספציפי על "עכבר" וייתן תשובה כללית יותר כמו "חיה", שכן המידע הכללי נשמר יותר זמן.
60
מהי פרפאזה סמנטית?
א. טעות בשיום עצם שגורמת לאדם לומר מילה אחרת בעלת קשר סמנטי.
ב. טעות בשיום עצם שגורמת לאדם לומר מילה ללא קשר סמנטי.
ג. שגיאת דיבור הנובעת מקושי בהבנת דיבור.
ד. היכולת לשיים נכון עצמים שאינם ידועים.
א. טעות בשיום עצם שגורמת לאדם לומר מילה אחרת בעלת קשר סמנטי.
הסבר: פרפאזה סמנטית היא טעות דיבור שבה מילה מוחלפת במילה אחרת בעלת קשר סמנטי, כמו לומר "חתול" במקום "עכבר".
60
מהי דמנציה סמנטית?
א. סוג של דמנציה המאופיין באובדן זיכרון לטווח קצר.
ב. סוג של דמנציה המאופיין באובדן ידע סמנטי על משמעות מילים ועובדות.
ג. סוג של דמנציה המאופיין בקשיים בהבנת דיבור.
ד. סוג של דמנציה המאופיין באובדן יכולת התנועה.
ב. סוג של דמנציה המאופיין באובדן ידע סמנטי על משמעות מילים ועובדות.
הסבר: דמנציה סמנטית מתבטאת באובדן ידע על המשמעות של מילים ועובדות, מה שמוביל לקשיים בזיהוי ושיום של עצמים ואנשים.
61
מדוע אנשים עם דמנציה סמנטית מתקשים לשיים עצמים ספציפיים?
א. בגלל שהם לא מבינים את השאלה.
ב. בגלל שהידע הסמנטי הספציפי נשחק בעוד המידע הכללי נשמר.
ג. בגלל שהם מתקשים לזהות את הצורה החזותית של העצם.
ד. בגלל שהמילים האודיטוריות שלהם נפגעו.
ב. בגלל שהידע הסמנטי הספציפי נשחק בעוד המידע הכללי נשמר.
הסבר: אנשים עם דמנציה סמנטית מתקשים לשלוף את השם הספציפי של עצמים, ולכן הם עשויים לנקוב בשם כללי יותר כמו "חיה".
62
מה צפויה להיות התגובה של אדם עם דמנציה סמנטית כאשר יראה תמונה של חיה שאינו מזהה?
א. הוא ינסה לנחש את שמה.
ב. הוא יאמר "חיה" במקום השם הספציפי.
ג. הוא יתאר את המראה שלה אך לא ינקוב בשמה.
ד. הוא יבין מיד את משמעות התמונה.
ב. הוא יאמר "חיה" במקום השם הספציפי.
הסבר: כאשר אדם עם דמנציה סמנטית אינו מזהה חיה מסוימת, הוא עשוי להשתמש בקטגוריה הכללית יותר, כמו "חיה", במקום לנקוב בשם הספציפי.
63
יוסי ופסי עמדו ושוחחו ביניהם. בשלב מסוים השתעממה פסי מהסבריו של יוסי ובחרה להאזין לשיחה אחרת ברחוב ההומה. על מנת שיוסי לא יעלב, דאגה פסי שלא יבחין בכך שאינה קשובה לו (על ידי כך שהביטה בו בדברו וחייכה אליו כמיטב יכלתה). כיצד ניתן לכנות את התופעה שתוארה?
א. הפניית קשב סמויה covert attention
ב. דיכוי החזרה Inhibition of Return
ג. לכידת קשב רפלקסיבית (אקסוגנית).
ד. הפניית קשב גלויה overt attention
א. הפניית קשב סמויה (covert attention).
הסבר:
הפניית קשב סמויה מתרחשת כאשר אדם מפנה את הקשב שלו למקום או למידע מסוים מבלי לשנות את כיוון המבט או את התנוחה שלו. במקרה של פסי, היא המשיכה להביט ביוסי ולהראות כאילו היא קשובה לשיחתו, אך בפועל הפנתה את הקשב שלה לשיחה אחרת ברחוב ההומה.
63
לכידת קשב רפלקסיבית (אקסוגנית)
הפניית קשב אוטומטית לגירוי מסוים בשל תכונותיו (כגון תנועה, בהירות, או קול חזק). זוהי תגובה בלתי רצונית לגירויים חיצוניים
64
הפניית קשב סמויה (covert attention)
הפניית קשב למקום או לגירוי מסוים מבלי לבצע שינוי גלוי בכיוון המבט או בתנועה. לדוגמה, כאשר אדם מביט בנקודה מסוימת אך למעשה מקשיב או מתמקד במשהו אחר.
65
דיכוי החזרה (Inhibition of Return)
תופעה שבה לאחר הפניית הקשב לגירוי מסוים, ישנה ירידה בנטייה לחזור ולהפנות את הקשב לאותו גירוי. המנגנון משמש להתמקדות בגירויים חדשים.
66
מהי הפניית קשב סמויה (covert attention)?
א. הפניית קשב עם שינוי גלוי בכיוון המבט.
ב. הפניית קשב ללא שינוי גלוי בכיוון המבט או התנועה.
ג. הפניית קשב לגירוי חזק ולא צפוי.
ד. ירידה בנטייה להפנות קשב לגירוי מסוים שוב.
ב. הפניית קשב ללא שינוי גלוי בכיוון המבט או התנועה.
הסבר: הפניית קשב סמויה מתרחשת כאשר אדם ממקד את תשומת לבו במשהו מבלי לבצע שינוי גלוי במבט או בתנועה.
66
הפניית קשב גלויה (overt attention)
הפניית קשב למקום או לגירוי מסוים המלווה בשינוי גלוי בכיוון המבט או בתנועה פיזית. לדוגמה, כאשר אדם מפנה את ראשו או עיניו לכיוון הגירוי שהוא מעוניין להתרכז בו.
67
מהו הפניית קשב גלויה (overt attention)?
א. הפניית קשב מבלי לשנות את כיוון המבט.
ב. הפניית קשב עם שינוי גלוי בכיוון המבט או התנועה.
ג. הפניית קשב אוטומטית לגירוי מסוים.
ד. הפניית קשב לגירוי פנימי כמו מחשבה.
ב. הפניית קשב עם שינוי גלוי בכיוון המבט או התנועה.
הסבר: הפניית קשב גלויה מתרחשת כאשר אדם משנה את כיוון המבט או התנועה שלו כדי להתמקד בגירוי מסוים.
67
כיצד ניתן לתאר את הפעולה של פסי כאשר היא ממשיכה להביט ביוסי אך מקשיבה לשיחה אחרת?
א. דיכוי החזרה.
ב. הפניית קשב סמויה.
ג. הפניית קשב גלויה.
ד. לכידת קשב רפלקסיבית.
ב. הפניית קשב סמויה.
הסבר: פסי הפנתה את הקשב שלה לשיחה אחרת מבלי לשנות את כיוון המבט או את התנהגותה כלפי יוסי, ולכן מדובר בהפניית קשב סמויה.
67
מהי תופעת דיכוי החזרה (Inhibition of Return)?
א. הפניית קשב למקום שבו התבצעה בעבר פעולה כלשהי.
ב. ירידה בנטייה להפנות קשב שוב לגירוי שכבר הופנה אליו הקשב.
ג. הפניית קשב לגירוי חזק במיוחד.
ד. הפניית קשב מבלי לשנות את כיוון המבט.
ב. ירידה בנטייה להפנות קשב שוב לגירוי שכבר הופנה אליו הקשב.
הסבר: דיכוי החזרה הוא מנגנון שמונע מאיתנו לחזור ולהתמקד בגירוי שכבר הפנינו אליו את הקשב, מה שמאפשר לנו להתמקד בגירויים חדשים.
68
מהי לכידת קשב רפלקסיבית (אקסוגנית)?
א. הפניית קשב לגירוי בגלל שינוי פנימי במחשבות.
ב. הפניית קשב אוטומטית לגירוי חיצוני עקב תכונותיו.
ג. הפניית קשב לגירוי באמצעות מאמץ מכוון.
ד. הפניית קשב לגירוי מבלי לשנות את כיוון המבט.
ב. הפניית קשב אוטומטית לגירוי חיצוני עקב תכונותיו.
הסבר: לכידת קשב רפלקסיבית מתרחשת כאשר הקשב מופנה אוטומטית לגירוי מסוים בשל תכונותיו (כמו תנועה או קול חזק), וזאת מבלי שהאדם תכנן להתמקד בו.
69
חולה מתקשה ללמוד את כלל המיון של קלפים הנבדלים זה מזה בממדים צבע, צורה וכמות. מה ניתן לומר על סיטואציה זו?
א. התפקוד הלקוי שתואר מעיד כי החולה סובל מפגיעה בזיכרון הדקלרטיבי.
ב. החולה כנראה פגוע באונת המצח האמצעית ובפרט בקורטקס החגורה הקדמי
ג. החולה אינו מסוגל להשתמש ביעילות במשוב שנותן לו הנסיין על ביצועיו.
ד. החולה צפוי להפגין יכולות גבוהות של זיכרון עבודה.
ג. החולה אינו מסוגל להשתמש ביעילות במשוב שנותן לו הנסיין על ביצועיו.
הסבר:
הקושי של החולה בלמידת כלל המיון של קלפים עשוי להצביע על בעיה בתפקוד המוחי הקשור לעיבוד משוב ולשינוי התנהגות בהתאם למשוב. בעיות כאלה קשורות לרוב לתפקוד לקוי של הקורטקס הפרה-פרונטלי, ובפרט לקורטקס החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex), אשר מעורב בעיבוד משוב ובהתאמת התנהגות על פי התוצאות של פעולות קודמות.
70
זיכרון דקלרטיבי
סוג של זיכרון ארוך-טווח
כולל ידע שניתן לתאר במילים, כמו עובדות ואירועים.
שונה מזיכרון עבודה או זיכרון פרוצדורלי, ולכן פגיעה בזיכרון דקלרטיבי פחות קשורה לקושי בלמידת כלל מיון המבוסס על משוב.
71
אונת המצח האמצעית (Medial Frontal Lobe)
נמצא בקדמת הראש
מעורב בתפקודים קוגניטיביים גבוהים, כמו קבלת החלטות, עיבוד משוב, והגדרת יעדים.
קורטקס החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex) נמצא באזור זה.
72
מהו זיכרון דקלרטיבי?
א. זיכרון לטווח קצר המשמש לתפקודים יומיומיים.
ב. זיכרון ארוך-טווח הכולל ידע שניתן לתאר במילים, כמו עובדות ואירועים.
ג. זיכרון לפרוצדורות ולמיומנויות שנלמדו.
ד. זיכרון המופעל על ידי רגשות בלבד.
ב. זיכרון ארוך-טווח הכולל ידע שניתן לתאר במילים, כמו עובדות ואירועים.
הסבר: זיכרון דקלרטיבי הוא סוג של זיכרון הכולל מידע שניתן לתאר ולהביע במילים, כגון עובדות היסטוריות או חוויות אישיות.
72
קורטקס החגורה הקדמי (Anterior Cingulate Cortex)
חלק מהקורטקס הפרה-פרונטלי
מעורב בעיבוד משוב, בקבלת החלטות ובוויסות רגשות.
חשוב במיוחד בהבנה של טעויות ובהתאמת התנהגות בהתאם למשוב.
73
זיכרון עבודה
מערכת קוגניטיבית המשמשת לאחסון זמני ולעיבוד מידע, המשמש לתפקודים כמו פתרון בעיות, קבלת החלטות, וחשיבה מודעת.
74
מהי תפקידה של אונת המצח האמצעית?
א. עיבוד מידע שמיעתי.
ב. עיבוד משוב וקבלת החלטות.
ג. ניתוח תנועות מוטוריות.
ד. עיבוד מידע חזותי.
מהי תפקידה של אונת המצח האמצעית?
א. עיבוד מידע שמיעתי.
ב. עיבוד משוב וקבלת החלטות.
ג. ניתוח תנועות מוטוריות.
ד. עיבוד מידע חזותי.
75
מהו קורטקס החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex)?
א. אזור במוח המעורב בעיבוד חזותי.
ב. אזור במוח המעורב בעיבוד משוב, קבלת החלטות ווויסות רגשות.
ג. אזור במוח המעורב בעיבוד תחושות מגע.
ד. אזור במוח הקשור לזיכרון חזותי.
ב. אזור במוח המעורב בעיבוד משוב, קבלת החלטות ווויסות רגשות.
הסבר: קורטקס החגורה הקדמי הוא חלק מהאונה הפרה-פרונטלית, ותפקידו העיקרי הוא לעבד משוב ולעזור בקבלת החלטות על סמך מידע שהתקבל מהסביבה.
76
מה לא ניתן לומר לגבי תהליכי זיכרון ארוכי טווח?
א. מחקרי הדמיה חושפים כי האזורים הפעילים בשעת הקידוד פעילים גם בשעת השליפה.
ב. אונות המצח מעורבות בתהליכי זיכרון ארוכי טווח.
ג. ההיפוקמפוס אינו נחוץ לטובת שליפת זיכרונות נטולי הקשר (כלומר כאשר יש תחושת מוכרות בלבד).
ד. לפי גישת עקבות הזיכרון המרובות ההיפוקמפוס חשוב בשלב התגבשות הזיכרונות, ואינו נחוץ לשם שליפתם.
ד. לפי גישת עקבות הזיכרון המרובות ההיפוקמפוס חשוב בשלב התגבשות הזיכרונות, ואינו נחוץ לשם שליפתם.
הסבר:
לפי גישת עקבות הזיכרון המרובות (Multiple Trace Theory), ההיפוקמפוס מעורב לא רק בתהליך התגבשות הזיכרונות אלא גם בשליפתם, במיוחד כאשר מדובר בזיכרונות אפיזודיים עשירים ומפורטים. בניגוד לכך, הגישה המסורתית גורסת שההיפוקמפוס מעורב רק בהתגבשות הזיכרונות ולא בשליפתם, אך גישת עקבות הזיכרון המרובות מתנגדת לכך ומדגישה את תפקידו של ההיפוקמפוס גם בשליפה.
76
איזה תפקוד נפגע ככל הנראה אם החולה מתקשה ללמוד כלל מיון על פי משוב?
א. זיכרון עבודה.
ב. עיבוד משוב והתאמת התנהגות.
ג. זיכרון דקלרטיבי.
ד. יכולת חזותית.
ב. עיבוד משוב והתאמת התנהגות.
הסבר: קושי בלמידת כלל מיון על פי משוב מצביע על בעיה בעיבוד המשוב ובהתאמת התנהגות בהתאם למשוב, תפקוד המיוחס לקורטקס החגורה הקדמי ולאונת המצח האמצעית.
77
מה סביר שיקרה אם החולה אינו מסוגל להשתמש ביעילות במשוב?
א. החולה ילמד מהר כללים חדשים.
ב. החולה יתקשה ללמוד כללים המבוססים על משוב.
ג. החולה יפגין זיכרון עבודה מצוין.
ד. החולה יוכל להסתמך רק על זיכרון דקלרטיבי.
ב. החולה יתקשה ללמוד כללים המבוססים על משוב.
הסבר: חולה שאינו מסוגל לעבד משוב ביעילות יתקשה ללמוד כללים חדשים או להתאים את התנהגותו בהתאם למשוב שמקבל מהסביבה.
78
תהליכי קידוד ושליפה
בתהליכי זיכרון, קידוד מתייחס לתהליך שבו מידע חדש נקלט ומעובד במוח, ושליפה מתייחסת לתהליך שבו מידע מאוחסן נשלף מהזיכרון.
79
אונות המצח (Frontal Lobes)
חלק מהמוח
מעורב בתהליכים קוגניטיביים מורכבים כמו זיכרון, קבלת החלטות, תכנון ושליטה בהתנהגות. אונות המצח חשובות במיוחד בשליפת זיכרונות ובארגון שלהם.
80
גישת עקבות הזיכרון המרובות (Multiple Trace Theory)
גישה הטוענת כי ההיפוקמפוס ממשיך להיות מעורב בשליפת זיכרונות אפיזודיים לאורך זמן, ולא רק בתהליך התגבשותם הראשוני.
80
היפוקמפוס
מבנה במוח הממוקם בתוך האונה הרקתית ומעורב בתהליכי יצירת זיכרון, התגבשותו ושליפתו, במיוחד בזיכרונות אפיזודיים (אירועים מהחיים האישיים).
81
זיכרון נטול הקשר (Familiarity)
תחושת היכרות עם גירוי או מידע מסוים מבלי שניתן לשייך אותו לאירוע מסוים או להקשר מסוים
82
מהי גישת עקבות הזיכרון המרובות (Multiple Trace Theory)?
א. גישה הטוענת שההיפוקמפוס מעורב רק בקידוד זיכרונות.
ב. גישה הטוענת שההיפוקמפוס ממשיך להיות מעורב בשליפת זיכרונות אפיזודיים לאורך זמן.
ג. גישה הטוענת שהזיכרון מתגבש רק באונות המצח.
ד. גישה הטוענת שההיפוקמפוס אינו חשוב לשליפת זיכרונות כלל.
ב. גישה הטוענת שההיפוקמפוס ממשיך להיות מעורב בשליפת זיכרונות אפיזודיים לאורך זמן.
הסבר: גישת עקבות הזיכרון המרובות טוענת שההיפוקמפוס חשוב לא רק בתהליך התגבשות הזיכרונות אלא גם בשליפתם, במיוחד כאשר מדובר בזיכרונות מפורטים ואפיזודיים.
83
מה נכון לגבי ההיפוקמפוס ותפקידו בשליפת זיכרונות נטולי הקשר?
א. ההיפוקמפוס נחוץ לשליפת זיכרונות נטולי הקשר.
ב. ההיפוקמפוס אינו נחוץ לשליפת זיכרונות נטולי הקשר.
ג. ההיפוקמפוס מעורב רק בקידוד ולא בשליפה של זיכרונות.
ד. ההיפוקמפוס מעורב רק בזיכרונות נטולי הקשר.
ב. ההיפוקמפוס אינו נחוץ לשליפת זיכרונות נטולי הקשר.
הסבר: זיכרונות נטולי הקשר, שמתבטאים בתחושת מוכרות בלבד, אינם דורשים את תפקידו של ההיפוקמפוס בשליפתם, ומעובדים במבנים אחרים במוח.
84
מה מראים מחקרי הדמיה לגבי תהליכי קידוד ושליפה?
א. האזורים הפעילים בשעת הקידוד אינם פעילים בשעת השליפה.
ב. האזורים הפעילים בשעת הקידוד פעילים גם בשעת השליפה.
ג. האזורים האחראים על קידוד זיכרונות הם באונות הרקתיות בלבד.
ד. אזורי השליפה והקידוד נמצאים באונות המצח בלבד.
ב. האזורים הפעילים בשעת הקידוד פעילים גם בשעת השליפה.
הסבר: מחקרי הדמיה מראים כי האזורים המוחיים הפעילים בזמן קידוד מידע לעיתים קרובות פעילים גם בזמן שליפתו, מה שמעיד על קשר הדוק בין תהליכי הקידוד והשליפה.
84
כיצד קשורות אונות המצח לתהליכי זיכרון ארוכי טווח?
א. הן מעורבות רק בקידוד ולא בשליפה.
ב. הן אינן קשורות לתהליכי זיכרון.
ג. הן מעורבות בשליפה ובארגון של זיכרונות ארוכי טווח.
ד. הן מעורבות רק בזיכרונות נטולי הקשר.
ג. הן מעורבות בשליפה ובארגון של זיכרונות ארוכי טווח.
הסבר: אונות המצח מעורבות בתהליכי זיכרון ארוכי טווח, במיוחד בארגון ושליפה של זיכרונות מורכבים, כולל זיכרונות אפיזודיים.
85
מהי תפקידו העיקרי של ההיפוקמפוס בתהליכי זיכרון?
א. קידוד, התגבשות ושליפת זיכרונות אפיזודיים.
ב. אחסון זיכרונות לטווח ארוך.
ג. קידוד זיכרונות בלבד.
ד. עיבוד מידע חזותי בלבד.
א. קידוד, התגבשות ושליפת זיכרונות אפיזודיים.
הסבר: ההיפוקמפוס מעורב בקידוד זיכרונות, תהליך התגבשותם בשלבים הראשונים, ושליפתם, במיוחד בזיכרונות מורכבים ואפיזודיים.
86
נכון/לא נכון - הפרנולוגיה החזיקה בגישה לפיה תפקודי החשיבה (כגון - חשיבה כמותית, זיכרון וכד') אך לא תפקודי הרגש (כגון - טוב לב, נאמנות וכד') מתבטאים כבליטות על פני הגולגולת.
לא נכון.
הסבר:
הפרנולוגיה, פסאודו-מדע שהתפתח במאה ה-19, גרסה כי תפקודים שונים של המוח, כולל הן תפקודי חשיבה והן תפקודי רגש, מתבטאים כבליטות על פני הגולגולת. הפרנולוגים האמינו שכל תפקוד מנטלי או תכונה רגשית קשורים לאזור מסוים במוח, וכי גודל האזור הזה יכול להיקבע על ידי מישוש הגולגולת. מכאן, תפקודים כמו חשיבה כמותית וזיכרון וכן תכונות רגשיות כמו טוב לב ונאמנות נחשבו כולם כמתבטאים דרך מבנה הגולגולת.
87
פרנולוגיה
תחום פסאודו-מדעי שגרס כי ניתן להעריך את תכונות האישיות והיכולות הקוגניטיביות של אדם על סמך צורת הגולגולת שלו, על ידי מישוש הבליטות והחריצים שעליה.
88
מהו תחום הפסאודו-מדע שגרס כי ניתן להעריך תכונות אישיות על סמך צורת הגולגולת?
א. נוירולוגיה.
ב. פרנולוגיה.
ג. אנטומיה.
ד. גנטיקה.
ב. פרנולוגיה.
הסבר: הפרנולוגיה היא תחום פסאודו-מדעי שהאמין שניתן להעריך תכונות אישיות ומיומנויות על בסיס צורת הגולגולת.
89
מה הייתה גישת הפרנולוגיה לגבי תפקודים מנטליים?
א. הפרנולוגיה גרסה כי רק תפקודי חשיבה מתבטאים בבליטות על הגולגולת.
ב. הפרנולוגיה גרסה כי גם תפקודי חשיבה וגם תפקודי רגש מתבטאים בבליטות על הגולגולת.
ג. הפרנולוגיה טענה כי אין קשר בין מבנה הגולגולת לתפקודים מנטליים.
ד. הפרנולוגיה עסקה רק בתפקודים פיזיים ולא מנטליים.
ב. הפרנולוגיה גרסה כי גם תפקודי חשיבה וגם תפקודי רגש מתבטאים בבליטות על הגולגולת.
הסבר: לפי הפרנולוגיה, כל תכונה מנטלית, כולל חשיבה ורגשות, קשורה לאזור מסוים במוח, והיוותה בליטה או חריץ על פני הגולגולת.
90
מהי אחת הביקורות העיקריות נגד הפרנולוגיה?
א. היא הייתה מדויקת מאוד בניבוי תכונות אישיות.
ב. היא לא הצליחה להסביר את תפקידי האונה הפרונטלית.
ג. היא גרסה באופן שגוי שכל התכונות המנטליות ניתנות לזיהוי באמצעות מישוש הגולגולת.
ד. היא לא נתמכה על ידי מחקר מדעי אמיתי.
ד. היא לא נתמכה על ידי מחקר מדעי אמיתי.
הסבר: הפרנולוגיה נחשבת לפסאודו-מדע כי לא הייתה נתמכת על ידי מחקר מדעי ולא הוכיחה באופן אמיתי את הטענות שלה.
91
מה הפרנולוגים האמינו לגבי תפקודי המוח?
א. שכל תפקוד מוחי קשור לאזור ייחודי במוח וניתן לאבחן אותו באמצעות מישוש הגולגולת.
ב. שכל תפקודי המוח קשורים לאותו אזור במוח.
ג. שהמוח אינו משפיע על תפקודים מנטליים.
ד. שהמוח קשור רק לתפקודים פיזיים ולא מנטליים.
א. שכל תפקוד מוחי קשור לאזור ייחודי במוח וניתן לאבחן אותו באמצעות מישוש הגולגולת.
הסבר: הפרנולוגים האמינו שכל אזור במוח אחראי על תפקוד מסוים, וניתן לאתר את האזור הזה על ידי מישוש הגולגולת.
92
האם הפרנולוגיה נחשבת כיום לגישה מדעית תקפה?
א. כן, היא עדיין נלמדת כגישה תקפה.
ב. לא, היא נחשבת לפסאודו-מדע שאינו נתמך על ידי ראיות מדעיות.
ג. כן, היא מדויקת בתיאור תפקודים מוחיים.
ד. לא, היא מעולם לא הייתה גישה נפוצה.
ב. לא, היא נחשבת לפסאודו-מדע שאינו נתמך על ידי ראיות מדעיות.
הסבר: הפרנולוגיה נחשבת כיום לפסאודו-מדע שאינו מבוסס על מחקר אמיתי, ולכן אינה תקפה במדע המודרני.
93
מהי המטרה של הפרנולוגיה?
א. לחקור את תפקידי המוח.
ב. להעריך תכונות אישיות על סמך מבנה הגולגולת.
ג. לשפר את יכולות החשיבה של האדם.
ד. לנתח את מבנה המוח באמצעות טכנולוגיה מתקדמת
ב. להעריך תכונות אישיות על סמך מבנה הגולגולת.
הסבר: הפרנולוגיה עסקה במישוש הגולגולת כדי לנסות ולהעריך את תכונות האישיות והיכולות המנטליות של האדם, למרות שאין לכך בסיס מדעי אמיתי.
93
מהי ההנחה המרכזית בפרנולוגיה לגבי תכונות מנטליות?
א. שתכונות מנטליות אינן ניתנות למדידה.
ב. שתכונות מנטליות מתבטאות כבליטות על הגולגולת.
ג. שתכונות מנטליות תלויות אך ורק בגנטיקה.
ד. שתכונות מנטליות קשורות לגורמים חיצוניים בלבד.
מהי ההנחה המרכזית בפרנולוגיה לגבי תכונות מנטליות?
א. שתכונות מנטליות אינן ניתנות למדידה.
ב. שתכונות מנטליות מתבטאות כבליטות על הגולגולת.
ג. שתכונות מנטליות תלויות אך ורק בגנטיקה.
ד. שתכונות מנטליות קשורות לגורמים חיצוניים בלבד.
94
נכון/לא נכון: שיטת ה- positron emission tomography) PET) עושה שימוש בחומר ניגוד על מנת להתחקות אחר זרימת הדם בעת ביצוע משימה קוגניטיבית.
לא נכון.
הסבר:
שיטת ה-Positron Emission Tomography (PET) אינה עושה שימוש בחומר ניגוד כמו בבדיקות דימות אחרות. במקום זאת, PET עושה שימוש בחומר רדיואקטיבי (רדיואיזוטופ) שמוזרק לגוף, בדרך כלל פלואורו-דאוקסי-גלוקוז (FDG), כדי לעקוב אחר השינויים בפעילות המטבולית במוח. כאשר המוח פעיל במהלך ביצוע משימה קוגניטיבית, אזורים מסוימים ידרשו יותר גלוקוז, והרדיואיזוטופ יאפשר למכשיר ה-PET לזהות את האזורים הללו על ידי פליטת פוזיטרונים שמתמירים לפוטונים שנקלטים על ידי הסורק.
95
PET
שיטת דימות מוחית המשתמשת בחומר רדיואקטיבי כדי לעקוב אחר תהליכים מטבוליים במוח בזמן ביצוע משימות שונות.
96
חומר ניגוד
חומרים שמשתמשים בהם לעיתים קרובות בהדמיות רפואיות אחרות (כמו MRI או CT) כדי להדגיש מבנים אנטומיים ספציפיים, אך אינם בשימוש בשיטת PET.
97
מהו עיקרון הפעולה של שיטת ה-PET?
א. שימוש בחומר ניגוד כדי להדגיש מבנים אנטומיים.
ב. שימוש בחומר רדיואקטיבי כדי לעקוב אחר פעילות מטבולית במוח.
ג. מדידת פעילות חשמלית של תאי העצב.
ד. הדמיה תלת-ממדית של המוח.
ב. שימוש בחומר רדיואקטיבי כדי לעקוב אחר פעילות מטבולית במוח.
הסבר: שיטת ה-PET עושה שימוש בחומר רדיואקטיבי שמתפרק ומשחרר פוזיטרונים, אשר מאפשרים לזהות את הפעילות המטבולית באזורים שונים של המוח במהלך ביצוע משימות קוגניטיביות.
98
מה לא נכון לגבי שיטת ה-PET?
א. היא עושה שימוש בחומר ניגוד כדי לעקוב אחר זרימת הדם.
ב. היא משתמשת בחומר רדיואקטיבי כדי לעקוב אחר פעילות מטבולית.
ג. היא יכולה למדוד שינויים בפעילות מוחית בזמן ביצוע משימה.
ד. היא יכולה להראות אילו אזורים במוח פעילים יותר במהלך משימות קוגניטיביות.
א. היא עושה שימוש בחומר ניגוד כדי לעקוב אחר זרימת הדם.
הסבר: שיטת ה-PET אינה משתמשת בחומר ניגוד אלא בחומר רדיואקטיבי, והיא עוקבת אחר פעילות מטבולית ולא ישירות אחרי זרימת הדם.
99
כיצד שיטת ה-PET מזהה אזורים פעילים במוח?
א. על ידי מדידת שינויי לחץ דם.
ב. על ידי מעקב אחר התפרקות חומר רדיואקטיבי שמזריקים לגוף.
ג. על ידי שימוש בגלי קול.
ד. על ידי הדמיה מגנטית של תאי העצב.
ב. על ידי מעקב אחר התפרקות חומר רדיואקטיבי שמזריקים לגוף.
הסבר: ה-PET מזהה אזורים פעילים במוח על ידי מעקב אחר ההתפרקות של חומר רדיואקטיבי שמשחרר פוזיטרונים, מה שמאפשר לזהות את האזורים בהם יש פעילות מטבולית מוגברת.
99
מהי אחת היתרונות של שיטת ה-PET?
א. היא אינה מצריכה שימוש בחומר רדיואקטיבי.
ב. היא מאפשרת לעקוב אחר שינויים מטבוליים במוח בזמן אמת.
ג. היא מבוססת על שיטה מגנטית בלבד.
ד. היא משמשת רק להדמיה אנטומית של המוח.
ב. היא מאפשרת לעקוב אחר שינויים מטבוליים במוח בזמן אמת.
הסבר: היתרון המרכזי של שיטת ה-PET הוא יכולתה לעקוב אחר שינויים מטבוליים במוח בזמן אמת, מה שמאפשר להבין אילו אזורים במוח פעילים במהלך ביצוע משימות שונות.
100
מה מתארת שיטת ה-PET בצורה מדויקת?
א. זרימת הדם בגוף.
ב. שינויים מטבוליים במוח.
ג. מבנה אנטומי של המוח.
ד. פעילות חשמלית של תאי עצב.
ב. שינויים מטבוליים במוח.
הסבר: שיטת ה-PET משמשת למעקב אחר השינויים המטבוליים במוח, ומספקת מידע על אילו אזורים במוח פעילים בזמן ביצוע משימות שונות.
101
נכון/לא נכון: אכרומטופסיה לרוב נלווית לפגיעה באזור המצוי באונה הקדמית
לא נכון.
הסבר:
אכרומטופסיה (Achromatopsia) היא מצב שבו אדם מאבד את היכולת לראות צבעים, ורואה את העולם בגוונים של אפור. מצב זה נגרם לרוב מפגיעה באזורים במוח המעורבים בעיבוד צבע, בעיקר באונה העורפית (Occipital Lobe), ולא באונה הקדמית (Frontal Lobe). האזור העיקרי הקשור לאכרומטופסיה הוא V4, שנמצא באונה העורפית, ואחראי על עיבוד צבעים.
102
אכרומטופסיה
הפרעה נוירולוגית שבה אדם מאבד את היכולת לראות צבעים בעקבות פגיעה במוח, במיוחד באזור V4.
102
V4
אזור באונה העורפית המעורב בעיבוד צבעים. פגיעה באזור זה יכולה לגרום לאכרומטופסיה.
103
אונה עורפית (Occipital Lobe)
אזור במוח האחראי על עיבוד חזותי, כולל עיבוד צבעים וצורות. פגיעה באונה זו יכולה להוביל לבעיות כמו אכרומטופסיה.
104
מהו האזור במוח שאחראי על עיבוד צבעים, ושתפקודו קשור לאכרומטופסיה?
א. האונה הקדמית.
ב. אזור V4 באונה העורפית.
ג. האונה הרקתית.
ד. האונה המצחית.
ב. אזור V4 באונה העורפית.
הסבר: אזור V4, הממוקם באונה העורפית, אחראי על עיבוד צבעים. פגיעה באזור זה יכולה להוביל לאכרומטופסיה.
105
מהי אכרומטופסיה?
א. מצב בו אדם רואה צבעים בצורה מעוותת.
ב. מצב בו אדם מאבד את היכולת לראות צבעים ורואה רק בגוונים של אפור.
ג. מצב בו אדם רואה רק גוונים של כחול וצהוב.
ד. מצב בו אדם רואה צבעים בצורה מוגברת.
ב. מצב בו אדם מאבד את היכולת לראות צבעים ורואה רק בגוונים של אפור.
הסבר: אכרומטופסיה היא הפרעה נוירולוגית שבה אדם אינו יכול לראות צבעים בעקבות פגיעה מוחית, בעיקר באזור V4.
105
מה קורה כאשר יש פגיעה באונה העורפית באזור V4?
א. האדם מאבד את יכולת השמיעה.
ב. האדם מאבד את היכולת לראות צבעים.
ג. האדם מאבד את היכולת להבין שפה.
ד. האדם מאבד את היכולת לזכור אירועים.
ב. האדם מאבד את היכולת לראות צבעים.
הסבר: פגיעה באזור V4 שבאונה העורפית יכולה לגרום לאכרומטופסיה, מצב שבו אדם מאבד את היכולת לראות צבעים ורואה רק בגוונים של אפור.
106
מה תפקידו של אזור V4 במוח?
א. עיבוד תנועה.
ב. עיבוד צבעים.
ג. עיבוד שמיעה.
ד. עיבוד מגע.
ב. עיבוד צבעים.
הסבר: אזור V4 באונה העורפית אחראי לעיבוד צבעים. פגיעה בו יכולה להוביל לאובדן היכולת לראות צבעים, מצב שנקרא אכרומטופסיה.
107
כיצד ניתן לזהות פגיעה באזור V4?
א. האדם יראה רק בגוונים של אפור.
ב. האדם יאבד את היכולת לשמוע צלילים גבוהים.
ג. האדם יאבד את יכולת הדיבור.
ד. האדם ירגיש תחושת נימול בידיים.
א. האדם יראה רק בגוונים של אפור.
הסבר: פגיעה באזור V4 באונה העורפית עלולה לגרום לאובדן היכולת לראות צבעים, מה שמוביל למצב של אכרומטופסיה, שבו האדם רואה רק בגוונים של אפור.
107
איזה אזור במוח אינו קשור לאכרומטופסיה?
א. אזור V4.
ב. האונה העורפית.
ג. האונה הקדמית.
ד. האונה הרקתית.
ג. האונה הקדמית.
הסבר: האונה הקדמית אינה מעורבת בעיבוד צבעים ואינה קשורה לאכרומטופסיה. האזור הקשור לכך הוא האונה העורפית, ובמיוחד אזור V4.
108
באיזו אונה במוח נמצא האזור הקשור לאכרומטופסיה?
א. האונה הקדמית.
ב. האונה הרקתית.
ג. האונה העורפית.
ד. האונה הקודקודית.
ג. האונה העורפית.
הסבר: האונה העורפית אחראית על עיבוד מידע חזותי, כולל עיבוד צבעים. פגיעה באזור זה יכולה לגרום לאכרומטופסיה.
109
עקבת הזיכרון הראיתי יכולה להשמר למשך זמן ארוך (עד 10 שניות ממועד העלמות הגרוי).
לא נכון.
הסבר:
עקבת הזיכרון הראייתי (Iconic Memory) היא סוג של זיכרון חושי חזותי המאחסן מידע חזותי לפרק זמן קצר מאוד, בדרך כלל לא יותר מכמה מאות מילי-שניות ועד כשנייה אחת לאחר היעלמות הגירוי. עקבת זיכרון זו היא חלק מהזיכרון החושי ונועדה לשמור על מידע חזותי בצורה זמנית לפני שהוא מועבר לזיכרון קצר-טווח או נעלם. זיכרון זה מאפשר למוח לעבד מידע חזותי באופן רציף וללא הפרעות.
110
עקבת זיכרון ראייתי (Iconic Memory)
זיכרון חזותי קצר טווח המאחסן מידע חזותי לפרק זמן קצר מאוד, לרוב לא יותר מכשנייה אחת, לאחר היעלמות הגירוי.
111
זיכרון חושי (Sensory Memory)
שלב ראשוני של עיבוד מידע שבו המוח שומר באופן זמני מידע חושי (כמו ראייה, שמיעה וכו') לפני העברתו לזיכרון קצר-טווח או מחיקתו.
112
זיכרון קצר-טווח (Short-Term Memory)
זיכרון המאחסן מידע לפרק זמן קצר, של כמה שניות עד כמה דקות, ומאפשר עבודה על המידע לפני שהוא נשכח או מועבר לזיכרון ארוך-טווח.
113
מהי עקבת זיכרון ראייתי?
א. זיכרון חושי קצר טווח שמאחסן מידע חזותי לפרק זמן קצר מאוד.
ב. זיכרון לטווח ארוך שמאחסן מידע חזותי למשך דקות.
ג. זיכרון לטווח בינוני שמאחסן מידע חזותי למשך שעות.
ד. זיכרון חושי ששומר מידע חזותי למשך 10 שניות.
א. זיכרון חושי קצר טווח שמאחסן מידע חזותי לפרק זמן קצר מאוד.
הסבר: עקבת זיכרון ראייתי מאחסנת מידע חזותי לפרק זמן קצר מאוד, לרוב פחות משנייה אחת, לאחר היעלמות הגירוי.
114
כמה זמן נמשכת עקבת הזיכרון הראייתי בדרך כלל?
א. עד 10 שניות.
ב. מספר דקות.
ג. כמה מאות מילי-שניות ועד כשנייה אחת.
ד. עד שעה.
ג. כמה מאות מילי-שניות ועד כשנייה אחת.
הסבר: עקבת הזיכרון הראייתי נמשכת זמן קצר מאוד, לרוב לא יותר משנייה אחת, והיא מאפשרת לנו לעבד מידע חזותי לפני שהוא נעלם.
115
מהו תפקיד הזיכרון החושי?
א. לאחסן מידע לפרקי זמן ארוכים.
ב. לשמור על מידע חושי לפרק זמן קצר מאוד לפני שהוא מועבר לזיכרון קצר-טווח.
ג. למחוק מידע חושי מיד לאחר קבלתו.
ד. לאחסן מידע חזותי למשך מספר שעות.
ב. לשמור על מידע חושי לפרק זמן קצר מאוד לפני שהוא מועבר לזיכרון קצר-טווח.
הסבר: הזיכרון החושי שומר על מידע חושי, כמו מידע חזותי, לפרק זמן קצר מאוד, כדי לאפשר למוח לעבד אותו באופן מיידי או להעבירו לזיכרון קצר-טווח.
116
מהי המגבלה המרכזית של עקבת זיכרון ראייתי?
א. היא נשמרת רק כאשר הגירוי חוזר על עצמו.
ב. היא נשמרת רק לזמן קצר מאוד, לרוב לא יותר משנייה אחת.
ג. היא דורשת כמות גדולה של אנרגיה מוחית.
ד. היא פועלת רק במצבי חירום.
ב. היא נשמרת רק לזמן קצר מאוד, לרוב לא יותר משנייה אחת.
הסבר: עקבת זיכרון ראייתי היא זמנית מאוד ונמשכת זמן קצר מאוד, כך שאם המידע לא מועבר לזיכרון קצר-טווח, הוא נעלם במהירות.
116
מה ההבדל בין זיכרון חושי לזיכרון קצר-טווח?
א. זיכרון חושי מאחסן מידע לפרק זמן קצר מאוד, בעוד שזיכרון קצר-טווח מאחסן מידע לפרק זמן ממושך יותר.
ב. זיכרון חושי מאחסן רק מידע חזותי, וזיכרון קצר-טווח מאחסן מידע שמיעתי.
ג. אין הבדל בין השניים.
ד. זיכרון חושי נשמר למשך מספר דקות, בעוד שזיכרון קצר-טווח נשמר למשך מספר שניות.
א. זיכרון חושי מאחסן מידע לפרק זמן קצר מאוד, בעוד שזיכרון קצר-טווח מאחסן מידע לפרק זמן ממושך יותר.
הסבר: זיכרון חושי נועד לשמור על מידע חושי לפרק זמן קצר מאוד, בעוד שזיכרון קצר-טווח מאחסן מידע לפרק זמן ממושך יותר, אך עדיין יחסית קצר.
117
איזו תופעה מאפיינת את הזיכרון החושי הראייתי?
א. יכולת לראות גירויים חזותיים גם לאחר שהם נעלמים.
ב. אחסון מידע חזותי לטווח ארוך.
ג. עיבוד מידע שמיעתי בצורה חזותית.
ד. שמירה על מידע חזותי למשך 10 שניות או יותר.
א. יכולת לראות גירויים חזותיים גם לאחר שהם נעלמים.
הסבר: הזיכרון החושי הראייתי מאפשר לנו לשמור על מידע חזותי לזמן קצר מאוד לאחר היעלמות הגירוי, מה שמסייע לעיבוד רציף של המידע.
118
מה תפקידו של הזיכרון קצר-טווח לאחר שהמידע החושי נעלם?
א. להעביר את המידע לזיכרון ארוך-טווח.
ב. לאחסן את המידע לפרקי זמן ארוכים.
ג. לעבד את המידע לפרקי זמן ממושכים יותר בהשוואה לזיכרון החושי.
ד. למחוק את המידע מיד לאחר קבלתו.
ג. לעבד את המידע לפרקי זמן ממושכים יותר בהשוואה לזיכרון החושי.
הסבר: הזיכרון קצר-טווח מאחסן ומעבד מידע לפרקי זמן ממושכים יותר (מספר שניות עד דקות), מה שמאפשר לנו להשתמש במידע בצורה מודעת ומעשית.
119
נכון/לא נכון: חוקר שבוחר להיעזר ב- ERPs במחקריו, מעוניין במדידה שתשקף רזולוציה גבוהה בזמן.
נכון.
הסבר:
שיטת Event Related Potentials (ERPs) היא טכניקת מחקר נוירופיזיולוגית המבוססת על רישום פעילות חשמלית במוח בתגובה לאירועים מסוימים (כגון גירויים חושיים, מוטוריים, או קוגניטיביים). היתרון המרכזי של ERPs הוא הרזולוציה הגבוהה שלה בזמן, שמאפשרת לחוקרים לעקוב אחרי השינויים בפעילות המוחית במרווחי זמן של מילי-שניות. לכן, חוקר שבוחר להשתמש ב-ERPs אכן מעוניין במדידה שמאפשרת הבנה מדויקת של התזמון שבו מתרחשים תהליכים מוחיים שונים.
120
Event Related Potentials (ERPs)
שיטה למדידת הפעילות החשמלית במוח בתגובה לאירועים מסוימים, המאפשרת רזולוציה גבוהה בזמן, בדרך כלל בטווח של מילי-שניות.
121
רזולוציה בזמן
היכולת למדוד ולהבחין בשינויים בפעילות המוחית בפרקי זמן קצרים מאוד, דבר שמאפשר הבנה מדויקת של התזמון שבו תהליכים מוחיים מתרחשים.
122
גירוי חושי/קוגניטיבי
כל אירוע או שינוי בסביבה הפנימית או החיצונית שמשפיע על פעילות המוח ויכול להיחשב כאירוע ב-ERPs.
123
איזה סוג של תהליכים מוחיים ניתן לחקור באמצעות ERPs?
א. תהליכים חושיים, מוטוריים וקוגניטיביים.
ב. תהליכים מטבוליים בלבד.
ג. רק תהליכים חושיים.
ד. רק תהליכים קוגניטיביים.
א. תהליכים חושיים, מוטוריים וקוגניטיביים.
הסבר: ERPs מאפשרת לחקור מגוון רחב של תהליכים מוחיים, כולל תהליכים חושיים, מוטוריים וקוגניטיביים, על ידי מדידת התגובה המוחית לגירויים מסוימים.
123
למה מתייחסת המונח "רזולוציה גבוהה בזמן" במחקרי מוח?
א. יכולת למדוד פעילות מוחית בדיוק מרחבי.
ב. יכולת להבחין בשינויים בפעילות המוחית בפרקי זמן קצרים מאוד.
ג. יכולת להבחין בין סוגי תאים שונים במוח.
ד. מדידת תהליכים ארוכי טווח במוח.
ב. יכולת להבחין בשינויים בפעילות המוחית בפרקי זמן קצרים מאוד.
הסבר: רזולוציה גבוהה בזמן מתייחסת ליכולת למדוד ולזהות שינויים בפעילות המוחית בפרקי זמן קטנים מאוד, כמו אלו הנמדדים בשיטת ERPs.
123
מהו היתרון המרכזי של שיטת ERPs במחקרי מוח?
א. רזולוציה גבוהה בזמן.
ב. רזולוציה מרחבית גבוהה.
ג. יכולת להבחין בין סוגי תאים שונים במוח.
ד. מדידה ישירה של תהליכים מטבוליים במוח.
א. רזולוציה גבוהה בזמן.
הסבר: היתרון המרכזי של ERPs הוא היכולת למדוד את הפעילות החשמלית במוח בזמן אמת, במרווחי זמן של מילי-שניות, מה שמאפשר לחוקרים לעקוב אחר תזמון התהליכים המוחיים.
123
מהו החיסרון המרכזי של שיטת ERPs?
א. רזולוציה נמוכה בזמן.
ב. רזולוציה מרחבית נמוכה.
ג. חוסר יכולת למדוד פעילות מוחית בתגובה לגירויים.
ד. צורך בהכנת משתתפים מיוחדת לפני המדידה.
ב. רזולוציה מרחבית נמוכה.
הסבר: למרות היתרון ברזולוציה בזמן, שיטת ERPs סובלת מרזולוציה מרחבית נמוכה, כלומר, היא מתקשה לזהות במדויק את המיקום במוח שממנו מגיעה הפעילות החשמלית.
124
א. תהליכים חושיים, מוטוריים וקוגניטיביים.
הסבר: ERPs מאפשרת לחקור מגוון רחב של תהליכים מוחיים, כולל תהליכים חושיים, מוטוריים וקוגניטיביים, על ידי מדידת התגובה המוחית לגירויים מסוימים.
ב. לעקוב אחר תזמון התהליכים המוחיים בתגובה לאירועים מסוימים.
הסבר: המטרה העיקרית של ERPs היא לעקוב אחרי התזמון המדויק של התהליכים המוחיים שמתרחשים בעקבות גירויים או אירועים מסוימים.
125
באיזה סוג של מחקר עשויה שיטת ERPs להיות פחות יעילה?
א. מחקר הדורש רזולוציה מרחבית גבוהה.
ב. מחקר הדורש רזולוציה גבוהה בזמן.
ג. מחקר הדורש הבנה של תהליכים קוגניטיביים.
ד. מחקר הדורש מדידת פעילות חשמלית במוח.
א. מחקר הדורש רזולוציה מרחבית גבוהה.
הסבר: שיטת ERPs מצטיינת ברזולוציה בזמן, אך סובלת מרזולוציה מרחבית נמוכה, ולכן היא פחות יעילה במחקרים שדורשים מיקום מדויק של פעילות מוחית.
126
מה נדרש מחוקר בבחירת שיטת ERPs למחקרו?
א. רזולוציה גבוהה בזמן.
ב. רזולוציה מרחבית גבוהה.
ג. מדידה של פעילות מוחית לאורך זמן רב.
ד. שימוש בחומרי ניגוד.
א. רזולוציה גבוהה בזמן.
הסבר: חוקר שבוחר להשתמש בשיטת ERPs מעוניין במדידה שמספקת רזולוציה גבוהה בזמן כדי לעקוב אחר שינויים מהירים בפעילות המוחית.
127
FFA (Fusiform Face Area)
אזור באונה הטמפורלית המעורב בזיהוי פרצופים, אך גם בזיהוי אובייקטים אחרים.
127
נכון/לא נכון: במהלך הקורס הוצגו מספר עדויות לכך שהארגון המוחי מבחין בין קטגוריות שונות (כלומר, שקטגוריות שונות מעובדות באזורים שונים או באופנים שונים במוח). לפי אחת העדויות, העיבוד של אובייקטים מעשה ידי אדם מתבצע באונת הרקה (הטמפורלית) שעה שעיבוד אובייקטים טבעיים מתבצע באונת הקודקוד (הפריאטלית).
לא נכון.
הסבר:
העדות המדוברת מתייחסת להבחנה בין קטגוריות שונות במוח, אך המיקום המדויק שהוצג בשאלה אינו נכון. העיבוד של אובייקטים מעשה ידי אדם ושל אובייקטים טבעיים מתבצע באזורים שונים באונת הרקה (האונה הטמפורלית), ולא באונת הקודקוד (האונה הפריאטלית). האונה הטמפורלית, ובמיוחד אזורים כמו ה-FFA (Fusiform Face Area) וה-LOC (Lateral Occipital Complex), מעורבת בעיבוד של אובייקטים חזותיים, כולל הבחנה בין אובייקטים מעשה ידי אדם לבין אובייקטים טבעיים. אין חלוקה ברורה בין עיבוד אובייקטים מעשה ידי אדם לאובייקטים טבעיים בין האונות הטמפורלית והפריאטלית.
128
אונה טמפורלית (Temporal Lobe)
אזור במוח המעורב בתהליכי זיהוי ועיבוד של אובייקטים, זיהוי פרצופים, הבנת שפה וזיכרון.
129
אונה פריאטלית (Parietal Lobe)
אזור במוח המעורב בעיבוד מרחבי, קואורדינציה ותפיסת המרחב.
130
LOC (Lateral Occipital Complex)
אזור במוח המעורב בזיהוי צורות ואובייקטים.
131
היכן מתבצע עיבוד אובייקטים מעשה ידי אדם במוח?
א. באונה הפריאטלית.
ב. באונה הטמפורלית.
ג. באונה המצחית.
ד. באונה העורפית.
ב. באונה הטמפורלית.
הסבר: האונה הטמפורלית אחראית על עיבוד זיהוי אובייקטים, כולל אובייקטים מעשה ידי אדם.
132
איזה אזור במוח קשור לעיבוד זיהוי פרצופים?
א. ה-FFA (Fusiform Face Area).
ב. ה-LOC (Lateral Occipital Complex).
ג. האונה הפריאטלית.
ד. ה-ACC (Anterior Cingulate Cortex).
א. ה-FFA (Fusiform Face Area).
הסבר: ה-FFA, הממוקם באונה הטמפורלית, הוא אזור מרכזי בעיבוד וזיהוי פרצופים, אך גם מעורב בזיהוי אובייקטים.
133
מהו תפקידה של האונה הפריאטלית בעיבוד מידע?
א. זיהוי אובייקטים ופרצופים.
ב. עיבוד מידע מרחבי וקואורדינציה.
ג. זיהוי צבעים וצורות.
ד. עיבוד רגשות וזיכרונות.
ב. עיבוד מידע מרחבי וקואורדינציה.
הסבר: האונה הפריאטלית אחראית על עיבוד מידע מרחבי, קואורדינציה ותפיסת המרחב, ולא על זיהוי אובייקטים.
133
איזה סוגי אובייקטים מעובדים באונה הטמפורלית?
א. אובייקטים טבעיים בלבד.
ב. אובייקטים מעשה ידי אדם בלבד.
ג. גם אובייקטים טבעיים וגם מעשה ידי אדם.
ד. רק אובייקטים הקשורים לשפה.
ג. גם אובייקטים טבעיים וגם מעשה ידי אדם.
הסבר: האונה הטמפורלית מעורבת בעיבוד של שני סוגי האובייקטים, גם טבעיים וגם מעשה ידי אדם.
134
האם העיבוד של אובייקטים טבעיים ומעשה ידי אדם מתבצע באזורים שונים באונה הטמפורלית?
א. כן, האונה הטמפורלית מחלקת את העיבוד בין סוגי האובייקטים.
ב. לא, העיבוד מתבצע באותם אזורים באונה הטמפורלית.
ג. העיבוד מתבצע באונה הפריאטלית.
ד. העיבוד אינו קשור לאונה הטמפורלית.
ב. לא, העיבוד מתבצע באותם אזורים באונה הטמפורלית.
הסבר: גם אובייקטים טבעיים וגם מעשה ידי אדם מעובדים באותם אזורים באונה הטמפורלית, כולל אזורים כמו ה-FFA וה-LOC.
135
איזו אונה במוח אינה מעורבת בעיבוד זיהוי אובייקטים?
א. האונה הפריאטלית.
ב. האונה הטמפורלית.
ג. האונה העורפית.
ד. האונה הרקתית.
א. האונה הפריאטלית.
הסבר: האונה הפריאטלית מעורבת בעיבוד מידע מרחבי וקואורדינציה, אך אינה אחראית לעיבוד זיהוי אובייקטים.
136
אזורים קורטיקליים
אזורים במוח הנמצאים בקליפת המוח (Cortex), האחראיים על תהליכים גבוהים כמו חשיבה, תפיסה וקבלת החלטות.
136
מהו תפקידו של ה-LOC במוח?
א. עיבוד צבעים.
ב. עיבוד צורות ואובייקטים.
ג. עיבוד תנועה.
ד. עיבוד שמיעה.
ב. עיבוד צורות ואובייקטים.
הסבר: ה-LOC הוא אזור במוח המעורב בעיבוד צורות ואובייקטים, והוא ממוקם באונה הטמפורלית.
137
נכון/לא נכון: מחקרי הדמיה הדגימו השפעות מוקדמות של קשב חזותי, עד כדי השפעה על אזורים תת קורטיקליים
נכון.
הסבר:
מחקרי הדמיה, כמו fMRI ו-EEG, הראו שהקשב החזותי יכול להשפיע לא רק על אזורים קורטיקליים (כמו האזורים בקליפת המוח), אלא גם על אזורים תת-קורטיקליים במוח. לדוגמה, הקשב החזותי יכול להשפיע על פעילות התלמוס, שהוא מבנה תת-קורטיקלי המעורב במעבר מידע חושי למוח הקורטיקלי. השפעות אלו מתרחשות בשלבים מוקדמים של עיבוד המידע, מה שמעיד על כך שהקשב יכול לווסת את העיבוד של מידע חזותי עוד לפני שהוא מגיע לקליפת המוח.
138
קשב חזותי
היכולת של המוח לבחור ולהתמקד במידע חזותי מסוים מתוך המידע החזותי הנקלט בסביבה.
138
אזורים תת-קורטיקליים
מבנים במוח הנמצאים מתחת לקליפת המוח, כגון התלמוס, שמעורבים בעיבוד ראשוני של מידע חושי והעברתו לקורטקס.
139
תלמוס
מבנה תת-קורטיקלי המהווה תחנת מעבר למידע חושי בדרכו לקליפת המוח. מעורב בתהליכי ויסות ועיבוד מוקדם של המידע.
139
מהו תפקידם של אזורים תת-קורטיקליים בעיבוד מידע חזותי?
א. להעביר מידע חזותי ישירות לשרירים.
ב. לבצע עיבוד ראשוני של מידע חושי ולהעבירו לקורטקס.
ג. לשמור מידע חזותי בזיכרון ארוך-טווח.
ד. לעבד רגשות בלבד.
ב. לבצע עיבוד ראשוני של מידע חושי ולהעבירו לקורטקס.
הסבר: אזורים תת-קורטיקליים כמו התלמוס מבצעים עיבוד ראשוני של מידע חזותי ומעבירים אותו לקורטקס להמשך עיבוד.
140
מה הדגימו מחקרי הדמיה לגבי השפעת הקשב החזותי?
א. הקשב החזותי משפיע רק על אזורים קורטיקליים.
ב. הקשב החזותי משפיע על אזורים תת-קורטיקליים בלבד.
ג. הקשב החזותי משפיע על אזורים קורטיקליים ותת-קורטיקליים.
ד. הקשב החזותי אינו משפיע על אזורים במוח.
ג. הקשב החזותי משפיע על אזורים קורטיקליים ותת-קורטיקליים.
הסבר: מחקרי הדמיה הראו שהקשב החזותי יכול להשפיע גם על אזורים קורטיקליים וגם על אזורים תת-קורטיקליים כמו התלמוס, ובכך לווסת את העיבוד החזותי בשלב מוקדם.
141
איזה מבנה מוחי תת-קורטיקלי מושפע על ידי קשב חזותי?
א. האמיגדלה.
ב. התלמוס.
ג. ההיפוקמפוס.
ד. הגרעין האדום.
ב. התלמוס.
הסבר: התלמוס, מבנה תת-קורטיקלי, מושפע על ידי קשב חזותי, ומעורב בעיבוד מוקדם של מידע חזותי לפני העברתו לאזורים קורטיקליים במוח.
142
איזה סוג של רזולוציה מצטיין בשימוש ב-ERPs במחקר קשב חזותי?
א. רזולוציה מרחבית גבוהה.
ב. רזולוציה בזמן גבוהה.
ג. רזולוציה נמוכה בזמן.
ד. רזולוציה המותאמת לזיהוי רגשות.
ב. רזולוציה בזמן גבוהה.
הסבר: שיטת ERPs מצטיינת ברזולוציה גבוהה בזמן, מה שמאפשר לעקוב אחרי השינויים המהירים בפעילות המוחית בתגובה לקשב חזותי.
142
כיצד הקשב החזותי משפיע על עיבוד המידע במוח?
א. הוא משפיע רק לאחר שהמידע מגיע לקורטקס.
ב. הוא משפיע גם בשלבים מוקדמים של עיבוד, באזורים תת-קורטיקליים.
ג. הוא אינו משפיע על עיבוד המידע החזותי.
ד. הוא פועל רק לאחר שהמידע הגיע לתלמוס.
ב. הוא משפיע גם בשלבים מוקדמים של עיבוד, באזורים תת-קורטיקליים.
הסבר: הקשב החזותי יכול להשפיע על עיבוד המידע עוד בשלבים המוקדמים, כולל באזורים תת-קורטיקליים כמו התלמוס.
142
מהו תפקידו של התלמוס בעיבוד מידע חזותי?
א. לתאם תנועות עיניים.
ב. להעביר ולעבד מידע חושי בדרכו לקורטקס.
ג. לאחסן זיכרונות חזותיים.
ד. להבחין בין צבעים שונים.
ב. להעביר ולעבד מידע חושי בדרכו לקורטקס.
הסבר: התלמוס מעורב בעיבוד מוקדם של מידע חזותי ומידע חושי אחר, ומעביר את המידע הזה לקורטקס להמשך עיבוד.
143
מהי המשמעות של "השפעות מוקדמות של קשב חזותי"?
א. השפעות שנגרמות לאחר שהמידע החזותי כבר עובר עיבוד מלא.
ב. השפעות שמתרחשות בשלבים המוקדמים של עיבוד המידע, כולל באזורים תת-קורטיקליים.
ג. השפעות שקשורות רק לעיבוד קורטיקלי.
ד. השפעות המתרחשות רק כאשר אין עיבוד חושי אחר במקביל.
ב. השפעות שמתרחשות בשלבים המוקדמים של עיבוד המידע, כולל באזורים תת-קורטיקליים.
הסבר: השפעות מוקדמות של קשב חזותי מצביעות על כך שהקשב יכול לווסת את עיבוד המידע החזותי כבר בשלבים המוקדמים, לפני שהוא מגיע לקורטקס.
143
תהליך ההתאמה הסמנטית (semantic matching) מסביר את התפשטות הפעילות האוטומטית ברשת הסמנטית (spread of activation)
נכון.
הסבר:
תהליך ההתאמה הסמנטית (Semantic Matching) הוא תהליך שבו המוח מקשר בין גירויים שונים על סמך המשמעות הסמנטית שלהם. כאשר גירוי מסוים מופעל במוח (כמו מילה או תמונה), מתרחשת הפעלה אוטומטית של רשתות סמנטיות הקשורות לאותו גירוי. תהליך זה, המכונה התפשטות הפעילות האוטומטית (Spread of Activation), מסביר כיצד מופעלים אוטומטית מושגים הקשורים באופן סמנטי לגירוי הראשוני. לדוגמה, אם נשמע את המילה "כלב", המוח עשוי להפעיל באופן אוטומטי מושגים קשורים כמו "חתול", "חיה", "נביחה", ו"עצם".
144
התפשטות הפעילות האוטומטית (Spread of Activation)
תהליך שבו מופעלים מושגים קשורים ברשת הסמנטית בעקבות גירוי מסוים, דבר שמוביל לקשרים אוטומטיים בין מושגים סמנטיים שונים.
144
התאמה סמנטית (Semantic Matching)
תהליך שבו המוח קושר בין גירויים שונים על בסיס המשמעות שלהם, ומשתמש בקשרים הללו כדי להבין ולעבד מידע.
145
מהו תהליך ההתאמה הסמנטית (Semantic Matching)?
א. תהליך שבו המוח משווה בין תמונות שונות.
ב. תהליך שבו המוח מקשר בין גירויים שונים על בסיס המשמעות שלהם.
ג. תהליך שבו המוח מזהה צלילים דומים.
ד. תהליך שבו המוח מפעיל את הזיכרון קצר-הטווח.
ב. תהליך שבו המוח מקשר בין גירויים שונים על בסיס המשמעות שלהם.
הסבר: התאמה סמנטית היא תהליך שבו המוח קושר בין גירויים על בסיס המשמעות הסמנטית שלהם, ומשתמש בקשרים אלו כדי להבין ולעבד מידע.
145
רשת סמנטית
מבנה מנטלי שמכיל מושגים ומילים המקושרים ביניהם על פי המשמעות שלהם, מה שמאפשר למוח לקשר בין מושגים דומים ולהבין הקשרים ביניהם.
146
: כיצד תהליך ההתאמה הסמנטית מסייע להבנת מידע חדש?
א. על ידי קישור מושגים חדשים למושגים קיימים ברשת הסמנטית.
ב. על ידי מחיקת מידע ישן.
ג. על ידי הגברת הרזולוציה המרחבית של המידע.
ד. על ידי הגבלת כמות המידע המועברת למוח.
א. על ידי קישור מושגים חדשים למושגים קיימים ברשת הסמנטית.
הסבר: תהליך ההתאמה הסמנטית מסייע למוח להבין מידע חדש על ידי קישורו למושגים קיימים ברשת הסמנטית, מה שמאפשר למוח להקשר את המידע החדש עם ידע קודם.
146
מהי התפשטות הפעילות האוטומטית (Spread of Activation)?
א. תהליך שבו מופעלים מושגים קשורים ברשת הסמנטית בעקבות גירוי מסוים.
ב. תהליך שבו המוח מפעיל את כל המושגים שנמצאים בזיכרון קצר-הטווח.
ג. תהליך שבו המוח מונע הפעלה של מושגים שאינם קשורים לגירוי.
ד. תהליך שבו המוח משווה בין גירויים שונים בצורה מכוונת.
א. תהליך שבו מופעלים מושגים קשורים ברשת הסמנטית בעקבות גירוי מסוים.
הסבר: התפשטות הפעילות האוטומטית היא תהליך שבו, בעקבות גירוי מסוים, המוח מפעיל באופן אוטומטי מושגים אחרים הקשורים אליו מבחינה סמנטית ברשת הסמנטית.
147
מהי רשת סמנטית?
א. מבנה מנטלי המכיל מושגים המקושרים ביניהם על פי המשמעות שלהם.
ב. מבנה מוחי המקושר לזיכרון קצר-טווח.
ג. מערכת מוחית האחראית על עיבוד רגשות בלבד.
ד. מבנה מנטלי המסדיר את הפעילות המטבולית במוח.
א. מבנה מנטלי המכיל מושגים המקושרים ביניהם על פי המשמעות שלהם.
הסבר: רשת סמנטית היא מבנה מנטלי שבו מושגים מקושרים על פי המשמעות שלהם, מה שמאפשר הבנה וקישור בין מושגים דומים.
147
איזה תהליך מתרחש כאשר מופעלים מושגים כמו "כלב", "חתול", ו"חיה" בעקבות שמיעת המילה "כלב"?
א. התאמה חזותית.
ב. התפשטות הפעילות האוטומטית.
ג. דיכוי החזרה.
ד. התאמה תחבירית.
ב. התפשטות הפעילות האוטומטית.
הסבר: התפשטות הפעילות האוטומטית מתרחשת כאשר מושגים קשורים מופעלים ברשת הסמנטית בעקבות שמיעת גירוי מסוים, כמו הפעלת המושגים "חתול" ו"חיה" בעקבות שמיעת המילה "כלב".
148
מהי תוצאה אפשרית של תפשטות הפעילות האוטומטית ברשת הסמנטית?
א. הפעלת מושגים שאינם קשורים כלל לגירוי.
ב. הפעלת מושגים קשורים לגירוי באופן אוטומטי.
ג. הפעלת מושגים בצורה מכוונת בלבד.
ד. דיכוי הפעילות המוחית הכוללת.
ב. הפעלת מושגים קשורים לגירוי באופן אוטומטי.
הסבר: כתוצאה מתפשטות הפעילות האוטומטית, המוח מפעיל מושגים הקשורים לגירוי, מה שמאפשר הבנה מהירה ועיבוד של המידע הקשור לגירוי.
149
מהי החשיבות של תהליך ההתאמה הסמנטית בהבנה של גירויים?
א. הוא מאפשר למוח להתמקד רק בגירוי אחד בכל פעם.
ב. הוא מאפשר למוח לקשר בין גירויים שונים על בסיס משמעותם.
ג. הוא מונע מהמוח לקשר בין גירויים שונים.
ד. הוא מגביל את המוח לזיהוי גירויים חזותיים בלבד.
ב. הוא מאפשר למוח לקשר בין גירויים שונים על בסיס משמעותם.
הסבר: תהליך ההתאמה הסמנטית חשוב בהבנה של גירויים מכיוון שהוא מאפשר למוח לקשר בין גירויים שונים על פי משמעותם, ובכך לשפר את ההבנה והעיבוד של מידע.
150
נכון/לא נכון: אזורי ברודמן סמוכים זה לזה הינם בעלי תכונות מובחנות של מבנה וצפיפות התאים.
נכון.
הסבר:
אזורי ברודמן הם חלוקות של קליפת המוח (הקורטקס) לפי מאפיינים מיקרו-אנטומיים, בעיקר מבנה וצפיפות התאים. למרות שאזורים סמוכים יכולים להיות קרובים זה לזה מבחינת המיקום הפיזי, הם נבדלים זה מזה בתכונות כמו סוגי התאים, צפיפותם, וסידורם בשכבות הקורטקס. אזורים שונים אלו אחראים על תפקודים מוחיים שונים, ולכן ההבחנה במבנה התאים משקפת את ההבדלים בתפקידים התפקודיים של כל אזור.
151
קליפת המוח (Cortex)
השכבה החיצונית של המוח, המעורבת בתפקודים רבים כמו חשיבה, זיכרון, שפה ותפיסה חושית.
151
אזורי ברודמן (Brodmann Areas)
חלוקות של קליפת המוח שנעשו על ידי קורביניאן ברודמן בראשית המאה ה-20, המבוססות על מבנה מיקרוסקופי של התאים וסידורם בקליפת המוח.
152
צפיפות תאים
כמות התאים ביחידת נפח מסוימת של רקמת מוח, מה שיכול להשפיע על תפקוד האזור
153
מהי ההגדרה של אזורי ברודמן?
א. חלוקה של המוח לאזורים לפי פעילות חשמלית.
ב. חלוקה של קליפת המוח לפי מבנה מיקרוסקופי של תאים וסידורם.
ג. חלוקה של המוח לפי נפח האזורים.
ד. חלוקה של המוח לפי מבנה הגולגולת.
ב. חלוקה של קליפת המוח לפי מבנה מיקרוסקופי של תאים וסידורם.
הסבר: אזורי ברודמן מבוססים על הבדלים מיקרוסקופיים במבנה ובצפיפות התאים בקליפת המוח.
154
האם אזורי ברודמן סמוכים הם בעלי מבנה תאים זהה?
א. כן, כולם זהים במבנה התאים.
ב. לא, הם יכולים להיות מובחנים במבנה ובצפיפות התאים.
ג. כן, אך הם שונים בתפקוד.
ד. כן, הם תמיד מתפקדים יחד באותה משימה.
ב. לא, הם יכולים להיות מובחנים במבנה ובצפיפות התאים.
הסבר: למרות הקירבה הפיזית, אזורי ברודמן סמוכים יכולים להיות שונים במבנה התאים ובצפיפותם, מה שמשקף הבדלים בתפקודים שלהם.
155
מה מבדיל בין אזורי ברודמן שונים?
א. סוגי התאים, צפיפותם, וסידורם בקליפת המוח.
ב. רמת הפעילות החשמלית בכל אזור.
ג. כמות כלי הדם באזור.
ד. נפח כל אזור.
א. סוגי התאים, צפיפותם, וסידורם בקליפת המוח.
הסבר: אזורי ברודמן נבדלים זה מזה במבנה המיקרוסקופי של התאים, בצפיפותם, ובאופן שבו הם מסודרים בקליפת המוח, מה שמשקף את תפקודם השונה.
155
איזו שיטה השתמש קורביניאן ברודמן כדי להגדיר את אזורי ברודמן?
א. חלוקת המוח לפי מבנה גולגולתי.
ב. ניתוח מיקרוסקופי של מבנה התאים בקליפת המוח.
ג. מדידת פעילות מוחית באמצעות EEG.
ד. מדידת גודל האזורים במוח.
ב. ניתוח מיקרוסקופי של מבנה התאים בקליפת המוח.
הסבר: ברודמן השתמש בניתוח מיקרוסקופי של תאים בקליפת המוח כדי לחלק את הקורטקס לאזורים שונים לפי המבנה המיקרוסקופי של התאים.
155
מהי החשיבות של ההבחנה בין אזורי ברודמן במוח?
א. היא קובעת את גודל המוח.
ב. היא משקפת את התפקודים השונים של אזורים שונים במוח.
ג. היא מצביעה על אזורים שיש בהם פגיעות בלבד.
ד. היא קשורה למבנה החיצוני של הגולגולת.
ב. היא משקפת את התפקודים השונים של אזורים שונים במוח.
הסבר: ההבחנה בין אזורי ברודמן מאפשרת להבין כיצד מבנה המוח תומך בתפקודים שונים על ידי שינוי במבנה ובצפיפות התאים בכל אזור.
156
מה מתאר המונח "צפיפות תאים" באזורים שונים במוח?
א. כמות כלי הדם באזורים שונים.
ב. כמות התאים ביחידת נפח מסוימת של רקמת מוח.
ג. כמות המידע שעובר דרך כל תא.
ד. מספר החיבורים בין תאים.
ב. כמות התאים ביחידת נפח מסוימת של רקמת מוח.
הסבר: צפיפות תאים מתארת את כמות התאים שנמצאת ביחידת נפח מסוימת של רקמת מוח, ויכולה להשתנות בין אזורים שונים במוח.
156
איך חלוקת אזורי ברודמן תורמת להבנה של תפקודי המוח?
א. על ידי זיהוי אזורים עם פעילות מוחית חריגה.
ב. על ידי הבנת הקשרים בין מבנה ותפקוד באזורים שונים של הקורטקס.
ג. על ידי מדידת פעילות חשמלית באזורים שונים.
ד. על ידי הגדרת נפח המוח.
ב. על ידי הבנת הקשרים בין מבנה ותפקוד באזורים שונים של הקורטקס.
הסבר: חלוקת אזורי ברודמן מאפשרת לחוקרים להבין כיצד מבנה המוח משפיע על תפקודיו השונים, על ידי הבדלים במבנה ובצפיפות התאים בכל אזור.
157
נכון/לא נכון: דן התקשר למוקד 144 על מנת לברר את מספר הטלפון של מסעדה מסוימת. הוא הקשיב למספר שהושמע לו, ניתק את הקו וחייג מיד את המספר "מהזיכרון". היכולת שהפגין דן נסמכת על כישורים תקינים של אונות המצח (כישורים פרונטליים).
נכון.
הסבר:
היכולת של דן לזכור את מספר הטלפון למשך זמן קצר ולחייג אותו מיד לאחר שנמסר לו נובעת מהתפקוד של זיכרון העבודה (Working Memory), שנמצא במידה רבה תחת שליטת האונות הפרונטליות (המצחיות) במוח. אונות המצח אחראיות על תפקודים ניהוליים שונים, כולל אחסון זמני של מידע לצורך ביצוע פעולות מיידיות, קבלת החלטות ותכנון. זיכרון העבודה הוא קריטי למשימות כמו זו שדן ביצע, שבהן יש צורך לשמור מידע חדש למשך זמן קצר ולפעול עליו מיד.
157
מהו זיכרון עבודה (Working Memory)?
א. מערכת שמאפשרת אחסון ועיבוד מידע לזמן קצר לביצוע משימות מיידיות.
ב. מערכת לאחסון מידע לטווח ארוך.
ג. מערכת לזיכרון שמיעתי בלבד.
ד. מערכת לאחסון מידע רגשי.
א. מערכת שמאפשרת אחסון ועיבוד מידע לזמן קצר לביצוע משימות מיידיות.
הסבר: זיכרון עבודה הוא מערכת קוגניטיבית שמאפשרת לשמור ולעבד מידע לזמן קצר, למשל זכירת מספר טלפון מיד לאחר שהוא נמסר לנו.
158
זיכרון עבודה (Working Memory)
מערכת קוגניטיבית שמאפשרת אחסון זמני ועיבוד של מידע, הנחוץ לביצוע משימות מיידיות כמו זכירת מספרי טלפון לזמן קצר.
159
מהו התפקיד של אונות המצח בתפקוד הקוגניטיבי?
א. עיבוד רגשות בלבד.
ב. תכנון, קבלת החלטות וזיכרון עבודה.
ג. עיבוד שמיעתי.
ד. עיבוד מידע חזותי.
ב. תכנון, קבלת החלטות וזיכרון עבודה.
הסבר: אונות המצח אחראיות על תפקודים ניהוליים כמו תכנון, קבלת החלטות וזיכרון עבודה, שמאפשרים לנו לבצע פעולות מורכבות.
160
כיצד תפקודי אונות המצח (Frontal Lobes) קשורים לזיכרון עבודה?
א. אונות המצח אינן קשורות לזיכרון עבודה.
ב. אונות המצח אחראיות על ניהול ועיבוד מידע קצר טווח בזיכרון עבודה.
ג. אונות המצח מעורבות רק בזיכרון ארוך-טווח.
ד. אונות המצח אחראיות על עיבוד רגשי בלבד.
ב. אונות המצח אחראיות על ניהול ועיבוד מידע קצר טווח בזיכרון עבודה.
הסבר: אונות המצח ממלאות תפקיד מרכזי בניהול זיכרון העבודה, שמאפשר שמירה על מידע לזמן קצר ועיבודו לביצוע פעולות מיידיות.
160
מהי המשמעות של תפקודים ניהוליים (Executive Functions)?
א. עיבוד חושי בלבד.
ב. תהליכים קוגניטיביים גבוהים כמו תכנון, קבלת החלטות וזיכרון עבודה.
ג. עיבוד רגשי בלבד.
ד. תפקודים הקשורים לתנועה.
ב. תהליכים קוגניטיביים גבוהים כמו תכנון, קבלת החלטות וזיכרון עבודה.
הסבר: תפקודים ניהוליים הם תהליכים קוגניטיביים גבוהים הנשלטים על ידי האונות הפרונטליות, והם כוללים יכולות כמו תכנון, קבלת החלטות וזיכרון עבודה.
161
מה יקרה אם אונות המצח לא יתפקדו כראוי?
א. תהיה פגיעה ביכולת לבצע משימות שדורשות תכנון וזיכרון עבודה.
ב. תהיה פגיעה ביכולת לזהות צבעים.
ג. תהיה פגיעה בזיכרון ארוך-טווח בלבד.
ד. תהיה פגיעה בעיבוד שמיעתי בלבד.
א. תהיה פגיעה ביכולת לבצע משימות שדורשות תכנון וזיכרון עבודה.
הסבר: פגיעה בתפקוד אונות המצח עשויה לפגוע בתפקודים ניהוליים כמו תכנון, קבלת החלטות ושימוש בזיכרון עבודה.
162
מהו התפקיד של זיכרון עבודה במשימות יומיומיות?
א. לשמור ולעבד מידע לזמן קצר לצורך ביצוע פעולות מיידיות.
ב. לשמור מידע לאורך זמן רב.
ג. לעבד מידע רגשי בלבד.
ד. לעבד מידע חזותי בלבד.
א. לשמור ולעבד מידע לזמן קצר לצורך ביצוע פעולות מיידיות.
הסבר: זיכרון עבודה מאפשר לנו לשמור ולעבד מידע לזמן קצר כדי לבצע פעולות מיידיות, כמו חישוב מהיר או זכירת מספר טלפון מיד לאחר ששמענו אותו.
162
מה מאפשר לדן לזכור את מספר הטלפון ולחייג אותו מיד לאחר שנאמר לו?
א. זיכרון עבודה המנוהל על ידי אונות המצח.
ב. זיכרון ארוך-טווח.
ג. תפקודים רגשיים.
ד. עיבוד שמיעתי בלבד.
א. זיכרון עבודה המנוהל על ידי אונות המצח.
הסבר: דן מסתמך על זיכרון העבודה שלו, הנשלט על ידי אונות המצח, כדי לשמור את מספר הטלפון לזמן קצר ולבצע את הפעולה הנדרשת.
163
מהי שיטת רישום יחידת תא (Single Unit Recording)?
א. שיטה למדידת פעילות חשמלית של תא בודד במוח.
ב. שיטה למדידת הפעילות הכוללת של קבוצות תאים.
ג. שיטה להדמיה של מבנה מוחי.
ד. שיטה למדידת פעילות מטבולית במוח.
א. שיטה למדידת פעילות חשמלית של תא בודד במוח.
הסבר: רישום יחידת תא מאפשר לחקור את הפעילות החשמלית של תא בודד, ומספק רזולוציה גבוהה מאוד של פעילות נוירונית.
163
באיזה אזור מוח סביר להניח שחוקרים ימדדו תגובות נוירוניות לתנועה בכיוון מסוים?
א. V1.
ב. V5/MT.
ג. היפוקמפוס.
ד. אמיגדלה.
ב. V5/MT.
הסבר: אזור V5/MT מתמחה בעיבוד תנועה ומעורב בזיהוי הכיוון והמהירות של תנועת אובייקטים.
163
מהו היתרון העיקרי של שיטת רישום יחידת תא?
א. היא מאפשרת להדגים אזורים תת-קורטיקליים בלבד.
ב. היא מאפשרת רזולוציה מרחבית גבוהה לחקר פעילות תאים בודדים.
ג. היא יכולה להראות פעילות מוחית על פני תקופות זמן ארוכות.
ד. היא אינה דורשת התערבות פולשנית.
ב. היא מאפשרת רזולוציה מרחבית גבוהה לחקר פעילות תאים בודדים.
הסבר: היתרון המרכזי של שיטת רישום יחידת תא הוא היכולת למדוד פעילות נוירונית של תא בודד ברמת דיוק גבוהה מאוד.
164
מדוע תא אינו נחשב רגיש לגירוי אם הפעילות החשמלית שלו לא משתנה בעקבות הצגת הגירוי?
א. משום שהגירוי לא היה חזק מספיק.
ב. משום שהתא לא מקודד את המידע של הגירוי.
ג. משום שהתא ממוקם באזור מוח שאינו רלוונטי לגירוי.
ד. משום שהנוירונים סביבו לא היו פעילים.
ב. משום שהתא לא מקודד את המידע של הגירוי.
הסבר: תא שנשאר עם פעילות חשמלית זהה לפני, בזמן ואחרי הצגת הגירוי אינו מגיב אליו, מה שמראה שהוא לא רגיש לגירוי הספציפי.
165
מהו ההסבר האפשרי לכך שהפרעה בזיהוי כיוון תנועה מתרחשת בשלבים מוקדמים יותר מהצפוי בעקבות שימוש ב-TMS?
א. TMS משפיעה על התפקודים הניהוליים של המוח.
ב. אזור MT מעורב בעיבוד תנועה כבר בשלבים המוקדמים של התפיסה.
ג. TMS משפיעה על מבנים תת-קורטיקליים בלבד.
ד. TMS אינה משפיעה על עיבוד חזותי.
ב. אזור MT מעורב בעיבוד תנועה כבר בשלבים המוקדמים של התפיסה.
הסבר: השיבוש המוקדם שנגרם על ידי TMS מצביע על כך שאזור MT, האחראי על עיבוד תנועה, מעורב בתהליך עיבוד התנועה כבר בשלבים המוקדמים ביותר.
165
כיצד משפיעה הפעלת TMS על אזור מוח המתמחה בעיבוד תנועה?
א. TMS גורמת להגברת פעילות המוח.
ב. TMS משבשת את עיבוד המידע החזותי, כולל תנועה.
ג. TMS מאיטה את קצב העיבוד של כל המוח.
ד. TMS משפרת את הדיוק בזיהוי תנועה.
ב. TMS משבשת את עיבוד המידע החזותי, כולל תנועה.
הסבר: הפעלת TMS על אזור כמו V5/MT יכולה לשבש את עיבוד התנועה, מה שמוביל לירידה ביכולת לזהות כיווני תנועה בצורה נכונה.
166
אחד הרכיבים במודל של זיכרון העבודה של בדלי אינו ייחודי לאופנות חישה מסוימת. ניקבו בשמו והסבירו את תפקידו של רכיב זה.
הרכיב במודל שאינו ייחודי לאופנות חישה מסוימת הוא המנהל המרכזי
תפקידו של המנהל המרכזי הוא לפקח ולשלוט על שתי תת-מערכות הזיכרון האחרות (הלולאה הפונולוגית והלוח הוויזואלי-מרחבי), ולתאם ביניהן. הוא אחראי גם על ניתוב קשב, עדכון מידע בזיכרון העבודה, קבלת החלטות ותכנון. המנהל המרכזי מבצע את הפעולות המנהליות הגבוהות שאינן תלויות באופנות חישה מסוימת, אלא משולבות בתהליכים קוגניטיביים כלליים.
166
שניים מרכיבי המודל לזיכרון העבודה של בדלי הינם ייחודים לאופנות חישה מסוימת. ניקבו בשמם והסבירו את תפקידם.
השני רכיבי המודל הייחודיים לאופנות חישה מסוימת הם:
הלולאה הפונולוגית (Phonological Loop): רכיב זה עוסק בעיבוד ואחסון מידע שמיעתי ודבורתי. הוא כולל שני חלקים עיקריים: מחסן פונולוגי, שמאחסן מידע שמיעתי לפרק זמן קצר, ומנגנון רענון תת-קולי (articulatory rehearsal), שמשמר את המידע בזיכרון העבודה על ידי חזרה עליו. הלולאה הפונולוגית משמשת לזכירת מידע כמו מספרי טלפון או מילים שנשמעות.
הלוח הוויזואלי-מרחבי (Visuospatial Sketchpad): רכיב זה עוסק בעיבוד ואחסון מידע חזותי ומרחבי. הוא מאפשר למוח לעבד ולשמור מידע על מיקומם של אובייקטים בחלל, על צורות וצבעים, ועל תנועות מרחביות. הלוח הוויזואלי-מרחבי משמש לזכירת פרטים כמו תמונות, מפות, או סדרת תנועות מרחביות.
167
עדויות התנהגותיות מראות שלטובת קידוד אותיות בזיכרון העבודה על פי המודל של בדלי, משתמשים הנבדקים בקוד אקוסטי. מהו סוג מידע זה וכיצד מאששים החוקרים את הרעיון הזה בהתבסס על טעויות במהלך השליפה? הבהירו את תשובתכם באמצעות דוגמאות לסוגי הטעויות האפשריות ומשמעותן.
קוד אקוסטי הוא שיטת ייצוג של מידע שמיעתי בזיכרון העבודה, שבה המידע נשמר בצורה שמיעתית (כגון צלילים של מילים או אותיות). כדי לאשש את הרעיון שהנבדקים משתמשים בקוד אקוסטי, חוקרים מתבססים על טעויות שליפה שכיחות בזיכרון העבודה, שבהן הנבדקים מתבלבלים בין אותיות בעלות צליל דומה, גם אם הן נראות שונות לחלוטין מבחינה חזותית.
דוגמה: נניח שנבדק מנסה לזכור סדרת אותיות: B, P, C, G. אם במהלך השליפה הוא מתבלבל בין B ל-P, זה מרמז שהוא השתמש בקוד אקוסטי, כי האותיות B ו-P נשמעות דומות אך נראות שונות. טעויות כאלה מעידות על כך שהנבדקים מקודדים את המידע על בסיס הצליל שלו ולאו דווקא על בסיס המראה החזותי.
168
מהו המנהל המרכזי במודל זיכרון העבודה של בדלי והיץ'?
א. רכיב ייחודי לזיכרון שמיעתי בלבד.
ב. רכיב שמפקח ומנהל את תת-מערכות זיכרון העבודה.
ג. רכיב שמאחסן מידע חזותי בלבד.
ד. רכיב לזיכרון ארוך-טווח בלבד.
ב. רכיב שמפקח ומנהל את תת-מערכות זיכרון העבודה.
הסבר: המנהל המרכזי אחראי על פיקוח ותיאום בין הלולאה הפונולוגית והלוח הוויזואלי-מרחבי, והוא מבצע תהליכים קוגניטיביים כלליים כמו ניתוב קשב וקבלת החלטות.
168
נמצא כי במשימת התגובה המושהית, נוירונים מסוימים פעילים בשלב ההשהיה. היכן נצפה למצוא תאים שמאופיינים בדפוס פעילות כזה ומה דפוס זה משקף במונחי המשימה הקוגניטיבית?
נוירונים שמאופיינים בדפוס פעילות במהלך שלב ההשהיה במשימת התגובה המושהית נמצאים לרוב באזורי קליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex). פעילות זו משקפת את תפקיד הזיכרון העבודה של האזור הזה, שבו המידע נדרש לשמירה במשך זמן קצר עד לביצוע התגובה.
דפוס פעילות זה משקף את התפקיד הקריטי של קליפת המוח הקדם-מצחית בשמירה ובתחזוקה של מידע זמני (כמו מיקום מטרה במרחב) לצורך ביצוע המשימה הקוגניטיבית בהצלחה. פעילות נוירונים אלה במהלך ההשהיה מצביעה על כך שהמוח שומר על המידע הנדרש לצורך ביצוע תגובה נכונה לאחר ההשהיה.
168
מה תפקיד הלוח הוויזואלי-מרחבי במודל זיכרון העבודה?
א. לשמור ולעבד מידע שמיעתי בלבד.
ב. לשמור ולעבד מידע חזותי ומרחבי.
ג. לפקח על תהליכים קוגניטיביים כלליים.
ד. לתאם בין אופנויות חישה שונות.
ב. לשמור ולעבד מידע חזותי ומרחבי.
הסבר: הלוח הוויזואלי-מרחבי אחראי על עיבוד ואחסון של מידע חזותי ומרחבי, כמו זכירת צורות, צבעים ומיקומים במרחב.
169
מהו תפקיד הלולאה הפונולוגית במודל זיכרון העבודה?
א. עיבוד ואחסון מידע חזותי בלבד.
ב. עיבוד ואחסון מידע שמיעתי ודבורתי.
ג. עיבוד ואחסון מידע מרחבי בלבד.
ד. תיאום בין אופנויות חישה שונות.
ב. עיבוד ואחסון מידע שמיעתי ודבורתי.
הסבר: הלולאה הפונולוגית אחראית על עיבוד ואחסון של מידע שמיעתי, כמו זכירת מספרי טלפון או מילים, והיא כוללת מנגנון רענון תת-קולי שמאפשר חזרה על המידע כדי לשמר אותו בזיכרון העבודה.
170
מה מעידה טעות שליפה שבה נבדק מתבלבל בין אותיות בעלות צליל דומה בזיכרון עבודה?
א. שהנבדק מקודד את המידע על בסיס מראה חזותי.
ב. שהנבדק מקודד את המידע על בסיס הקוד האקוסטי.
ג. שהנבדק אינו משתמש בזיכרון עבודה כלל.
ד. שהנבדק מקודד את המידע על בסיס מידע מרחבי.
ב. שהנבדק מקודד את המידע על בסיס הקוד האקוסטי.
הסבר: טעויות שליפה כמו בלבול בין אותיות בעלות צליל דומה מעידות על כך שהנבדק השתמש בקוד אקוסטי בזיכרון העבודה, כלומר, הוא שמר את המידע בצורה שמיעתית.
171
מהו דפוס פעילות נוירונים בקליפת המוח הקדם-מצחית במהלך שלב ההשהיה במשימת תגובה מושהית?
א. פעילות מוגברת שמתחילה רק לאחר התגובה.
ב. פעילות מוגברת שנמשכת במהלך כל שלב ההשהיה.
ג. ירידה בפעילות עד סיום ההשהיה.
ד. חוסר פעילות במהלך כל שלב ההשהיה.
ב. פעילות מוגברת שנמשכת במהלך כל שלב ההשהיה.
הסבר: פעילות נוירונים בקליפת המוח הקדם-מצחית במהלך שלב ההשהיה מעידה על כך שהמוח שומר את המידע הדרוש כדי לבצע את התגובה לאחר סיום ההשהיה.
171
היכן נצפה למצוא נוירונים פעילים במהלך שלב ההשהיה במשימת תגובה מושהית?
א. באונה הפריאטלית.
ב. בקליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex).
ג. בהיפוקמפוס.
ד. באמיגדלה.
ב. בקליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex).
הסבר: נוירונים בקליפת המוח הקדם-מצחית פעילים במהלך שלב ההשהיה במשימות תגובה מושהית, וזה מעיד על תפקידם בשמירה על מידע זמני לצורך ביצוע התגובה לאחר ההשהיה.
172
תופעת ההטרמה הסמנטית זכתה להסברים טרום-לקסיקליים (טרם הגישה לייצוג המילולי בלקסיקון המנטאלי). תנו דוגמא להסבר שכזה והבהירו כיצד ההסבר שופך אור על התופעה.
אחד ההסברים הטרום-לקסיקליים לתופעת ההטרמה הסמנטית הוא ההפעלה המוקדמת של הקטגוריה הסמנטית. לפי הסבר זה, כאשר מוצגת מילה הקשורה סמנטית (המטפורה), מתרחשת הפעלה של הקטגוריה הסמנטית שאליה שייכת המילה. כך, כאשר מוצגת מילה מאותה קטגוריה (כמו "חתול" לאחר "כלב"), המוח כבר ערוך להגיב אליה במהירות. ההסבר הזה שופך אור על התופעה בכך שהוא מציע שהאפקט אינו נובע מהלקסיקון המנטלי עצמו, אלא מהתהליך הקוגניטיבי המתרחש עוד לפני שהמילה בכלל מתקשרת לייצוגה בלקסיקון. כלומר, ההטרמה מתרחשת ברמת הפעלה קטגוריאלית ולא רק ברמת המילה הבודדת.
172
ההסבר הבתר-לקסיקלי לתופעת ההטרמה הסמנטית, בא לידי ביטוי ברכיב ה-ERPs המכונה N400. הסבירו איזה סוג של גירוי מעורר את הרכיב הזה.
הרכיב N400 הוא תגובת ERP שמופיעה בערך 400 מילי-שניות לאחר הצגת גירוי המייצר חוסר התאמה או חוסר צפייה ברמת המשמעות הסמנטית. הרכיב הזה מעורר כאשר יש מילה או גירוי שאינם תואמים את ההקשר הסמנטי שבו הם מוצגים. לדוגמה, במשפט "היא שתתה קפה עם לחם", המילה "לחם" עשויה לעורר תגובת N400, כי היא פחות צפויה בהקשר של שתיית קפה (בהשוואה למילה "עוגה"). ה-N400 משמש כסמן נוירולוגי לתהליך עיבוד סמנטי, ומעיד על עיבוד הקשר ברמת הלקסיקון המנטלי.
172
. הסבירו מהי תופעת ההטרמה הסמנטית וכיצד היא מספקת אישוש למבנה האסוציאטיבי של הלקסיקון המנטאלי.
הטרמה סמנטית היא תופעה שבה זיהוי של מילה (המטרה) משתפר כאשר היא מוצגת לאחר מילה הקשורה אליה מבחינה סמנטית (המטפורה). למשל, אם המילה "חתול" מופיעה אחרי המילה "כלב", הזמן הדרוש לזיהוי המילה "חתול" יהיה קצר יותר מאשר אם הייתה מופיעה לאחר מילה בלתי קשורה כמו "כיסא". התופעה מדגימה את קיומם של קשרים אסוציאטיביים ברשת הסמנטית של הלקסיקון המנטלי. מבנה אסוציאטיבי זה מעיד כי מילים המקושרות זו לזו מבחינת המשמעות הסמנטית נשמרות יחד בלקסיקון המנטלי שלנו, כך שגירוי של מילה אחת מפעיל אוטומטית מושגים קשורים אחרים ברשת הסמנטית.
173
לפי המודל של Levelt הלקסיקון המנטאלי כולל רמות עיבוד נוספות, למעט הרמה הסמנטית-קונספטואלית. מהן רמות עיבוד אלה? הסבירו בקצרה במה עוסקות רמות העיבוד השונות.
לפי המודל של Levelt, הלקסיקון המנטלי כולל את רמות העיבוד הבאות:
רמת הקונספט (Conceptual Level): עוסקת בעיבוד המשמעות הסמנטית והקונספטואלית של המילים. ברמה זו נבנה הרעיון הכללי והמשמעות של המושג שברצוננו להביע.
רמת הלקסמה (Lemma Level): ברמה זו מתבצע עיבוד של הצורה הלקסיקלית של המילה, כלומר, בחירת המילה המתאימה להביע את הרעיון. המילים מקושרות כאן למשמעויותיהן ולתכונות דקדוקיות כמו תפקיד תחבירי.
רמת הצורה הפונטית (Phonological Level): בשלב זה מתבצע עיבוד פונטי שבו נבחרת הצורה הצלילית של המילה, כלומר, כיצד יש לבטא אותה באופן קולי.
רמת המורפופונולוגיה (Morpho-phonological Level): בשלב זה מתבצע תהליך בניית המילה הכולל את הצורה הסופית שלה, עם שילוב בין האלמנטים המורפולוגיים והפונטיים. נבנית המילה על פי חוקי השפה, כולל בניית הברה, התאמת שורש לצורתה המורפולוגית וכו'.
174
מהי רמת העיבוד הלקסיקלית במודל של Levelt?
א. רמת הקונספטואלית.
ב. רמת הלקסמה (Lemma Level).
ג. רמת המורפופונולוגיה.
ד. רמת הזיכרון ארוך-טווח.
ב. רמת הלקסמה (Lemma Level).
הסבר: רמת הלקסמה במודל של Levelt היא השלב שבו נבחרת הצורה הלקסיקלית של המילה, כלומר, המילה המתאימה להבעת הרעיון הנבחר.
174
מהי הטרמה סמנטית?
א. תהליך שבו מילה מסוימת גורמת לזיהוי מהיר יותר של מילה קשורה מבחינה סמנטית.
ב. תהליך שבו מילה מסוימת מונעת זיהוי של מילה קשורה.
ג. תהליך שבו מידע שמיעתי משפיע על זיהוי מילה חזותית.
ד. תהליך שבו מילים חסרות משמעות מתקשרות אחת לשנייה.
א. תהליך שבו מילה מסוימת גורמת לזיהוי מהיר יותר של מילה קשורה מבחינה סמנטית.
הסבר: הטרמה סמנטית מתרחשת כאשר הצגת מילה ראשונה (המטפורה) מקלה על זיהוי מילה שנייה (המטרה) כאשר הן קשורות זו לזו במשמעות.
175
מהו רכיב ה-N400 ב-ERPs?
א. תגובה חשמלית המופיעה רק לאחר גירויים חזותיים.
ב. תגובת ERP המתעוררת כתגובה לגירוי שאינו תואם את ההקשר הסמנטי.
ג. תגובה חשמלית המופיעה כאשר יש תואם מושלם בין גירויים.
ד. רכיב הקשור לזיהוי צלילים בלבד.
ב. תגובת ERP המתעוררת כתגובה לגירוי שאינו תואם את ההקשר הסמנטי.
הסבר: ה-N400 הוא רכיב ERP שמופיע כאשר המוח נתקל במילה או גירוי שאינם תואמים את ההקשר הסמנטי המצופה.
176
מהו ההסבר הטרום-לקסיקלי להטרמה סמנטית?
א. הפעלה מוקדמת של המילה בלקסיקון המנטלי.
ב. הפעלה מוקדמת של הקטגוריה הסמנטית שאליה שייכת המילה.
ג. דיכוי הפעילות בלקסיקון המנטלי.
ד. השפעה רק לאחר הגישה למילה בלקסיקון.
ב. הפעלה מוקדמת של הקטגוריה הסמנטית שאליה שייכת המילה.
הסבר: לפי ההסבר הטרום-לקסיקלי, כאשר מופעלת מילה קשורה סמנטית, מתרחשת הפעלה מוקדמת של הקטגוריה הסמנטית, שמקלה על זיהוי המילה הבאה.
177
מהו תפקיד רמת הצורה הפונטית במודל של Levelt?
א. לעבד את המשמעות הסמנטית של המילה.
ב. לבחור את הצורה הצלילית של המילה לביטוי קולי.
ג. לשלב בין משמעות המילה לתפקידה התחבירי.
ד. לקשר בין המילה לקטגוריה הסמנטית.
ב. לבחור את הצורה הצלילית של המילה לביטוי קולי.
הסבר: רמת הצורה הפונטית היא השלב שבו נקבעת הצורה הצלילית של המילה, איך היא תישמע כאשר תבוטא.
178
כיצד רכיב ה-N400 משמש לאישור ההסבר הבתר-לקסיקלי להטרמה סמנטית?
א. הוא מופיע כאשר יש תואם מלא בין מילים.
ב. הוא מופיע כאשר יש חוסר תאימות סמנטית בין מילים.
ג. הוא מופיע כאשר מילים אינן קשורות פונטית.
ד. הוא מופיע רק כאשר מילים מופיעות באותו משפט.
ב. הוא מופיע כאשר יש חוסר תאימות סמנטית בין מילים.
הסבר: רכיב ה-N400 מצביע על חוסר תאימות סמנטית, ולכן משמש כסמן לכך שהמוח נתקל במילה שאינה מתאימה להקשר שבו היא מוצגת.
179
תנו דוגמא שתומכת באחד המודלים לפילטר הקשבי לפי בחירתכם. באיזה מודל תומכת הדוגמא ומדוע?
דוגמה: ניסוי ה-"Cocktail Party Effect" מדגים את התמיכה במודל הברירה המאוחרת. בניסוי זה, משתתפים מאזינים לשיחה אחת מתוך מספר שיחות המתרחשות באותו חדר (סיטואציה המדמה מסיבת קוקטייל). בניסוי, נמצא כי משתתפים יכולים לשים לב למידע חשוב כמו קריאת שמם, גם אם הוא נאמר בשיחה שהם לא עוקבים אחריה באופן ישיר.
המודל הנתמך: דוגמה זו תומכת במודל הברירה המאוחרת, מכיוון שהיא מדגימה שמידע סמנטי, כמו שם המשתתף, מעובד גם אם המשתתף לא היה מרוכז בשיחה שבה נאמר שמו. אם הסינון היה מתרחש בשלב מוקדם כפי שמוצע במודל הברירה המוקדמת, המידע הסמנטי (שמו של המשתתף) לא היה מגיע למודעותו כלל.
179
איזה סוג מידע עובר עיבוד לפי מודל הברירה המוקדמת? איזה סוג מידע עובר עיבוד לפי מודל הברירה המאוחרת?
מודל הברירה המוקדמת (Early Selection Model): לפי מודל זה, הסינון הקשבי מתרחש בשלב מוקדם של עיבוד המידע, עוד לפני שהמידע מגיע למודעות מלאה. כלומר, רק המידע החושי שממנו מתבצע הסינון הקשבי עובר עיבוד משמעותי נוסף, בעוד שאר המידע נדחה מוקדם בתהליך. סוג המידע שעובר עיבוד הוא בעיקר מידע פיזיולוגי בסיסי כמו עוצמת הקול, צבע, או מיקום במרחב, אך לא המידע הסמנטי או התוכני.
מודל הברירה המאוחרת (Late Selection Model): לפי מודל זה, כל המידע החושי עובר עיבוד ראשוני ומשמעותי, כולל עיבוד סמנטי (כגון משמעות המילים), ורק לאחר מכן מתבצע הסינון הקשבי. הסינון מתבצע בשלבים מאוחרים יותר של העיבוד, כאשר המידע כבר עבר עיבוד סמנטי מלא. כלומר, לפי מודל זה, סוג המידע שעובר עיבוד הוא גם המידע הפיזיולוגי וגם המידע הסמנטי.
180
במגוון ניסויי קשב חזותי, מנחים החוקרים את הנבדק למקד מבטו במרכז המסך שעה שעליו להפנות קשב לגירוי שמופיע בפריפריה. אילוץ זה מיועד למנוע איום על התוקף של המערך. הסבירו טענה זו.
האילוץ של מיקוד המבט במרכז המסך בזמן שהקשב מופנה לפריפריה נועד למנוע את איום ה-Confounding Variable הקשור לתנועות עיניים. אם הנבדק היה מסיט את מבטו לגירוי בפריפריה, היה קשה להפריד בין השפעות הקשב עצמו לבין השפעות של תנועות עיניים על תוצאות הניסוי. תנועות עיניים יכלו לשנות את המידע החזותי שמגיע לרשתית וליצור הבדלים בעיבוד המידע שמגיע מהמוח, ולכן החוקרים מבקשים מהנבדקים לשמור על מבט קבוע במרכז, כדי להבטיח שהתוצאות משקפות השפעות של הקשב בלבד ולא של משתנים נוספים בלתי נשלטים.
181
אף במערכת האודיטורית עלול להיווצר איום דומה לזה שתיארתם בסעיף הקודם עבור המערכת החזותית. הבהירו למה הכוונה באמצעות ניסוי שלמדתם, אשר במהלכו נרשמה הפעילות החשמלית מגזע המוח של חתול. אילו שני תנאים עיקריים נכללו בניסוי?
בניסוי שבו נרשמה הפעילות החשמלית מגזע המוח של חתול, נבחנו שני תנאים עיקריים:
תנאי של קשב מכוון לגירוי: החתול התבקש להקשיב לגירוי שמיעתי מסוים (כגון צליל או תדר) והפעילות החשמלית בגזע המוח נרשמה בזמן זה.
תנאי של קשב לא מכוון לגירוי: החתול התבקש להתמקד במשהו אחר (כגון גירוי חזותי) בזמן שהושמע אותו גירוי שמיעתי, וגם כאן נרשמה הפעילות החשמלית מגזע המוח.
איום דומה: בדומה לסעיף ג' המתאר איום במערכת החזותית, גם במערכת האודיטורית עלול להיווצר איום על התוקף של הניסוי אם תנועות לא רצויות (כמו תנועות אוזניים או תנועות ראש) היו משפיעות על קליטת הגירוי השמיעתי. לכן, תנאי הניסוי מונעים מתנועות אלו להוות משתנה מתערב, ומאפשרים לבחון את השפעת הקשב האודיטורי בלבד.
182
מהו סוג המידע שעובר עיבוד במודל הברירה המוקדמת?
א. מידע סמנטי בלבד.
ב. מידע פיזיולוגי בסיסי כמו עוצמת קול וצבע.
ג. מידע רגשי בלבד.
ד. כל המידע החושי עובר עיבוד מלא.
ב. מידע פיזיולוגי בסיסי כמו עוצמת קול וצבע.
הסבר: במודל הברירה המוקדמת, עיבוד המידע נעשה בעיקר ברמה הפיזיולוגית המוקדמת לפני הסינון הקשבי.
183
איזה מודל תומך ביכולת לזהות את שמך בסביבה רועשת?
א. מודל הברירה המוקדמת.
ב. מודל הברירה המאוחרת.
ג. מודל הקשב המתמשך.
ד. מודל הקשב המבוזר.
ב. מודל הברירה המאוחרת.
הסבר: מודל הברירה המאוחרת מסביר כיצד מידע סמנטי, כמו שמו של האדם, יכול לעבור עיבוד מלא ולהגיע למודעות גם אם המידע לא היה במרכז הקשב.
184
מהי הטענה המרכזית מאחורי מודל הברירה המאוחרת?
א. שכל המידע החושי עובר עיבוד סמנטי לפני הסינון הקשבי.
ב. שהסינון הקשבי מתרחש מיד לאחר קליטת הגירוי.
ג. שכל המידע הסמנטי נדחה עוד לפני שהוא מגיע למודעות.
ד. שהמוח אינו מעבד מידע שאינו במרכז הקשב.
א. שכל המידע החושי עובר עיבוד סמנטי לפני הסינון הקשבי.
הסבר: לפי מודל הברירה המאוחרת, כל המידע עובר עיבוד משמעותי לפני שמתרחש הסינון הקשבי, כולל עיבוד סמנטי.
185
מדוע מנחים את הנבדק למקד מבט במרכז המסך בניסויי קשב חזותי?
א. כדי להבטיח שהנבדק לא ישתמש במידע שמיעתי.
ב. כדי למנוע תנועות עיניים שמשפיעות על תוצאות הניסוי.
ג. כדי להגביר את התוקף החיצוני של הניסוי.
ד. כדי לאפשר לנבדק לראות את כל הגירויים במקביל.
ב. כדי למנוע תנועות עיניים שמשפיעות על תוצאות הניסוי.
הסבר: מיקוד המבט במרכז המסך מונע מתנועות עיניים לשמש כמשתנה מתערב בניסוי, וכך מבטיח שהתוצאות ימדדו את השפעות הקשב בלבד.
185
כיצד מתבצע הניסוי שבו נרשמה הפעילות החשמלית מגזע המוח של חתול?
א. החתול נדרש להקשיב לגירוי שמיעתי בלבד.
ב. הפעילות נרשמה בשני תנאים: קשב מכוון לגירוי וקשב לא מכוון לגירוי.
ג. החתול התבקש לזהות גירויים חזותיים בלבד.
ד. הפעילות נרשמה לאחר הסינון הקשבי בלבד.
ב. הפעילות נרשמה בשני תנאים: קשב מכוון לגירוי וקשב לא מכוון לגירוי.
הסבר: הניסוי כלל שני תנאים מרכזיים שבהם נבדקה פעילות חשמלית בגזע המוח של חתול, בתנאים של קשב מכוון ולא מכוון לגירוי שמיעתי.
186
מה מטרת מניעת תנועות אוזניים או ראש בניסויי קשב שמיעתי?
א. להגביר את הרגישות של החתול לגירויים שמיעתיים.
ב. למנוע משתנים מתערבים שמשפיעים על תוקף התוצאות.
ג. למנוע פגיעה בעיבוד הראייתי.
ד. לשפר את רמת הריכוז של החתול.
ב. למנוע משתנים מתערבים שמשפיעים על תוקף התוצאות.
הסבר: מניעת תנועות אוזניים או ראש מבטיחה שההשפעה של הקשב השמיעתי תימדד ללא השפעות חיצוניות שעלולות לערער את התוקף הפנימי של הניסוי.
