מושגים

Question 1

הטיה בדיעבד

Answer 1

הנטיה להאמין לאחר מעשה, שהיה ניתן לחזות את התוצאה.

Question 2

תיאוריה

Answer 2

מסבירה התנהגות או אירועים ע”י כך שהיא מציעה רעיונות שמארגנים תצפיות.

Question 3

השערה

Answer 3

תחזית שניתן לבדוק אותה, שנרמזת לעיתים קרובות בתיאוריה.

Question 4

הגדרה תפעולית

Answer 4

הצהרה מנוסחת היטב של התהליכים המשומשים במחקר.

Question 5

שחזור (שכפול)

Answer 5

חזרה על המהות של מחקר, עם משתתפים אחרים בתנאים אחרים, על מנת לראות האם הממצאים שנמצאו יכולים להשתכפל.

Question 6

פרה – הרשמה

Answer 6

הכרזה פומבית על מחקר מתוכנן – השערה, איסוף מידע וניתוח.

Question 7

מטה-ניתוח

Answer 7

תהליך סטטיסטי כדי לנתח את התוצאות של מספר מחקרים על מנת להגיע למסקנה כוללת.

Question 8

מושא מחקר

Answer 8

טכניקה תיאורית בה יחיד או קבוצה נלמדת לעומק בתקווה לגלות עקרונות אוניברסליים.

Question 9

תצפיות נטורליסטיות

Answer 9

טכניקה תיאורית של צפייה ותיעוד התנהגות בסיטואציה טבעית מבלי לנסות להשפיע או לשלוט בסיטואציה.

Question 10

סקר

Answer 10

טכניקה תיאורית על מנת להשיג גישה או התנהגות שמדווחת עצמאית ע”י קבוצה מסוימת, בעיקר ע”י שאילת שאלות של מדגם מייצג ואקראי מהקבוצה.

Question 11

מדגם אקראי

Answer 11

מדגם שמייצג בצורה הוגנת אוכלוסייה כי כל חבר באוכלוסייה הוא בעל סיכוי שווה להיכנס למדגם.

Question 12

אוכלוסייה

Answer 12

כל מי שנחקר בקבוצה, שנמשך מכל מדגם אקראי. (חוץ ממחקרים ארציים שנעשים על כלל האוכלוסייה)

Question 13

קורלציה

Answer 13

מדידה של כמה שני גורמים משתנים יחד, וכך כמה טוב גורם אחד חוזה את השני.

Question 14

מקדם התאמה (מקדם קורלציה)

Answer 14

אינדקס סטטיסטי של מערכת יחסים בין שני פרטים.

Question 15

משתנה

Answer 15

כל דבר שיכול להשתנות וניתן למדוד אותו באופן פיזי ואתי

Question 16

תרשים פיזור

Answer 16

גרף שך מקבץ נק’, שכל אחת מהן מייצגת את הערך של שני משתנים. הנטיה של הנק’ מראה את הכיוון של מערכת היחסים בין שני המשתנים. כמות הפיזור מראה את חוזק הקורלציה.

Question 17

קורלציה אשלייתית

Answer 17

תפיסת מערכת יחסים כשאין כזאת, או תפיסה של מערכת יחסים חזקה יותר משקיימת.

Question 18

נסיגה לעבר הממוצע

Answer 18

הנטייה של תוצאות או אירועים קיצוניים לחזור (לסגת) לעבר הממוצע.

Question 19

מחקר ניסויי

Answer 19

שיטת מחקר שבה החוקר משפיע על גורם אחד או יותר (משתנים עצמאיים) על מנת לצפות בהשפעה על התנהגות או תהליך נפשי (המשתנה התלוי). ע”י הקצאה אקראית של משתתפים, החוקר מכוון לשליטה בגורמים אחרים.

Question 20

קבוצה ניסויית

Answer 20

בניסוי, הקבוצה חשופה לטיפול, כלומר לגרסה אחת של המשתנה העצמאי.

Question 21

קבוצת בקרה

Answer 21

בניסוי, הקבוצה לא חשופה לטיפול, מנוגדת לקבוצה הניסויית ומשרתת כהשוואה על מנת להעריך את האפקט של הטיפול.

Question 22

הקצאה אקראית

Answer 22

הקצאת משתתפים לקבוצות ניסוייות ובקרה באקראיות, ובכך לצמצם הבדלים קיימים בין הקבוצות.

Question 23

תהליך עיוורות כפול

Answer 23

תהליך ניסויי בו גם החוקר, צוות המחקר והמשתתפים עיוורים להאם המשתתפים קיבלו את הטיפול או את הפלסיבו. התהליך משומש הרבה בבדיקת תרופות.

Question 24

אפקט הפלסיבו

Answer 24

תוצאות ניסוייות הקורות באמצעות ציפיות בלבד. כל אפקט על ההתנהגות נגרם ע”י חלוקת חומר או תנאי פנימי, שהמקבל מניח שהוא חומר פעיל או אמיתי.

Question 25

משתנה עצמאי

Answer 25

בניסוי, הגורם שמושפע. הגורם שהאפקט שלו נלמד.

Question 26

משתנה מבלבל

Answer 26

בניסוי, הגורם שהוא לא הגורם הנלמד שעשוי להשפיע על תוצאות המחקר.

Question 27

משתנה תלוי

Answer 27

בניסוי, התוצאה הנמדדת, המשתנה שעשוי להשתנות כשהמשתנה העצמאי מושפע.

Question 28

הסכמה מודעת

Answer 28

לתת למשתתפים פוטנציאליים מספיק אינפורמציה על מחקר על מנת לאפשר להם לבחור האם הם רוצים להשתתף בו.

Question 29

תדרוך

Answer 29

ההסבר לאחר הניסוי, שכולל את מטרתו וכל הטעיה אם הייתה, למשתתפי הניסוי.

Question 30

שכיח

Answer 30

התוצאה או התוצאות שמופיעות הכי הרבה פעמים

Question 31

ממוצע

Answer 31

הסכום הכולל של כל התוצאות וחלוקתו במספר התוצאות

Question 32

חציון

Answer 32

האמצע אם יסדרו את התוצאות מגבוה לנמוך

Question 33

טווח

Answer 33

הרווח בין התוצאה הנמוכה והגבוהה ביותר

Question 34

סטיית תקן

Answer 34

בכמה כל תוצאה חורגת מהממוצע (סטיית תקן קטנה יותר נתונים אמינים יותר)

Question 35

עקומה נורמלית

Answer 35

מספרים גדולים של מידע יוצרים בד”כ התפלגות בצורת פעמון. בה חלק נמצאים בממוצע וחלק נופלים בשני הקיצונים.

Question 36

חשיבות סטטיסטית

Answer 36

כשדוחים את השערת האפס, ומראים שיש הבדל בין המדגמים שאינו מקרי.

Question 37

תרבות

Answer 37

ההתנהגויות, הרעיונות, הגישות, הערכים והמסורות המתמשכים המשותפים לקבוצת אנשים ומועברים מדור לדור.

Question 38

נורמה

Answer 38

כללים מובנים להתנהגות מקובלת ומצופה. הנורמות קובעות התנהגות “נכונה”
אינדיבידואליזם – מתן עדיפות למטרות של האדם על פני מטרות הקבוצה והגדרת הזהות של האדם במונחים של תכונות אישיות ולא בזיהוי.

Question 39

קולקטיביזם

Answer 39

מתן עדיפות למטרות הקבוצה שלו (לעיתים קרובות המשפחה המורחבת או קבוצת העבודה) והגדרת הזהות של האדם בהתאם.

Question 40

מין

Answer 40

בפסיכולוגיה, המאפיינים המושפעים ביולוגית שלפיהם אנשים מגדירים זכר, נקבה ואיטרסקס.

Question 41

מגדר

Answer 41

בפסיכולוגיה, המאפיינים ההתנהגותיים שאנשים מקשרים לילד, ילדה, גבר ואישה.

Question 42

אינטרסקס

Answer 42

בעלי מאפיינים מיניים ביולוגיים של זכר ונקבה בלידה.

Question 43

אגרסיביות

Answer 43

כל התנהגות פיזית או מילולית שנועדה לפגוע במישהו פיזית או רגשית.

Question 44

אגרסיביות יחסית

Answer 44

מעשה תוקפנות (פיזי או מילולי) שנועד לפגוע במערכת היחסים או במעמדו החברתי של אדם.

Question 45

כרומוזום X

Answer 45

כרומוזום המין שנמצא אצל זכרים ונקבות. לנקבות יש בד”כ 2 כרומוזומי X. לזכרים יש בד”כ אחד. כרומוזום X מכל הורה יוצר נקבה.

Question 46

כרומוזום Y

Answer 46

כרומוזום המין הנמצא בד”כ רק אצל גברים. בשילוב עם כרומוזום X מהאם הוא מייצר ילד זכר.

Question 47

טסטוסטרון

Answer 47

הורמון המין הגברי החשוב ביותר. לזכרים ולנקבות יש את זה, אבל הטסטסטרון הנוסף בזכרים ממריץ את הצמיחה של איברי המין הזכריים בתקופת העובר, ואת התפתחות מאפייני המין הזכריים במהלך ההתבגרות.

Question 48

אסטרוגן

Answer 48

הורמוני מין כגון אסטרדיול, התורמים למאפייני המין הנשיים ומופרשים בכמויות גדולות יותר ע”י נקבות מזכרים.

Question 49

גיל ההתבגרות –

Answer 49

תקופת ההתבגרות המינית, שבמהלכה אדם בד”כ הופך להיות מסוגל להתרבות.

Question 50

מאפייני מין ראשוניים

Answer 50

מבנה הגוף, שחלות, אשכים ואיברי מין חיצוניים, שיהפכו את תהליך הרביה אפשרי.

Question 51

מאפייני מין משניים

Answer 51

תכונות מיניות שלא קשורות רק לרביה כמו שדיים, ירכיים, קול נמוך לגבר ושיער גוף.

Question 52

תפקיד

Answer 52

מערך ציפיות (נורמות) לגבי עמדה חברתית, המגדיר כיצד אנשים בעמדה צריכים להתנהג.

Question 53

תפקיד מגדרי

Answer 53

– מערך התנהגויות, גישות ותכונות צפויות לגברים ולנשים.

Question 54

אגרסיביות מינית

Answer 54

כל התנהגות פיזית או מילולית בעלת אופי מיני שאינה רצויה או נועדה לפגוע במישהו פיזית או רגשית. יכולה להתבטא כהטרדה או תקיפה מינית.

Question 55

זהות מגדרית

Answer 55

תחושתנו להיות זכר, נקבה, אף אחד מהם, או שילוב כלשהו של זכר ונקבה.

Question 56

תיאוריית הלמידה החברתית

Answer 56

התיאוריה שלפיה אנחנו לומדים התנהגות חברתית ע”י התבוננות וחיקוי וע”י קבלת פרס או עונש.

Question 57

סיווג מגדרי

Answer 57

קבוצה של התנהגויות, גישות ותכונות צפויות לגברים ולנשים.

Question 58

אנדרוגניות

Answer 58

ידת הגמישות הפסיכולוגית של האדם באשר להתנהגויות סטריאוטיפיות מיניות. זו הפגנת מאפיינים פסיכולוגיים גבריים ומאפיינים פסיכולוגיים נשיים גם יחד.
טרנסג’נדר- קשת רחבה של

Question 59

טרנסג’נדר

Answer 59

קשת רחבה של זהויות, הקשורות לחוויית אי-הלימה בין זהות מגדרית לבין היעוד המגדרי אליו נולדו. אלו אנשים שהזהות המגדרות או הביטוי שלהם שונה ממה שמצופה מהמין הביולוגי אליו נולדו.

Question 60

פסיכולוגיה התפתחותית

Answer 60

ענף של הפסיכולוגיה שלומד התפתחות פיזית, קוגניטיבית וחברתי במעגל החיים.

Question 61

מחקרים חותכי רחב

Answer 61

מחקר שמשווה אנשים מגילאים שונים באותה נק’ זמן.

Question 62

מחקרים אורכיים

Answer 62

מחקר שעוקב ובודק מחדש אותם אנשים במהלך הזמן.

Question 63

זיגוג

Answer 63

הביצית המופרית. היא נכנסת לתקופה של שבועיים של חלוקת תאים ומתפתחת לעובר.

Question 64

עובר אמבריולי

Answer 64

האורגניזם האנושי המתפתח כשבועיים לאחר ההפריה עד מהלך החודש השני.

Question 65

עובר פטלי

Answer 65

האורגניזם האנושי המתפתח 9 שבועות לאחר ההתעברות ועד הלידה.

Question 66

טרטגון

Answer 66

סוכנים, כמו כימיקלים ווירוסים, שיכולים להגיע לעובר בזמן ההתפתחות העוברית ולגרום נזק.

Question 67

תסמונת האלכוהול העוברי

Answer 67

אבנורמליות פיזית וקוגניטיבית בילד שנגרמת ע”י שתייה כבדה של אישה בהריון. במקרים חמורים, הסימנים כוללים ראש קטן ולא פורפורציונלי ותווי פנים אבנורמלים.

Question 68

הרגלה\ סיגול

Answer 68

תגובתיות יורדת עם חזרה על גירוי. פעוט צובר היכרות עם חשיפה חוזרת לגירוי. העניין שלהם יורד והם מסתכלים הצידה מהר יותר.

Question 69

בגרות\ הבשלה

Answer 69

תהליך גדילה ביולוגי שמאפשר שינויים מוסדרים בהתנהגות, שיחסים לא מושפעים מחוויה.

Question 70

קוגניציה

Answer 70

כל הפעילות המנטלית שמקושרת לחשיבה, ידע, זיכרון ותקשורת

Question 71

סכימה

Answer 71

מושג או מסגרת שמארגן ומפרש מידע.

Question 72

הטמעה

Answer 72

פירוש החוויות החדשות שלנו במונחים של הסכמות הקיימות שלנו.

Question 73

התאמה

Answer 73

התאמת ההבנות הנוכחיות שלנו (סכמות) כדי לשלב מידע חדש.

Question 74

שלב סנסמוטורי

Answer 74

בתיאוריה של פיאז’ה, השלב שבו פעוטות מכירים את העולם בעיקר במונחים של התרשמויות חושיות ופעילות מוטורית.

Question 75

קביעות אובייקט

Answer 75

המודעות שדברים ממשיכים להתקיים גם כשהם לא נתפסים

Question 76

תורת “המיינד” הנפש

Answer 76

רעיונות של אנשים לגבי המצבים הנפשיים שלהם ושל אחרים - לגבי הרגשות, התפיסות והמחשבות שלהם, ההתנהגויות שאלו עשויות לחזות.

Question 77

חרדת זרים

Answer 77

פחד מזרים ששכיח שפעוטות מציגים, מתחיל בערך בגיל 8 חודשים.

Question 78

התקשרות

Answer 78

קשר אמוציונלי עם אחרים. מופיע אצל ילדים צעירים כחיפוש קרבה אצל מטפל ונראות של מצוקה בהפרדה.

Question 79

תקופה קריטית

Answer 79

תקופה אופטימלית בשלב מוקדם בחייו של אורגניזם כאשר חשיפה לגירויים או חוויות מסוימות גורם להתפתחות תקינה.

Question 80

הטבעה – (imprinting) -

Answer 80

התהליך שבו בעלי חיים מסוימים יוצרים התקשרויות חזקות במהלך החיים המוקדמים. לאחר שנוצרה, קשה להפוך את ההתקשרות הזו.

Question 81

אמון בסיסי

Answer 81

לפי אריק אריקסון, תחושה שהעולם צפוי ואמין; נאמר שהוא נוצר במהלך הינקות על ידי התנסויות מתאימות עם מטפלים מגיבים.

Question 82

תפיסה עצמית

Answer 82

כל המחשבות והרגשות שלנו לגבי עצמנו, בתשובה לשאלה “מי אני”?

Question 83

התבגרות –

Answer 83

תקופת המעבר מילדות לבגרות, מבגרות מינית לעצמאות.

Question 84

גיל בגרות מינית

Answer 84

התקופה של בגרות מינית, שבה אדם בד”כ הופך להיות מסוגל להתרבות.

Question 85

זהות

Answer 85

תחושת העצמי שלנו; לפי אריקסון, המשימה של המתבגר היא לגבש את תחושת העצמי על ידי בדיקה ושילוב של תפקידים שונים.

Question 86

זהות חברתית

Answer 86

היבט ה”אנחנו” של תפיסת העצמי שלנו; החלק של התשובה שלנו ל”מי אני?” זה מגיע מהחברות שלנו בקבוצה.

Question 87

אינטימיות

Answer 87

בתיאוריה של אריקסון, היכולת ליצור מערכות יחסים קרובות ואוהבות. משימה התפתחותית ראשונית בבגרות צעירה.

Question 88

התבגרות מתהווה

Answer 88

תקופה מגיל 18 בערך ועד אמצע שנות העשרים, כאשר רבים בתרבויות המערב אינם עוד מתבגרים אך טרם הגיעו לעצמאות מלאה כמבוגרים.

Question 89

גיל הבלות

Answer 89

זמן ההפסקה הטבעית של המחזור. על אף שזה מתייחס לשינויים הביולוגיים, האישה מרגישה את היכולת שלה להתרבות יורדת.

Question 90

הפרעות נוירוקוגניטיביות

Answer 90

הפרעות נרכשות שמסומנות ע”י קשיים קוגניטיביים. הרבה פעמים מיוחס למחלת האלצהיימר, פגיעה מוחית או מחלה או שימוש בסמים. במבוגרים מבוגרים הפרעות נוירוקוגנטיביות נקראות גם דמנציה.

Question 91

מחלת אלצהיימר

Answer 91

הפרעה נוירוקוגניטיבית שמסומנת ע”י לוחות עצביים, הרבה פעמים מתחילה אחרי גיל 80, ומתחילה ירידה פרוגרסיבית בזיכרון ויכולות קוגניטיביות אחרות.

Question 92

שעון חברתי

Answer 92

התזמון המועדף תרבותית של אירועים חברתיים כמו נישואים, הורות ופרישה.

Question 93

למידה

Answer 93

התהליך של רכישה דרך ניסיון של מידע חדש ויחסית enduring או התנהגות.

Question 94

למידת קישור

Answer 94

ללמוד שאירועים מסויימים מתרחשים יחד. האירועים יכולים להיות שני גירויים (כמו בהתנייה קלאסית) או כתגובה ותוצאה שלה (כמו בהתנייה אופרנטית).

Question 95

גירוי

Answer 95

כל אירוע או נסיבות שמעוררות תגובה.

Question 96

תגובה התנהגותית

Answer 96

התנהגות שמתרחשת כתגובה אוטומטית לגירוי כלשהו.

Question 97

התנהגות אופרנטית

Answer 97

התנהגות שפועלת על הסביבה, וגורמת לתוצאה כלשהי.שפה.

Question 98

למידה קוגניטיבית

Answer 98

הרכישה של מידע מנטלי, בין אם על-ידי צפייה באירועים, באנשים אחרים או דרך שפה.

Question 99

התניה קלאסית

Answer 99

סוג של למידה בה אנו מקשרים בין שניים או יותר גירויים. כתוצאה מכך, לצורך הדגמה בעזרת הניסוי הקלאסי של פבלוב, הגירוי הראשון (צליל) גורם להפקת התנהגות (ריר) הציפייה לגירוי השני (אוכל).

Question 100

בהביוריזם

Answer 100

השקפה לפיה פסיכולוגיה צריכה להיות מדע אובייקטיבי אשר חוקר התנהגות מבלי להתייחס לתהליכים מנטליים. רוב החוקרים היום מסכימים שפסיכולוגיה צריכה להיות מדע אובייקטיבי אבל לא מסכימים וטוענים שיש לחקור תהליכים מנטליים.

Question 101

גירויים טבעיים

Answer 101

בהתנייה קלאסית, גירוי אשר לא מעורר תגובה לפני שנוצרה ההתנייה.

Question 102

תגובה בלתי מותנית

Answer 102

בהתנייה קלאסית, תגובה טבעית אשר לא נלמדה לגירוי טבעי (כמו ריור)

Question 103

גירוי בלתי מותנה

Answer 103

בהתנייה קלאסית, גירוי אשר באופן טבעי, אוטומטי, גורם לתגובה בלתי מותנית.(כמו אוכל)

Question 104

תגובה מותנית

Answer 104

בהתנייה קלאסית, תגובה שנלמדה עבור גירוי נייטרלי.

Question 105

גירוי מותנה

Answer 105

בהתנייה קלאסית, גירוי נייטרלי, אשר לאחר שקושר לגירוי בלתי מותנה, מעורר תגובה בלתי מותנית.

Question 106

רכישה

Answer 106

בהתנייה קלאסית, השלב ההתחלתי – כאשר האחד מקשר בין גירוי נייטרלי וגירוי בלתי מותנה כך שהגירוי הנייטרלי מתחיל לעורר את התגובה המותנת. (בהתנייה אופרנטית, ההתחזקות של תגובה מחוזקת {reinfforced}.

Question 107

התניה משנית –

Answer 107

תהליך בו הגירוי המותנה בהתנייה אחת מקושר עם גירוי טבעי חדש, אשר יוצר גירוי מותנה שני (לרוב חלש יותר).

Question 108

הכחדה

Answer 108

ההעלמות של תגובה מותנית. קורה בהתניה קלאסית כאשר לא עוקב אחרי גירוי לא מותנה גירוי מותנה. קורה בהתניה אופרנטית כאשר תגובה לא מחוזקת יותר.

Question 109

החלמה ספונטנית

Answer 109

ההופעה המחודשת, אחרי השהייה, של התגובה המותנית שנעלמה.

Question 110

הכללה

Answer 110

בהתנייה קלאסית, הנטייה, כאשר יש תגובה מסויימת נלמדה, להגיב לגירוי הדומה לגירוי המותנה שנלמד ולעורר תגובה דומה. (בהתנייה אופרנטית, הכללה מתרחשת כאשר תגובה נלמדת בסיטואציה אחת מתרחשת בסיטואציה אחרת, אשר דומה לה.

Question 111

הבחנה

Answer 111

בהתנייה קלאסית, היכולת ללמוד להבדיל בין גירוי מותנה לגירוי דומה אשר לא מסמן את הגירוי הבלתי מותנה. (בהתנייה אופרנטית, היכולת להבדיל בין תגובות אשר מחוזקות לבין תגובות דומות אשר אינן מחוזקות.)

Question 112

התניה אופרנטית

Answer 112

סוג של למידה בה התנהגות הופכת שכיחה יותר אם בא בעקבותיה חיזוק או פחות שכיחה אם בא בעקבותיה עונש.

Question 113

חוק התגובה (law of effect)

Answer 113

החוק של ת’ורנדייק (thorndike) לפיו התנהגות אשר מלווה בתוצאה חיובית הופכת להיות שכיחה יותר, והתנהגות אשר מלווה בתוצאה שלילית הופכת שכיחה פחות.

Question 114

תיבה אופרנטית

Answer 114

במחקר של התניה אופרנטית, תיבה (התיבה של סקינר), המכילה מדף או מפתח אשר בעל החיים יכול לבצע עליו פעולה ובתגובה לקבל חיזוק של מזון או מים, ומחובר למכשיר אשר מודד את קצב הפעולה שמבצע בעל החיים.

Question 115

חיזוק

Answer 115

בהתניה אופרנטית, כל אירוע אשר מחזק את התנהגות אשר הוא בא בעקבותיה.

Question 116

● עיצוב (shaping)

Answer 116

בהתניה אופרנטית, הליך בו חיזוק חיובי מכווין התנהגות לאט לאט אל עבר קירובים של ההתנהגות הרצויה

Question 117

חיזוק חיובי

Answer 117

מגביר התנהגות על ידי מתן גירוי נעים. חיזוק חיובי הוא כל גירוי שכאשר מופיע לאחר פעולה מסוימת – מחזק את הופעת הפעולה.

Question 118

חיזוק שלילי

Answer 118

מחזק התנהגות מסוימת על ידי הפסקה של גירוי בלתי נעים. חיזוק שלילי הוא כל גירוי אשר כאשר הוא מופחת או מופסק אחרי פעולה מסוימת – מביא לכך שהפעולה מחוזקת (הופכת שכיחה יותר). [חיזוק שלילי הוא אינו עונש!].

Question 119

חיזוק ראשוני

Answer 119

חיזוק של גירוי טבעי ובסיסי, כזה המספק צורך ביולוגי.

Question 120

חיזוק מותנה

Answer 120

גירוי המקבל את תוקפו כמחזק דרך הקישור שלו לחיזוק ראשוני (ידוע גם בתור חיזוק משני).

Question 121

תוכנית חיזוקים

Answer 121

דפוס אשר מגדיר באיזו תכיפות ההתנהגות הרצויה תקבל חיזוק.

Question 122

● תוכנית חיזוקים רציפה

Answer 122

לחזק את ההתנהגות הרצויה בכל פעם שהיא מתרחשת.

Question 123

תוכנית חיזוקים חלקית

Answer 123

חיזוק התנהגות רק בחלק מהפעמים. מובילה ללמידה איטית יותר עם עמידות גדולה יותר להכחדה מאשר תוכניות חיזוקים רצופה.

Question 124

תוכנית כמות-קבועה

Answer 124

בהתניה אופרנטית, תוכנית חיזוקים אשר מספקת חיזוק אחרי מספר מסוים וקבוע של ההתנהגות.

Question 125

תוכנית כמויות משתנות

Answer 125

בהתניה אופרנטית, תוכנית חיזוקים אשר מספקת חיזוק אחרי מספר לא צפוי של התנהגויות.

Question 126

תוכנית הפסקות קבועות

Answer 126

בהתניה אופרנטית, תוכנית חיזוקים אשר נותנת חיזוק להתנהגות רק לאחר הפסקה של זמן מסוים

Question 127

תוכנית הפסקות משתנות

Answer 127

בהתניה אופרנטית, תוכנית חיזוקים אשר מספקת חיזוק לאחר זמן לא צפוי של השהייה.

Question 128

עונש

Answer 128

אירוע שנוטה להוריד את התדירות של ההתנהגות שהוא הגיע לאחריה.

Question 129

מוכנות

Answer 129

נטיות קדומות ביולוגיות ללמוד קישורים, כמו למשל בין טעם לבחילה, אשר יש להם ערך הישרדותי.

Question 130

תנועה אינסטינקטיבית (instinctive drift)

Answer 130

הנטייה של התנהגות נלמדת לחוות נסיגה מתונה לדפוסים של התנהגויות טבעיות.

Question 131

מפה קוגנטיבית

Answer 131

ייצוג מנטלי של הסביבה.

Question 132

למידת עבר

Answer 132

למידה אשר מתרחשת אך בלא באה לידי ביטוי עד שיש תמריץ להדגים אותה.

Question 133

למידת חיקוי

Answer 133

ללמוד על-ידי צפייה באחרים

Question 134

מודלינג

Answer 134

התהליך בו צופים ומחקים התנהגות ספציפית.

Question 135

נוירוני מראה

Answer 135

נוירונים באונה הפרונטלית, אשר מדענים מסוימים טענו שמופעלים כאשר אנו מבצעים פעולה מסוימת או מתבוננים במישהו אחר עושה פעולה מסוימת. הביטוי של ‘ראי מוחי’ (brain mirroring) של אדם אחר מאפשר / מייצר אצלנו חיקוי ואמפתיה.

Question 136

התנהגות פרו-סוציאלית

Answer 136

התנהגות חיובית, עוזרת, בונה. ההפך מהתנהגות אנטי-סוצאלית. (אולי אפשר לתרגם סוציאלית לחברתית).

Question 137

זיכרון

Answer 137

העקביות של למידה לאורך הזמן דרך קידוד, אחסון ושלפת מידע.

Question 138

היזכרות

Answer 138

מדד של זיכרון שבו האדם צריך לאחזר מידע שנלמד קודם לכן. (לדוג’: מבחן מלא את החסר)

Question 139

היכרות

Answer 139

מדד זכרון שבו האדם מזהה פרטים שנלמדו קודם לכן. (לדוג’: מבחן אמריקאי)

Question 140

למידה מחדש

Answer 140

מדד זיכרון שמעריך את כמות הזמן שנחסך כשלומדים חומר פעם שנייה.)

Question 141

קידוד

Answer 141

תהליך קבלת המידע למערכת הזכרון (לדוג’: ע”י חילוץ משמעות)

Question 142

אחסון

Answer 142

תהליך שמרת המידע המקודד לאורך זמן

Question 143

שליפה

Answer 143

תהליך הוצאת המידע מאחסון הזכרון

Question 144

עיבוד מקביל

Answer 144

עיבוד היבטים רבים של גירוי או בעיה בו זמנית.

Question 145

זיכרון חושי

Answer 145

רישום מיידי וקצר מאוד של מידע חושי במערכת הזיכרון

Question 146

זיכרון לטווח קצר

Answer 146

זיכרון שהופעל לזמן קצר של כמה פריטים שמאוחר יותר מאוחסן או נשכח.

Question 147

זיכרון לטווח ארוך

Answer 147

הארכיון הקבוע והבלתי מוגבל יחסית של מערכת הזיכרון. כולל ידע, מיומנויות והתנסויות.

Question 148

עיבוד זיכרון

Answer 148

הבנה חדשה יותר של זיכרון לטווח קצר שמוסיפה עיבוד מודע ופעיל הן של מידע חושי נכנס והן של מידע שנשלף מהזיכרון לטווח ארוך.

Question 149

זיכרון מפורש

Answer 149

שמירה על עובדות וחוויות שאנו יכולים לדעת במודע ו”להצהיר”. (נקרא גם זיכרון הצהרתי).

Question 150

עיבוד שכרוך במאמץ

Answer 150

קידוד שדורש תשומת לב ומאמץ מודע.

Question 151

עיבוד אוטומטי

Answer 151

קידוד לא מודע של מידע מקרי, כגון מרחב, זמן ותדירות, ושל מידע מוכר או נלמד היטב כגון צלילים, ריחות ומשמעויות מילים.

Question 152

זיכרון מרומז

Answer 152

שימור מיומנויות נלמדות או אסוציאציות מותנות קלאסיות ללא תלות בהיזכרות מודעת. (נקרא גם זיכרון לא הצהרתי).

Question 153

זיכרון אייקוני

Answer 153

זיכרון חושי רגעי של גירויים חזותיים. זכרון צילומי או תמונה-תמונה שנמשך לא יותר מכמה עשריות השנייה.

Question 154

זיכרון הדהוד

Answer 154

זיכרון חושי רגעי של גירויים שמיעתיים. אם תשומת הלב נמצאת במקום אחר, עדיין נתן להיזכר בצלילים ובמילים תוך 3-4 שניות.

Question 155

צ’אנקיג

Answer 155

ארגון פריטים ליחידות מוכרות וניתנות לניהול. לעיתים קרובות מתרחש באופן אוטומטי.

Question 156

מנמוניק (סמל למילה)

Answer 156

עזרי זיכרון, במיוחד אלה הטכניקות המשתמשות בדימויים מלאי חיים ובמכשירים ארגוניים.

Question 157

אפקט הריווח

Answer 157

הנטייה של לימוד או תרגול מחולק (פרוס) להניב שימור לטווח ארוך יותר מאשר שיושג באמצעות לימוד או תרגול מסיבי במרוכז.

Question 158

אפקט הבחינה

Answer 158

זיכרון משופר לאחר אחזור מידע, במקום פשוט לקרוא מחדש. מכונה גם אפקט תרגול אחזור או למידה משופרת.

Question 159

עיבוד רדוד

Answer 159

ידוד ברמה הבסיסית, המבוסס על המבנה או המראה של מילים.

Question 160

עיבוד עמוק

Answer 160

קידוד סמנטי, על סמך משמעות המילים. נוטה להניב את השמירה הטובה ביותר.

Question 161

זיכרון סמנטי

Answer 161

זיכרון מפורש של עובדות וידע כללי. אחת משתי מערכות הזיכרון המודע שלנו (סמנטי ואפיזודי)

Question 162

זיכרון אפיזודי

Answer 162

זכרון מפורש של אירועים שנחוו באופן אישי. אחת משתי מערכות הזיכרון המודע שלנו (אפיזודי וסמנטי).

Question 163

היפוקמפוס

Answer 163

מרכז עצבי הממוקם במערכת הלימבית. עוזר לעבד זכרונות מפורשים (מודעים) - של עובדות ואירועים - לאחסון.

Question 164

איחוד זיכרון

Answer 164

האחסון העצבי של זיכרון לטווח ארוך.

Question 165

זיכרון פלאש (נורת מבזק)

Answer 165

זיכרון ברור של רגע או אירוע משמעותי מבחינה רגשית.

Question 166

פוטנציאל ארוך טווח (LTP)

Answer 166

עלייה בפוטנציאל הירי של תא עצב לאחר גירוי קצר ומהיר. בסיס עצבי ללמידה וזיכרון.

Question 167

הטרמה

Answer 167

הפעלה, לרוב באופן לא מודע של אסוציאציות מסויימות, ובכך מטה את התפיסה, הזיכרון או התגובה של האדם.

Question 168

עקרון הקידוד הספציפי

Answer 168

הרעיון שרמזים והקשרים ספציפיים לזיכרון מסויים יהיו היעילם ביותר בסיוע לנו להיזכר בו.

Question 169

זיכרון תואם מצב רוח

Answer 169

הנטייה להיזכר בחוויות התואמות את מצב הרוח הטוב או הרע הנוכחי של האדם.

Question 170

אפקט מיקום סדרתי

Answer 170

הנטייה שלנו לזכור בצורה הטובה ביותר את הפרטים האחרונים (אפקט האחרונות) והראשונים (אפקט ראשוני) ברשימה.

Question 171

אמנזיה אנטרוגרדית

Answer 171

חוסר היכולת ליצור זיכרונות חדשים.

Question 172

אמנזיה רטרוגרדית

Answer 172

• חוסר יכולת לזכור מידע מהעבר.

Question 173

התערבות פרואקטיבית -

Answer 173

אפקט המשבש פעולת התקדמות. שיבוש של היזכרות במידע ישן עם למידת מידע חדש.

Question 174

הפרעה רטרואקטיבית

Answer 174

אפקט המשבש פעולה לאחור. חוסר יכולת להיזכר במידע חד בגלל מידע ישן.

Question 175

הדחקה

Answer 175

בתיאוריה הפסיכואנליטית, מנגנון ההגנה הבסיסי המרחיק מהתודעה מחשבות, רגשות וזיכרונות מעוררי חרדה.

Question 176

איחוד מחדש

Answer 176

• תהליך שבו זיכרונות שנשמרו בעבר, כאשר הם מאוחזרים, עשויים להשתנות לפני שהם מאוחסנים מחדש.

Question 177

אפקט מידע מוטעה

Answer 177

מתרחש כאשר זיכרון שובש ע”י מידע מטעה.

Question 178

אמנזיית מקור

Answer 178

זיכרון פגום או קושי להיזכר לאופן שבו, מתי או היכן נלמד או דומיין מידע. (נקרא גם ייחוס שגוי של מקור). אמנזיה של מקור, יחס עם אפקט המידע השגוי, הם לב ליבם של זכרונות שווא רבים

Question 179

דז’ה וו -

Answer 179

התחושה המפחידה של “חוויתי את זה בעבר”. רמזים מהמצב הנוכחי עשויים לעורר באופן לא מודע שליפה של חוויה קודמת.

Question 180

אינסטינקט

Answer 180

התנהגות מורכבת המעוצבת בצורה נוקשה בכל מין ואינה נלמדת

Question 181

צורך פיזיולוגי

Answer 181

דרישה גופנית בסיסית

Question 182

תיאורית הפחתת הדחף

Answer 182

הרעיון שצורך פיזיולוגי יוצר דחף המניע אורגניזם לספק את הצורך.
הומואוסטזיס - נטייה לשמור על מצב פנימי מאוזן או קבוע. הוויסות של כל היבט של כימיה בגוף, כגון קלוגוז בדם, סביב רמה מסוימת.

Question 183

תמריץ

Answer 183

• גירוי סביבתי חיוב או שלילי המניע התנהגות.

Question 184

חוק ירקס-דוסון

Answer 184

העיקרון שביצועים עולים עם עוררות רק עד לנק’ מסוימת, שמעבר לה הביצועים יורדים.

Question 185

היררכיית צרכים

Answer 185

היררכיית צרכים - פרמידת הצרכים האנושיים של מאסלו, המתחילה מהבסיס עם צרכים פיזיולוגיים שיש לספק תחילה לפני שאנשים יוכלו למלא את צורכי הבטחות הגבוהים יותר שלהם ולאחר מכן את הצרכים הפסיכולוגיים.

Question 186

רגש

Answer 186

תגובה של האורגניזם כולו, הכוללת (1) עוררות פיזיולוגית (2) התנהגויות אקספרסיביות והכי חשוב (3) חוויה מודעת הנובעת מהפרשנויות של האדם.

Question 187

תיאוריית ג’יימס-לאנג’

Answer 187

התיאוריה שחווית הרגש שלנו מתרחשת כאשר אנו הופכים מודעים לתגובות הפיזיולוגיות שלנו לגירוי מעורר רגשות.

Question 188

תיאוריית קאנון-בארד

Answer 188

התאוריה לפיה גירוי מעורר רגשות מפעיל בו זמנית (1) תגובות פיזיולוגיות ו (2) את החוויה הסובייקטיבית של הרגש.

Question 189

תיאוריית שני הגורמים: שכטר זינגר

Answer 189

התאוריה לפיה כדי לחוות רגש צריך (1) להיות מגורה פיזית ו (2) לתייג קוגניטיבית את הגירוי.

Question 190

אפקט פידבק הבעת פנים

Answer 190

הנטייה של מצבי שרירי הפנים לעורר תחושות מתאימות כגון פחד, כעס, או אושר.

Question 191

אפקט פידבק התנהגות

Answer 191

הנטייה של התנהגות להשפיע על המחשבות, הרגשות והפעולות שלנו ושל אחרים.

Question 192

איוואן פבלוב

Answer 192

ביצע את הניסוי עם הכלב והפעמון שמראה על התניה קלאסית

Question 193

גון ווטסון

Answer 193

ביצע את ניסוי אלברט הקטן שמראה על התניית פחד

Question 194

חוסר אונים נלמד

Answer 194

אדם לומד שאין קשר בין ההתנהגות שלו לבין התוצאה של ההתנהגות שלו. כלומר, הוא לומד שהדברים הם בלתי תלויים כתוצאה מכך, האדם הופך לפסיבי, ולא מצליח לראות הזדמנויות למידה חדשות. הרבה פעמים מושפע מהייחוס (פנימי/חיצוני)

Question 195

מפה קוגניטיבית

Answer 195

ייצוג מנטלי של פריסת הסביבה של האדם. לדוגמה, לאחר חקר מבוך, חולדות מתנהגות כאילו למדו מפה קוגניטיבית שלו.

Question 196

למידה סמויה

Answer 196

למידה שמתרחשת אך אינה ניכרת עד שיש תמריץ להדגים זאת.

Question 197

הניסוי של טולמן

Answer 197

ביצע את הניסוי עם העכברים במבוך שהראה על למידה סמויה ומפה קוגניטיבית

Question 198

אפקט גרסיה (אפקט סלידת טעם)

Answer 198

-אם חליתם באלימות לאחר אכילת צדפות, כנראה שתתקשו לאכול אותן שוב. הריח והטעם שלהם היו הופכים לגירוי מותנה לבחילות. למידה זו מתרחשת בקלות מכיוון שהביולוגיה שלנו מכינה אותנו ללמוד סלידה מטעם ממזונות רעילים. עיקרון 1 הופרך כאשר החולדות חשו בחילה כשעות לאחר החשיפה למים הממותקים. (סותר את האמונה שהגירוי המותנה והבלתי מותנה צריכים להתרחש בצימוד) עיקרון 2 הופרך כאשר החולדות פיתחו רתיעה מטעמים אך לא ממראות או קולות (פנס ורעש)- לא כל גירוי יכול להיות מותנה

Question 199

magical number 7

Answer 199

עפ גורג׳ מילר זהו כמות הפריטים הממוצע שהמח יודע לזכור בבת אחת

Question 200

אפקט מסיבת הקוקטייל

Answer 200

קשב יכול להיות בשליטתנו ולהיות מושפע מהחלטה שלנו להיכן לכוון אותו וגם להיות מושפע מהגירויים עצמם והבולטות שלהם שמושכת את הקשב אליהם.

Question 201

attentional spotlight theory

Answer 201

קשב הוא כמו פנס. הוא מאיר על המקום אליו הוא מכוון ולכן משפר את העיבוד של המידע באותו מקום. בעוד שהמקום שהפנס לא כוון אליו מעובד פחות.

Question 202

the mcgurk effect

Answer 202

תופעה תפיסתית שמציגה את האינטראקציה בין חוש השמיעה והראייה בתפיסת דיבור. פה תהליכי מטה מעלה

Question 203

מודל האיחוד

Answer 203

שלילה בשיטת: לא איקס שווה ההפך מאיקס (לדוגמא: לא מסודר שווה מבולגן)

Question 204

מודל סכימה פלוס תג

Answer 204

שלילה בשיטת: לא איקס שווה (לא) איקס. (לדוגמאֿ: לא מסודר שווה (לא) + מסודר)

Question 205

homesign

Answer 205

השפה היחידה שנוצרה ללא חשיפה או תקשורת בינאישית אלא כתוצאה מהצורך של הילד לתקשר עם הסביבה שלו מבלי שהוא נחשף לשפה המדוברת בסביבה בה הוא גדל. שפת הבית הינה כנראה השפה היחידה שנוצרה ללא למידה מהסביבה אלא על ידי הדובר עצמו. -מולד (חומסקי)

Question 206

תקופה קריטית

Answer 206

תקופה בה החשיפה לסביבה אמורה להתרחש על מנת להגיע להתפתחות מלאה

Question 207

קטגוריזציה חברתית

Answer 207

מיון אנשים על בסיס מאפיינים משותפים (מין/מגדר/מוצא וכו׳). קטגוריזציה חברתית מובילה אנשים להערכת יתר של ההבדלים בין הקבוצות והערכת חסר לגבי ההבדלים בתוך הקבוצות.

Question 208

אפקט הומוגניות קבוצת החוץ

Answer 208

הנטייה של התופסים החברתיים להניח שקיים דמיון רב יותר בין חברים של קבוצות חוץ מאשר בין חברים של קבוצות הפנים.

Question 209

תת-קטגוריות

Answer 209

תת קטגוריות יותר מדויקות ולכן מעוררות פחות התנגדות. הן מאפשרות התמודדות עם מידע שסותר את הסטריאוטיפ תוך שמירתו (״נשים הן נהגות גרועות, אבל נשים נהגות מרוץ הן נהגות טובות״).

Question 210

מדדים אימפליציטים (Implicit measures) –

Answer 210

באמצעות מדדים אימפליציטים מעריכים מחשבות ורגשות באופן עקיף. מדדי סטריאוטיפים אימפליציטים (חבויים) מודדים שיוך תכונות “אוטומטיות” לקבוצה חברתית. מדדים אלו נשענים על הקלות/קושי בהם קטגוריות חברתיות מקושרות לתכונות.

Question 211

theory of mind

Answer 211

ההבנה שלאחרים יש מודעות משלהם ולכן הם לא יודעים את מה שאנחנו יודעים (תינוקות יחשבו שאם הם יודעים איפה משהו מוחבא אז כולם יודעים)

Question 212

קביעות אובייקט

Answer 212

ההבנה שאובייקטים קיימים גם אם אנחנו לא רואים אותם

Question 213

הביטואציה (התרגלות)

Answer 213

ירידה בעוצמת התגובה לגירוי מסוים בעקבות חשיפה מתמשכת אליו. משמש ככלי מדידה יעיל למדידת הבחנה (לא העדפה). אם לאחר התרגלות לגירוי תינוקות נחשפים לגירוי חדש ועוצמת התגובה עולה מחדש זה סימן שהתינוקות מבחינים בהבדל.

Question 214

הניסוי של טריפלט

Answer 214

טריפלט שם לב שרוכבי אופניים נוהגים מהר יותר בקבוצה מאשר לבד, ולכן בדק בניסוי כמה מהר ילדים מגלגלים חכה לבד ובקבוצות. טריפלט ראה שבקבוצה הילדים עבדו מהר יותר. החידוש בניסוי הוא שההתנהגות לא רק מושפעת ממה שיש בתוכנו, אלא גם הסביבה משפיעה.

Question 215

קונפורמיות (תלמנות)

Answer 215

שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים (באופן אמיתי או באופן מדומה).

Question 216

קונפורמיות אינפורמטיבית

Answer 216

מאמינים שאחרים צודקים ומשתמשים בהם בתור מקור מידע.

Question 217

קונפורמיות נורמטיבית

Answer 217

לא באמת מאמינים שאחרים צודקים אבל עדיין הולכים בהתאם לנורמה.

Question 218

סטנלי מילגרם (1933-1984) –

Answer 218

הניסוי של מילגרם: משתתפים הגיעו לניסוי על למידה. הנבדק האמיתי שויך “באופן רנדומלי” לתפקיד המורה, ומשתף הפעולה לתפקיד התלמיד. המורה התבקש לתת לתלמיד שוק חשמלי הולך ומתחזק עבור על טעות שביצע. ככל שרמת השוק החשמלי עולה התלמיד מראה יותר ויותר התנגדות וסבל, אך מילגרם נותן הוראות יותר ויותר אסרטיביות לנבדק להמשיך בכל זאת בכל פעם שהוא לא רוצה להמשיך. (ראה תמונה).
תוצאות הניסוי:
* יותר מ-60 אחוז מהמשתתפים הסכימו לתת שוקים מסוכנים.
* מעל 80 אחוז נתנו שוקים חזקים גם לאחר שהלומד הביע מצוקה וצעק מכאב.

Question 219

הניסוי של סולומון אש:

Answer 219

אש רצה לבדוק אם נוכחות אחרים תשנה את האמונות שלנו גם כאשר יש תשובה אובייקטיבית נכונה (לעומת ניסוי המעלית או ניסוי הנקודה). בניסוי של אש כל משתתף התבקש לזהות איזה קו מבין שלושה זהה באורכו לקו אחר. תוצאות הניסוי: 76% מהמשתתפים עונים לפחות תשובה אחת לא נכונה, שהיא בהתאם לתשובה של הקבוצה. (כ- 24% מהמשתתפים עמדו בלחץ החברתי במשך הניסוי כולו.)
* אם אומרים למשתתפים שיש משתפי פעולה או שאחד ממשתפי הפעולה עונה תשובה נכונה האפקט אובד. מכאן ניתן ללמוד שהמשתתפים לא באמת משנים את האמונה הפנימית שלהם אלא סתם הולכים עם הקבוצה.

Question 220

תהליכי מטה-מעלה

Answer 220

תהליך שבו הקלט משפיע על התפיסה. (לדוג׳: רעש חזק שיתפוס את הקשב שלנו).

Question 221

תהליכי מעלה-מטה

Answer 221

תהליך שבו התפיסה משפיעה על הקלט. (לדוג׳: מידע שמשמעותי עבורנו יתפוס את הקשב שלנו גם אם אינו ״מתחת לפנס״).

Question 222

ייצוג (representation)

Answer 222

המיינד יוצר ייצוג מהמידע המגיע אליו מאברי החישה: הייצוג שאנו יוצרים איננו זהה לגירוי אלא גם מושפע מתהליכים מנטליים אשר מפרשים את המידע שנכנס בהתאם להקשר. אותו קלט יכול ליצור ייצוגים שונים. התגובה או ההתנהגות שלנו מושפעת מהייצוג שיצרנו ולא מהגירוי עצמו. הייצוגים משתנים בין אנשים שונים בהתאם לתרבות ולידע הקודם, הם גם יכולים להשתנות בתוך אותו אדם בהתאם למצב הרוח ולידע חדש שהוא רוכש על העולם.

Question 223

Kosslyn - גישה לייצוג מנטלי

Answer 223

הייצוג המנטלי נוצר על ידי אותם מכניזמים שאנו משתמשים בהם בתהליך התפיסה (לדוג: אנו משתמשים מערכת הראייה בכדי לייצג גירוי ויזואלי מנטלי)

Question 224

Pylyshyn - גישה לייצוג מנטלי

Answer 224

הייצוג המנטלי איננו מבוסס על מערכת תפיסתית אלא על ידי ידע סמלי שיש לנו לגבי העולם. ידע זה לא חייב להיות חושי אלא גם יכול להיות סמלי.

Question 225

אליזבת לופטוס

Answer 225

הראתה בניסוי שהעוצמה בה המשתתפים זכרו התנגשות שראו בסרטון הושפעה מהמילים אותם בחרה כששאלה אותם (״כמה חזק המכוניות התנגשו/התרסקו/התחככו וכו׳).

Question 226

דניאל כהנמן

Answer 226

הראה בניסוי שהזיכרון של אנשים מחוויה הושפע בעיקר מרגע השיא ומהסוף של החוויה. משתתפים דיווחו על כאב קטן יותר כשהסוף היה הדרגתי (אפילו כשעברו בדיוק את הכאב שעברו הקבוצה השניה רק עם תוספת של כאב קטן יותר בסוף).

Question 227

למידת המנעות

Answer 227

בניסוי לקחו חולדה ושמו אותה בתוך קופסה עם שני חדרים. כל פעם שאור הבהב בחדר החולדה קיבלה שוק חשמלי שנמשך עד שהיא עברה לחדר השני. בשלב מסוים המשיכו לתת הבהובים אבל הפסיקו את השוק החשמלי שבא יחד. החוקרים ראו שהחולדה לא עברה הכחדה והמשיכה לברוח לחדר השני. הסיבה לכך היא שהחולדה תמיד ברחה חדר השני כדי לא לקבל שוק ולכן לא למדה שאין כבר קשר בין הבהוב לשוק.
התופעה נפוצה גם בבני אדם וכתגובה פותח טיפול החשיפה עליו למדנו.

Question 228

ניסוי של בנדורה (למידה חברתית):

Answer 228

אלברט בנדורה (1925-2012) הראה בניסוי שילדים שצפו במבוגר מרביץ לבובה למדו ממנו וחיקו את ההתנהגות. בכך הוא הראה שניתן ללמוד גם ע״י צפייה באחרים ולא רק ע״ התניות שקורות לנו

Question 229

רלקסציה

Answer 229

טיפול בו הדגש הוא על הרגעת המטופל והרחקתו מהאירוע הטראומתי. בעיקר כולל תגרילי כיווץ והרפיית שרירים.

Question 230

חשיפה מתמשכת

Answer 230

טיפול בו הדגש הוא על חשיפה אינטסיבית והדרגתית לאירוע הטראומתי. כולל תיאור של האירוע ע״י המטופל שוב ושוב וחשיפתו להקלטות של התיאורים, כמו כן חשיפה לדברים שמזכירים את האירוע.

Question 231

משבר הרפליקציות

Answer 231

משבר שחל לפני כמה שנים בו צצו עוד ועוד מקרים של חוסר הצלחה בשחזור תוצאות ניסוי שהתקבלו בעבר.

Question 232

בטחון יתר

Answer 232

הנטייה לחשוב שאנחנו יודעים יותר ממה שאנחנו יודעים.

Question 233

תפיסת סדר לגבי אירועים מקריים

Answer 233

הנטייה שלנו לחשוב שיש משמעות וסדר בעובדות אקראיות

Question 234

תיאוריית הרגש של לזרוס

Answer 234

יש עיבוד של גירויים לפעמים אוטומטי ומהיר אך נדרשת רמה מסויימת של עיבוד כדי להעריך האם הגירויי חיובי/שלילי ומה התגובה המתאימה

Question 235

תיאוריית הרגש של רוברט ZAJONC

Answer 235

יש רגשות שמגיעים לפני ההתעוררות הגופנית ובנפרד מהם. יכול להיות שנרגיש פחד באופן אוטומטי ביער לפני שנתייג את זה כאיום

Question 236

chameleon effect

Answer 236

chameleon effect-הנטייה שלנו לחקות באופן לא מודע את התנהגותם, הבעותיהם, התנוחות, גווני הקול ומצב הרוח של אחרים. מכנים את ההדבקה החברתית הזו אפקט הזיקית. הדבקה חברתית אינה מוגבלת להתנהגות, ניתן גם ללבוש טונים רגשיים של הסובבים אותנו (הבעות, תנוחות,הטיות ודקדוק)

Question 237

Other race affect

Answer 237

נתקשה להבחין בין פנים של אנשים מגזעים אחרים. קורה בגלל הצרות תפיסתית