זכרון והתפתחות שיעורים 1-2 Flashcards
אינטייק
השלב הראשון בו מגיע מטופל. בשחב זה אנחנולוקחים את היסטוריית הבעיה שלו, מנסים להבין אם זה היה תמיד ככה. זה מידע קריטי לאבחון והבנה
רמזי שליפה
דברים המוכרים לנו מהעבר. רמזי השליפה מגרים את הזכרון שלנו. שמיעה של שיר מעלה בנו רגשות, כדאי להבחן במקום בו למדת
Setting
שינוי והתאמת סביבה כך שרמזי השליפה שיהיו למטופלים יהיו חיוביים. בדרך זו בפעם הבאה שהמטופל יגיע יהיה לו יותר קל להיזכר בחומר ולעבור תהליך
אפקט החלוק הלבן
מי שעבר טראומה על ידי רופא בשבלב מסוים בחייו, עלולנלהגיע למרפאה בשלב מאוחר יותר, לניות בךחץ מהחלוק הלבן ,ולקבל רמז דליפה מלחיץ שיעלה את לחץ הדם
זכרון פרוצדוראלי/ לא מילולי/ מובלע/ אימפיליציסטי
זכרון ללא מודעות. יש דברים שקל לעשות אבל קשה לזכור איך. למשל- הפה זוכר איפה הלשון צריכה להיות כשאומרים את האות ל.
פגיעה בזכרון הפרוצדוראלי- DCD
מתבטא כהפרעה התפתחותית בקואורדינציה. מאופיין בקלמזיות, סרבול, איטיות, חוסר דיוק, התנגשות. למשל בילדים היכולת לזכור רצף תנועות לביצוע פעולות הוא נמוך וקשה להם לתאם בין החלקים השונים של התנועה
PTSD- הפרעת דחק פוסט טראומטית
לגוף יש זכרון גופני של רגשות. לעיתים גם אם אני לא מזהה את האדם- אני יודע מה אני מרגיש כלפיו. אצל אנשים עם PTSD אנשים שחוו אירוע מסכן חיים, או. של קרוב שאיבד את חייו- חשים שדברים קטנים וחסרי חשיבות ונקלטו באותו אירוע שחוו, מהווים רמזי שליפה לאותו אירוע שהיה (הזכרון הפרוצדוראלי נדלק והאדם לא יודע מהיכן זה מגיע)
?PTSD -איך מטפלים ב
קשה מאוד לטפל בה בנוסף לטיפול. הפיזי, אך ניתן למנוע אותה ולדאוג שיהיה גם זיכרון פרוצדוראלי וגם הצהרתי. ההרדה בין שני הזכרונותפרוצדוראלי זוכרים אבל הצהרתי לא) היא סימן לפיתוח ההפרעה. סיפור ושחזור אירוע, גם אם קשה עשוי לעזור להשאירם צמודים ולא מופרדים, למנוע הרבה יותר קל מלתקן.
דיסוציאציה
זיכרון הצהרתי המוצהר חסר לעומת זיכרון של הגוף שזוכר. מנבא התחלה של פוסט טראומה. פגישה עם פסיכולוג מיד לאחר האירוע יכולה לעזור כיוון שהפסיכולוג ינסה לעזור למטופל להשיג זכרון הצהרתי לארוע (גם אם מומצא). שחזור הארוע, גם אם קשה, עשוי לעזור להשאיר את הזכרונות צמודים ולא מופרדים ובכך למנוע PTSD.
כהנמן- והניסוי על עוצמת הכאב, מה הוא גילה?
כהנמן, פסיכולוג ישראל זוכרה פרס נובל גילה כי שבגלל שיש פיצול בין חווית הגוף לבין הזכרון המפורש- יכול להיות שבסופו של דבר נזכור דברים בצורה אלרת מכפי שהם היו. עדיף שטיפול רפואי כואב יהיה ארוך יותר כל עוד הסוף פחות כואב. מסתבר שכבני אדם אנחנו זוכרים את כאב השיא והכאב בסוף, כך שאם הכאב בסוף יהיה חלש יותר, כך נזכור את הטיפול פחות כואב לעומת בן אדם שסיים אץ הטיפול מהר אבל כאב לו מאוד בסוף.
זכרון אפיזודי
חלק מהזיכרון ההצהרתי (סמנטי ואפיזודי). בחלק זה אנחנו זוכרים את סיפור חיינו, מה עשיתי, חוויות, סיפור אישי. הזיכרון האפיזודי הוא מסולף, לא מדויק, נבנה אחרון ונשכח ראדון במידה של פגיעה.
זיכרון סמנטי
חלק מהזכרון ההצהרתי (סמנטי ואפיזודי)- מתאר עובדות, נתונים, מידע, ידע כללי. זכרון זה יותר חזק ומבוסס מהזיכרון האפיזודי (נזכור אותו לטווח זמן ארוך יותר ובצורה מדוייקת יותר)
זכרון הצהרתי
חלק מהזכרון לטווח ארוך (פרוצדוראלי והצהרתי). החלק ההצהרתי (דקלראטיבי) מורכב מזיכרון סמנטי (ידע כללי) וזיכרון אפיזודי (חוויות). בפוסט טראומה הזכרון ההצהרתי נפגע (לא זוכרים לרוב מה קרה)
אפקט הנמנמן (sleeper effect)
קל לנו לרכוש ידע וקשה לנו לזכור מי אמר את זה (הזיכרון הסמנטי נשמר כי הוא יותר חזק והזכרון האפיזודי נשכח)
אמנזיית ילדות
אם אצל מבוגרים הזכרון הסמנטי הוא מעוות וקל לשכוח אותו, אצל ילדים הוא עוד יותר חלש. יש להם תחושה שהם “תמיד ידעו” (כי זיכרון סמנטי יש להם). למשל הם לא זוכרים איך היה להם בגן, הם מתגברים על פרידות מהר). הזיכרון האפיזודי מתחיל באופן ראוי כאשר אנו “נפרדים” מאמנזיית הילדות ומתבגרים. לרובנו אין זכרונות לפני גיל 3 וחצי.
פרופסור לופטוס- מחקר בנושא זכרון אפיזודי עם תסריט על התנגשות
החוקרת נתנה לאנשים לראות סרטון של תאונה ושאלה אותם שאלות בהתאם. התגלה שהדרך בה אנו שואלים שאלות תקבע את הסיפור שהם יספרו, וזה הזיכרון האפיזודי שילווה אותם בהמשך. כלומר יש לנו אפשרות להשפיע על הסיפור ולהפוך אותו לחיובי יותר.
הבנייה משותפת של הזיכרון
אנחנו רוצים לעבד יחד את החוויה בצורה שמיטיבה עם המטופל. כשאנחנו מדברים עם ילדים על חוויות שעברו- אנו יכולים למנוע נזקים ולקדם רווחה רק באמצעות הדרך בה נאמר את הדברים. ככל שמדברים יותר עם ילדים ושואלים אותם שאלות מובנות וספציפיות, כך מסייעים לילד לגבש אץ הזכרון האפיזודי מגיל צעיר יותר ומעודדים צמיחה קוגננטיבית ורגשית. ילדין אוהבים לשמוע סיפורים, זה מייצר רווחה נפשית גבוהה יותר. כשפותחים זיכרון- זוהי הזדמנות לשנות אותו. ניתן באמצעוץ כך אפילו למחוק זיכרון טראומטי.
אנחנו זוכרים יותר דברים רעים מאשר טובים
ככל שהארוע הוא יותר שלילי, בסיכוי שנזכור אותו הוא יותר גבוה. ככל הנראה הסיבה לכך היא הישרדותית- על מנת שנימנע מדברים רעים ומסוכנים לאורך החיים.
אפקט החיוביות
זקנים מתחילעם לזכור במידה שווה את הרע ואת הטוב, אפילו עם קצת הטייה לטוב מםני שהם כבר לא צריכים להזהר מפני הרע.
אלצהיימר
מחלה בי יש פגיעה בזיכרון האפיזודי. זכרונות עדכנייםמ הולכים ודוהים (אדם לא זוכר אם הוא אכל, נטל תרופות) וזה הולך ומתקדם עד לזכרונות הילדות (האדם לא זוכר שהוא יתחתן והוליד ילדים). ועדיחן, אדם בעל אלצהיימר יזכור לרוב את הזכרון הסמנטי ולא יחווה פגיעה בזכרון הפרוצדוראלי.
היפוקמפוס
אזור במוח הצורת סוסון ים. באזור זו הזכרון לטווח הקצר עובר בכדי שיהפוך לזכרון לטווח קצר. אם כורתים את ההיפוקמפוס אז לא תהיה אפשרות ליצור זכרון לטווח הארוך. הבן אדם זוכר את מה שקרה לפני (מי הוא ושאלות ידע כללי) אבל לא זוכר דברים חדשים לטווח הארוך.
אפרקסיה/דיפרקציה (לא היה בסיכום אבל כן היו במושגים ללימוד)
לקות מוטורית הנובעת מהפרעה בקליפת המוח המשבשת את ההוצאה לפועל של פעולות קוגננטיביות מתוכננות וגורמת לחוסר יכולת לארגן תנועות מדוייקות. רמת הפגיעה תלויה ברמת הנזק המוחי.
זיכרון חישתי/ סנסורי
כל דבר שאנו נתקלים בו ברמה החושית משאיר עקבות (מרגישים מגע כמה שניות אחרי, זוכרים צליל כמה אלפעות שנייה, או ריח שהרחנו כמה דקות קודם). זכרון זה מכיל כמות אין סופית של מידע שמתםוגג תוך מספר שניות. אצל אנשים על הספקטרום האוטיסטח לעיתים מסיבה מסויימת הזיכרון הסנסורי שלהם לא מתפוגג ועל כן הם מוצפים כל הזמן בכמות עצומה של אינפורמציה חושית שגורמת להם למצוקה.
הזכרון לטווח קצר
ממיין לנו מה נזכור לטווח ארוך
