פאשיזם Flashcards
הגורמים שהביאו לערעור הדמוקרטיה באיטליה
גורם חברתי- לאומי:
איטליה הצטרפה למלחמת העולם הראשונה לצד מדינות ההסכמה רק באפריל 1915, בתמורה להשתתפותה הובטח לה כי לאחר הניצחון תקבל שטחים באירופה ויוספו שטחים למושבותיה באפריקה. אחד העקרונות בחוזה ורסאי היה הפסקת האימפריאליזם והכבושים ואף שאיטליה הייתה חלק ממדינות ההסכמה שניצחו במלחמה ,היא לא קבלה את השטחים המובטחים. לאחר המלחמה היא נותרה פצועה וחבולה: כשש מאות וחמישים אלף הרוגים וכחצי מיליון פצועים. לאיטליה חשה מושפלת, ובקרב החיילים והאזרחים העמיקה תחושת חוסר התכלית שבמלחמה, והמורל הלאומי היה ירוד.
גורם כלכלי:
לאחר המלחמה נקלעה איטליה למשבר כלכלי עמוק. מיליוני חיילים משוחררים חיפשו מקורות פרנסה כדי להשתלב בחיי הכלכלה, אך מקומות עבודה היו חסרים, והם נותרו מובטלים. האבטלה הגוברת לוותה באינפלציה גבוהה, ובעקבותיה גברו המרירות והתסכול.
באיטליה שרר רעב בשל מחסור במוצרי מזון בסיסיים, כגון קמח ובשר, והיא נאלצה לייבאם.
המחסור הכבד הביא להפקעת מחירים, לשוד חנויות ולאלימות נגד מפקיעי המחירים. מחסור חמור באספקת נפט ופחם שיתק את הכלכלה, וגלי שביתות פקדו את המדינה. לשביתות נלוו מעשי אלימות ומהומות.
גורם פוליטי:
המפלגות שפעלו באיטליה באותן שנים לא הצליחו לחלץ את המדינה מן המשבר. קואליציות רופפות גרמו לחילופי ממשלות תכופים וכך התחלפו במשך שלוש שנים חמש ממשלות . המפלגה הסוציאליסטית הייתה המפלגה הגדולה והחזקה ביותר באיטליה לאחר המלחמה. מפלגה זו דגלה בצמצום פערים חברתיים על ידי העברת אמצעי הייצור מהפרט אל הכלל ומניעת ניצול. הם רצו להביא למהפכה קומוניסטית והמתינו לרגע המתאים. מצד שני הלך והתחזק הימין הלאומני אשר אימץ לאחר המלחמה גישה כוחנית ואלימה. הוא פנה אל האזרחים והחיילים ועודד אותם לתבוע את השטחים שהובטחו לאיטליה עם הצטרפותה למלחמה. ראש הממשלה ויטוריו אורלנדו הואשם בבגידה מכיוון שהשתתף בוועידת השלום לאחר המלחמה וחתם על חוזה השלום אף על פי שאיטליה לא קיבלה את השטחים שהובטחו לה. יותר ויותר אזרחים תמכו בכוחות הקיצוניים משמאל או מימין והאמינו כי הם יוכלו לחלץ את איטליה מהמשברים החברתיים והכלכליים אליהם נקלעה.
מפלגת הימין החדשה
בשנת 1919 קמה מפלגת ימין לאומנית חדשה ושמה המפלגה הפשיסטית.
את המפלגה הקים בניטו מוסוליני והוא הנהיג אותה עד מותו. מקור השם “פשיזם” הוא במילה הלטינית “פסקס” שפירושה צרור מאוגד של זרדים וגרזן. ברומא העתיקה סימל הפסקס אחדות וכוח, ובתהלוכות נהגו לשאת אותו לפני הקונסולים. המפלגה הפשיסטית אימצה סמל זה, והוא הדגיש את הקשר בין איטליה לבין האימפריה הרומית העתיקה.
בחירת השם והסמל מלמדת על מטרותיה של המפלגה: להשיב את איטליה לימי גדולתה של האימפריה הרומית.
עיקרי האידאולוגיה הפשיסטית
המדינה מעל לכל, מנהיג אחד ומפלגה אחת, האדרת המלחמה והכוח
המדינה מעל לכל
המדינה היא ערך עליון. המדינה שולטת בכל תחומי החיים של אזרחיה, וחשיבותה עולה בהרבה על חשיבות אזרחיה
רצונותיו של האזרח וצרכיו אינם חשובים, נשללים ממנו לזכויות הפרט, כגון חופש הדיבור או חופש ההתארגנות
מנהיג אחד ומפלגה אחת
הדוצ’ה, העומד בראש האומה, הוא היה המנהיג הכול-יכול, ועל הכול הוטלה החובה לציית לו ולכבדו. המנהיג הגדיר את צורכי האומה, קבע את הדרכים להשגתם ולא נזקק לעצות ממומחים או ממדינאים
הדוצ’ה באיטליה פעל בלא מגבלות - לא מצד החברה ולא מצד מוסדות המדינה. חברי המפלגה נשבעו לו אמונים באופן אישי.
האדרת המלחמה והכוח
התוקפנות והאלימות אפיינו את מדיניות החוץ של איטליה הפשיסטית. מוסוליני חתר להקים אימפריה איטלקית. איטליה שאפה לחדש את עברה המפואר ולהרחיבה על פי גבולות האימפריה הרומית. לדעת מוסוליני, מדינות שאינן רואות במלחמה ערך מקודש ונעלה הן מדינות מנוונות.
1925 -סיפח מוסוליני את אלבניה, -1935 - כבש את אתיופיה, -1936- היה מעורב במלחמת האזרחים בספרד לצד שליט ספרד הגנרל פרנקו
השלבים בעליית המפלגה הפשיסטית לשלטון:
- מרץ 1919: המפלגה הפשיסטית קמה.
- ספטמבר 1919: כבוש פיומה- בספטמבר 1919 יצא המשורר גבריאלה ד’אנונציו שהיה מייצג הימין באיטליה בראש המצעד על פיומה, עיר נמל שנמסרה ליוגוסלביה במסגרת הסכם השלום שלאחר מלחמת העולם הראשונה. אנשיו השתלטו על העיר בלא הסכמת הממשלה והקימו בה רפובליקה. ד’אנונציו גייס את אנשיו באמצעות סיסמאות לאומניות כמו: “פיומה או מוות”, “למען פיומה, למען איטליה, למען ד’אנונציו” מעשה זה העיד על חולשתה של הממשלה האיטלקית, שלא יכלה להפעיל את
סמכותה על הצבא ולא הצליחה למנוע את התחזקות הימין הקיצוני באיטליה.
. - אוקטובר 1919: “המצעד על רומא”: בגלל שהפשיסטים זכו למספר מועט של מושבים בפרלמנט האיטלקי הם החליטו ללחוץ על השלטונות כדי לאלצם למנות את חברי המפלגה לתפקידים מרכזיים במדינה. בתאריך הנ”ל התגייסו כחמישים אלף מחברי המפלגה שכונו “לובשי החולצות השחורות” והתרכזו סביב רומא. הפגנת כוח זו של הפשיסטים מכונה “המצעד על רומא.”מלך איטליה סירב לשלח את הצבא בפשיסטים המאיימים על העיר כי ידע שבצבא יש תומכים רבים בפשיזם. הוא הטיל על מוסוליני את תפקיד הרכבת הממשלה, למרות שלא היה לו רוב בפרלמנט.
שלבים בערעור הדמוקרטיה באיטליה ובהתבססות המשטר הפשיסטי:
פיזור הפרלמנט ועריכת הבחירות ב1924: ביוני 1923 קיבל הפרלמנט האיטלקי חוק, לפיו אוחדה איטליה למחוז בחירה יחיד, והמפלגה שתקבל בבחירות רבע מן הקולות, תקבל שני שליש מהמושבים בפרלמנט. חוק זה נכנס לתוקף בבחירות של 6 באפריל 1924. “הברית הלאומית” המורכבת מן הפשיסטים, השמרנים, ואחרים, זכתה ב-64% מן הקולות, לאחר שהפעילה אמצעי טרור והפחדה
- רצח מטאוטי. מאטיאוטי, הסוציאליסט, היה יושב ראש האופוזיציה נגד מוסוליני. הוא דרש את ביטול תוצאות הבחירות בשל אי הסדרים והאלימות שליוו אותן. ב-30 במאי 1924 נשא מאטיאוטי נאום נגד השלטון הפשיסטי, וטען כי הבחירות של 1924 היו מעשה הונאה וכי הפשיסטים זכו בהן באמצעות שימוש באלימות ושחיתות. ב-10 ביוני נעלם מטיאוטי. הרוצח היה איש החולצות השחורות בשליחות מוסוליני. אחר סיום משבר מטיאוטי, פירק מוסוליני בהדרגה את כל המגבלות על כוחותיו ובנה מדינת משטרה. משטרו של מוסוליני היה ריכוזי, ומעת לעת לקח לידיו תפקידים שונים. בשנת 1928 הוצאו כל המפלגות האחרות אל מחוץ לחוק, על אף שבפועל הייתה איטליה מדינה חד מפלגתית משנת 1925 והבחירות בוטלו
- הקמת הקורפורציות : הקמת הקורפורציות היא שיטה שהעניקה לכל מקצוע או ענף במשק ארגון אחד יציג, וקיומו של כל ארגון אחר נאסר. כך שרתה השיטה את האינטרס הכלכלי של השלטון וביטלה את זכות האיגוד המקצועי ואת זכות השביתה. ארגוני העובדים, שימשו להשתקת העובדים ולשמירת השקט
- “חוק פיטורי עובדי המדינה”: על פי “חוק פיטורי עובדי המדינה” שהתקבל בינואר 1926 יכלה הממשלה לפטר כל שופט “המעמיד עצמו במצב שאינו תואם את הנטייה הכללית של הממשלה”
- ההסכם הלטרני: זהו הסכם בין איטליה הפשיסטית והאפיפיור. לפי ההסכם קריית הוותיקן הוכרה כמדינה ריבונית, המדינה שילמה לוותיקן 750 מיליון לירות, נקבע שהדת הקתולית היא דת המדינה באיטליה, ושפגיעה בדת היא עבירה פלילית. הובטחה אוטונומיה למוסדות הקתוליים, בנייני הכנסייה נהנו מחסינות ונאסר לערוך בהם חיפושים ללא אישור הכומר המקומי. המניעים לחתימת ההסכמים: מוסוליני ראה בכך מהלך תעמולתי (רוב האוכלוסייה הייתה קתולית) והכנסייה השיגה הישגים כלכליים ופוליטיים.
האמצעים להחדרת האידאולוגיה הפשיסטית בעם:
שטיפת מוח: המנהיג היה לסמל לאומי, ותמונותיו הוצגו על המבנים הציבוריים ובתוכם ונישאו בתהלוכות רחוב. פשיסטים נלהבים הדפיסו את תמונת דיוקנו של הדוצ’ה על נייר המשרד שלהם ובצדה אחת מאמרותיו. ההמונים האזינו בהערצה לנאומיו בכיכרות, הזדהו עם דעותיו ופעולותיו ובכך העניקו לו כוח עצום. מוסוליני עצמו סבר כי ההמון מתעניין בעיקר בטקסים ובסמלים וכינה אותו “עדר המונע על ידי דחפים ורגשות” אשר “אינו צריך לדעת, עליו להאמין, עליו להניח שיעצבו אותו”. שטיפת המוח הבטיחה ציות למוסוליני ולמשטר הטוטליטרי.
פולחן אישיות: פולחן האישיות העצים את שלטון היחיד של הדוצ’ה והיו לו ביטויים מגוונים. ברחובות נתלו כרזות תמיכה בדוצ’ה, בעיתונות וברדיו הופיעו ססמאות כדוגמת “הדוצ’ה צודק תמיד”,”דבר אחד יהא יקר לך יותר מכול: חייו של הדוצ’ה”,”זכור לאהוב את האלוהים, אך אל תשכח שאלוהי איטליה הוא הדוצ’ה”. פולחן האישיות ייחס למוסוליני תכונות על אנושיות (של אל) כשהמטרה הייתה הערצה עיוורת למנהיג וציות מוחלט.
טרור: המשטר הפשיסטי באיטליה הלך והתבסס ע”י מעשי טרור, הפחדה ואלימות מצד השלטון. כך נרדפו ונאסרו מי שנחשבו למתנגדי המשטר. זכויות היסוד של האדם והאזרח כגון חופש הדיבור וההתאגדות - נרמסו. עורכי עיתונים מונו מטעם השלטון, ומי מהם שניסה להביע דעות עצמאיות גורש מאיטליה. העיתונות בפיקוח השלטון דאגה לדווח על נאומיו המלהיבים של מוסוליני גם כאשר הנאספים הגיבו להם בקור רוח. בתוך המדינה התרחשו רציחות פוליטיות, ולאחר שהמתנגדים למשטר ברחו מאיטליה או גורשו ממנה התרחשו רציחות גם מחוצה לה.
חינוך הנוער: לפולחן האישיות היה מקום נכבד בחינוכם של ילדים ובני נוער הן בבתי הספר והן בתנועות הנוער. תמונות של הדוצ’ה הופיעו בספרי הלימוד והוצגו לראווה בבתי הספר. המנהיג הוצג כאב וכגיבור, והמורים הצטוו להאדיר את תכונותיו, את “אומץ לבו הנפלא” ואת “שכלו המבריק”.
באיטליה הפשיסטית התקיימו תנועות נוער, שבמסגרתם קיבלו ילדים ובני נוער חינוך פשיסטי לאחר שעות הלימוד בבית הספר. חיי הילדים והנערים סבבו סביב ארגונים אלו מילדות ועד בגרות. החברים בארגוני הנוער לבשו מדים מיוחדים והיו חייבים להצדיע הצדעה צבאית ולמלא את הפקודות בלא היסוס ובלא ויכוח. כאשר הצטרפו לארגון היה עליהם להישבע שבועת נאמנות. חברי הארגון שיננו והדגישו ססמאות כגון “הדוצ’ה צודק תמיד”;”להאמין, לציית, להילחם”. המשטר הטוטליטרי הבין שאת הנוער יהיה הכי קל לעצב על פי תפיסת העולם הפשיסטית. היות והפשיזם ראה במלחמה ערך עליון החינוך בתנועות הנוער היה חינוך צבאי. כך רצה המשטר להפוך את בני הנוער לחיילים צייתנים בעתיד
ביטול הדמוקרטיה כבוש פיומה
ארוע זה חיזק את הימין הקיצוני אשר הבין כי הפעלת כח ואלימות אפשרית וכי השלטון הדמוקרטי הינו חלש ואינו יכול להפסיק את האלימות.
ביטול הדמוקרטיה המצעד על רומא
כך עלה מוסוליני לשלטון בהפיכה צבאית ולא בדרך דמוקרטית (כלומר בבחירות דמוקרטיות). המפלגה הפשיסטית הפעילה כח אלים וקבלה את השלטון בלי שהעם יבחר בה. ארוע זה דומה להשתלטותו של יוליוס קיסר על האימפריה הרומית בתקופה העתיקה ובדומה ליוליוס קיסר שהפך את רומא לדיקטטורה גם מוסוליני עתיד להפוך את איטליה לדיקטטורה טוטליטרית.
ביטול הדמוקרטיה פיזור הפרלמנט ועריכת הבחירות
היה זה צעד ראשון בערעור הדמוקרטיה כי החוק הנ”ל מבטל את כוחה של הכרעת הרוב, מחליש את כוחה של הרשות המחוקקת (הפרלמנט) ומעניק כח רב יותר לרשות המבצעת (הממשלה בראשות מוסוליני).
ביטול הדמוקרטיה רצח מטאוטי
רצח מטאוטי היה אמצעי של הפשיסטים להלחם בהתנגדות וצעד לקראת ביטול האופוזיציה באיטליה. מטרת המשטר הפשיסטי הייתה ליישם את העיקרון של “מנהיג אחד מפלגה אחת” וסילוק מטאוטי מהזירה היה תחילת התהליך. כך הפך מוסוליני לשליט יחיד שריכז את כל הסמכויות בידיו.
ביטול הדמוקרטיה הקמת הקורפורציות
המשטר הטוטליטרי רצה לשלוט בכל תחומי החיים. שיטת הקורפורציות אפשרה לו שליטה מוחלטת בכלכלה האיטלקית וביטלה את זכויות העובדים למאבק על שיפור תנאי עבודתם.
ביטול הדמוקרטיה ההסכם הלטרני
כך השיג מוסוליני את תמיכת ההמונים שהיו ברובם דתיים קתולים וראו בכנסייה מוסד מקודש. ההסכם העניק למוסוליני לגיטימציה מוחלטת לשלטונו והוריד את התנגדות ההמונים לפעולותיו. .