סטרס Flashcards
מפרישה אפינפרין או נוירואפינפרין לאחר הפעלתה ע”י מע’ העצבים הסימפטטית
מדולת האדרנל
(משם מופרשים גלוקו-קורטיקו-סטרואידים (למשל קורטיזול
zona fasciculata in adrenal cortex (layer2)
הנוירון הפרה גנגליוני מפעיל את הנוירון הפוסט גנגליוני בעזרתו
אצטיל כולין
מטרתו לפרק את האצטילכולין. זרחנים אורגנים מבטלים את הפעילות שלו וגורמים לפעילות יתר של מערכת העצבים הפארא סימפטטית
אצטיל כולין אסטרז
תאים במדולת האדרנל שמפרישים אפינפרין/נוירואפינפרין
מגיבים לאצטיל כולין שמופרש מנוירון פרה גנגליוני של נוירון ממע’ העצבים הסימפטטית
תאי כרומפין
מהו תהליך ייצור האפינפרין ?
תהליך שמתחיל מפניל אלנין, מגיע לדופמין ואז הופך לנוירו אפינפרין ואז אפינפרין.
המעבר מדופמין לנוירואפינפרין מתרחש על ידי הידרוקסילציה בתאים הפוסט גנגליונים, במדולת האדרנל ובמח. במדולת האדרנל יש הוספה של מתיל ומתקבל האפינפרין
מתי נראה עלייה ברמות של נוירואפנפרין ומתי נראה עלייה ברמות האפינפרין?
אם יש אלמנט של מאמץ, יש עלייה בעיקר ברמות הנוירואפינפרין הנובעת מהפעלת השרירים במאמץ. אם נוסף אלמנט של פחד נראה עלייה בעיקר באפינפרין, הנובעת מפעילות יתר של מדולת האדרנל
תרכובות אורגניות המכילות קבוצת קטכול (טבעת בנזן עם שתי קבוצות צד הידרוקסיליות). ביניהם: אפינפרין, נוירואפינפרין ודופמין
קטכולאמינים
תפקידי אפינפרין ונוירואפינפרין במטבוליזם של סוכרים ושומנים
אפינפרין גורם לעלייה ברמות הגלוקוז בדם וגם לעלייה בחומצות שומן חופשיות ולירידה בכמות האינסולין.
נוירואפינפרין בעיקר מעלה בצורה מאוד משמעותית את רמות חומצות השומן החופשיות
פפטיד שנוצר בעקבות חיתוך של פרה קורסור הנקרא proopiomelanocortin (POMC)
לאחר הגעת אות כימי מההיפותלמוס של
CRH
יש עליה משמעותית בסוף הלילה לקראת התעוררות
ACTH
הוא מהווה פרה קורסור לכל הסטרואידים ובקורטקס האדרנל יכול להפוך לקורטיזול
ACTH נוצר מכולסטרול בעזרת
פרגננלון
הרצפטור לאלדוסטרון . מסתבר שהוא רצפטור גם לקורטיזול. קורטיזול נקשר לרצפטור זה בעיקר בריכוזים נמוכים. אחראי לפעילות מטבוליטית יומיומית. קשירה שלו לאלדוסטרון /קורטיזול מעודדת קליטה של יוני נתרן מתסנין השתן לגוף, מה שגורם להעלאת לחץ הדם.
MR (mineralocorticoid receptor)
אנזים שהופך קורטיזול לקורטיזון. במקרה של קורטיזון אין ספיגת יוני נתרן לגוף.
מעכב מפתיע של אנזים זה הוא ליקריץ
11βHSD2
סינדרום בו יש רמות גבוהות מאוד של קורטיזול לכן יש התנפחות , עלייה בריכוז חומצות השומן החופשיות בדם המתרכבות מחדש ומתיישבות באיזורים בהם אין בד”כ שומן. כמו כן יש ירידה במסת השריר (קורטיזול גורם לפירוק חלבון בשריר). בסינדרום זה באופן מפתיע יש הרבה ACTH ומעגל המשוב השלילי לא פועל
סינדרום קושינג
תארי תגובה מהירה ותגובה איטית של מע’ העצבים לסטרס
מהירה: הפרשת נור/אפינפרין כתגובה להפעלת המע’ הסימפטטית
איטית: הפרשת קורטיזול לאחר מעבר בציר הייץ-פי-איי (היפותלמוס, פיטואיטרי, אדרנל)
תארי את המהלך של אות שעובר במערכת הפרה-סימפטטית
גופי התאים נמצאים בחוט השדרה או בגזע המוח. שולחים נוירון פרה-גנגליוני ארוך לגנגליון שנמצא קרוב לאיבר המטרה. שם יש הפרשת אצטילכולין ומעבר הסינגל לנוירון פוסט-גנגליוני קצר שמעצבב עם אצטילכולין את תא המטרה
תארי את המהלך של אות שעובר במערכת הסימפטטית
גופי התאים נמצאים בחוט השדרה. שולחים נוירון פרה-גנגליוני קצר לגנגליון שנמצא קרוב לחוט השדרה. שם יש הפרשת אצטילכולין ומעבר הסינגל לנוירון פוסט גנגליוני ארוך שמעצבב עם נוראפינפרין את תא המטרה.
יש גם נוירונים פרה-גנגליונים ארוכים (אמנם לא הרבה).
במדולה של האדרנל: יש נוירון פרה-גנגליוני ארוך מאוד שלא מעביר מידע לנוירון אחר אלא ממשיך בעצמו עד תאי המטרה במדולה של האדרנל ושם מפריש אצטילכולין
מאיפה מופרשים
mineralocorticostreoids
aldosterone
zona glomerulosa in adrenal cortex (layer1)
מאיפה מופרשים
androgens (male hormones)
zone reticularis in adrenal cortex (layer3)
glucocorticostreoids תארי פעילות ברקמות השונות של
בכבד: מעלה גלוקונאוגנזה ומשחרר גלוקוז לדם
בתאי שומן: מפרק שומן ומשחרר חומצות שומן חופשיות לדם
בתאי שריר: מפרק חלבונים ומשחרר ח”א לדם ומדכא כניסת גלוקוז לשריר
בכללי: מעלה רגישות של רקמות שונות לנור/אפינפרין
GCמה קורה בריכוזים גבוהים של
יש השפעות נוספות בריכוזים גבוהים:
מוריד תרמוגנזה ולכן ירידה בטמפרטורת הגוף
מדכא מערכת רביה, התנהגות מינית ואת מערכת החיסון (בדרך כלל דואג שלא תהיה תגובה מוגזמת מדי, עושה זאת ע”י עצירת שעתוק של גנים לחלבונים הקשורים לאיתות במע’ החיסון)
מעודד חיפוש מזון וחיפוש מחסה
MR, GR
בריכוזים נמוכים, קורטיזול נקשר ל-אם-אר ורק בריכוזים גבוהים במצב של סטרס ממושך קורטיזול נקשר ל-גי-אר וגורם להשפעות שמתקיימות בריכוזים גבוהים
רצפטור לקורטיזון בכבד. נותנים קורטיזון כדי לדכא את מע’ החיסון והוא הופך קורטיזון לקורטיזול.
11βHSD1
?על מי המשוב השלילי בעת לקיחת קורטיזון
במתן קורטיזון במשך תקופה ארוכה, יש הרי ייצור של קורטיזול והוא גורם לדיכוי הפרשת
ACTH, CRH
במשוב שלילי. זה יכול לגרום להיעלמות התאים הללו ובכך האדם לא יוכל לייצר בעצמו קורטיזול. לכן טיפולים כאלה בד”כ קצרים
?מהם “תופעות הלוואי” של מי שלוקח קורטיזון
מי שלוקח קורטיזון מתנפח קצת בפנים ויש העלאה של לחץ הדם כתוצאה מספיחת המלחים.
איך התגלה שתגובת הסטרס מתווכת על ידי קורטקס האדרנל?
ראו גדילה של קורטקס האדרנל האנשים הנמצאים באיום ממושך על ההומאוסטזיס שלהם
מה מתרחש במצב של סטרס ממושך?
:שגורמת ל GC עלייה בריכוז ה
עלייה בלחץ דם
רמות גלוקוז וח.שומן גבוהות בדם והתפתחות תנגודת לאינסולין
דיכוי מערכת חיסונית