פרוקי רגליים Flashcards
ארבע תת-המחלקות שנמצאות תחת הסרטנים?
סרטנים עילאיים - Malacostraca.
זימרגלאים - Phyllopoda.
זיפרגלאים - Cirrepedia.
שטרגלאים - Copepoda.
מהן שלוש תת-הקבוצות תחת סרטנים עילאיים?
Malacostraca.
לבדוק שוב שזה לא מעשירי רגליים
ארוכי בטן, קצרי-בטן,שוני-בטן.
מערכת הדם בסרטנים.
הפרשות חנקניות בסרטנים.
נעשות בדיפוזיה דרך הזימים.
קרפקס(carapace)
שריון החזה.
קפל עור שמכסה את אזור הראשחזה
Perepod
תוספתני החזה.
Pleopod.
תוספתני הבטן.
Uropod
תוספתני הזנב.
ארבע שכבות השלד של הסרטן.
להרחיב
מבפנים החוצה: אפידרמיס, אנדוקוטיקולה, אקסוקוטיקולה, אפיקוטויקולה.
הרכב האנדוקוטיקולה.
כיטין ומעט חלבונים.
הרכב האקסוקוטיקולה.
חלבונים ומעט כיטין.
Ecdyson.
הורמון ההתנשלות המופרש מאיבר ה-Y.
בליעה ופליטה של מים מהסביבה. יכול להיות גם אוויר
בעזרתם משנה הסרטן את נפח גופו, במהלך ההתנשלות
Mandible, Maxilla.
התוספתנים שמשמשים כסוג של לסתות.
מספר סגמנטי החזה והבטן.
8 בחזה.
6 בבטן.
מאילו סגמנטים יוצאות כנפי החרקים?
2-3, טגמטה של החזה
מחלקת הזיפרגליים (פרוקי רגליים)
נמצאת תחת מחלקת הסרטנים. כוללת את בלוטי הים- קבועי מקום, בעלי לרווה נאופוליוס שנמצאת בגוף המים, לאחר שהלרווה מתיישבת על המצע ועוברת מטאמורפוזה הבעח מקובע. לאחר מכן יש לרווה שנקראת ציפריס- ייחודית לבלוטי ים. ניזונים מסינון, לוכדים חלקיקים עם הרגליים, ויש כאלו שהם טפילים של סרטנים אחרים.
ברווזוני ים- מסוגלים ללכוד בתוכם מים בזמני שפל.
קבוצות אלו הן ישיבות ולכן הן הרמפרודיטיות בניגוד לסרטנים.
תזונה בסרטנים (פרוקי רגליים)
יש טורפים, יש מסננים, יש אוכלי רקב ויש צימחוניים
מגוון מינים בסרטנים (פרוקי רגליים)
באופן גס מתחלקים לסרטנים ירודים וסרטנים עילאיים:
ירודים- הם קטנים ופשוטים יותר, ניזונים מחומרי רקב או חומר צמחי.
עיליאיים- סרטנים גדולים.
סוגים:
קצרי בטן- הבטן מקופלת מתחת לגוף. גודל הבטן מבדילה זכר לנקבה, לנקבה בטן רחבה יותר כי שם היא מחזיקה את הביצים.
שוני בטן- למשל סרטן הנזיר שחי בתוך קונכיה ולכן הבטן עברה התאמה לכך, יש גם סרטן קוקוס שהבטן שלו עברה התאמה לטיפוס על עצים
ארוכי בטן- בטן ארוכה מתאים לס שחיינים או הולכים על הקרקעית
מערכת הרבייה בסרטנים (פרוקי רגליים)
מרביתם נפרדי זוויג, מלבד בלוטי הים שהם הרמפרודיטים כי הם קבועי מקום וזה מעלה את סיכויי הרבייה. בנוסף ישנם סרטנים בהם יש רביית בתולין, כלומר אין צורך בזכר למשל סרטן הדפניה. הלרווה נקראת נאופוליוס, יש לה עין לא מפותחת, חשה אור וחושך ובכך מודדת את מיקומם בגוף המים. לאחר הנאופיליוס יכולות להופיע דרגות לרווליות שונות, אך הנאופיליוס היא משותפת לכולם.
מערכת העצבים בסרטנים (פרוקי רגליים)
ונטרלית, בכל סגמנט גנגליון,יש ראש מפותח והרבה איברי חישה
antennal gland
מערכת ההפרשה בסרטנים. אין להם צינורות מלפיגי, אלא בלוטות אנטנליות בקדמת הגוף, מהם מופרשים מלחים החוצה, בנוסף מלחים נספגים באופן אקטיבי דרך הזימים וזה חשוב לסרטנים החיים במים מתוקים אשר יש להם סכנה לאיבוד מלחים.
מערכת ההובלה בסרטנים (פרוקי רגליים)
בעלי מערכת דם פתוחה, לב בעמדה דורסלית, נוזל הגוף ניקרא המולימפה,ונוזל הדם נקרא המוצל פיגמנט הנשימה הוא המוציאנין
לבדוק שוב בחומר אם המשפט נכון
למי מבין המערכות יש פיגמנט נשימה המוציאנין
לרכיכות, ולסרטנים.
התנשלות בסרטנים
תחילה יש היפרדות של הפרוקוטיקולה הישנה מהאפידרמיס והפרשה של אפיקוטיקולה, לאחר מכן יש פירוק של האנדוקוטיקולה הישנה והפרשה של אקסוקוטיקולה חדשה, לסיום חלה ההתנשלות עצמה- היפרדות מהאפיקוטיקולה והאקסוקוטיקולה, לאחר ההתנשלות יש הפרשה של אנדוקוטיקולה חדשה וחיזוק יתר השכבות. נקודות ההתנשלות הן קבועות, מינים מסויימים מתחילים את ההתנשלות מנקודת המפגש בין הראש חזה לבטן.
מאפייני סרטנים (פרוקי רגליים)
רגל דו סעיפית- ביראמית שמורכבת מפרק בסיס, סעיף יחצוני וסעיף פנימי, 2 זוגות של גפי פה (מקסילה) שעוזרים בתזונה, לרווה מטיפוס נאופליוס, 2 זוגות אנטנות, 2 טגמטות, ראש-חזה, ובטן, הגפיים בבטן משמשות לתנועה ואחיזה, ובראש חזה יש גפיים להליכה וגפיי פה לתזונה.
איזור הראש חזה מכוסה ב-
carapace שמגן על הזימים והוא לא סגמנטלי. ישנם גם סרטנים קטנים שחילוף הגזים בהם נעשה דרך כל הגוף ואין זימים, לרוב הסרטנים יש המוציאנין כפיגמנט הנשימה וחלק קטן יש המוגלובין כי הם חיים במקומות דלי חמצן לסרטנים יש שלד חזק וקול המשמש להגנה תמיכ ותנועה, הם יכולים להשקיע מלחי סידן בשלד
סרטנים (פרוקי רגליים) Crustacea
תת מערכה של פרוקי הרגליים. בעלי בתי גידול אקווטים- מים מלוחים ומתוקים. אם הם יוצאים ליבשה הם חייבים להיות קרובים למקור מים זמין כי הם נושמים באמצעות זימים.
דוגמאות לסרטנים: סרטני נזיר, בלוטי ים(זיפרגליים), דפניות, סרטני גמל שלמה, ועוד. ישנם סרטנים כמו לדוגמת הקריל שהוא סוג של שרימפס והוא מהווה מאכל לוויתנים כך יש להם חשיבות גדולה במארג המזון. ישנם סרטנים שחיים במים רדודים ויש כאלו שחיים בעמוקים.
- 2 זוגות אנטנה על הסגמנט הראשון והשני של הגוף
ארוכה שמשמשת בדרך כלל כמכנוסנסור
קצרה שמשמשת ככימוסנסור (מנקה גם את העיניים) - על גבי הסגמנט השלישי של הראש יש מנדיבולות שמשמשות כמו לסת לטחינת המזון
- הגפיים דו סעיפיות כך שלכל אחד יש חלק פנימי וחיצוני
- באזור הראשחזה התפתחות מגן שנקרא קרפס (Carapace)
- נשימה לאלו שחיים במים זה בעזרת זימים, ביבשה בעזרת טרכאות ונשימת ספר
- מרביתם נפרדי זוויג
- לאלו שבעלי שלבים לרוולים יש לרווה נאופליוס
בקרה הורמונלית על מחזור החיים וההתנשלות אצל חרקים (פרוקי רגליים)
להרחבה- לא בטוח שצריך
ברגע שהגוף גדל הוא לוחץ על השלד החיצוני, ישנם עצבים החשים זה ומדווחים על כך למוח שבתגובה מפריש חומר שמגיע לבלוטה בחזה והיא מפרישה הורמון אקדיזון שהוא הורמון התנשלות. בריכוז גבוה שלו, מתחיל שלב ההתנשלות. בנוסף יש הורמון שנקרא
JH- juvenile hormone
שמופרש גם הוא מהמוח כתלות בגיל או גודל החרק. בריכוז גבוה שלו החרק נמצא בגיל צעיר, ובנוכחות הורמון ההתנשלות הזחל יתנשל ויעבור גלגול נוסף כזחל, כאשר ריכוזו קטן, ובנוסף יש סיגנל להתנשלות, תהיה התנשלות והגעה לשלב הגולם כי סימן שהזחל כבר בוגר.
hemimetabolous
מחזור חיים חסר בחרקים. אין את שלב הגולם. מהביצה בוקעת נימפה ולאחר כמה שלבים של גדלה והתנשלות מגיעים לבוגר.
holometabolous
מחזור החיים המלא אצל חרקים, כולל את שלב הזחל, שלבי ביניים רבים אשר גדלים ומתנשלים, הגעה לגולם-פופה ולבסוף בוגר.
מערכת הדם בחרקים
מערכת דם פתוחה, כלי דם שנפתחים לחללים שנקראים המוצל והדם נקרא המולימפה , יש לב, מערכת הדם לא משמשת להובלת החמצן כי יש טרכאות.
מחזור חיים של חרקים (פרוקי רגליים)
יש חרקים בעלי מחזור חיים עם גלגול מלא וגלגול שחסר את שלב הגולם.
מלא- holometabolous
הטלת ביצים שמתפתחות לזחל, הזחל גדל ומתנשל, שלב זה חוזר מספר פעמים, כאשר הוא מגיע לגודל המטרה יש את שלב הגולם
pupa
בשלב זה יש סידור מחדש של איברי הגוף, לחר מכן בוקע בוגר מעופף עם איברי רבייה שמשקיע במציאת בת זוג ויצירת ביצים
חסר- hemimetabolies
ביצה ממנה בוקעת נימפה, יש כמה שלבי נימפות שלכל אחת יש התנשלות, האחרונה מובילה לבוגר.
ראייה אצל חרקים
רוב החישה היא בראש, ברוב החרקים יש 3 עיניים פשוטות שמבדילות בין אור לחושך
ocelli
וסוג עיניים מורכבות, שבנויות מיחידות קטנות שנקראות אומטידיום. כל יחדה כזו מכילה איזור שקוף שקולט את האור, גביש שמרכז את האור, ופוטורצפטורים, לבסוף הכל מתחבר לעצב ראייה. המוח מרכיב את התמונה המלאה מכל הפיקסלים שהוא מקבל מכל אחת מהעיניות. יש להם ראייה של 360 כי העיניים נמצאות בכיוונים שונים, הרזולוציה לא טובה, הם רגישים מאוד לתנוןעה
נשימת אוויר ע”י חרקים
חרקים (הקסאפודה תת מערכה של פרוקי הרגליים) נושמים אוויר באמצעות טרכאות שמתפצלות לצינורות שמגיעות לכל תא ותא ובעצם החמצן עובר בדיפוזיה. ישנו שלד חיצוני בתוך הצינור ששומר על הצינור והוא עשוי מקוטיקולה (גם הוא מתנשל)
בחרקים:
- מבנה בתוך החרק בו רואים צינורות רבים שבקצה מגיע לטרכיאלות, נותנות אספקה לכל תא ותא בגוף.
- לא מאפשר לחרק לגדול יורת מדי
- ישנם פתחים אם אפשרות לפתיחה וסגירה (יוצא ונכנס אוויר)
- היצנורות בשלבים העיקריים שלהם יש להם כיס ביטני וכיס פנימי שהוא מעין סליל נותן את הקשיחות
- במקביל באזורים מסוימים התפתח לשקי אוויר גדולים שמאפשרים להם לשמור אוויר במצבים ובמקרים קיצוניים אצל חרקי מים נותן לשמור חמצן בגוף
- הטרכאות סוג של פתרון מיוחד לחרקים אשר מסתעפת עד רמה שבקצה מגיעים לתאים ונותן מקום לח לגזים המסיסים.
- הגזים מעוברים על ידי תנועת דחיפה של סגמנטים של הגוף ללא צורך במעבר בדם עצמו
Spiracles - פתחים בחלק החיצוני של החרק שנשלטים בצורה כזאת שיש לו שסתום שנפתח ונסגר, והאוויר נכנס ונדחף בעזרת שרירים (אך הרוב נעבר בדיפוזיה)
שקי אוויר - מופיעים בתוך הטראכות לשם אחסון אוויר
Malpighian tubules (פרוקי רגליים)
צינורות מלפיגי אלו צינורות שקיימות אצל חרקים, בין המעי האמצעי לאחורי. הם פתוחות רק בצד הפונה אל המעי האחורי, ותפקידן להיפטר מפסולת חנקנית. פרוקי רגליים יבשתיים הופכים את הפסולת החנקנית לחומצת שתן- גביש שניתן להוצאה ללא מים, והוא יוצא דרך המעי האחורי יחד עם הצואה. חומצת השתן נוצרת, נכנסת דרך הדם אל צינורות מלפיגי, ומשם עוברת הלאה אל המעי האחורי ויוצאת יחד עם הצואה, כאשר לפני כן יש ספיגה חוזרת של נוזלים כך שהצואה וחומצת השתן יוצאים יבשים ללא איבוד מים.
מערכת העיכול בחרקים (פרוקי רגליים)
2 פתחים, מערכת העיכול מתחלקת ל-3 מעיים, כך שלכל חלק יש תפקיד שונה. במעי הקדמי יש פה, לוע, ושט וזפת שצובר מזון, במעי האמצעי נעשית ספיגת המזון ויש שם בליטות שמגדילות שטח פנים, הפסולת שלא מתעכלת עוברת למעי האחורי, במעי האחורי יש ספיגה חוזרת של מים כדי למנוע איבוד והצואה יוצאת יבשה
המעי הקדמי והאחורי מצופים בקוטיקולה שמתנשלת בתהליך ההתנשלות
מבנה גוף החגב כמודל למבנה הגוף בחרקים
בצד הונטרלי יש את סיבי העצבים, ובצד הדורסלי יש כלי דם יחיד שמתפקד כלב, והוא מחובר לשרירים שמאפשרים את הפמפום של הדם. הדם זורם לתוך חללים גדולים שנקראים
hemocoel
הצלום בפרוקי רגליים לא משמש לתנועה, ולכן הוא הצטמצם ואת מקומו תפס חלל הדם.
Hexapoda (שש רגלאים)
תת מערכה של פרוקי הרגליים. כוללים את החרקים. מאופיינים ב-6 רגליים שיוצאות מהחזה, 3 טגמטות, מערכת טרכאות ייחודית. בבטן יש עיכול ורבייה. בחרקים ניתן לראות הופעת כנפיים. הן יוצאות מהסגמנט השני והשלישי של החזה, והן חסרות מפרקים, הם בנויות מקוטיקולה שיוצאת מהצד הדורסלי. לעיתים יש מבנים קדומים יותר בהם יש זוג כנפיים קדמי ואחורי, או זוג אחד ומכסה ששומר עליהם. את הכנפיים צריך לחבר לשרירים, במבנים קדומים השרירים התחברו ישירות לכנף, ובמתקדמים יותר השרירים מחוברים לקופסת החזה. ההתקדמות הזו איפשרה להתפתחות של שרירים דורסו-ונטרליים (תנועה למעלה למטה), ושרירים אורכיים (ששולטים על התנועה קדימה אחורה) כך כיווץ של הראשונים והרפיה של השניים יגרום לעליית הכנפיים למעלה. זה מאפשר חיסכון באנרגיה
הם נפרדי זוויג, וההפרייה היא פנימית, יש התפתחות של ביצים בתוך הגוף שמוטלות החוצה
מרבי רגליים Diplopoda
ראש- חמישה סגמנטי חישה, בכל אחד מהסגמנטים יש 2 זוגות רגליים. הם אוכלים צמחים וחומרי רקב, נעים עי יצירה של גל שמניע את הרגליים
נדלים Chilopoda
תחת פרוקי רגליים, תחת Myriapoda
אלו טורפים שיכולים לרוץ מהר לתפוס את הטרף, יש להם שן ארס על הראש, ויש להם ידיים לפרק את הטרף.
- Myriapoda (פרוקי רגליים)
תת מערכה של פרוקי הרגליים, כוללים מרבי רגליים ונדלים. איבדו את העין המורכבת. יש להם 2 טגמטות, ראש, ושאר הגוף-Trunk
ריאות ספר (פרוקי רגליים)
ריאות ספר ניתן למצוא בעקרבים שהם תחת מחלקת ה-Chelicerata . ריאות הספר נמצאות בתוך תא, והן מורכבות ממבנה שמגדיל את שטח הפנים ביחס לנפח, מסביבו זורם הדם, וממנו נכנס החמצן אל הריאות. התא הזה יש בו 100% לחות כי מים התאדו והגיעו לרוויה, ולכן אין אידוי נוסף, כך שתא הזה מונע אידוי החוצה ואיבוד של מים. יש שריר שמחבר בין השלד החיצוני לתא, הוא יכול לגרום לכיווץ ובכך להגעה של דם אל התא.
נמצא באזור שמלא באוויר. הרעיון הוא להגדיל את שטח הפנים כדי להגביר את חילוף הגזים עם הדם. נוזל ההמולימפה עובר בין השכבות ושם מתרחש חילוף הגזים.
וף מסוים עם פתח שיכול להכניס אוויר ולהוציא אותו
האוויר מוכנס על גבי תעלות שהדם זורם לאורכם במקביל
העיקרון הוא הגדלת שטח פנים על ידי כניסה של אוויר דרך פתח לחלל “אטריום” בעזרת תנועת גוף
שבתוכו יש כלי דם שמבצעים את שחלוף הגזים
עקרבים
תחת מערכת פרוקי הרגליים, תחת מחלקת ה-Chelicerata
אצלהם הקליצריות הן רגילות ולא הפכו לשן ארס כמו אצל העכבישים, יש להם בזנב עוקץ שמשמש להרג הטרף. אצלהם גם יש זוג pedilap
רק שהם התפתחו כאן לא לאיברי חישה כמו אצל העכבישים אלא לצבתות איתם הם תופסים את הטרף ואז מזריקים לו את הארס. בנוסף יש להם גם 4 זוגות רגלי הליכה. בחלק התחתון יש להם ריאות ספר
עכבישאים (Araneae)
עכבישים הם תחת מערכת פרוקי הרגליים, תחת מחלקת ה- Chelicerata
הקליצריות שלהם עברו התמיינות לשן ארס,איתה הם מזריקים ארס לחיה, ואז מפרישים לה חומרים מעכלים, ואז שותים את החומר המפורק. הם לא יכולים ללעוס. יש להם לרוב עיניים פשוטות שמבדילות בין אור וחושך, מלבד עכבישים קופצים שהם בעלי עניים מפותחות יותר. מרבית העבישים מתבססים על תקשורת באמצעות ויברציות, ולעכבישים הקופצים יש התנהגות רבייתית מרתקת בה הזכרים רוקדים בצורה מסויימת על מנת להבהיר לנקבה שהם זכרים ולא טרף. בנוסף לעכבישים יש בלוטות המייצרות קורי עכביש ממשי
תת מערכה של פרוקי רגליים:
Chelicerata
כוללת עכבישים, עקרבים, וקרציות. יש להם 6 זוגות של תוספתנים- זוג קליצריות שמשמות להכנס המזון, זוג איברי חישה שנקראות
pediplap ועוד 4 זוגות רגלי הליכה. מחלקה זו איבדה את האנטנה בחלק הקדמי, והם מחולקים ל-2 טגמטות- ראש חזה, ובטן.
מהן תת מהערכות המרכיבות את מערכת פרוקי הרגליים?
- Chelicerata - עכבישים, עקרבים, קרציות
- Myriapoda - מרבי רגליים ונדלים
- Crustacea - סרטנים (מכילה גם מחלקה שנקראת זיפרגליים=בלוטי ים)
- Hexopoda - חרקים
תהליך ההתמחות שעברו הגפיים הפרוקות של פרוקי הרגליים
בכל חרק ניתן לראות זאת בצורה שונה. בד”כ הגפיים העליונות שבראש התמחו לעיבוד מזון- הכנסה לפה, חיתוך לעיסה, הגפיים האמצעיות שבחזה התמחו לשמש לתנועה או לתעופה, בכל מין הגפיים הן הומולוגיות כלומר בעלות מקור אבולוציוני משותף ועברו התאמה לצורכי אותו המין.
סגמנטציה בפרוקי רגליים
במקור פרוקי הרגליים היו סגמנטליים, וההוכחה לכך היא שיש להם גנגליון בכל סגמנט, כעת על כל אחד מהסגמנטים יש גפיים שנקראות תוספתנים, וכל סגמנט עבר התמחות וכעת הם מחולקים ליחידות פונקציונאלית שנקראות טגמטה:
ראש
רגליים
בטן.
sensilla (פרוקי רגליים)
שערות שיוצאות מהקוטיקולה החוצה ומשמשות כחיישנים שחשים את החוץ ומעבירים סיגנל פנימה, חשים גם סיגנלים כימיים וגם סיגנלים מכאנים.
מהו החיסרון באיטגומנט חיצוני?
הגבלת הגדילה- הפתרון הוא התנשלות
הגבלת החישה- הפתרון הוא הוצאה של זיפים מהשלד החוצה שנקראים סנסיליה
מה מאפשר לפרוקי הרגליים להניע את חלקי גופם בצורה מדוייקת יותר מאשר קודמיהם, התולעים הפרוקות למשל?
השרירים נכנסים לתוך איברי התנועה ומסביב למפרקים.
אפודרם (פרוקי רגליים)
במקומות מסויימים בקוטיקולה יש שקיעה, נקודות אלו של שקיעה נקראות אפודרם והן מאפשרות חיבור לשרירים.
מהם השכבות המרכיבות את השלד החיצוני של פרוקי הרגליים?
השכבה החיצונית ביותר: אפיקוטיקולה- מכילה חלבונים ושעווה, אבל לא כיטין. היא בעצם מונעת ממים להכנס או לצאת.
אקסוקוטיקולה- שכבה אמצעית ודקה, אך חזקה מאוד, היא מתקשה ע”י תהליכים כימיים, לפעמים עי שיקוע של גיר.
אנדוקוטיקולה- שכבה רכה יותר.
עובי הקוטיקולה יקבע את הגמישות, הצבע, החדירות למים ועוד.
אפיקוטיקולה
שכבה לפידית(שומנית), לא חדיר חיידקים\ מפגעים ומשמש להגנה כמו עור (משמש גם כמחסום מפני התייבשות). חסרון- אין מעבר גזי.
אקסוקוטיקולה
השכבה הכי קרובה לשכבה החיצוני. נותנת קשיחות לכל הקוטיקולה. עשויה בדר”כ ממינרלים
אנדוקוטיקולה
בדר”כ גמישה כדי לאפשר לקוטיקולה תנועה.
מה מאפיין את השלד החיצוני של פרוקי הרגליים?
הוא עוטף את גופם מבחוץ והוא נקרא
Integument
הוא עשוי מקוטיקולה שמורכבת בעיקר מפוליסכריד שנקרא כיטין, הקוטיקולה היא חומר אורגני שמופרשת מתאי האפידרמיס לאורך כל גופו של היצור. השלד מורכב מלוחיות שונות בזוויות שונות, שמחוברת ביניהן באמצעות שכבה דקה וגמישה של קוטיקולה, מה שמאפשר את הנעת החיה. ישנו מבנה של צינור-מפרק-צינור אשר מאפשר את הגמישות של התנועה.
מדוע פרוקי הרגליים מהווים סיפור הצלחה אבולוציוני?
כי הם כבשו כל נישה אקולוגית על פני כדור הארץ, והסיבה לכך היא:
שהם בעלי שלד חיצוני חזק וקל, בעלי גוף סגמנטלי שמאפשר יצירת גוף גדול, בעלי יכולת קליטת חמצן והעברתו באופן ישיר לתאים, איברי חישה רבים- מאפשר התנהגויות חדשות ותקשורת
שלב לרוולי הכולל מטאמורפוזה, מה שגורם להפרדה בין שני השלבים ולכן אין ביניהם תחרות
מודיפיקציה(שינוי לצורך הסתגלות) והתמחות של הגפיים.
hemocoel(פרוקי רגליים)
חלל הדם. מורכב מסינוסים שמלאים בדם ולכן הם בעלי מערכת דם פתוחה
מה זה tagmata? (פרוקי רגליים)
הסגמנטים בפרוקי רגליים עברו איחוי למספר טגמטות שהן יחידות פונקציונאליות של הגוף
כיצד פרוקי רגליים נושמים
ביבשה, באמצעות טרכאות שמגיעות לכל התאים או ריאות ספר.
מהם מאפייני מערכת פרוקי הרגליים?
Arthropoda
יש להם מערכת דם פתוחה
מערכת עיכול בעלת 2 פתחים,
מערכת עצבים ושרירים מפותחת,
בעלי תוספתנים שחלקם התמחו לתפקידים שונים וחלקם התנוונו,
הם כוללים בעלי חיים חופשיים וטפיליים, בעלי סימטריה בי לטראלית, טריפובלסטים,חלל צאלום מצומצם,ראשוני פה,
בעלי שלד חיצוני עשוי קוטיקולה שמורכבת מכיטין
זוויגים נפרדים, הפריה פנימית ושלב גדילה הכולל מטאמורפוזה
מאפיינים - מסודר יותר בנקודות
• גפיים פרוקות • שלד חיצוני )קוטיקולה( • התנשלות ושינוי צורה ) metamorphosis ) • סגמנטציה וטאגמוזיס ) Tagmosis ( - איחוי סגמנטים • צאלום מצומצם )פריקארדיום( והמוצל • מערכת דם פתוחה • מערכת עיכול שלמה • נשימה: פני הגוף, זימים, טרכאות, ריאות ספר • הפרשה: צינורות מלפיגי • מערכת עצבים מורכבת • זוויגים נפרדים -מערכת חישה של שערות חוש
שלד חיצוני
מורכב מלוחיות. קיימים מצבים שונים של איחוי השלד.
יתרונות:
-מאחז איתן לשרירים
-שלד קל המאפשר תנועה משוכללת ויעילה (כולל תעופה)
-הגנה מכנית ונגד התייבשות
-התנשלות: תורם למניעת תחרות על משאבים בין הבוגר לצעיר
-אפיקוטיקולה- כיסוי שעוותי המונע איבוד של מים
טגמוסיס
• טגמוסיס הוביל למודולריות
A system is modular if it can be divided into multiple sets of strongly interacting parts that are relatively autonomous with respect to each other
• מערכת שפועלת על בסיס אינטראקציה של מרכיבים חצי-
אוטונומיים:
• חלק כלשהו בגוף יכול לעבור מודיפיקציה בלי להשפיע על
פעילותם של חלקים אחרים )אכילה, תנועה, רבייה(
• פוטנציאל גדול לשונות מורפולוגית
איחוי והתמיינות סגמנטים. האיחוי הזה יצר חלקים שונים בגוף האורגניזם, ובכל חלק כזה יש התמיינות של איברים לתפקידים שונים
קרציות לאיזו סדרה שייכות
סדרת אקריות מחלקת העכבישניים
עכביש (סדרת העכבישיים, מחלקת העכבישנים)
יבשתיים, נושמי ריאות ספר וטווי קורים. טורפים מובהקים, משתקים את הטרף בעזרת ארס, המוזרק באמצעות גפי הפה הקדמיות שהפכו לאיברי נשיכה.
גוף העכביש מחולק לשתי יחדות- ראש-חזה ובטן. בעלי 8 עיניים