סינפסות - הבסיס הקוואנטלי Flashcards
mEPP
Miniature End Plate Potentials
אירועים של שחרור וזיקולות בודדות המתרחשים באופן ספונטני
לא תלוי בסידן וגודלו קבוע
small, spontaneous depolarizations of the postsynaptic membrane at the neuromuscular junction
Result from the random release of acetylcholine (ACh) vesicles from the presynaptic neuron.
EPP
End Plate Potenitals
potential that occurs at the neuromuscular junction (synapse)
triggered by action potentials in the motor neuron (pre-synaptic)
-מה ההשפעה של ריכוז סידן חוץ תאי נמוך על
EPP
EPP מקטין
-מה ההשפעה של ריכוז מגנזיום חוץ תאי גבוה על
EPP
EPP מקטין
-מה ההשפעה של ריכוז סידן חוץ תאי גבוהה על
EPP
EPP מגדיל
-מה ההשפעה של ריכוז מגנזיום חוץ תאי נמוך על
EPP
EPP מגדיל
?מושפעת משינוי בריכוז הסידן mEPP
לא
-אילו גורמים יכולים לשנות את תדר ה
mEPP
שינוי בריכוז הסידן החוץ תאי
(סידן עולה -> תדר עולה, ולהיפך)
שינוי ב n
(אתרי השחרור)
(אן עולה -> התדר עולה)
-אילו גורמים יכולים לשנות את משרעת ה
mEPP
התמקדי בנוירונים אשר מגיבים לאצטילכולין
א) מעכב אצטילכולין אסטרז
(יגדיל את המשרעת)
ב) אנטגוניסט לרצפטור לאצטילכולין
(יקטין את המשרעת)
-כלומר, כל שינוי ב
q
אצטילכולין אסטרז = החומר שמפרק אצטילכולין בסינפסה
גודל קוואנטלי q
גודלו של אירוע קוואנטלי בודד = המתח שמתפתח בתא פוסט סינפטי כתוצאה משחרור של וזיקולה אחת
-תארי את הגורמים המשפיעים על
q
תזכורת - קיו היא התגובה הפוסט-סינפטית כתוצאה משחרור וזיקולה אחת
יש 7 גורמים
א) חסמים של רצפטורים פוסט-סינפטיים
ב) ריכוז נתרן חוץ תאי
ג) ריכוז מגנזיום חוץ תאי (הרבה מגנזיום = קיו קטן ולהיפך)
ד) חסם קו-טרנספורטר לגלוטאמאט על תאי גליה = הנוירוטרנסמיטר יהיה זמן ארוך יותר במרווח הסינפטי
ה) עיכוב אצטילכולין אסטרז
ו) עלייה בקוטר הווזיקולות
ז) ירידה בהתנגדות הכניסה
*
תכולה קוואנטלית m
מספר הקוואנטה המרכיבים אירוע סינפטי
למעשה מספר הוזיקולות אשר גורמות לתגובה סינפטית מסוימת
-שלושת השיטות לחישוב הגודל הקוואנטלי
m
ומתי משתמשים בכל אחד מהם
דרך א
חלוקה של משרעת האירועים הסינפטיים בגודל הקוואנטלי
m = EPP / mEPP
תקף עבור תכולות קוואנטליות (אם) קטנות יחסית
כיוון שהסכימה אינה לינארית בערכי אם גדולים וגם עקב חוסר הסנכרון בעת שחרור
דרך ב
הכפלה של אן בהסתברות לשחרור
m = P * n
כאשר אן = מספר הסינפסות, מספר הוזיוקלות המוכנות לשחרור
פי = הסתברות לשרור בעת גירוי של וזיקולה אחת
נשתמש כאשר אן ו-פי אינם משתנים במהלך המדידה
כמו כן, פי צריך להיות רלוונטי לכל אתרי השחרור ולא תלוי באתרים אחרים
דרך ג
קירוב על ידי התפלגות פואסונית - מחשבים את ההסתברות לכישלון למעשה ומקבלים נוסחא של - לאן של היחס של מספר הניסיונות שביצענו לבין כמות הכשלונות שהתרחשו
m = ln( N / N_0)
נוסחא זו רלוונטית רק כאשר השחרור הסינפטי מתנהג בהתפלגות בינומיאלית
נשתמש בה כאשר אן גדול, פי קטן ויש הרבה כשלונות בניסוי
חשוב!! בין דרך ב ודרך ג יש התאמה (הן שוות)
n
מספר הוזיקולות המוכנות לאיחוי
הסבר את המרכיבים של הנוסחא לחישוב הסתברות אירוע סינפטי
P(k)
k
m
N
N_k
P(k) - הסתברות לאיחוי של וזיקולה
k - מספר הוזיקולות שהשתחררו בגירוי
m - מספר ממוצע של אירועי שחרור (כמות וזיקולות בממוצע)
N - מספר הינסויים שבוצעו (או כמות האתרים שעליהם שואלים)
N_k - מספר הוזיקולות בהם היה שחרור קיי וזיקולות בעת גירוי
-תארי את הגורמים המשפיעים על
P
(הסתברות לאיחוי וזיקולה אחת)
(יש 4 גורמים)
א) ריכוז סידן חוץ תאי
ב) הרחקת תעלות סידן תלויות מתח מהוזיקולות
ג) עלייה בביטוי תעלות סידן תלויות מתח
ד) ירידה בקלטור מהיר לסידן בתא הפרה-סינפטי (יגרום לעלייה בסידן החופשי בתא)
-תארי את הגורמים המשפיעים על
n
(מספר הוזיקולות המוכנות לאיחוי)
(3 גורמים)
א) גודל ה
RRP (Ready releasable pool)
ב) הגדלת עוצמת הגירוי על עצב מוטורי (ולא אקסון)
בהגדלת הגירוי האות יתפשט למרחב גדול יותר-ויותר סינפסות יושפעו
ג) מוטציה הפוגעת בתהליך הפריימינג
EPSC
Excitatory post synaptic current
הזרם הפוסט-סינפטי מוגדר כ
PSC = q * n * p
q - הגודל הקוונטלי
n - מספר אתרי השחרור (תלוי במספר הסינפסות)
p - הסתברות לשחרור
היסגנל לאיחוי וזיקולה
כניסת סידן לתא הפרה-סינפטי
מה שתי הגורמים העיקריים שמשפיעים על פסיליטציה
סידן שאריתי
הסתברות לשחרור
כמה יוני סידן נדרשים על מנת לגרום לשחרור סינפטי
לפחות 4 יוני סידן
היכן ממקומות תעלות הסידן
בסמוך למקום בו הוזיקולות מעוגנות בממברנה
מה המאפיין שיש לוזיקולות של תאים בהם יש שחרור סינפטי מהיר
אתר הקישור לסידן (=גלאי הסידן) שקיים על גבי הוזיקולה נמצא בסמוך לתעלות הסידן.
והם בעלי אפיניות נמוכה לסידן
(הגלאי צריך לעבוד בריכוזים גבוהים של סידן בלבד)
כך הזמן עד לאיחוי הוזיקולה הוא מינימלי
גלאי סידן אלה נקראים Nanodomain
מה המאפיין שיש לוזיקולות של תאים בהם יש שחרור סינפטי איטי
אתר הקישור לסידן (=גלאי הסידן) שקיים על גבי הוזיקולה נמצא רחוק מתעלות הסידן.
הסידן מגיע בדיפוזיה עד לגלאי ולכן הזמן עד לפתיחת התעלות הוא ארוך יותר
גלאים אלו נקראים microdomain
האפיניות של תעלות הסידן שמצויות רחוקות מהגלאי גבוהה
פסיליטציה
(של סידן) סכימה פרה-סינפטית
בפיירד פולס - ככל שמרווח הזמן בין גירויים עוקבים קטן יותר - התגובה הפוסט-סינפטית לגירוי השני גדולה יותר
קורה בגלל סידן שאריתי
כמות סידן גדולה יותר מעלה את ההסתברות לאיחוי וזיקולות
Paired Pulse Ratio (PPR)
היחס בין התגובה הפוסט-סינפטית השנייה לראשונה
במידה והיחס גדול אנו מבינים שהתרחשה פסיליטציה המיוחסת לסידן שאריתי
PPR
היא סוג של פלסטיות קצרת מועד
מה האפקטים של ריכוזי סידן חוץ תאי (גבוה/נמוך) על פסיליטציה
בריכוז סידן חוץ תאי נמוך - הפסיליטציה תגדל
בריכוז סידן חוץ תאי גבוה הפסיליטציה אינה משמעותית
סומציה
תופעה פוסט- סינפטית
בה יש רכיבה של הגל השני על הגל הראשון
כלומר דה-פולריזציה שנייה מתחילה מנקודה גבוהה יותר מזו שהתחילה הדה פולריזציה הראשונה
התגובות עצמן בעלות אמפליטודה זהה אך יש סכימה שלהן
PPR = 1
פסיליטציה
תופעה פרה-סינפטית
התחזקות של התגובה השנייה ביחס לראשונה מבחינת האמפליטודה
התגובות (הראשונה השנייה) אינן שוות בוגדלן
PPR > 1
כמה אתרי קשירה יש לגלאי הסידן שעל הוזיקולות (סינפטוטגמין 1)
יש לו 4 אתרי קשירה לסידן
מה קורה כאשר מבצעים נוק-אווט לסינפטוטגמין 1 (גלאי הסידן של הוזיקולה)
מתקבל זרם קטן מאוד בתא הפוסט סינפטי
בגלל אובדן הסנכרון של השחרור הסינפטי
סך השחרור לא מאוד שונה (בין נוכחות ואי נוכחות הגלאי)
אבל האירועים אינם מתוזמנים ונמשכים זמן רב
האם סכימת המתח היא לינארית?
סיכמת המתח לא לינארית