מערכת העצבים Flashcards
התאים הפונקציונלים
נוירונים
איגוד נוירונים
עצבים
אקסייטביליות
ניתנים לעירור. מדובר על הנוירונים
כיצד מגיבים הנוירונים לגירוי?
יצירת פוטנציאל פעולה או אימפולסים.
מי היא הנוירוגליאה?
תאי תמך לנוירונים.
האם נוירונים מתחלים
ונויורוגליאה?
נוירונים אינם עוברים חלוקה, בעוד הנוירוגליאה מסוגלת.
מבנה הנוירון
גוף תא גדול PERIKARYON
פרי-קריון
אקסון
דנדריטים
גוף תא הנוירון PeriKaryon
מגיל גרעין גדול, ציטופלסמה עתירת ליזוזומים, מיטוכונדריה, מע גולג’י ריבוזומים וחלקי ER יחודיים, שנקראים גופי קוסל.
אין לו צנטריולים ולכן אינו מבצע מיטוזה.
ציטוסקלטון של גוף התא פרי-קריון
מכיל סיבי תא אשר נותנים לו יציבות וצורה
סיבי מיקרוטובולי אשר מניעים את תכולתו התוך תאית לאורך האקסון.
האקסון
שלוחה יחידה היוצאת מגוף התא דרך ההאקסון הילוק ומוציאה את הדחף העצבי אל תאים אחרים.
axon hillock תלולית האקסון
מקום החיבור בין הפריקריון גוף הנוירון והאקסון.
ממברנת האקסון
אקסולמה Axo-lemma
ציטוזול האקסון
Axoplasm אקסופלזמ.
כיצד מסתיים האקסון?
בטרמינלים שחלקם נפתחים לעבר מרווח סינפטי.
תנועה לכיוון סוף האקסון
Antero-grade transport
כניסה
תנועה לכיוון גוף הנוירון מהאקסון
Retro-grade transport
חזרה
דנדריטים
שלוחות קצרות של הציטוזול, יכולות להסתעף. מנקזות דחפים עצביים מהתאים השכנים לגוף התא.
מספרם נע מאפס עד אלפים, בהתאם לתפקיד וגיל הנוירון.
תפקיד הדנדריט
קבלת מידע והעברתו לגוף הנוירון, הפרי-קריון.
ממברנת הפריקריון
מקיפה את הדנדריטים ולכן היא חלק מהציטוזול.
סוגי נוירונים
רב-קוטביים multipolar במוח ובחוט השדרה, CNS דו-קוטביים bipolar חושים. דנדריט יחיד המצוי מול האקסון. חד-קוטביים uni-polar חסרי דנדריט. בזמן התפתחות העוברים התאחו הדנדריטים בתאים אלה עם האקסון והפכו לשלוחה תאית עם שני קצוות קצה היקפי בעור, קולטן תחושות
multipolar neurons
mainly in brain and spine. CNS
a lot of dendrites
bipolar neurons
mainly sensory stuff, like sight smell and hearing.
unipolar neurons
from our embryonic stage, used as a sensory (in skin) collector.
הולכה בתא העצב
גירוי עצבי מועבר כזרם חשמלי
התקדמות הזרם נעשית בדילוגים מעגליים דרך הממברנה.
בידוד תא העצב והפסקות מדודות בבידוד כדי לאפשר דילוג להגברת מהירות ההולכה.
בידוד תא העצב
מיאלין. חומר שומני הידרופובי שמכסה רק את האקסונים. אינו מיוצר על ידי תא העצב אלא על ידי תא תמך - תאי שוואן.
תאי שוואן
תאי תמך לעצב שמייצרים את שכברת החומר השומני שמבודד את תא הצעב, המיאלין.
מרווחי רנוויאר
המרווחים בין כיסוי המיאלין.
עצבים פריפריים
מכילים שילוב סיבי שולח או מביא מידע,
סומטיים או אוטונומיים.
עצב
אחד או יותר סיבי תאי עצב.
סיב עצב
מוקף ברקמת חיבור דלילה,
מס סיבים עטופים רקמת חיבור צפופה (כמו בעצב)
CNS
Central Nervous system
אסטרוציטים
עוזרים במעבר נוטריינטים מהדם לנוירונים, משמרים סביבה כימית תמיכה והזנה.
מחסום דם מוח BBB שנועד לפעול בשני הכיוונים.
ככה משיג את הנוטריינטים מהדם.
מיקרוגליה
משמשים כמאקרופאג’ים ובעלי תפקיד הגנה חיסונית.
מקורם במח העצם.
לא רוצים דלקת במוח ולכן הBBB חוסם אותה ויש לנו מערכת יעודית.
אפנדרימה
תאים אפיתל-יים בעלי ריסים המרפדים את חללי המוח וחוט השדרה.
מבקרים את מעבר המים המומסים מתוך נימים המצויים בדפנות חללי המוח והתעלה המרכזית בחוט השדרה.
הנוזל מתנקז לחללי המוח נקרא נוזל מוח השדרה והCSF
יוצרים מערכת זרימה מחזורית נוספת לצד מחזור הדם.
נוזל הCSF
מזיין את תאי המוח וחוט השדרה ומשתתף בהגנה החיסונית.
מבקרים את קצב יצירתו של הנוזל (תאי האפנדימה) והרבו ויוצרים על ידי כך את מחסום הדם CSF
אוליגו-דנטרוציטים
תאים קטנים בעלי שלוחות קצרות היוצרים תערובת שומנית חלבונית בשם מיילין.
חומר זה יוצר את המעטפת סביב האקסונים של הCNS
ותפקידה להגן עליהם, לייעל ולזרזר את תהליך העברת הדף העצבי.
כל אוליגודנדרציט שולח עד כ-50 שלוחות תאיות שעוטפות ומאגדות כ-50 אקסונים ביחד.
צבעה הלבן של מעטפת המיילין הובילה להבחנה הקיימת בCNS בין החומר הלבן הכולל את המסילות העצביות לבין החומר האפור הכולל את גופי התאים שאינם עטופים במיילין.
PNS
Pericentral Nervous system
תאי שוואן
תאים תומכים מבחינה מבנית ותפקודית באקסונים של המערכת העצבית הפריפריאלית.
בדומה לאוליגודנדרוציטים גם הם מייצרים מיאלין אך המבנה שלהם שונה.
בעוד שבCNS כל האקסונים עטופים, בהיקפית יש אקסונים עם מיאלין ויש כאלה בלי.
גוף תאי השוואן יכול לעטוף ולאגד עד כ-20 אקסונים יחד ללא יצירה של מיילין או שכמה תאי שוואן יכולים לעטוף בגופן אקסון יחיד ולעבות אותו במעטפת רב שכבתית של מיאלין.
הציטופלסמה של תאי השוואן יוצרת את השכבה החיצונית של מעטפת האקסון עם או בלי המיאלין, ונקראת נוירילמה או מעטפת השוואן.
תפקידה להגן על האקסון ולזרז את תיקונו במקרה של נזק.
מעטפת השוואן/ נוירולימה
הציטופלזמה של תאי השוואן.
מאפשר הגנה וזירוז תיקון במקרה של נזק, שכן מדובר על מקום לא מוגן כמו המוח או עמוד השדרה.
תאי לווין
תאים קטנים ושטוחים שעופים את גופי תא העצב ב-PNS
ומספקים תמיכה מבנית אך מתפקדים גם בבקרת הנוזל החוץ תאי ומשפיעים על תפקודם של תאי העצב.
קשרי רנבייה
הרווחים בין תאי השוואן.
מגבירים את מהירות הולכת הדחף העצבי.
נמצאים גם בין אוליגודנטרוציטים סמוכים אך מספרם מועט יחסית לאקסונים ההיקפיים.
קבוצת גופי תא של ניורון במערכת העצבים ההיקפית נקראת…
גמגךחןם ganglion
גנגליות
קב’ גופי תא ממנה יוצא צרור אקסונים היוצר את העצב NERVE
האקסונים מסודרים בצרור כזה במערכת העצבים ההיקפית מוחזקים על ידי סדרת רקמות חיבור בדומה למבנים המרכיבים שרירים ועצמות.
סביב האקסון בין אם מיילני או לא קיימת רקמת חיבור דקה אשר נקראת אנדו-נוירום.
אנדונוירום
רקמת חיבור דקה בין כל אקסון בצרור האקסונים שנקרא גנגליון.
endoneruim
כל צרור אקסונים
אלומה fasiculus
מאוגד על ידי רקמת חיבור נופת הנקראת פרינויריום
פרינויריום
peri-neurium
רקמת חיבור של צרור אקסונים (אלומה)
הזנת הרקמות
תאי העצב תאי השוואת ותאי רקמת החיבור פרינויריום ואנדונויריום
העצב מכיל גם כלי דם וכדי לייצב את המבנה הגדול הזה מצויים בין צרורות האקסונים איים של שומן.
האם יש שומן בעצבים?
כן. זה עוזר לייצר את המבנה הגדול. נמצאים בצרורות.
Myelination
כיסוי רב שכבתי העשרוי חלבון וליפידים.
יוצר בידוד סביב האקסון ומגביר את מהירות הולכת הגירוי העצבי.
הכמות עולה מהלידה והלאה. מגבירה קואורדינציה ומהירות תגובה.
התחלת היצירה בהתפתחות העוברית
כ100 ליפופים.
האם קיימת מיאלינציה בCNS?
לא קיימת נוירולימה בCNS
תיקון נזק באקסון - במערכת המרכזית
CNS
כמעט אין יכולת לתקן אקסונים.
מדוע ניתן לתקן נזק בPNS ולא בCNS?
קיום אסטרוציטים בCNS גורמת לצלקת קבועה סביב אקסון פגוע וזו מעכבת ואף מונעת תיקונו
קיום נוירולימה סביב האסונים בהיקפית התומכת בבניית אקסון חדש.
תיקון נזק באקסון - מערכת עצבים היקפית
- יום עד שתיים לאחר הנזק מתחילים בתיקון.
כרומטוליזה - 3-5 ימים לאחר מכן האקסון והשכבה המיאלינית מתחילים להתפורר ממקום הפגיעה ועד קצה האקסון.
“ניוון וולריאני” - תאי שוואן מגבירים חלוקת עד ליצירת צינור שיקום שלתוכו האקסון החדש הולך ומתארך.
פלסטיות מע העצבים
גמישות עצבית.
דנטריטים חדשים נוצרים ויש שינוי בקשרים הסינפטים עם גורמים משפיעים. יכולת נמוכה מאוד לבנייה מחדש.
סוגי נוירונים - מבחינה תפקודית
- ניורון מוטורי AFERENTY
תפקידו להעביר סיגנל מהמרכז אל איבר המטרה - שרירים או בלוטות - נוירון סנסורי EFFERENTY
מעביר מידע מהפריפריה למערכת המרכזית
ביניהם קיים אינטר-נוירון שתפקידם לתווך בין המערכת הסנסורית למוטורית.
המערכת ההיקפית תהיה סנסורית ומוטורית בעוד המערכת המרכזית תהיה בעיקר אינטר-נוירון.
אינטר-נוירון
בין הנוירון הסנסורי שחוזר מאיבר המטרה לנוירון המוטורי שעובר מהפריפריה למרכז
מטווח בינהם.
מערכת העצבים - ברמה המערכתית
פעילות
מקבלת גירויים מהסביבה החיצונית והפנימית V מנתחת את המידע V מייצרת תגובה תואמת בתא המטרה
חלוקה אנטומית
מערכת העצבים האוטונומית
שולטת שולטת על האיברים הפנימיים בצורה בלתי רצונית.
מערכת העצבים האוטונומית
פועלת באמצעות קשתות רפלקסים.
ענפים נפרדים שלה המבקרים שני מצבים חלופיים של הגוף:
מערכת סמפטית ופאראסימפטית כאשר לכל חלק בגוף שתי המערכות.
מערכת העצבים הסומטית
מערכת נשלטת, רצונית
הנוירון המוטורי יכול להיות סומטי או אוטונומי.
נוירון סומטי
איבר המטרה תמיד שריר.
נוירוטרנסמיטור אצטיל כולין אשר מעורר ונקלט עי תאי שריר בתור סיגנל מעורר
נוירון סומטי - נוירוטנסמיטור
אצטיל כולין
מערכת אוטונומית
יודעת להפעיל תאי שריר כולל שריר חלק ושריר הלב
לעשות סטימולציה או עיכוב בלוטות ההפרשה
פועלת עם 2 עצבים: הראשון יוצא מהמערכת המרכזית CNS ומגיע עד ל Autonomic galglion מקבץ גופי תא במערכת העצבים ההיקפית זה יפריש אצטיל כולין שמעורר את העצב הפוסא-גנגליון בסופו של זה משתחרר שנית אצטיל כולין או נוראפינפרין
Autonomic ganglion
מקבץ גופי תא במע’ עצבים היקפית.
יפריש אצטיל כולין שיעורר את העצב הפוסט-גנגליון,
כאשר לפניו עצב שמחובר למערכת העצבים המרכזית.
חלק מהמערכת האוטונומית.
עצב פוסט-גנגליון
post ganglion nerve
כתגובה לאצטין כולין מהגנגליון יעביר סיגנר שיגרום להפרשת אצטיל כולין או נוראפיניפרין בסופו.
נוירוטרנסמיטור של עצב הפוסט-גנגליון
נוראפינפרין ואצטיל כולין
תעלות יוניות
מבקרות תנועת היונים.
מבנים מולקולרים אשר מקנים ליונים את היכולת לערר.
המטען והממברנה ההידרופובית לא מאפשרת לאלה מעבר חופשי, ולכן יש צורך בתעלות.
מאפשרות שינוי מטען משני צידי הממברנה.
תעלות יוניות סלקטיביות
רק ליון מסויים. סינון על פי גודל או מטען, למשל.
תעלות יוניות פחות סלקטיביות
יודעות רק להעביר חיוביים או שליליים.
Gated Channels
שער שיכול להיות פתוח או סגור
Non-Gated Channels
תמיד פתוחות. לפי מפל הריכוזים.
קרום תא העצב עשיר בתעלות אלה לאשלגן, בנוסף למשאבות נתרן אשלגן.
יוצר מטען חיובי מחוץ לתא וגורם לפוטנציאל המנוחה השלילי.
לא נמצאות בכל מקום ועל ידי השוני הזה נקבע התפקוד של כל עצב וכך אפשר ליצור תגובה מאוד מדוייקת.
תעלות כימיות
Ligan Gated Channels
מבוקרות על ידי שינויים כימיים
תעלות סגורות בדר”כ ונפתחות כשנקשר אליהן חומר כימי - ליגנד.
נפוצות בדנדריטים ובגופי תאי העצב, ובמרווחי רנייה.
אחראיות על פוטנציאל הסינפסות והסיגנלים הנכנסים לנוירון.
דוגמאות לליגנדים -
Ligand Gated Channels
exm. for ligands
GABA
אצטיל כולין
Voltage Gated Channels
תעלות תלויות מתח חשמלי
סגורות ונפחות כתוצאה משינוי מתח (לרוב) משני צידי קרום התא
נפוצות לאורך האקסון, תלולית האקסון ובאקסונים ללא מיאלין או בצמתי רנוויאר באקסונים עם מיאלין.
המתח החשמלי שיש בצד אחד של הממברנה שונה מהמטען בצד השני וההבדל הזה יוצר כוח מניע.
התא שומר על מתח פנימי מסוים שהוא שונה מהמתח בחות, מתחים שווים בד”כ יגרמו למוות התא.
כתוצאה משינוי המתח יהיה שינוי קונפורמציה.
כתוצאה מפוטנציאל הפעולה התעלות נפתחות והן אחראיות על יצירה והתקדמות של פוטנציאל פעולה ובסופו הסיגנל היוצר מהנוירון.
פוטנציאל הממברנה
גרדיאנל אשר גורם ליונים לנוע דרך הממברנה התאית.
תנועה זו גורמת להפרדה של מטענים משני צידי הממברנה ויוצר את הפוטנציאל החשמלי, פוטנציאל הממברנה.
נובע מהפרשי היונים.
חדירות ליון
קיום תעלות ספציפיות לו בתא.
חדירות סלקטיבית
חדירות תלויה במס תעלות היונים והסוג שלהן.
תאים מעוררים
חדירים מאוד לאשלגן
חדירים מעט לנתרן
נוירונים חדירים סלקטיבית
לאשלגן, נתרן וכלור.
תאים לא חדירים
לחלבונים שליליים ואניונים גדולים שנמצאים בתוכם.
עליית חדירות?
עולה כשהתעלות המגודרות פתוחות. מנגנון שמשמש את מע העצבים כדי ליצור שינויים מהירים בחדירות הממברנה.
עליית חדירות באמצעות
פתיחת gated channels
נתרן
גורם לעליית פוטנציאל הממברנה מכמינוס 90 למינוס 70
גורם לבריחת האלשגן
שימוש במשאבות אשלגן נתרן
פוטנציאל פעולה
שינוי גדול בפוטנציאל הממברנה מערכו במנוחה מכמינוס 70, מעבר בסף מסויים ועד לשיא של כפלוס 30.
מתרחש כתוצאה משינוי מהיר בחדירות של ממברנות הנוירות לנתרן ואשלגן.
איפה מתחיל פוט’ הפעולה?
בתלולית האקסון axon hillock האיזור עם כמות התעלות החשמליות הגדול ביותר voltage-gated channels כמובן, תעלות לנתרן.
כאשר סיגנלים אשר מגיעים מהדנטריטים וגוף התא מגיעים לתלולית האקסון גורמים לפוטנציאל ממברנה חיובי יותר…
תהליך הדפולריזציה
De-polarization
פתיחה רגעית של תעלות נתרן שגורם לחיוביות
ככל שהתלולית עוברת דפולרזציה ככה התעלות שמבוקרות על ידי מתחת גורם לעליה בחדירות הנתרן פנימה.
Treshold סף הגירוי
-55mV
בסף זה נוצר פוטנציאל הפעולה.
גירויים פחותים לא יוצרים אותו.
הכל או כלום.
האמפליטיודה וזמן הפעולה של פוטנציאל הפעולה בכל תאי העצב…
זהים.
אותו זמן ואותה אמפליטודה.
הסף הוא פוטנציאל ממברנה ייחודי בו לתהליך הדה-פולרזציה יש יכולת התחדשות.
הפסקת המשוב החיובי
- אינ-אקטיבציית תעלות הנתרן
2. פתיחת תעלות אשלגן
אינאקטיבציית תעלות נתרן
לתעלות אלה 2 שערים. אחד שרגיש למתח ונפתח כשהתא עובר דפולריזציה. סגור במנוחה.
כמו כן רגיש לזמן. אחרי זמן מסויים יסגר.
פתיחת תעלות האשלגן
מגיבות באיטיות לתהליך הדפולריזציה.
מתחילות להפתח כאשר הממברנה עוברת אותה, אבל בדיליי כזה שהם עוברים שפעול מקסימלי רק לאחר שפוטנציאל הפעולה הגיע לסף.
יוני אשלגן עוזבים את התא כאשר התעלות לאשלגן הרגישות למתח נפתחות. ככל שפחות יוני נתרן יכנסו לתא, ויותר יצאו, פוטנציאל הממברנה יעשה יותר שלילי ויתקרב לפוטנציאל המנוחה.
Re-polarization
התקרבות הפוטנציאל החשמלי חזרה לרמת המנוחה, על ידי יציאת יוני אשלגן וכניסת יוני נתרן.
זמן התנגדות מלאה - תקופת אי היענות
בהגעה לפוט פעולה אי אפשר לייצר עוד אחד. הרבה תעלות נתרן לא פעילות ולא יודעות לייצר אחד נוסף.
אתחול על ידי השבתן לפוט מנוחה.
מאפיין רק תעלות נתרן תלויות המתח.
המשך מסלול פוטנציאל הפעולה
לאחר שנוצר בתלולית האקסון, מועבר לאקסון. המטען החיובי שנוצר באמצעות פוט הפעולה בתעלה הראשונה זורם דרך האקסון לתעלות הסמוכות בממברנה וזה גורם להגיע לסף באזורים החדשים ולהתקדמות פוטנציאל הפעולה.
זורם כגל דה-פולרזציה.
מהירות הולכה
מוגדרת קוטר האקסון.
גדול יותר - זרימה מהירה יותר, יותר תעלות.
החסרון זה הנפח.
מיאלין - יותר מבודד יותר מהיר. באזורים מבודדים לא מאבדים מטען.
באקסון העטוף מיאלין הפוט נוצר במרווחי רנוויאר אשר עשיר בתעלות נתרן ואשלגן ונראה כאילו קופץ לאורך האקסון.
Saltatory conduction התקדמות בדילוגים
הקפיצות בין מרווחי רנוויאר בין המיאלין, היכן שיש איזורים עשירי תעלות נתרן ואשלגן.
מהירה יותר מבאקסונים מבודדים בעלי אותו קוטר ומאפשרים לשים יותר אקסונים ביחד בעצבים ועדיין למנוע ממנו להיות גדול או כבד מדי.
תקשורת בין נוירונים
מתבצע דרך צמתי סינפסות.
סינפסות
צמתי תקשורת בין נוירונים
סינפסה בין נוירון ותא שריר
צומת נוירו-מוסקלרית
עצב מוטורי סומטי מהמערכת המרכזית מושלך ישירות על שריר השלד.
ANS
סיגנלים במערכת העצבים האוטונומית
נוסעים דרך שרשרת דו נוירונים לאיבר המטרה..
הנוירון השני או הנוירון המוטורי אוטונומי יוצר קשר עם איבר המטרה.
לכל סוגי השרירים הסיגנל שמגיע הוא סיגנל התכווצות.
מבנה השריר שונה ולכן אופן ההתכווצות יהיה שונה.
האם סיגנלים מהמע עצבים המרכזית יכולים לגרום לבלוטות להפריש חומרים?
נכון.
סוגי סינפסות
סינפסות אקסו-דנטריטיות
בין נוירונים. נושאות סיגנלים לנוירונים אחרים
סינפסות אקסו-סומטיות
מתחברות לגוף התא
סינפסות אקסו-אקסוניות
אקסון שמגיע ונשען על אקסון אחר. מבחינת פונקצינליות שונות מהקודמות. לא מספקות סיגנל INPUT אך מצד שני מבקרות את כמות הנוירוטרנסמיטורים המופרשים על ידי קצה האקסון שכן.
מסייעות או מעכבות תקשורת בין נוירונים.
סינפסות חשמליות - שני תאים קשורים בGAP JUNCTION
ונוצר ציטוזול משותף, כמובן בין נוירונים.
תמיד מגרום.
יתרונות:
הובלה מהירה של הסיגנל בין הנוירונים
מעבר הסיגנל בקבוצה של נוירונים מוצמדים גורם לסנכרון פעילות.
Synaptic Cleft
Gap created between synapsa and then next neuron where nurotransmittors are extracted after reaching an action potential.
Synapses
שלפחויות סינפטיות מלאות בנוירוטרנסמיטורים.
דרך פעולת הסינפטות
בהגעה לפוט פעולה לטרמינל, השלפוחיות הסינפטיות מתאחות עם הממברנה הפאי-סינפטית וכך הנוירוטרנסמיטורים משתחררים לסינפטיק-קלפט.
נוירוטרנסמיטורים
כימיקל שמשחורר מאקסון ומכיל סיגנל לנוירון הבא.
סינפסות כימיות
הנפוצות ביותר. קשור להתנהגות סבוכה כמו למידה זיכרון וכו.
מעבירות סיגנלים בצורה איטית בהשוואה לחשמליות, ויכולות להיות מגרות או מעכבות.
ניתן לשנות את עוצמת הסיגנל במעבר.
היכן ממוקמות תעלות non-gated?
ממברנת התא על הדנטריטים, גוף האקסון והאקסון.
היכן ממוקומות תעלות כימיות?
גוף התא והאקסון
היכן ממוקמות תעלות חשמליות?
תלולית האקסון בעיקר,
לאורך אקסונים ללא מיאלין ובמרווחי הנבייר.
EPSP
גירוי פוסט-סינפטי מעורר
תעלות יוניות וגירוי פוסט סינפטי מהיר
quick EPSP
EPSP
מיוצר כשתנועת היונים גורמת לפנים התא להיות יותר חיובי.
בסינפסות לרוב תעלות יוניות מעוררות הן תעלות ספציפיות לקטיונים ויש להן שטף רב של נתרן ואשלגן לתוך התא.
כשנוירון במנוחה, הגרדיאנט האלקטרוכימי עבור נתרן מאוד גדול וזה גורם לנתרן לנוע לתוך התא.
הגרדיאנט האלקטרוכימי של אשלגן גורם לו לנוע מחוץ לתא אבל הגרדיאנט שלו מאוד קטן.
Depolarization of EPSP (excitabilly post-synaptic P)
דפולריזציה מעבר לסף שלו אז פוטנציאל פעולה נוצר.
תעלות יונים לפוטנציאל פוסט סינפטי מעכב
IPSP inhibitory post-synaptic
נוצר כאשר תנועה של יונים גורמת לתא להיות יותר שלילי. תכלות יונים בסינפסות כאלה יהיו יהיו ספציפיות לכלור והגרדיאנט האלקטרוכימי של כלור יגרום לו לנוע לתוך התא.
IPSP
גורמים להיפר-פולריזציה של הנוירונים וגורמים שפוטנציאל הממברנה יהיה שלילי יותר.
IPSP
גורם לעיכוב כושר הגירוי הטמון בנוירונים ובכך מונע את יצירתו של פוטנציאל הפעולה.
פעולה לא ישירה על תעלות היונים
הרצפטור אליו נקשר הנוירוטרנסמיטור מופר מהתעלות היוניות.
יוצר שליחים שניוניים בין תאיים שלבסוף משנים את התעלות.
יכולים ליצור עיכוב איטי
מיהם הנוירוטרנסמיטורים אשר יכולים לעבור בצורה לא ישירה וגם ישירה?
אצטיל כולין, גלוטמאט, GABA
וסרטונין.
מיהם נוירוטרנסמיטורים שעובדים רק בצורה לא-ישירה?
catecholamines:
אפינפרין, נוראפינפרין, דופנין ונוירוטרנסמיטורים חלבוניים
קישור ישיר של נ”ט?
פוט’ סינפטי מהיר שיכול לגרות או לעכב.
fast ESPS
תעלות יוניות שמכניסות NA וK
fast ISPS
מכניסות CL-
פעולה לא ישירה של נ”ט?
פוטנציאל פוסט-סינפטי איטי אשר משנה את פעילות הנוירון.
קולטנים כולינרגיים
קולטנים של אצטיל כולין.
יכול ליצור סיגנל ישיר EPSP
על ידי קשירה ישירה.
התעלה שמעבירה את הסיגנל היא תעלה ניקוטינית, ונקראת כך כי החומר השני שיכול לפתוח אותה זה ניקוטין.
בקשירה לא ישירה הרצפטור יקרא רצפטור מוסקרינים
תעלה ניקוטינית.
נפתחת על ידי ניקוטין ואצטיל כולין.
נמצאת בתאי עצב שונים של הAFS
תאי שריר שלד, בלוטת יותרת הכיליה
