100 Questions 4 Test Part 1

Question 1

איזה מידע משמש כדי לשמר מה היה הרכב האטמוספירה בכדה״א הקדום

Question 2

מה הוא המקור של הגאז ארגון באטמוספירה

Question 3

3. מדוע חנקן הוא הגאז הדומיננטי באטמוספירה של כדה”א?

Question 4

4. כיצד משפיע מעגל החנקן על: 1) שכבת האוזון? 2) אפקט החממה?

Question 5

5. מהי בריזה? איך היא נוצרת ומה הקשר שלה לזיהום אוויר?

Question 6

6. באילו משעות היום יכולות פליטות ממגדל פליטות של מפעל שמותקן בגובה של 200 m להצטבר בגובה הקרקע? הסבירו.

Question 7

7. הגדירו את המושג זמן מחצית החיים או זמן החיים (הכימי) של מרכיב. איך מחשבים אותו? מהן ההשלכות של זמן חיים כימי ארוך?

Question 8

8. איזוטופים רדיואקטיביים משמשים לקביעת זמן חיים של אירוסולים. נשווה בין שני האיזוטופים הבאים: 1. עופרת210 (Pb210) נוצר בדעיכה רדיואקטיבית של ראדון (Rn222) שנפלט מהקרקע, ונספח מייד לאירוסולים. הוא מסולק מהאטמוספירה בדעיכה רדיואקטיבית ( years 23 =t1/2) ושקיעה (deposition) של האירוסולים. זמן החיים הכולל שלו הוא 8 ימים. 2. בריליום7 (Be7) נוצר בתגובות של קרניים קוסמיות בסטרטוספירה ונספח מייד לאירוסולים. הוא מסולק מהאטמוספירה בדעיכה רדיואקטיבית (days 53 =t1/2) ושקיעה של האירוסולים. זמן החיים הכולל שלו הוא 24 ימים. הסבר את ההבדל בזמן החיים הכולל של שני האיזוטופים.

Question 9

9. באילו תהליכים פיסיקליים/כימיים צריכים להתחשב בבניית מודל של כימיה אטמוספרית?

Question 10

10. מהו ההבדל בין מודל קופסה אחת (one box model) ומודל חבילה (parcel model)?

Question 11

11. מהו מודל עמודה?

Question 12

12. בריאקציות הבאות

מה אפשר להניח לגבי כדי לקבל ביטוי עבור במונחים של ו- ? מה קובע את תחת לחץ גבוהה? מה קובע את תחת לחץ נמוך?

Question 13

13. בהינתן הריאקציות , כתבו ביטוי ל- באמצעות ו- . תחת אילו תנאים אפשר להניח ש- ? איך נקראת ההנחה הזאת? מה אפשר לחשב באמצעותה?

Question 14

14. הגדירו את המונח פוטוכימיה. בקצרה, מדוע היא חשובה בכימיה אטמוספרית?

Question 15

15. איך מחשבים “קבוע” הקצב של ריאקציה פוטוכימית?

Question 16

16. מדוע “קבוע” הקצב של ריאקציה פוטוכימית לא באמת קבוע אפילו אם מדובר באותו המרכיב המתפרק ואותו אורך הגל?

Question 17

17. הסתכלנו על המסלולים הבאים שאפשריים אחרי אירוע של בליעה:
    א.
    ב.
    ג.
    ד.
    ה.
    ו.
    כתובו את שמו של כל מסלול. מה קובע את המסלול הנבחר בפועל אחרי אירוע של בליעה?

Question 18

18. מהו אילוץ קרינתי – radiative forcing? הסבר ותן דוגמא.

Answer 18

אילוץ קרינתי הוא השינוי שנכפה על מאזן האנרגיה של כדור הארץ מאז התקופה הקדם-תעשייתית ועד היום.אילוץ חיובי גורם להתחממות ואילוץ שלילי מוביל להתקררות. דוגמא לאילוץ חיובי היא הפליטה המתמשכת של פד”ח מהתעשייה האנושית ומובילים להתחממות פני שטח כדוה”א.

Question 19

19. מה הם גאזי החממה העיקריים? איזו תכונה עושה אותם גזי חממה?

Question 20

20. מה הוא המקור העיקרי למתאן? ל N2O?

Question 21

21. מדוע מים אינם מוזכרים בדרך כלל כגאז חממה?

Question 22

22. מדוע ארגון (Argon) אינו גאז חממה? הסבירו.

Question 23

23. מה הם המבלעים העיקריים (sinks) של CO2 בטווח הזמן המודרני? מה הוא המבלע העיקרי הטווח זמן גיאולוגי?

Question 24

24. הסבר את המונח משוב בהקשר של המערכת האקלימית? הסבר ותן דוגמא.

Question 25

25. למה הכוונה במונח airborne fraction? כמה הוא בהווה (בערך)?

Question 26

26. למה הכוונה במונח CO2 fertilization?

Question 27

27. מדוע יש השתנות עונתית בריכוזי CO2 בחצי כדור הצפוני? מדוע ההשתנות העונתית חלשה בחצי הדרומי?

Question 28

28. מי הוא C.D.Keeling ומה החשיבות של עבודתו בהקשר של גאזי חממה?

Question 29

29. מה פירוש המושג רגישות אקלימית -climate sensitivity ? הסבר את המושג, למה הוא מתייחס, איך מנסים להעריך מהי הרגישות האקלימית?

Question 30

30. האם תכולת האיזוטופ פחמן 13 בפד”ח אטמוספירי היום גבוהה או נמוכה מאשר לפני המהפכה התעשייתית? הסבירו את הסיבה לכך.

Question 31

31. מהם PAN? האם PAN הם סמן טוב למעקב אחר הסעה ארוכת טווח של מזהמים? הסבירו.

Question 32

32. מדוע O(3P) מסמן מצב יסוד ואילו O(1D) מסמן מצב מעורר? למה זה חשוב שחמצן במצב היסוד הוא טריפלט?

Answer 32

לחמצן טריפלטי יש ספין ותנע זוויתי אורביטלי גבוהים ולכן לפי כלל הונד האנרגיה שלו יותר נמוכה. האנרגיה הנמוכה הופכת אותו ליותר יציב ופחות ריאקטיבי.

Question 33

33. מה הכוונה במונח מעבר אנרגיה “אסור”? בשביל מה דנים בהעברת אנרגיה כזאת? מתי היא מתרחשת ולמה?

Answer 33

מעבר בין רמות אנרגיה שההסתברות שלהם היא נמוכה כי היא לא מקיימת תנאי שימור. צורכת פחות אנרגיה ולכ אפשרית גם אחרי בליעה של אורכי גל קצרים ודומיננטית בפירוק O2 עד 60 קמ

Question 34

34. הגדירו את המונח קדם-התפרקות. מהי חשיבותה?

Answer 34

קדם התפרקות הוא מעבר אנרגטי ללא פליטת קרינה ממצב מעורר ויציב למצב מעורר ולא יציב, שגורם לדיסאוציאציה.
החשיבות היא - דורשת פחות אנרגיה ולכן מתרחשת בתגובות שאין חשיפה לקרינה רבה
מקדמת התפרקות מותרת ולכן כנראה תתרחש

Question 35

35. מהו המנגנון של צ’פמן (Chapman)?

Answer 35

מננון הכולל 4 ריאקציות המעורבות ביצירת ופירוק אוזון בסטרטוספרה. לא לוקח בחשבון פירוק אוזון בתהליכים קטליטיים אך סה”כ נכון.

Question 36

36. הגדירו את המושג חמצן אי-זוגי. בשביל מה המושג הזה שימושי?

Question 37

37. מהו ההבדל בין הפרופיל האנכי של אוזון סטרטוספירי לפי המנגנון של צ’פמן והפרופיל האנכי של אוזון סטרטוספירי לפי תצפיות? מהם המקורות של ההבדל הזה?

Question 38

38. מהו רצף הרצברג (Herzberg)? מה החשיבות של רצף הרצברג למנגנון צ’פמן?

Answer 38

מתאר תחום בליעה של חמצן באורכי גל של 200-240 ננומטר בהם מתרחשת התפרקות אסורה של חמצן. זוהי התגובה הראשונה במנגנון צפמן.

Question 39

39. מהו פס הרטלי (Hartley)? מה החשיבות של פס הרטלי למנגנון צ’פמן?

Answer 39

תחום הבליעה באוזון בו מתרחשת התפרקות מותרת (בין 200-300 ננומטר). פס הרטלי מופיע במנגנון צפמן כחלק מהריאקציה השלישית שמפרקת אוזון.

Question 40

40. מדוע יש הבדל בין האזור בסטרטוספרה בו קצב היווצרות האוזון הוא הכי גבוה לבין האזור בסטרטוספרה בו ריכוז האוזון הוא הכי גבוה?