סטרס Flashcards
מפרישה אפינפרין או נוירואפינפרין לאחר הפעלתה ע”י מע’ העצבים הסימפטטית
מדולת האדרנל
(משם מופרשים גלוקו-קורטיקו-סטרואידים (למשל קורטיזול
zona fasciculata in adrenal cortex (layer2)
הנוירון הפרה גנגליוני מפעיל את הנוירון הפוסט גנגליוני בעזרתו
אצטיל כולין
מטרתו לפרק את האצטילכולין. זרחנים אורגנים מבטלים את הפעילות שלו וגורמים לפעילות יתר של מערכת העצבים הפארא סימפטטית
אצטיל כולין אסטרז
תאים במדולת האדרנל שמפרישים אפינפרין/נוירואפינפרין
מגיבים לאצטיל כולין שמופרש מנוירון פרה גנגליוני של נוירון ממע’ העצבים הסימפטטית
תאי כרומפין
מהו תהליך ייצור האפינפרין ?
תהליך שמתחיל מפניל אלנין, מגיע לדופמין ואז הופך לנוירו אפינפרין ואז אפינפרין.
המעבר מדופמין לנוירואפינפרין מתרחש על ידי הידרוקסילציה בתאים הפוסט גנגליונים, במדולת האדרנל ובמח. במדולת האדרנל יש הוספה של מתיל ומתקבל האפינפרין
מתי נראה עלייה ברמות של נוירואפנפרין ומתי נראה עלייה ברמות האפינפרין?
אם יש אלמנט של מאמץ, יש עלייה בעיקר ברמות הנוירואפינפרין הנובעת מהפעלת השרירים במאמץ. אם נוסף אלמנט של פחד נראה עלייה בעיקר באפינפרין, הנובעת מפעילות יתר של מדולת האדרנל
תרכובות אורגניות המכילות קבוצת קטכול (טבעת בנזן עם שתי קבוצות צד הידרוקסיליות). ביניהם: אפינפרין, נוירואפינפרין ודופמין
קטכולאמינים
תפקידי אפינפרין ונוירואפינפרין במטבוליזם של סוכרים ושומנים
אפינפרין גורם לעלייה ברמות הגלוקוז בדם וגם לעלייה בחומצות שומן חופשיות ולירידה בכמות האינסולין.
נוירואפינפרין בעיקר מעלה בצורה מאוד משמעותית את רמות חומצות השומן החופשיות
פפטיד שנוצר בעקבות חיתוך של פרה קורסור הנקרא proopiomelanocortin (POMC)
לאחר הגעת אות כימי מההיפותלמוס של
CRH
יש עליה משמעותית בסוף הלילה לקראת התעוררות
ACTH
הוא מהווה פרה קורסור לכל הסטרואידים ובקורטקס האדרנל יכול להפוך לקורטיזול
ACTH נוצר מכולסטרול בעזרת
פרגננלון
הרצפטור לאלדוסטרון . מסתבר שהוא רצפטור גם לקורטיזול. קורטיזול נקשר לרצפטור זה בעיקר בריכוזים נמוכים. אחראי לפעילות מטבוליטית יומיומית. קשירה שלו לאלדוסטרון /קורטיזול מעודדת קליטה של יוני נתרן מתסנין השתן לגוף, מה שגורם להעלאת לחץ הדם.
MR (mineralocorticoid receptor)
אנזים שהופך קורטיזול לקורטיזון. במקרה של קורטיזון אין ספיגת יוני נתרן לגוף.
מעכב מפתיע של אנזים זה הוא ליקריץ
11βHSD2
סינדרום בו יש רמות גבוהות מאוד של קורטיזול לכן יש התנפחות , עלייה בריכוז חומצות השומן החופשיות בדם המתרכבות מחדש ומתיישבות באיזורים בהם אין בד”כ שומן. כמו כן יש ירידה במסת השריר (קורטיזול גורם לפירוק חלבון בשריר). בסינדרום זה באופן מפתיע יש הרבה ACTH ומעגל המשוב השלילי לא פועל
סינדרום קושינג
תארי תגובה מהירה ותגובה איטית של מע’ העצבים לסטרס
מהירה: הפרשת נור/אפינפרין כתגובה להפעלת המע’ הסימפטטית
איטית: הפרשת קורטיזול לאחר מעבר בציר הייץ-פי-איי (היפותלמוס, פיטואיטרי, אדרנל)