פסיכולוגיה חברתית Flashcards
הנחות היסוד של הפסיכולוגיה החברתית
- אנו בונים תפיסות מנטליות של המציאות החברתית. אנחנו מבנים את המציאות החברתית שלנו. בונים עולם. יתרון לכך זה שאני יכול לבנות מבנים נפשיים שיכולים לעזור לי להיזהר מדברים, לעזור לי בדברים מסוימים. 2. החברה מעצבת את הנטיות שלנו להבנות את המציאות. החברה משפיעה איך נבנה את התבניות המנטליות. ההיבט - אני חושב בצורה א’ והחברה חושבת אחרת. העולם לא אובייקטיבי. הכל תלוי בזמן. החברה משפיעה על התפיסות שלנו ואנו מושפעים ומשפיעים חזרה. 3. ההתנהגות החברתית שלנו נוצרת מתוך אינטראקציה בין הפרט לחברה. הנתונים האלה יוצרים בעיה. צריך לחקור את הפרט מול החברה. החוקרים גם בני אדם והם מושפעים מהסביבה.
שיטות המחקר של הפסיכולוגיה החברתית
עובדה - כוח משיכה לא נראה, אבל קיים. תיאוריה יכולה להשתנות ועובדה לא.
המחקר אוסף עובדות ומנסה להסביר אותן. התיאוריה היא הארגון של העובדות ומטרתה להסביר את האירוע ואם הארגון יהיה טוב אנו נוכל לנבא אירועים.
- מחקר מתאמי - מחקר בו אין הקצאה רנדומלית לסיטואציות והתנאים השונים וממנו ניתן רק להסיק האם יש או אין קשר בין שני משתנים. בודק את הקשר בין המשתנים, אבל לא יודע מה הסיבה. כשהגיל עולה הגובה עולה, אבל אולי זה הפוך? המחקר המתאמי לא נותן סיבה. מדבר על קשר ללא סיבה.
- מחקר ניסויי - מחקר בו קיימת הקצאה רנדומלית לקבוצות ולתנאים השונים וניתן לבצע הסקות חזקות לגבי כיצד התנאים הללו משפיעים על ההתנהגות האנושית.
- סקר - נעשה על מדגם ואמור לייצג את האוכלוסייה.
חלון ג’והרי
כלי שעוזר להבין אנשים יותר טוב ברובד הבין אישי והתקשורתי. אחת הטכניקות לפיתוח מודעות אישית בקבוצה, מבוססת על חלון ג’והרי. למעשה הכלי בפסיכולוגיה הזה מבחין בפועל בארבעה תחומי מידע. המודל הוא כלי יעיל המתייחס לרגשות, התנהגות, יכולות, כוונות ומוטיבציה של היחיד מן הפרספקטיבה שלו [מה ידוע לעצמי, לא ידוע לעצמי] ושל סביבתו [ידוע לסובבים, לא ידוע לסובבים]. המודל מחלק את המודעות העצמית לארבעה תחומים:
לא ידוע לי ידוע לי
תחום העיוורון התחום הגלוי ידוע לאחרים
התחום הלא מודע התחום הסמוי לא ידוע לאחרים
התחום הגלוי: בתחום זה האדם הוא המודע היחיד לרגשות, תכונות וצרכים כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותו. בתחום זה נוח ונעים לנו ואנו חיים ללא חרדות וחששות לגבי מצבנו.
התחום החבוי: בתחום זה מודע היחיד לרגשות, תכונות וצרכים שהוא בוחר להסתיר מהסביבה. בתחום זה האדם בורח מן האמת מסווה עצמו, מעמיד פנים ומשקיע מאמצים למשמר סודו.
תחום העיוורון: התנהגות שהיא גלויה לסביבה אך היחיד אינו מבחין בה או שהוא מעוות את התפיסה אתה. לעתים קרובות הסביבה מאפשרת להמשיך לחיות בעיוורון ובכך בגן העדן של הטיפשים על מנת למנוע עלבון או פגיעה ביחיד. גם אם יהיה מי שיאיר את עיניו של האחר בנוגע לתחומים אלו היחיד לרוב אינו מסכים להביט ולראות. [החברה העבירה אותו מתחום הלא מודע מבחינתו לתחום הגילוי].
הלא מודע: תחום זה הוא מחוץ לתחום תפיסת היחיד וסביבתו. אלו נסתרים מפני היחיד והסובבים גם יחד.
סוגי ה’‘אני’’ האפשריים
- התפקידים שאני ממלא: מאפיין חלק ממי שאתה, דבר שנכון לזמן מסוים משום שהוא עלול להשתנות [מקצוע למשל, מרצה הוא סוג של תבנית שמרכזת את כל המרצים בתוכה]. כל תקופה מצריכה סוג של אני: אשת קריירה, אמא לילדים, רעיה. התפקידים שאני ממלא הם חלק מהאני.
- החברה מייצרת לי תפקידים. כגון: ראש העיר, מנהיג, נשוי או לא, אבא או לא וכד’.ידידותי או מופנם.
- ההשוואות שאני עושה ביחס לאחרים: מסייע לי להעמיד את עצמי בתבנית מסוימת [כמה אני מרוויח לעומת אחרים, ציון שלי לעומת אחרים].
- התחומים שבהם אני מצליח או נכשל: חלק מהזהות אני בודק את עצמי מול אחרים ומול עצמי, זה חלק ממני. עוזרים לי גם כן להגדיר את עצמי.
- כיצד אחרים רואים אותי: אנשים לא מבינים אותי. איך אנשים רואים אותי. הביאה את דודו טופז להתאבד בסופו של דבר משום שלא יכל לקבל את זה שלא אוהדים אותו.
- השפעת התרבות על הזהות שלי: התרבות המערבית מדגישה את האני, התרבות המזרחית מדגישה את המשפחה והקהילה. החברה היא קולקטיב, שמשפיע על האדם. החברה היא דבר חשוב, שאתה מוכן להקריב הרבה מעצמך. שינוי תרבות מוביל לשינוי תבנית - מאמצים את הדברים שקיימים באותו מקום.
השפעת החברה על העצמי: אפקט הזרקור ואשליית השקיפות
- אפקט הזרקור - דוג’ לשחקן שמשחק על במה, כל העיניים מופנות לאותו השחקן, ואם הוא שכח חלק מהטקסט או מתבלבל, הוא יילחץ ממה שחושבים וכאן מגיעה אשליית השקיפות.
- ברגע שהזרקור מופנה לאדם הוא נוטה לחשוב שכל מה שהוא רוצה להסתיר הופך להיות שקוף לכלל ואז הפחד מופיע, למרות שזה לא נכון [לעתים אפילו שקיימת מצלמת טלוויזיה בקרבתך אתה מייצר שינוי בהתנהגות גם אם היא כבויה].
שתי מסקנות בתופעות שתיארנו:
א. אנו נוטים להגזים במידה שבה שמים לב אלינו.
ב. מצבים חברתיים באמת משפיעים על מי שאנחנו.
מוקדי שליטה
- מיקום שליטה פנימי: תלוי בו - נטייה של הפרט לייחס את תוצאות מעשיו לעצמו [כושר, מאמץ], ולכן יש לו מוטיבציה גבוהה יותר לעשיית דברים.
- מיקום שליטה חיצוני: שאינו תלוי בו - נטייה של הפרט לייחס את תוצאות מעשיו לגורמים מחוצה לו [מזל, קושי של משימה, התנהגות של אחרים], ולכן ישתדל פחות לעשות דברים.
- הכל כתוב והרשות נתונה: מראה מצב שישנם כוחות חיצוניים, אך הם ניתנים לשינוי ע’‘י הכוח הפנימי.
ההשפעה של מוקד השליטה
השפעת מוקד שליטה פנימי [אני שולט בחיי] - יתרונות: - יכול לייצר דימוי עצמי או הערכה עצמית גבוהה. מחקרים מראים כי אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה מתפקדים טוב יותר. - מוקד שליטה זה נותן תקווה יותר גדולה כי התלות היא בי ['’נבואה שמגשימה את עצמה’’]. - יעילות עצמית גבוהה - הרגשה של תחושה, של יכולת וכישרון בתחום מוגדר או במטרה מוגדרת.
חיסרון: הערכה עצמית גבוהה מדי - גורם ליעילות נמוכה עקב קיצוניותם אשר רחוקה מהמציאות ויחסיו לאחרים בד’כ לא נעימים [כדוגמת האירוע עם דודו טופז].
השפעת מוקד שליטה חיצוני: חוסר אונים נלמד [נרכש] - ניסוי שעשו בחיה עם שני כלובים ששניהם היו מחושמלים ובסופו של דבר היא התיישבה באחד מהם והסתגלה לחשמול. דוג’ נוספת גואל רצון. בדיכאון החוסר אונים הוא טוטאלי. גם אם מציעים לו עזרה טיפולית הוא לא מאמין שהוא ייצא מזה. אך דיכאון הוא זמני וכך גם חוסר האונים.
המחיר של עודף בחירה, עודף שליטה פנימי: אמיל דירקהיים בדק אילו מקרים אנשים מתאבדים יותר ומצא כי במדינות שמתפרקות יש יותר התאבדויות משום שאין חוקים יש אנרכיה ואנו לא יודעים לאן לפנות משום שיש עודף בחירה פתאום. [דוגמא נוספת היא כמו ארון בגדים של נשים. ככל שיש יותר בגדים ככה קשה יותר לבחור וגם כשבוחרים אז שביעות הרצון מהבחירה היא נמוכה]. הפסיכולוג דניאל גילברט אומר שאנשים יותר מרוצים מבחירתם כאשר זו נכפית עליהם. אם נותנים לבן אדם יכולת להתחרט הוא שם את היתרונות מול החסרונות אך לבסוף הוא נדבק ליתרונות משום שהם מצדיקים את הבחירות שלנו. במצב רגיל שיטת הבחירה היא קודם שיקול ואז בחירה אך במצב של עודף שליטה פנימית אני קודם מחליט ואז מחפש את היתרונות ומשכנע את עצמי שבחרתי נכון.
השפעת מוקד שליטה פנימי על הטיה לטובת עצמי:
- ההשפעה היא שאנו נוטים לזכור את ההצלחות שלנו ונוטים להתעלם ולשכוח את הכישלונות, דבר שנעשה אינטואיטיבית [הצלחות = פנימי, כישלונות = חיצוני], [דוגמא בזוגיות כשהילדים מתנהגים לא בסדר אנו מכנים אותם ‘‘הילדים שלך’’ וכשמדובר על משהו טוב הם מכונים ‘‘הילדים שלי/שלנו’’].
- החיסרון: בעיה של עודף ביטחון עצמי [שליטה פנימית] אנו לוקחים סיכונים מיוחדים ‘‘לי זה לא יקרה’’.
- הפתרון: מוגדרת כ’‘פסימיות הגנתית’’ להוריד קצת את עודף השליטה הפנימית כדי להיות במצב של הבנה שאני לא באמת ‘‘כל יכול’’. להיות גם מוקד שליטה פנימי וגם מוקד שליטה חיצוני.
הטיית הקונצנזוס המדומה: מצדיק את המעשה באמירה של ‘‘כולם מתנהגים ככה’’ או ‘‘כולם עושים את מה שעשיתי’’ אז אני משכנע את עצמי להצדיק את המעשה לטובת עצמי כדי להרגיש יותר טוב.
- לאור הנק’ לעיל נשאלת השאלה האם ההטיה חיובית או שלילית? מחקרים מראים כי אנשים בעלי הטיה הם רגועים יותר, שבעי רצון יותר כי לבסוף הם מרגיעים את עצמם. לעומת זאת דבר זה יכול לגרום לכך שאדם יישאר מקובע בתפיסה מסוימת וזה יכול להביא להתנצחויות עם החברה שיובילו לעתים להפסדים [מצב זה מדגים מצב של אדם הנמצא בתחום העיוורון].
מסקנות:
= אין אמת מוחלטת אחת. המציאות מפוענחת על ידינו והופך את המציאות לסובייקטיבית.
- לחשיבה החיובית יש גם יתרון וגם חיסרון ז’‘א שאם אתה נמצא בשתי הקצוות של הסרגל אתה במצב לא טוב והפתרון הוא להיות באזור באמצע הסרגל.
תפיסת אירועים, שיפוטים חברתיים ופרשנותם
תפיסת אירועים: אנו יוצאים מנ’ הנחה שאין אמת אחת ואנו מושפעים מהנחות נוספות מוקדמות [נמצא אצלנו ברמת המודע וברמת הלא מודע]. הנחות אלו משפיעות על האופן שבו אנחנו: - תופסים את האירועים. - זוכרים אירועים. - מייצרים אירועים - יצירת אירועים לטובת מטרה מסוימת. - אנו בונים לעצמנו תבניות ורואים את המציאות דרך התבנית [דוג’: the bird is the the hand הרבה אנשים לא שמים לב שהמלה THE מופיעה פעמיים.
דוג’ נוספת להסתכלות דרך תבניות - היא תמונה של אדם שקודם לכן נאמר לכיתה שהוא היה נאצי ולחלק השני של הכיתה נאמר שהוא אנטי נאצי ולאחר הצגת התמונה כל קב’ התבקשה לציין מה הם חושבים על אותו אדם וברור שעל הנאצי נאמרו דברים רעים ולהפך. - דברים אלו גורמים לנו להשתמרות האמונה - התבנית מייצרת את ההצדקה. - הזיכרון האנושי - ניתן לשתול לאדם אירוע בזיכרון שלמעשה לא קרה במציאות.
- ישנה הטרמה: תפיסותינו המוקדמות משפיעות על פירוש וזיכרון של אירועים חדשים. - השתמרות האמונה: האדם דבק באמונותיו וטורח לסנן עובדות סותרות. = זיכרון: לא ניתן להסתמך על הזיכרון האנושי.
שיפוטים חברתיים:
תהליכי עיבוד המידע וקבלת ההחלטות נעשים ככל הנראה במוח.
- האונה השמאלית: אחראית על החשיבה הליניארית [הקווית הרציפה], הלוגית, רציונלית, מודעת, מבוקרת
- האונה הימנית: אחראית על החשיבה האינטואיטיבית, לא מודעת, אוטומטית, רגשית.
ישנם המון תהליכים שנעשים דרך האונה הימנית וזה החיסרון בשיטה המדעית, לכן קשה לענות על שאלות בניתוח מעשה שאדם עשה דרך האונה הימנית האמוציונאלית.
דוג’ נוספת: הפרסומת של קוקה קולה שהיו משתילים תמונות שהחוש יכול לקלוט אך לא המודעות, בהיפנוזה עשו זאת גם כן כאשר אמרו לאנשים שכאשר המרצה יפהק אז יהיה להם חם - בכל המקרים הללו האנשים ניסו להסביר לעצמם מדוע עשו את מה שעשו ללא מודעות כדי לתרץ זאת.
היתרון: יש לנו יכולות טובות יותר ממה שאנחנו יודעים.
הירוריסטיקה = אינטואיציה או הגיון פשוט - המציע דרך קלה ומהירה לקבלת החלטות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך.
החיסרון: - יש לנו רמת ביטחון גבוהה יותר מאשר ההצלחה בפועל. לדוג’: תכנון כספי של חודש- בטוחים שמנהלים נכון ואז מגלים שאנו באוברדראפט. - אשליית השליטה: אנו מאמינים שיש לנו שליטה מוגברת יותר ממה שיש לנו בפועל משום שאנו עובדים ע’‘פ היוריסטיקה [כמו מהמרים כפייתיים במכונות מזל או לוטו]. גורם –> תוצאה, בציר הזה תמיד הסיבה או הגורם הוא לפני התוצאה, אך אנו נוטים לייחס לעצמנו את הסיבות לתוצאות ומתעלמים מגורמים נוספים שהשפיעו על התוצאה והדבר ההפוך בכישלונות [מאשימים את האחר ואת הסביבה].
הפתרון: לבצע תחקיר מיד אחרי ההצלחה או הכישלון טרם שהאשליה נוצרת, כדי להבין באמת מה היו הגורמים. שיטה נוספת היא למנות ‘‘פרקליט שטן’’ אשר יגרום לארגון לחשוב מחוץ לקופסא והפוך מהכלל, כדי למנוע תהליך של אשליית שליטה.
סיכום ביניים:
- יש לנו חשיבה אוטומטית שבד’כ מועילה.
- יש לנו ביטחון יתר בהערכת השיפוטיות שלנו.
- יש לנו אשליה של שליטה.
- המודעות לחיסרון מאפשרת לנו להתמודד אתו ולהיות ערניים אליו ולהתגבר אליו.
ישנם שני סוגי ייחוס:
ייחוס פנימי: מוטיבציה של האדם, כוונתו, יכולתו לפרש את האירועים באותה דרך שבחר.
ייחוס חיצוני: נסיבות חיצוניות פיסיות, חברתיות, מצביות שגרמו לו להתנהג בדרך מסוימת או לבצע פעולה מסוימת [כגון: רדם שדוחף בתור יכול להחשב כייחוס פנימי שהאדם הוא חוצפן וכו’ או שהופעל עליו לחץ חברתי כדוגמת אירוע מסוים שגרם לו להתנהג ככה ואז זה חיצוני].
טעות הייחוס הבסיסית: אנו לעתים נוטים לבלבל בין הייחוסים וגם לייחס לאנשים המתנהגים בצורה לא טובה סיבה פנימית. דבר זה טבוע בנו, אך אנו צריכים לנסות ולייחס סיבה חיצונית בהתאם לכך כאשר אנו עושים טעות אנו נוהגים לייחס זאת לייחוס חיצוני [הרצפה עקומה] ולהצלחותינו אנו מייחסים ייחוס פנימי [אני עשיתי, אני חכם]..
בשנת 73’ הרולד קלי ניסה לשפר את תיאורית הייחוס של היידר, כדי לצמצם את הטעות הבסיסית שאנו עלולים לעשות בפרשנות האירועים:
- עקביות בהתנהגות האדם: בודקים האם האדם מתנהג כך באופן עקבי לעתים קרובות בסיטואציות דומות ואם אכן כך, אז אנו נייחס יותר לפנימיות של האדם. אם לא - זה חיצוני.
- ייחודיות של הסיטואציה: האם האדם מתנהג כך רק בסיטואציה ספציפית ובאחרת מתנהג אחרת.
- קונצנזוס של ההתנהגות: האם גם האחרים מתנהגים כך בסיטואציות דומות. האם זאת הנורמה.
כן לא עקביות פנימי חיצוני ייחודיות חיצוני פנימי קונצנזוס חיצוני פנימי
מודל אפר’‘ת
אירוע - אנו מגיבים לאיזה שהוא אירוע שקרה במציאות, פנימי או חיצוני[חיצוני יכול להיות שהרחנו משהו או ראינו משהו ופנימי יכול להיות עמו עליית דופק או החום של הגוף].
פרשנות - כל אחד יכול לפרש את האירוע בדרך אחרת.
רגשנות - נובע כתוצאה מדרך הפרשנות.
תגובות - [התנהגות מילולית, מעשית והתנהגותית]. לכן על מנת להשפיע על התגובות הרגשיות וההתנהגותיות יש לגרום לשינוי בחשיבה - בפרשנות. להיות יותר אופטימי ופחות פסימי [כמו ההסתכלות בחצי כוס מים] תגרום לך לרגשות נעימים יותר וחיוביים יותר ואז התגובות שלך יהיו טובות יותר.
עמדות חברתיות והשפעתן על ההתנהגות
האם יש קשר בין ההתנהגות שלנו לבין העמדות שלנו? הפרשנות שאמורה להיות מושפעת מהעמדות שלנו יוצרת את הרגש.
עמדה - הערכה חיובית או שלילית ביחס למשהו, הדבר קיים וצריך להעריך אותו באופן שלילי או חיובי.
לא קיים קשר ישיר בין עמדה לבין התנהגות. אנחנו אנשים ישרים ולהיות ישר זו תכונה חיובית.
דוג’: להיות בריא זה מאוד חשוב ויש לשמור על הבריאות וחלק מהאנשים בכל זאת מעשנים, אז אנחנו בכל זאת לא מתנהגים לפי העמדות שלנו. - נסיעה ברכב שהיא מעל לק’‘מ המותר בחוק ובכל זאת חלק מהאנשים עוברים על חוק זה ובעצם נוגד את הערכים והעמדות שלנו.
מתי עמדות מסוגלות לנבא התנהגות? כאשר ההשפעה החברתית על העמדה או על ההתנהגות היא מזכרי. לדוג’- מס’ חברים אומרים את ההפך ממה שאני חושב ואני בכל זאת משנה את דעתי,אך היא לא תשפיע. כאשר ההשפעה היא קטנה
- כאשר נושא העמדה הוא ההתנהגות עצמה. לדוג’: יש לי עמדה שהיא בעד שמירת הבריאות, העמדה היא כללית ויש מרחק בין העמדה להתנהגות. ודוג’: לעשות כושר חייבים, האם אני בכל זאת אעשה כושר?
- כאשר העמדה מודעת. לדוג’: כאשר העמדה התגבשה בעקבות התנסות אישית. לדוג’: כאשר הבריאות שלנו במצב תקין ויש התרמות המתקיימות מדלת לדלת, לא תמיד יש לנו את המודעות לתרום, אך כאשר אנו נמצאים במצב בריאותי לקוי, המודעות שלנו לתרום היא יותר גדולה.
האם ההתנהגות יכולה להשפיע על העמדה?
כאשר אדם מצהיר על עמדה מרצונו החופשי. ברגע שאתה מצהיר וההצהרה היא התנהגות, נוצר חיזוק של העמדה. כשאתה אומר את זה - זה כאילו מחייב אותך. ההצהרות האלו יוצרות לנו שינוי בעמדות. לדוג’: תופעת’‘רגל בדלת’’ שינוי קטן מוביל לשינוי גדול, שינוי התנהגותי יכול לשנות עמדה כל שהיא. לדוג’: מכירת ציורים מתחת לבית - משנה לך את העמדה.בהתחלה בכלל לא רצית לקנות, אבל אחרי שהוא נכנס ושוחחתם והתבוננת בציורים החלטת לקנות.
-מעשים לא מוסריים שכבר נעשו: לדוג’ אסור לקטוף פרחי בר - ההתנהגות שלך יכולה לשנות את העמדה שלך. העמדה שלי היא שאסור לקטוף פרחי בר, אך ההתנהגות שלי של לקטוף פרחי בר שינתה את עמדתי.
מדוע וכיצד יכולה ההתנהגות להשפיע על העמדה?
* תיאורית הצגת העצמי: אני רוצה להציג את עצמי כיציב וקבוע וצריך לשנות את העמדה. אני רוצה לחשוב על עצמי כאדם רציונלי, אחרי שהתנהגתי התנהגות שלא תואמצ את העמדה שלי - אני צריך להסביר את הרציונליזציות שלי. למה התנהגתי ככה. המוטיבציה היא שיהיה איזון בין עמדה להתנהגות ושזה יעמוד במבחן המציאות.
* תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי [ליאון פסטינגר 1957]: הגדרה: מתח המתעורר כשהאדם מודע בו זמנית לשתי קוגניציות סותרות. המאזן בין שתי סתירות, ליישם ביניהן. - ההצדקה לא מספקת. אם גנבתי טלפון מרצוני החופשי, אין לי שום הסבר רציונלי עשיתי את זה. ככל שאתה מסוגל לשכנע בן אדם לאיזו התנהגות - יש סיכוי שתשכנע אותו לשינוי עמדות. אם אתה כופה עליו - רוב הסיכויים שרק ההתנהגות תשתנה ולא העמדה. - דיסוננס בעקבות קבלת החלטות: להחליט בין בחירה של טוב לבין בחירה של טוב. שינית את הבחירה כלפי אחד מהטובים ואז תחליט. ובין רע לרע - הרע במיעוטו. מעט רע.
* תיאורית התפיסה העצמית - אנחנו רוב הזמן מסיקים על עצמנו מסקנות ועמדות על התנהגות שלנו. התפיסה העצמית שלנו מתוך ההתנהגות שלנו. מה אני חושב על עצמי. אם עשיתי מעשים טובים - כנראה שאני בן אדם טוב. מקטלגים אותנו לפי ההתנהגות שלנו. אני זה הסטטיסטיקה של עצמי. -
- שינוי העמדה דרך הבעות פנים ושפת הגוף: השינוי ההתנהגותי יכול לשנות הרגשה. מישהו שלא אוהב אתיופים. אם נראה לו סרט ונשנה לו את העמדה הוא יחייך כשהוא יראה אתיופים. אם עשיתי משהו לא נעים - העמדה תהיה נגד. אם עשיתי משהו נעים - העמדה תהיה בעד.
- שינוי בעמדה דרך הצדקת יתר ומוטיבציה פנימית: אני כל כך טורח לשכנע אותך שאתה כבר לא מאמין לי. הצדקת יתר יוצרת שינוי בעמדה בכיוון ההפוך. צריך מעט הצדקה, כדי לשנות עמדה. אם המוטיבציה היא חיצונית - אני עושה זאת תחת איום. מוטיבציה פנימית - בשביל לשנות את העמדה - היא צריכה להיות פנימית. כל הנוער שמתרימים גם הם מוטיבציה פנימית.
השפעת התרבות
הגדרה: זוהי השפעה בין אנשים. התרבות משפיעה על בני אדם.
לדוג’: באוק’ 2013 קבע הפרלמנט של המועצה האירופית שברית מילה פוגעת בזכות הילד על גופו. זוהי התנהגות שמקובלת על התרבות. ובאה חברה אחרת שמוציאה קביעה פורמלית שמנסה לעשות שינוי תרבותי.
מהי תרבות? התנהגויות, עמדות, מסורות ורעיונות המשותפים לקבוצה גדולה של בני אדם ומועברים מדור לדור.
טאבו=איסור. מה שמקובל בתרבות מסוימת לאו דווקא מקובל בתרבות אחרת.
אנו רואים שיש התנהגות שתלוית תרבות, בין אם היא נקבעה בגלל מוסכמות כאלו או אחרות.
שונות תרבותית: לבת קונים ורוד ולבן תכלת. בכל העולם רוב הטייסים הם גברים ונשים פחות.
מהי נורמה: אמת מידה להתנהגות מקובלת ומצופה. נורמה היא דבר משתנה ואינו יציב. לדוג’: גבר המקיים יחסי מין עם הרבה נשים נקרא גבר ואישה לעומתו תיקרא זונה.
דומות תרבותית: המשמעות של חבר. בכל תרבות יש חבר, אחד שניתן לסמוך עליו ולהתייעץ אתו. כבוד - בכל תרבות יש כבוד. זה קיים בכל המקומות.
לסיכום: לחברה יש השפעה על התנהגות הפרט, לא רק על נשים או על גברים, ההשפעה היא מעבר להבדלים הביולוגיים. ז’‘א יש דברים שהם מעבר להבדלים המגדירים. מה שמייצר את ההשפעה הוא קונפורמיות.
קונפורמיותש
מהי קונפורמיות? הנטייה לשנות את התנהגותנו, את אמונותינו ואת מחשבותינו כתוצאה מלחץ חברתי - אמיתי או מדומה.. לדוג’: אני יושב במסעדה והשירות גרוע. הלחץ החברתי שמוטל עלי הוא לתת טיפ. לא נעים אם לא אתן. דוג’: נסעתי להצגה שלא ממש נהניתי בה. נהוג למחוא כפיים בסוף ההצגה. האם גם אני צריך להתנהג כמו כולם למרות שלא נהניתי? אני אנהג מתוף קונפורמיות ולחץ חברתי ואמחא כפיים מתוך אי נעימות, גם אם אני לא מעוניין למחוא כף כרגע.
סוגי משנה של הקונפורמיות:
1. היענות: זוהי התנהגות פומבית, שניתן לראות ע’פ דרישה מפורשת או סמויה, למרות שבאופן אישי יש התנגדות. אני נוסע לפי החוק לא בגלל שאני מאמין בחוק, אלא שאני מפחד להיענש. נמנעים להתנהג בצורה מסוימת כי בסוף מישהו יצחק עלי או יעליב אותי. שינוי התנהגות לפי הנורמה שבה אני נמצא. שינוי חיצוני בלבד - למשל אהיה בארה’ב והרבה גברים לובשים שם חליפה ועניבה. למרות שזה לא הסגנון שלי, כדי להיות בנורמה אתלבש כמוהם. למשל ללכת לקבל חיסון נגד שפעת הוא לא משהו נעים, אך יש לעשות זאת למען הבריאות, אז כן אצטרך ללכת, אבל באופן אישי יש לי התנגדות והסתייגות לזריקות האלו.
2. ציות: התנהגות על פי הוראה ישירה או פקודה. לדוג’: אם קיבלתי במקום העבודה הוראה ישירה שעלי לבצע, אני אבצע אותה מחשש שיפטרו אותי.
3. קבלה: התנהגות מתוך אמונה והסכמה עם לחץ חברתי. לדוג’: דתיים-בפורים מקבלים את זה שאפשר לשתות. נסעתי עם חברים שלי לשתות ערב אחד, אני מקבלת את זה שפעם בשנה זה יכול לקרות שאשתה באותו הערב.
האם קונפורמיות היא חיובית או שלילית? אי אפשר לשפוט. זה תלוי בתוכן, במצב, בתרבות ובזמן. בחוקי התנועה - זה מבורך. מונע תאונות דרכים. בעבריינות נעורים זה שלילי - לא היו עושים עבירות לולא הלחץ החברתי. שאנו גורמים למישהו לעשות משהו מזיק - זה שלילי, שאנו גורמים לו לעשות משהו חיובי - זה חיובי.
גורמים המשפיעים על רמת הציות:
1. המרחק הרגשי והפיזי מהקרבן: אדם שמקלל באינטרנט נמצא בינינו מרחק רגשי ופיזי, כי אני לא רואה אותו ולא מכירה. אדם שמטיל פצצה אינו רואה מה שהוא גורם לאנשים, הוא מנותק רגשית אבל לא פיזית. כשרוצים להעיר הערה למישהו פנים אל פנים אנו קרובים גם רגשית וגם פיזית, כי אנו ממש לידו.
2. הקרבה למקור הסמכות: הקרבה הפיזית למי שנותן את ההוראה [מקור הסמכות] מחזק את הציות, אבל המרחק מקטין את הציות. אם נהיה רחוקים יש סיכוי שהמצפון שלנו יתנגד.
3. הלגיטימציה והיוקרה של הסמכות: הרופא נמצא מעל לאחות. אם קיבלתי הוראה מהרופא ההיענות תהיה לרופא יותר מאשר לאחות.
מה משפיע על הקונפורמיות?
- גודל הקבוצה: ככל שיש יותר קב’ ההשפעה יותר חזקה על הקונפורמיות.
- קיומם של מתנגדים אחרים: יושבים בכיתה ומישהו הולך לשירותים. מיד אחריו מתחילים ללכת כולם.
- לכידות קבוצתית: ככל שהמעמד החברתי של נותן ההוראה יהיה גבוה, הציות יהיה גבוה.
מעמד חברתי - אם לובש חליפה יעבור באדום, יעברו אחריו עוד אנשים.
- תגובה פומבית: כשאני לבד ואנשים לא רואים את ההתנהגות שלי, אני יכול להיות עצמי.
- החלטות קודמות: אם הייתי בסיטואציות קודמות, יש יותר סיכוי שאדע איך להתנהג כי כבר החלטתי איך להתנהג, בגלל זה אני פחות קונפורמי.
- מרכיבי האישיות: יש אנשים יותר עצמאיים/מרדניים ויש פחות. האישיות תמיד נמצאת שם. ככל שהלחץ החברתי יותר חזק,, האישיות מתבטאת פחות והלחץ מתחזק. הלחץ החברתי ישפיע גם על אישיות חזקה. אם הלחץ החברתי זהה, מי שיקבע את הקונפורמיות זה האישיות שלך.
השפעת התרבות: תרבות היא דבר שמשפיע על כולנו. משתנה בין חברה לחברה.
שכנוע
הגדרה: תהליך שבאמצעותו מסר מחולל שינוי באמונות, עמדות או התנהגות של הזולת. כולם יודעים שעישון סיגריות הוא לא בריא אך עדיין המון אנשים מעשנים וקשה לשכנעם להפסיק. שלא כמו בשכנוע לשים חגורת בטיחות שזה כן הצליח.
על מנת לדעת כיצד לשכנע נדרש להכיר את מסלולי השכנועL
מסלול ישיר מרכזי: אתה גלוי במסלול שאתה רוצה לשכנע אותם ואתה צריך להיות פתוח לביקורת.
במסלול העקיף: השיטה היא דרך רמזים בעקיפין וכתוצאה מכך הוא לא מפעיל את ההגיון כדי להיות ביקורתי. לעתים בפרסומות יש מסר עקיף וישיר [כמו בפרסומת של קוקה קולה עם כלי הנגינה הממוחזרים מצד אחד המסר הגלוי הוא מחזור והעקיף הוא
שמי ששותה קולה הוא צעיר והעולם שייך לצעירים.
מה מרכיב את תהליך השכנוע? מי אמר - מקור המסר, סוכן ההשפעה [האם האדם שמנסה לשכנע הוא בכלל מעל סמכות בתחום?] אדם אמין נתפס בעינינו כמישהו שיאמר לנו את האמת גם אם הוא לא מאמין בה וככל שאנו נזהה שיש לאותו אדם אינטרס, אנחנו אוטומטית פחות נאמין לו. פרסומת אשר מתחילה בנתוני סקר גורמת לנו להאמין יותר למפרסם, למרות שיכול להיות שהסקר לא מהימן בכלל. אמינות - המידה שבה אפשר להאמין, שמדובר באמת ללא שקרים. מהימנות - מתייחסת לכך שעד כמה התוכן עקבי.
- הדובר צריך להיתפס כמומחה בתחום.
- דרוש שיהיה לדובר איזשהו כוח משיכה [בדיבור, בלבוש, במראה].
- שפת הגוף של הדובר.
מה אמר-תוכן המסר: פנייה להגיון לעומת פנייה לרגש- תלוי מול מי אנחנו מדברים לאנשים רציונליים או אמוציונליים.
מסר מאיים - לא יוצר שכנוע לאורך זמן. נדרש להתחיל בהפחדה על מנת להראות לך מה לא בסדר ואז לעבור לפתרון שיוריד את ההפחדה וזה יותר יעבוד.
פער העמדות - הפער בין הדובר לשומע. האם כדאי לי להציג כדובר פער קטן או להציג פער גדול על מנת למכור יותר - התשובה היא שדובר מהימן ואמין יכול להציג עמדות רחוקות ולשכנע ודובר שהוא פחות מהימן ואמין יצטרך להראות פער קטן יותר כדי לשכנע.
מסר חד-צדדי או דו-צדדי: המשכנע מציג עמדה, האם המשכנע צריך לקבוע עמדה שהיא חד-צדדית או לשמוע גם לעמדת הקונה ואז העמדה היא דו-צדדית. אם מתגלה שהעמדות הן רחוקות אז המוכר צריך לנסות למצוא את החסרונות בעמדת הקונה כדי לצמצם את הפער, אך אם אין הבדל גדול מדי אז לא נדרשת שיטה זו.
מפגש אישי או אמצעי תקשורת?
תלוי למי אתה פונה - אם המסר שלך הוא לקהל הרחב אז התקשורת תסייע, אך אין תחליף למפגש האישי. אם המסר מורכב עדיף בכתב כי אז האדם יכול לחזור לקרוא בקצב שלו שוב ושוב ובמסר פשוט עדיף בפרסומת מצולמת.
כיצד ניתן להתגונן מפני שכנוע?
- אם לפני שמתחילים לשכנע אותך אתה מציג את עמדתך יהיה לך יותר כוח נגד השכנוע.
- להתווכח על עמדתך ובד’כ בוויכוח בין העמדות אנו נוטים להקצין את עמדותינו.
-אם אתה יודע שאתה הולך להיכנס לוויכוח, תהיה מוכן לקראת הויכוח כי בעצם ההכנה אתה משכנע את עצמך.
הקבוצה
הגדרה: שני בני אדם או יותר, המקיימים ביניהם יחסי גומלין למשך יותר מרגעים אחדים, המשפיעים זה על זה והתופסים את עצמם כ’אנחנו’. ה’אנחנו’ לעומת ‘הם’ זה מחדד/מחזק את הקב’. כבני אדם יש לנו את הצורך להיות שייכים. הצורך לעשות השוואות. הצורך בזהות חברתית. אנשים מרגישים שצריכים להגדיר את עצמם.
השפעת הקב’: האם אנו משקיעים פחות מאמץ כאשר אנו חלק מקב’?
- ניסוי שנעשה הראה שאדם בתוך קב’ נחלש כאינדיבידואל.
- מסקנה: נרפות חברתית. ככל שהקב’ יותר גדולה כך הפרט נעשה יותר נרפה, משתדל פחות.
כיצד נרפות חברתית משפיעה על חיי היום יום שלנו? במקומות עבודה מסוימים או בקיבוצים האדם הבודד אמר לעצמו מדוע לי להתאמץ הרי כולם עובדים וגם כך אני לא מתוגמל על כך אישית, אז אני יעבוד פחות קשה ולבסוף עתידם להתפרק-כמו הקיבוצים.
איבוד תחושת העצמי בקב’: אם אני מרגיש שקב’ אני מוחק את האני האישי שלי ומתנהג אחרת [אדם יחיד מתנהג כמו שהקב’ מתנהגת גם אם כיחיד לא היית מתנהג כך]. האדם הופך להיות מעין אנונימי ומוריד את הערכה העצמית שלו
- מסקנה ראשונה: ככל שהקב’ יותר גדולה, כך היא מאפשרת ביטול הייחודיות. דה-אינדיבידואציה [ביטול הייחודיות] וכך המעשים קיצוניים יותר.
- מסקנה שניה: אנונימיות מאפשרת הזדהות עם הקב’ באמצעות אבדן זהות. אולם ניתן לכוון את הפעילות הקב’ לכיוון חיובי או להוסיף זהות אפילו בצורת תג שמי.
מסקנה שלישית: הגברת מודעות עצמית מחזקת את הבקרה על ההתנהגות, מקטינה אבדן זהות ובולמת התנהגות קיצונית - אלכוהול גורם להורדת המודעות העצמית לכן הבקרה יורדת וגורמת להתנהגות מוקצנת.
קיטוב קבוצתי: הקצנת עמדות קיימות של חברי הקב’, בעקבות השפעת הקב’: בעקבות ניסוי שערכנו בקב’ ניתן לראות כי בתחילת הדיון הקבוצתי אנשים מנסים לראות מהי דעת הרוב ומנסים לקרב את עצמם אל האמצע וכדי להישאר שם הוא מקצין את עמדתו. תהליך זה קורה באופן אוטומטי תוך כדי הוויכוח. לכך יש שתי תיאוריות:
- השפעה אינפורמטיבית: ישנה תיאוריה כי נתונים מסוימים אשר יתקבלו מתישהו בקב’ עלולים לגרום להקצנה או להתמתנות הקב’ - כמו הפרסומת של שברולט- כל 7 שניות נמכרת שברולט בעולם -גורם לכאורה להשפעה על עמדת החב’.
- השפעה נורמטיבית - השפעה שנובעת עקב הצורך של האדם להיות מזוהה בחב’ ובקב’. מרצה שואל אם למישהו יש שאלה ורק שמישהו מעז לשאול מתקיימת נורמה לשאול שאלה.
מסקנה רביעית: הקבוצה משפיעה על עמדות המשתתפים לכיוון הקיטוב הקבוצתי, הן דרך השפעת המידע [אינפורמטיבי] והשפעת הנורמה [נורמטיבית].
חשיבה קבוצתית: אופן חשיבה של אנשים, כאשר השאיפה לאחדות דעות בתוך קב’ מלוכדת נעשית דומיננטית כל כך עד שהיא נוטה לגבור על הערכה מציאותית יותר. נדרש שיהיה מתח בקבוצה וצריך להיות גורם שיפריע לאדם בתוך הקב’ לעשות השוואה אל מול החיצון, כדי שהוא לא יוכל לעשות השוואה הוא יידרש לחשוב כמו הקב’.
תנאים חברתיים שמאפשרים לחשיבה קבוצתית להתקיים: 1. לכידות קב’. 2. בידוד הקב’. 3. מנהיג סמכותי. 4. מתח גבוה. 5. היעדר תהליכים לחיפוש מידע נוסף.
סימפטומים: 1. אשליה של אי פגיעות. 2. אמונה בערכי מוסר של הקב’. 3. רציונליזציה. 4. ראייה סטריאוטיפית. 5. לחץ ישיר על המתנגדים. 6. צנזורה עצמית. 7. אשליה של תמימות דעים. 8. משטרת מחשבות.
תוצאות: 1. סריקה חלקית של חלופות. 2. סריקה חלקית של מטרות. 3. היעדר בחינת הסיכונים באפשרויות האחרות. 4. ליקויים בחיפוש מידע. 5. הטייה בחיפוש מידע הקיים. 6. היעדר בחינה מחודשת של החלופות. 7. היעדר תכניות חלופיות.
החלק הימני [התנאים החב’] גורם לקב’ לפעול. הסימפטומים - כאשר כבר קיימת קב’ אזי קורים מס’ דברים: - אשליה של אי אפשר לפגוע בנו. - רציונליזציה - מחפש סיבות לתמוך את האמונה שלי כקבוצה - ראייה סטריאוטיפית כלפי מי שלא חושב כמו הקב’. - היחיד בקב’ מייצר צנזורה עצמית ואזהר בדבריי כדי שלא יגידו שאני לא חושב כמו בקב’. - כתוצאה ממה שציינו לעיל נוצרת הרגשה כי כולם מתנהגים לפי הקב’, אך כל אחד חושב שרק הוא חושב אחרת מהקב’, אך שותק, אבל לעתים כל אחד בקב’ לא באמת מסכים עם הדעה הרווחת בקב’. החלק האחרון [התוצאה] התוצאות של התנהגות בקב’ ושל השפעות בקב’: האם יש דרך להימנע מחשיבה קבוצתית בעלת השפעות שליליות, לדוג: במידה והמנהיג הוא כריזמטי ושולט ניתן לתת לו לדבר רק אחרי שכולם מדברים ואז הוא באמת ישמע את דעת הנוכחים ללא ההטיה שלו.
כדי שיצליח סיעור מוחות צריך שני תנאים: 1. להציע הכי הרבה רעיונות שאפשר 2. הימנעות מביקורת על מה שהוצע.
מסקנה חמישית: הקב’ יכולה להפיק תועלת חיובית מהפרטים בה, אם היא פועלת באופן שלא מבטל את הייחודיות של הפרט, חשיבתו ורעיונותיו.
האם הפרט יכול להשפיע על הקב’? במידה והוא כריזמטי-נראה סמכותי-מקצועי ובעל ניסיון. מישהו שחשב כמו הקב’, אך הפך את דעתו.
דעות קדומות
הגדרה: עמדות המבטאות שיפוט שלילי מלכתחילה.
- עמדה היא שילוב של חשיבה, נטייה להתנהגות ורגש כלפי מישהו או משהו מסוים.
- קוגניציה: סטריאוטיפ [ביטוי חשיבתי כלפי אותה דעה קדומה]
- התנהגות: אפליה בפועל/בשטח. אפליה היא כבר תוצאת הדעה הקדומה בפועל.
מקורותיהם של הדעות הקדומות:
- אי שוויון חברתי: הבדלי סטטוס בחברה
- חברות, סוציאליזציה: כגון העברה מהורים לילדים.
- אישיות: אישיות של האדם שחונך לשיטת חשיבה ותפיסה נוקשה יהיה לו יותר דעות קדומות.
- דת: ככל שהאדם פנטי יותר כך יהיה לו יותר דעות קדומות קיצוניות יותר
- קונפורמיות: עמדות שמטפחים ומשמרים דעות קדומות
- תמיכה ממסדית: הממסד יכול גם כן לתמוך ולשמר כגון: הדרת נשים
• התקת תוקפנות – העברה של תוקפנות שמופנית כלפי על מישהו אחר (כגון שהמנהל שלי צועק עליי ואני צועק אחרי זה על הכפופים תחתיי משום שאני מתוסכל למרות שהם לא אשמים והופך אותם לאשמים) לכן במצב כזה בו אני יצעק תמיד על אותה דמות אני יוצר תהליך של בניית דעה קדומה נחותה עליו.
• התקת נחיתות – סוג נוסף של מנגנון הגנה.
• קונפליקט אמתי בין קבוצות – במקרה בו נוצר קונפליקט בתוך קבוצה ואתה שייך אליה ואז מגיע הצעה מקבוצה אחרת שהיא כביכול טובה יותר ואתה נשאר בקבוצה שלך אז אתה מנסה להצדיק את ההישארות שלך בקבוצה שלך שכביכול טובה יותר.
• תאוריות הזהות החברתית (אנו צריכים לשייך אנשים ואותנו לקבוצה מסוימת):
• תהליך מיון– צורך נפשי טבעי של האדם להגדיר ולמיין אנשים ולאח”כ אנו משייכים את עצמנו לקבוצה מסוימת.
• תהליך ההזדהות שלי עם קבוצה מסוימת.
• ואז אנו עושים השוואה בין הקבוצה שלי לקבוצות האחרות כדי להמשיך ולגרום לעצמי שאחרים טובים פחות.
• לאחר שהבנו שמוטיבציה יכולה לגרום לדעות קדומות נשאלת השאלה האם ניתן לייצר מוטיבציה להימנע מדעות קדומות? התשובה המובהקת היא כן, אך קשה מאוד לבצע זאת בפועל.
• מקורות של קוגניציה (חשיבה, שכל):
• קטגוריזציה: החשיבה הטבעית שלנו עובדת עפ”י הכללה באופן אוטומטי
ההשלכות של הדעות הקדומות:
• סטראוטיפ הוא דבר המנציח את עצמו (“אמונה מייצרת מציאות”). כאשר אנו רואים משהו שנוגד את הסטראוטיפ אנו רואים זאת כמקרה חריג מתוך הסטראוטיפ וכך הסטראוטיפ נשאר.
• אפליה: נבואה המגשימה את עצמה.
• האיום של הסטראוטיפ – אדם שיודע שיש עליו דעה קדומה מסוימת הופך להיות כזה גם אם לא היה (ילד שאומרים עליו שהוא ילד רע הופך להיות רע לבסוף ואותו דבר לפן החיובי).
• לכן נשאלת השאלה מה אפשר לעשות עם זה?
o אפשר לבנות חריגות של אדם יחיד מתוך קבוצתו ולשפוט אותו באמת לפי המציאות.
