סדפ ודיני ראיות Flashcards
מה חובתו של אדם הנחקר על ידי קצין משטרה או קצין מורשה בנוגע לנסיבות ועובדות של עבירה מסוימת?
הנחקר יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות שיוצגו לפניו, חוץ משאלות שהתשובות עליהן עלולות להעמידו בסכנת אשמה פלילית
מה אומר סעיף 47 לפקודת הראיות?
א. אין על אדם חובה למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה המקשרת אותו לעבירה שהינו מואשם או עשוי להיות מואשם בה.
ב. אם אדם ביקש להימנע ממסירת ראיה העלולה להפלילו ובקשתו נדחתה ע”י ביהמ”ש, ראיה זו לא תוגש כנגד אותו אדם במשפט בו הוא מואשם.
מה זכות השתיקה וחיסיון מפני הפללה כאשר מדובר בחקירה של עד?
לעד מותר לשתוק ולסרב לענות על שאלות רק אם מדובר בתשובה שעלולה להפליל אותו. אי שיתוף פעולה מצד העד עלול להוות עבירה פלילית.
מהי זכות השתיקה וחיסיון בפני הפללה כאשר מדובר בחקירת חשוד?
לחשוד, לעומת עד, יש את הזכות לשתוק באופן כללי. הוא לא חייב לענות לאף שאלה שמוצגת לו גם אם התשובה עליה לא עשויה להפלילו.
מה מוצג בפסד אלמליח?
המשטרה דרשה ממנו לגלות את השמות של מי שמסרו לו טופס אשר התגלה כמזוייף והוא סירב. כיוון שנחקר בתור חשוד בעבירה של שיבוש הליכי חקירה הדבר היה לכאורה תקין. בחקירה השנייה הוא נחקר בלי לקבל עדכון על כך שהוא נחקר בתור עד ולא בתור חשוד, וסירובו למסור את השמות היה עשוי לבסס האשמה בשיבוש הליכי משפט והפרת חוק.
ביהמ”ש פסק כי ערעורו התקבל וכי זכות השתיקה עומדת לרשותו באופן מלא כיוון שלא היה מודע שנחקר בתור עד. היות ומבחינה מהותית היה עדיין מסומן כחשוד ולא עודכן שנחקר בתור עד, המשטרה הייתה צריכה ליידע אותו שהינו חשוד ושזכותו לשמור על שתיקה, ולכן סירובו לענות לא מהווה אפשרות להפלילו כיוון שמימש את זכות השתיקה המגיעה לו ממעמדו כחשוד.
מהן חובותיו של החשוד שעדיין קיימות לצד זכות השתיקה?
על החשוד לשתף פעולה עם החוקרים באופן מינימלי, ואם יסרב הדבר עלול לגרור השלכות.
החשוד נדרש להיות חלק בפעולות החקירה כגון עמידה במסדר זיהוי, חיפוש גופני ועוד. ניתן לראות בסירובו חיזוק של ראיות התביעה ולעיתים אף עבירה פלילית.
על החשוד למסור מסמכים או כל חפץ אחר הדרוש לחקירה.
מהו הרציונליזם לביסוס זכות השתיקה על פי פס”ד גלעד שרון?
- יש להגן על החשוד, שנמצא בסיטואציה מאיימת ועוינת של חקירה משטרתית, מפני התנהגות פסולה של החוקרים.
- יש להגן על שיטת המשפט מפני הודעת שווא של חשודים, שעלולה להימסר בשל הבלבול, הלחץ והמצוקה שבהם נמצא החשוד. שכן ינסה לרצות את החוקרים על מנת לצאת מהלחץ.
- בהליך הפלילי חלה חזקת החפות - זכות השתיקה של חשוד כרוכה בכך. הנטל על המדינה למצוא את הראיות וזוהי לא עבודתו של הנאשם. הנאשם חף מפשע אלא אם הוכח אחרת.
- השיטה בישראל הינה אדוורסרית משמע שהתביעה צריכה לגייס את הראיות ולא הנאשם. הוא אינו צריך להסתכן באמירת דבקים אשר יש בהם כדי להפלילו.
- גילוי האמת.
- שמירה על כבוד הנחקר.
מה הייתה החלטת השופט בפסד גלעד שרון בנוגע לזכות השתיקה בהקשר למסירת המסמכים?
השופט קבע כי כאשר מדובר במסירת מסמכים הרציונליזם לזכות השתיקה הינו חלקי. זוהי לא סיטואציה מלחיצה עבור החשוד ועל כן אין חשש להודאת שווא. עוד, מדובר בשיתוף פעולה מינימלי מצידו. הוחלט כי על החשוד לשתף פעולה ולהעביר את המסמכים.
מהו חיסיון שימוש?
מהו חיסיון שימוש?
חוסר האפשרות להשתמש בראיה הספציפית נגד החשוד אם יוגש נגדו כתב אישום בהמשך. אך כן ניתן להיעזר בראיה זו על מנת למצוא ראיות נוספות שכן יכולות להפליל את החשוד.
על איזה מסמכים יוטל חיסיון שימוש?
בנוגע למסמכים פרטיים בלבד. בית המשפט קבע כי בנוגע למסמכים ציבוריים אין מקום להעניק חיסיון שימוש.
מהן החובות המוטלות על החוקרים?
- להבהיר לחשוד את המעשים בהם הוא חשוד ברמת הדיוק האפשרי בהתבסס על המידע הקונקרטי שבידם.
- להודיע לחשוד שתשובותיו עשויות להוות ראיה כנגדו בבית המשפט - הוא לא חייב לענות אבל הימנעותו עשויה לחזק את הראיות הקיימות נגדו.
- שיש לו הזכות לשמור על שתיקה.
- להודיע לחשוד שבנוסף לזכות השתיקה יש לו הזכות להיוועץ עם עו”ד בתחילת החקירה ואם אין לו אפשרות לשכור עו”ד מטעמו הוא יכול להיעזר בסנגוריה הציבורית.
- אם החשוד מבקש עו”ד החוקר חייב להודיע לעוד להגיע לתחנה ובמידה וזה מגיע בקרוב החוקר חייב להפסיק את החקירה לזמן סביר. אם ממשיך לחקור את החשוד דבריו יכולים להיפסל בביהמש. חשוב לציין שהחשוד לא חייב לנצל את זכותו לעו’ד אבל לפי הפסיקה על החוקר לתעד את דברי החשוד באופן מפורט וויזואלי.
- בישראל אין זכות לנוכחות עו”ד בעת החקירה אך ניתן להיוועץ בו לפני או בשלב קריטי.
- חובה לתעד את כל החקירה בכתב.
מהו משפט זוטא?
מיני משפט המתמקד אך ורק בטענה של הנאשם שבמהלך החקירה נעשה שימוש באמצעים פסולים.
מהי דוקטרינת ההגנה מן הצדק?
דוקטרינה שפותחה על ידי הפסיקה ועוסקת בשאלה האם בית המשפט צריך להתערב במצבים בהם המשטרה או התביעה מנהלות את החקירה בצורה מנוגדת לחוק או שאינה תקינה.
מהם דוגמאות לפגמים בחקירה בהקשר לדוקטרינת ההגנה מן הצדק?
- אכיפה בררנית - חוסר שוויון באכיפה ומצבים בהם יש מספר מעורבים בעבירה אך רק חלק מועמדים לדין ללא סיבה משכנעת לכך.
- עיכוב בתחילת החקירה או בהגשת כתב אישום - יוצרים חוסר וודאות אצל הנאשם ופוגעים ביכולתו לנהל את ההגנה שלו.
- מחדלים או פגמים בניהול החקירה - למשל אם המשטרה לא טורחת לבדוק אליבי של חשוד.
- הפרת הבטחה שלטונית - כמו בפסד פרחי.
