תנועת המרי העברי

Question 1

איזה סוג מאבק?

Answer 1

צבאי (מזוין) - התשה

Question 2

מהם הארגונים שבונים את תנועת המרי?

Answer 2

איחוד של שלוש המחתרות – הגנה, אצ”ל, לכ”י – ועדת X

Question 3

מהם הגורמים להקמת המרי בקצרה?

Answer 3

• מדיניות ממשל בריטניה (נאום בווין)
• “ביחד זה כוח” – יתרון אחדות
• שואה – טיפול בנושא העקורים – חובה
• ריסון האצ”ל והלח”י

Question 4

הרחיבו על הגורם להקמת המרי “בעיית העקורים והשואה “

Answer 4

חשפית מצוקתם של העקורים היהודים באירופה לדעת הקהל הבינלאומי אל מול אטימות הלב שהפגינו הבריטים במצוד שערכו אחר ספינות המעלים. ההנהגה היהודית ראתה במאבק בבריטים חובה מוסרית לנוכח תוצאות מלחמ”ע השנייה וחורבן יהדות אירופה.

Question 5

הרחיבו על הגורם להקמת המרי “ריסון האצ”ל והלח”י “

Answer 5

חילוקי הדעות בין ההגנה לאצ”ל והלח”י כמעט הביאה למלחמת אחים (תקופת הסזון = ציד). ההגנה סברה כי שיתוף פעולה בין ההגנה לבין האצ”ל והלח”י ירסן את הארגונים הללו ויהיה ניתן לשלוט בהם. בן גוריון חשש מפעילויות טרוריסטיות שניהלו האצ”ל והלח”י אשר פגעו לא פעם בחפים מפשע, לרבות חיילים בריטיים.

Question 6

הרחיבו על הגורם להקמת המרי “יתרון האחדות “

Answer 6

ראשי הארגונים הגיעו למסקנה כי רק פעולה משותפת תגביר את עוצמת ההשפעה והלחץ על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית לאפשר ליהודים להקים מדינה עצמאית בארץ ישראל. כמו כן, לפעולות מותאמות של כל המתרחש יש סיכוי רב יותר להתיש את הבריטים, דבר אשר יאלץ את בריטניה להביא לארץ כוחות צבאיים רבים, דבר שעלה כסף ולבריטניה היו קשיים כלכליים רבים לאחר מלחמ”ע II

Question 7

הרחיבו על הגורם להקמת המרי “אכזבה ממשלת בריטניה (נאום בווין) “

Answer 7

האכזבה ממשלת הלייבור ששמה קץ לתקוות הציונות זאת בשל המשך תמיכתה במדיניות הספר הלבן האוסר עליה והתיישבות, הביאה את ראשי היישוב לידי החלטה כי יש להיאבק במדיניות הספר הלבן ולאפשר את עליית העקורים בכל מחיר.

Question 8

מהי מטרתה של תנועת המרי?

Answer 8

להחליש את הבריטים ולגרום להם לסיים את המנדט בארץ. בן גוריון הגדיר כי המתקפות חייבות להימנע מפגיעה בחפים מפשע, היינו מבחינתו האויב הוא לא החייל הבריטי, אלא מדיניות הספר הלבן.

Question 9

מה זה ועדת איקס? מי אחראי על הועדה? מי יושב בראש הועדה? הסבירו קצת על הועדה…

Answer 9

שלושת הארגונים (אצ”ל, לח”י ו”ההגנה”) הקימו מפקדה משותפת בשם ועדת איקס. בראשה ישבו נציגים מכל הארגונים, והתקבלה החלטה כי אין לבצע פעולות ללא אישור של ועדת איקס. הועדה נפגשה באופן קבוע על מנת לתאם את הפעילות הצבאית והמדינית נגד הבריטים. תנועת המרי העברי וועדת איקס היו נתונות תחת הפיקוח ש ל הנהלת הסוכנות היהודית (ההגנה המדינית הנבחרת).

Question 10

מי החליט לאחד את שלוש המחתרות ולמה?

Answer 10

דוד בן גוריון התאכזב ממפלגת הלייבר ומנאום בווין, והבין כי הדרך המתונה אינה מפעילה מספיק לחץ על ממשלת בריטניה. הוא האמין שלעם היהוןדי אין קיום ללא מדינה, והחליט לאחד רת שלוש המחתרות לתנועה אחת.

Question 11

ארגון האצ”ל

Answer 11

(ארגון צבאי לאומי). הוקם על ידי זאב ז’בוטינסקי. תחילה שיתף פעולה עם הבריטים אך לאחר מכן פנה למאבק צבאי נגדם.

Question 12

ארגון הלח”י

Answer 12

(לוחמי חירות ישראל). התפצל מהאצל. הוקם על ידי אברהם שטרן. דגל במאבק צבאי נגד הבריטים והיה הארגון הקיצוני ביותר.

Question 13

ארגון ההגנה

Answer 13

הארגון הצבאי המרכזי של היישוב והארגון הגדול ביותר. היה כפוף לסוכנות היהודית ולדוד בן גוריון, שהיה בראשה. הארגון דגל בעבר בשיתוף פעולה עם הבריטים. הפלמ”ח היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון ההגנה.

Question 14

מה זה ליל הרכבות?

Answer 14

נערך מבצע (על ידי המרי) שישתק את תנועת הרכבות בארץ. חברי שלושת הארגונים פשטו על מסילת הברזל ברחבי הארץ וחיבלו ב-153 נקודות.

Question 15

הבריטים פעלו בשלושה תחומים כנגד תנועת המרי העברי, מהם?

Answer 15

1. החרפת הפגיעה בהפעלה
2. פגיעה בנהיגות ההיישוב היהודי
3. חיפוש ואיתור כלי נשק

Question 16

מה זה השבת השחורה?

Answer 16

פעולה זו הייתה הפעולה הצבאית הגדולה ביותר שנערכה בתקופת המנדט על ידי הבריטים, כתגובה לפעולה של תנוע המרי העברי. במהלך יום שבת, ריכזו הבריטים כוחות גדולים (20,000 חיילים בריטיים), חסמו את כל הדרכים בארץ, ניתקו את קווי הטלפון אל היישובים היהודים והטילו עוזר על הערים הגדולות. הם נכנסו לבנייני הסוכנות בירושלים ולמבנים ציבוריים, החרימו מסמכים ועצרו חלק ממנהיגי היישוב וההגנה.
בנוסף, עצרו הבריטים כ2,700 חברי מחתרות. החיפוש אחר “סליקים” (מחסני נשק) התבצע ב-27 ישובים בצורה ברוטאלית. במהלך החיפוש הוחרם נשק רב והתגלה סילוק מרכזי בקיבוץ יגור שליד חיפה. השבת השחורה השפיעה מאוד על היישוב ומנהגיו. ההגנה הציונית לא ידעה האם להמשיך במאבק הצבאי (כפי שנהגה בתנועת המרי העברי) או לעצור ולחזור לשיחות דיפלומטיות. הפעולה הצבאית הגדולה ביותר שנערכה בתקופת המנדט גרמה לראשי היישוב לחשוש כי בשלב הבא בריטניה תפעיל את כל כוחה הצבאי, דבר שיכול היה לגרום לסיכון המפעל הציוני והקמת מדינה עצמאית.

Question 17

הסבירו מדוע “השבת השחורה” גרמה לפירוק תנועת “המרי העברי”

Answer 17

היישוב היהודי זקוק לנשק ולכוח אדם לוחם : הרעיון המרכזי שעמד בבסיס החלטת הנהגת הישוב לפרק את תנועת “המרי העברי” הייתה ההבנה שהמאבק הצבאי אינו מקדם את המטרה המדינית ואף מסכן את ההישגים הציוניים. תנועת המרי התפרקה בשל החשש של הנהגת התנועה הציונית והנהגת היישוב היהודי מתגובה שה שך הבריטים, כפי שהייתה ב”שבת השחורה”. פעילות כזאת הייתה עלולה לחסל את כוחו הצבאי של היישוב אשר נערך לעתידי עם הערבים.

Question 18

מה ה “פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים”?

Answer 18

בתגובה לאירועי “השבת השחורה”, הנהגת “תנועת המרי העברי” תכננה פעולות מבצעיות נגד מטרות בריטיות מרכזיות, אחת מהן היא פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים, בו ישב מרכז השלטון הבריטי. נשיא ההסתדרות הציוניתף ד”ר חיים ויצמן, דרש מתנועת המרי לעצור את פעולתן ולחזור לשולחן הדיונים אחרת הוא יתפטר. החליטה התנוןעה לדחות במקצת את המשך המאבק הצבאי. מנהיגי האצ”ל השמיכו בכל זאת בתכנית ופוצצו את האגף הדרומי של המלון.

Question 19

מהי הפעולה של פיצוץ מלון המלך דוד

Answer 19

הכניסו חברי האצ”ל 350 ק”ג חומר נפץ למרתף הבניין בתוך כדי חלב, בהיותיהם מחופשים לערבים, לטענתם הם הזהירו אץ יושבי המלון על הפצצה באמצעות שיחת טלפון אך זכו להתעלמות. הפיצוץ הביא למותם שך עשרות אנשים (יהודים, ערבים ובריטים). פיצוץ האגף הדרומי של מון המלך דוד עורר הדים שליליים בארץ ובעולם.
בעקבות הבקירות העולמית על הפעולה והצטיירותו של היישוב היהוגי כארגון טרור אלים,מנהיגי ההגנה טענו כי האת”ל ביצע את הפעולה לכאורה ללא אישור ופגע בחפים מפשע. מנגד, חברי האצ”ל טענו שקיבלו אישור לפעולה מראשי תנועת המרי והאשימו את הבריטים על כך שלא פינו את הבניין בזמן.

Question 20

מהן הסיבות ש “פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים”
גרם לפירוק התנועה? ממש ממש בקצרה (הרחבה בכרטיסיות ארחות

Answer 20

דעת קהל ותדמית שלילית
מחלוקת בלתי ניתנת לגישור בין הארגוניים היהודיים השונים
ההגנה
ארגון האת”ל והלח”י (“הפורשים)

Question 21

הסבירו על
“מחלוקת בלתי ניתנת לגישור בין הארגוניים היהודיים השונים”
בסיבות להתפרקות תנועת המרי העברי בגלל פיצוץ מלון המלך דוד.

Answer 21

: הנהגת התנועה הציונית והנהגת היישוב היהודי חששו מתגובה קדשה של הבריטים לאחר הפיצוץ, כפי שהייתה ב”שבת השחורה”. פעילות כזאת הייתה עלולה לחסל את כוחו הצבאי של היישוב אשר נערך לעימות עתידי עם הערבים. כתוצאה מפיצוץ המלון, מתפרקת תנועת המרי.

Question 22

הסבירו על
“דעת קהל ותדמית שלילית”
בסיבות להתפרקות תנועת המרי העברי בגלל פיצוץ מלון המלך דוד.

Answer 22

הנהגת היישוב היהודי לא הייתה יכולה להיות מזוהה עם הרג המוני של אזרחי. המעשה פגע קשות בתדמיתו של היישוב בחו”ל והביא לפירוקה הסופי של תנועת המרי. הלחץ הבריטי היה עלול לפגוע גם ביכולת ההנהגה לנהל קשרים קיפלומטיים עם השלטון הבריטי וגם לגרום לאובדן התמיכה של ארצות הברית, דבר שהיה נחוץ לקידום רעיון המדינה היהודית. את הגישה שיש לעבור לפעילות דיפלומטית ומחאה אחרת הוביל חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית. במדיניות זו תמך גם יו”ר הסוכנות היהודית, דוד בן גוריון.

Question 23

הסבירו על
“ההגנה”
בסיבות להתפרקות תנועת המרי העברי בגלל פיצוץ מלון המלך דוד.

Answer 23

מפסיקה את הפעילות הצבאית ומתרכזת בהפעלה, באימונים, בהצטיידות ובהתיישבות.

Question 24

הסבירו על
“ארגון האצ”ל והלח”י”
בסיבות להתפרקות תנועת המרי העברי בגלל פיצוץ מלון המלך דוד.

Answer 24

שוב מבודדים וממשיכים את המדיניות הלאומית כנגד המנדט הבריטי

Question 25

תגידי תרשים קצר של פעילויות של תנועות המרי והתגובות של הבריטים להם (העיחקריים)

Answer 25

פעילות תנועת המרי
I
I
אירועי השבת השחורה
I
I
פיצוץ מלון המלך דוד
I
I
פיצול סופי של תנועת המרי העברי

Question 26

מה קרה בעקבות החלטות ההנהגה הציונית לחדול מהמאבק הצבאי המשותף בדמות “תועת המרי העברי”?

Answer 26

הוחלט כי ההגנה וכוחותיה ינהלו “מאבק צמוד” (צמוד = להחלטות ההגנה הציונית) כנגד הבריטים תוך התמקדות בהפעלה ובהתיישבות ואילו אצ”ל והלח”י נקטו ב”מאבק רצוף” (=המשך המאבק) שמשמעותו המשך פגיעה בכוח צבאי בכל גופי השלטון הבריטי וגם בנציגיו השונים.

Question 27

מהי המטרת המאבק לפי שתי הגישות (לאחר התפרקות המרי)?

Answer 27

להביא לביטולו של הספר הלבן ולסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ולהקים מדינה יהודית בארץ ישראל. הוויכוח היה על הדרך.