מושגים Flashcards
1
Q
הטיה בדיעבד
A
הנטיה להאמין לאחר מעשה, שהיה ניתן לחזות את התוצאה.
2
Q
תיאוריה
A
מסבירה התנהגות או אירועים ע”י כך שהיא מציעה רעיונות שמארגנים תצפיות.
3
Q
השערה
A
תחזית שניתן לבדוק אותה, שנרמזת לעיתים קרובות בתיאוריה.
4
Q
הגדרה תפעולית
A
הצהרה מנוסחת היטב של התהליכים המשומשים במחקר.
5
Q
שחזור (שכפול)
A
חזרה על המהות של מחקר, עם משתתפים אחרים בתנאים אחרים, על מנת לראות האם הממצאים שנמצאו יכולים להשתכפל.
6
Q
פרה – הרשמה
A
הכרזה פומבית על מחקר מתוכנן – השערה, איסוף מידע וניתוח.
7
Q
מטה-ניתוח
A
תהליך סטטיסטי כדי לנתח את התוצאות של מספר מחקרים על מנת להגיע למסקנה כוללת.
8
Q
מושא מחקר
A
טכניקה תיאורית בה יחיד או קבוצה נלמדת לעומק בתקווה לגלות עקרונות אוניברסליים.
9
Q
תצפיות נטורליסטיות
A
טכניקה תיאורית של צפייה ותיעוד התנהגות בסיטואציה טבעית מבלי לנסות להשפיע או לשלוט בסיטואציה.
10
Q
סקר
A
טכניקה תיאורית על מנת להשיג גישה או התנהגות שמדווחת עצמאית ע”י קבוצה מסוימת, בעיקר ע”י שאילת שאלות של מדגם מייצג ואקראי מהקבוצה.
11
Q
מדגם אקראי
A
מדגם שמייצג בצורה הוגנת אוכלוסייה כי כל חבר באוכלוסייה הוא בעל סיכוי שווה להיכנס למדגם.
12
Q
אוכלוסייה
A
כל מי שנחקר בקבוצה, שנמשך מכל מדגם אקראי. (חוץ ממחקרים ארציים שנעשים על כלל האוכלוסייה)
13
Q
קורלציה
A
מדידה של כמה שני גורמים משתנים יחד, וכך כמה טוב גורם אחד חוזה את השני.
14
Q
מקדם התאמה (מקדם קורלציה)
A
אינדקס סטטיסטי של מערכת יחסים בין שני פרטים.
15
Q
משתנה
A
כל דבר שיכול להשתנות וניתן למדוד אותו באופן פיזי ואתי
16
Q
תרשים פיזור
A
גרף שך מקבץ נק’, שכל אחת מהן מייצגת את הערך של שני משתנים. הנטיה של הנק’ מראה את הכיוון של מערכת היחסים בין שני המשתנים. כמות הפיזור מראה את חוזק הקורלציה.
17
Q
קורלציה אשלייתית
A
תפיסת מערכת יחסים כשאין כזאת, או תפיסה של מערכת יחסים חזקה יותר משקיימת.
18
Q
נסיגה לעבר הממוצע
A
הנטייה של תוצאות או אירועים קיצוניים לחזור (לסגת) לעבר הממוצע.
19
Q
מחקר ניסויי
A
שיטת מחקר שבה החוקר משפיע על גורם אחד או יותר (משתנים עצמאיים) על מנת לצפות בהשפעה על התנהגות או תהליך נפשי (המשתנה התלוי). ע”י הקצאה אקראית של משתתפים, החוקר מכוון לשליטה בגורמים אחרים.
20
Q
קבוצה ניסויית
A
בניסוי, הקבוצה חשופה לטיפול, כלומר לגרסה אחת של המשתנה העצמאי.
21
Q
קבוצת בקרה
A
בניסוי, הקבוצה לא חשופה לטיפול, מנוגדת לקבוצה הניסויית ומשרתת כהשוואה על מנת להעריך את האפקט של הטיפול.
22
Q
הקצאה אקראית
A
הקצאת משתתפים לקבוצות ניסוייות ובקרה באקראיות, ובכך לצמצם הבדלים קיימים בין הקבוצות.
23
Q
תהליך עיוורות כפול
A
תהליך ניסויי בו גם החוקר, צוות המחקר והמשתתפים עיוורים להאם המשתתפים קיבלו את הטיפול או את הפלסיבו. התהליך משומש הרבה בבדיקת תרופות.
24
Q
אפקט הפלסיבו
A
תוצאות ניסוייות הקורות באמצעות ציפיות בלבד. כל אפקט על ההתנהגות נגרם ע”י חלוקת חומר או תנאי פנימי, שהמקבל מניח שהוא חומר פעיל או אמיתי.
25
משתנה עצמאי
בניסוי, הגורם שמושפע. הגורם שהאפקט שלו נלמד.
26
משתנה מבלבל
בניסוי, הגורם שהוא לא הגורם הנלמד שעשוי להשפיע על תוצאות המחקר.
27
משתנה תלוי
בניסוי, התוצאה הנמדדת, המשתנה שעשוי להשתנות כשהמשתנה העצמאי מושפע.
28
הסכמה מודעת
לתת למשתתפים פוטנציאליים מספיק אינפורמציה על מחקר על מנת לאפשר להם לבחור האם הם רוצים להשתתף בו.
29
תדרוך
ההסבר לאחר הניסוי, שכולל את מטרתו וכל הטעיה אם הייתה, למשתתפי הניסוי.
30
שכיח
התוצאה או התוצאות שמופיעות הכי הרבה פעמים
31
ממוצע
הסכום הכולל של כל התוצאות וחלוקתו במספר התוצאות
32
חציון
האמצע אם יסדרו את התוצאות מגבוה לנמוך
33
טווח
הרווח בין התוצאה הנמוכה והגבוהה ביותר
34
סטיית תקן
בכמה כל תוצאה חורגת מהממוצע (סטיית תקן קטנה יותר נתונים אמינים יותר)
35
עקומה נורמלית
מספרים גדולים של מידע יוצרים בד"כ התפלגות בצורת פעמון. בה חלק נמצאים בממוצע וחלק נופלים בשני הקיצונים.
36
חשיבות סטטיסטית
כשדוחים את השערת האפס, ומראים שיש הבדל בין המדגמים שאינו מקרי.
37
תרבות
ההתנהגויות, הרעיונות, הגישות, הערכים והמסורות המתמשכים המשותפים לקבוצת אנשים ומועברים מדור לדור.
38
נורמה
כללים מובנים להתנהגות מקובלת ומצופה. הנורמות קובעות התנהגות "נכונה"
אינדיבידואליזם – מתן עדיפות למטרות של האדם על פני מטרות הקבוצה והגדרת הזהות של האדם במונחים של תכונות אישיות ולא בזיהוי.
39
קולקטיביזם
מתן עדיפות למטרות הקבוצה שלו (לעיתים קרובות המשפחה המורחבת או קבוצת העבודה) והגדרת הזהות של האדם בהתאם.
40
מין
בפסיכולוגיה, המאפיינים המושפעים ביולוגית שלפיהם אנשים מגדירים זכר, נקבה ואיטרסקס.
41
מגדר
בפסיכולוגיה, המאפיינים ההתנהגותיים שאנשים מקשרים לילד, ילדה, גבר ואישה.
42
אינטרסקס
בעלי מאפיינים מיניים ביולוגיים של זכר ונקבה בלידה.
43
אגרסיביות
כל התנהגות פיזית או מילולית שנועדה לפגוע במישהו פיזית או רגשית.
44
אגרסיביות יחסית
מעשה תוקפנות (פיזי או מילולי) שנועד לפגוע במערכת היחסים או במעמדו החברתי של אדם.
45
כרומוזום X
כרומוזום המין שנמצא אצל זכרים ונקבות. לנקבות יש בד"כ 2 כרומוזומי X. לזכרים יש בד"כ אחד. כרומוזום X מכל הורה יוצר נקבה.
46
כרומוזום Y
כרומוזום המין הנמצא בד"כ רק אצל גברים. בשילוב עם כרומוזום X מהאם הוא מייצר ילד זכר.
47
טסטוסטרון
הורמון המין הגברי החשוב ביותר. לזכרים ולנקבות יש את זה, אבל הטסטסטרון הנוסף בזכרים ממריץ את הצמיחה של איברי המין הזכריים בתקופת העובר, ואת התפתחות מאפייני המין הזכריים במהלך ההתבגרות.
48
אסטרוגן
הורמוני מין כגון אסטרדיול, התורמים למאפייני המין הנשיים ומופרשים בכמויות גדולות יותר ע"י נקבות מזכרים.
49
גיל ההתבגרות –
תקופת ההתבגרות המינית, שבמהלכה אדם בד"כ הופך להיות מסוגל להתרבות.
50
מאפייני מין ראשוניים
מבנה הגוף, שחלות, אשכים ואיברי מין חיצוניים, שיהפכו את תהליך הרביה אפשרי.
51
מאפייני מין משניים
תכונות מיניות שלא קשורות רק לרביה כמו שדיים, ירכיים, קול נמוך לגבר ושיער גוף.
52
תפקיד
מערך ציפיות (נורמות) לגבי עמדה חברתית, המגדיר כיצד אנשים בעמדה צריכים להתנהג.
53
תפקיד מגדרי
– מערך התנהגויות, גישות ותכונות צפויות לגברים ולנשים.
54
אגרסיביות מינית
כל התנהגות פיזית או מילולית בעלת אופי מיני שאינה רצויה או נועדה לפגוע במישהו פיזית או רגשית. יכולה להתבטא כהטרדה או תקיפה מינית.
55
זהות מגדרית
תחושתנו להיות זכר, נקבה, אף אחד מהם, או שילוב כלשהו של זכר ונקבה.
56
תיאוריית הלמידה החברתית
התיאוריה שלפיה אנחנו לומדים התנהגות חברתית ע"י התבוננות וחיקוי וע"י קבלת פרס או עונש.
57
סיווג מגדרי
קבוצה של התנהגויות, גישות ותכונות צפויות לגברים ולנשים.
58
אנדרוגניות
ידת הגמישות הפסיכולוגית של האדם באשר להתנהגויות סטריאוטיפיות מיניות. זו הפגנת מאפיינים פסיכולוגיים גבריים ומאפיינים פסיכולוגיים נשיים גם יחד.
טרנסג'נדר- קשת רחבה של
59
טרנסג'נדר
קשת רחבה של זהויות, הקשורות לחוויית אי-הלימה בין זהות מגדרית לבין היעוד המגדרי אליו נולדו. אלו אנשים שהזהות המגדרות או הביטוי שלהם שונה ממה שמצופה מהמין הביולוגי אליו נולדו.
60
פסיכולוגיה התפתחותית
ענף של הפסיכולוגיה שלומד התפתחות פיזית, קוגניטיבית וחברתי במעגל החיים.
61
מחקרים חותכי רחב
מחקר שמשווה אנשים מגילאים שונים באותה נק' זמן.
62
מחקרים אורכיים
מחקר שעוקב ובודק מחדש אותם אנשים במהלך הזמן.
63
זיגוג
הביצית המופרית. היא נכנסת לתקופה של שבועיים של חלוקת תאים ומתפתחת לעובר.
64
עובר אמבריולי
האורגניזם האנושי המתפתח כשבועיים לאחר ההפריה עד מהלך החודש השני.
65
עובר פטלי
האורגניזם האנושי המתפתח 9 שבועות לאחר ההתעברות ועד הלידה.
66
טרטגון
סוכנים, כמו כימיקלים ווירוסים, שיכולים להגיע לעובר בזמן ההתפתחות העוברית ולגרום נזק.
67
תסמונת האלכוהול העוברי
אבנורמליות פיזית וקוגניטיבית בילד שנגרמת ע"י שתייה כבדה של אישה בהריון. במקרים חמורים, הסימנים כוללים ראש קטן ולא פורפורציונלי ותווי פנים אבנורמלים.
68
הרגלה\ סיגול
תגובתיות יורדת עם חזרה על גירוי. פעוט צובר היכרות עם חשיפה חוזרת לגירוי. העניין שלהם יורד והם מסתכלים הצידה מהר יותר.
69
בגרות\ הבשלה
תהליך גדילה ביולוגי שמאפשר שינויים מוסדרים בהתנהגות, שיחסים לא מושפעים מחוויה.
70
קוגניציה
כל הפעילות המנטלית שמקושרת לחשיבה, ידע, זיכרון ותקשורת
71
סכימה
מושג או מסגרת שמארגן ומפרש מידע.
72
הטמעה
פירוש החוויות החדשות שלנו במונחים של הסכמות הקיימות שלנו.
73
התאמה
התאמת ההבנות הנוכחיות שלנו (סכמות) כדי לשלב מידע חדש.
74
שלב סנסמוטורי
בתיאוריה של פיאז'ה, השלב שבו פעוטות מכירים את העולם בעיקר במונחים של התרשמויות חושיות ופעילות מוטורית.
75
קביעות אובייקט
המודעות שדברים ממשיכים להתקיים גם כשהם לא נתפסים
76
תורת "המיינד" הנפש
רעיונות של אנשים לגבי המצבים הנפשיים שלהם ושל אחרים - לגבי הרגשות, התפיסות והמחשבות שלהם, ההתנהגויות שאלו עשויות לחזות.
77
חרדת זרים
פחד מזרים ששכיח שפעוטות מציגים, מתחיל בערך בגיל 8 חודשים.
78
התקשרות
קשר אמוציונלי עם אחרים. מופיע אצל ילדים צעירים כחיפוש קרבה אצל מטפל ונראות של מצוקה בהפרדה.
79
תקופה קריטית
תקופה אופטימלית בשלב מוקדם בחייו של אורגניזם כאשר חשיפה לגירויים או חוויות מסוימות גורם להתפתחות תקינה.
80
הטבעה – (imprinting) -
התהליך שבו בעלי חיים מסוימים יוצרים התקשרויות חזקות במהלך החיים המוקדמים. לאחר שנוצרה, קשה להפוך את ההתקשרות הזו.
81
אמון בסיסי
לפי אריק אריקסון, תחושה שהעולם צפוי ואמין; נאמר שהוא נוצר במהלך הינקות על ידי התנסויות מתאימות עם מטפלים מגיבים.
82
תפיסה עצמית
כל המחשבות והרגשות שלנו לגבי עצמנו, בתשובה לשאלה "מי אני"?
83
התבגרות –
תקופת המעבר מילדות לבגרות, מבגרות מינית לעצמאות.
84
גיל בגרות מינית
התקופה של בגרות מינית, שבה אדם בד"כ הופך להיות מסוגל להתרבות.
85
זהות
תחושת העצמי שלנו; לפי אריקסון, המשימה של המתבגר היא לגבש את תחושת העצמי על ידי בדיקה ושילוב של תפקידים שונים.
86
זהות חברתית
היבט ה"אנחנו" של תפיסת העצמי שלנו; החלק של התשובה שלנו ל"מי אני?" זה מגיע מהחברות שלנו בקבוצה.
87
אינטימיות
בתיאוריה של אריקסון, היכולת ליצור מערכות יחסים קרובות ואוהבות. משימה התפתחותית ראשונית בבגרות צעירה.
88
התבגרות מתהווה
תקופה מגיל 18 בערך ועד אמצע שנות העשרים, כאשר רבים בתרבויות המערב אינם עוד מתבגרים אך טרם הגיעו לעצמאות מלאה כמבוגרים.
89
גיל הבלות
זמן ההפסקה הטבעית של המחזור. על אף שזה מתייחס לשינויים הביולוגיים, האישה מרגישה את היכולת שלה להתרבות יורדת.
90
הפרעות נוירוקוגניטיביות
הפרעות נרכשות שמסומנות ע"י קשיים קוגניטיביים. הרבה פעמים מיוחס למחלת האלצהיימר, פגיעה מוחית או מחלה או שימוש בסמים. במבוגרים מבוגרים הפרעות נוירוקוגנטיביות נקראות גם דמנציה.
91
מחלת אלצהיימר
הפרעה נוירוקוגניטיבית שמסומנת ע"י לוחות עצביים, הרבה פעמים מתחילה אחרי גיל 80, ומתחילה ירידה פרוגרסיבית בזיכרון ויכולות קוגניטיביות אחרות.
92
שעון חברתי
התזמון המועדף תרבותית של אירועים חברתיים כמו נישואים, הורות ופרישה.
93
למידה
התהליך של רכישה דרך ניסיון של מידע חדש ויחסית enduring או התנהגות.
94
למידת קישור
ללמוד שאירועים מסויימים מתרחשים יחד. האירועים יכולים להיות שני גירויים (כמו בהתנייה קלאסית) או כתגובה ותוצאה שלה (כמו בהתנייה אופרנטית).
95
גירוי
כל אירוע או נסיבות שמעוררות תגובה.
96
תגובה התנהגותית
התנהגות שמתרחשת כתגובה אוטומטית לגירוי כלשהו.
97
התנהגות אופרנטית
התנהגות שפועלת על הסביבה, וגורמת לתוצאה כלשהי.שפה.
98
למידה קוגניטיבית
הרכישה של מידע מנטלי, בין אם על-ידי צפייה באירועים, באנשים אחרים או דרך שפה.
99
התניה קלאסית
סוג של למידה בה אנו מקשרים בין שניים או יותר גירויים. כתוצאה מכך, לצורך הדגמה בעזרת הניסוי הקלאסי של פבלוב, הגירוי הראשון (צליל) גורם להפקת התנהגות (ריר) הציפייה לגירוי השני (אוכל).
100
בהביוריזם
השקפה לפיה פסיכולוגיה צריכה להיות מדע אובייקטיבי אשר חוקר התנהגות מבלי להתייחס לתהליכים מנטליים. רוב החוקרים היום מסכימים שפסיכולוגיה צריכה להיות מדע אובייקטיבי אבל לא מסכימים וטוענים שיש לחקור תהליכים מנטליים.
101
גירויים טבעיים
בהתנייה קלאסית, גירוי אשר לא מעורר תגובה לפני שנוצרה ההתנייה.
102
תגובה בלתי מותנית
בהתנייה קלאסית, תגובה טבעית אשר לא נלמדה לגירוי טבעי (כמו ריור)
103
גירוי בלתי מותנה
בהתנייה קלאסית, גירוי אשר באופן טבעי, אוטומטי, גורם לתגובה בלתי מותנית.(כמו אוכל)
104
תגובה מותנית
בהתנייה קלאסית, תגובה שנלמדה עבור גירוי נייטרלי.
105
גירוי מותנה
בהתנייה קלאסית, גירוי נייטרלי, אשר לאחר שקושר לגירוי בלתי מותנה, מעורר תגובה בלתי מותנית.
106
רכישה
בהתנייה קלאסית, השלב ההתחלתי – כאשר האחד מקשר בין גירוי נייטרלי וגירוי בלתי מותנה כך שהגירוי הנייטרלי מתחיל לעורר את התגובה המותנת. (בהתנייה אופרנטית, ההתחזקות של תגובה מחוזקת {reinfforced}.
107
התניה משנית –
תהליך בו הגירוי המותנה בהתנייה אחת מקושר עם גירוי טבעי חדש, אשר יוצר גירוי מותנה שני (לרוב חלש יותר).
108
הכחדה
ההעלמות של תגובה מותנית. קורה בהתניה קלאסית כאשר לא עוקב אחרי גירוי לא מותנה גירוי מותנה. קורה בהתניה אופרנטית כאשר תגובה לא מחוזקת יותר.
109
החלמה ספונטנית
ההופעה המחודשת, אחרי השהייה, של התגובה המותנית שנעלמה.
110
הכללה
בהתנייה קלאסית, הנטייה, כאשר יש תגובה מסויימת נלמדה, להגיב לגירוי הדומה לגירוי המותנה שנלמד ולעורר תגובה דומה. (בהתנייה אופרנטית, הכללה מתרחשת כאשר תגובה נלמדת בסיטואציה אחת מתרחשת בסיטואציה אחרת, אשר דומה לה.
111
הבחנה
בהתנייה קלאסית, היכולת ללמוד להבדיל בין גירוי מותנה לגירוי דומה אשר לא מסמן את הגירוי הבלתי מותנה. (בהתנייה אופרנטית, היכולת להבדיל בין תגובות אשר מחוזקות לבין תגובות דומות אשר אינן מחוזקות.)
112
התניה אופרנטית
סוג של למידה בה התנהגות הופכת שכיחה יותר אם בא בעקבותיה חיזוק או פחות שכיחה אם בא בעקבותיה עונש.
113
חוק התגובה (law of effect)
החוק של ת'ורנדייק (thorndike) לפיו התנהגות אשר מלווה בתוצאה חיובית הופכת להיות שכיחה יותר, והתנהגות אשר מלווה בתוצאה שלילית הופכת שכיחה פחות.
114
תיבה אופרנטית
במחקר של התניה אופרנטית, תיבה (התיבה של סקינר), המכילה מדף או מפתח אשר בעל החיים יכול לבצע עליו פעולה ובתגובה לקבל חיזוק של מזון או מים, ומחובר למכשיר אשר מודד את קצב הפעולה שמבצע בעל החיים.
115
חיזוק
בהתניה אופרנטית, כל אירוע אשר מחזק את התנהגות אשר הוא בא בעקבותיה.
116
● עיצוב (shaping)
בהתניה אופרנטית, הליך בו חיזוק חיובי מכווין התנהגות לאט לאט אל עבר קירובים של ההתנהגות הרצויה
117
חיזוק חיובי
מגביר התנהגות על ידי מתן גירוי נעים. חיזוק חיובי הוא כל גירוי שכאשר מופיע לאחר פעולה מסוימת – מחזק את הופעת הפעולה.
118
חיזוק שלילי
מחזק התנהגות מסוימת על ידי הפסקה של גירוי בלתי נעים. חיזוק שלילי הוא כל גירוי אשר כאשר הוא מופחת או מופסק אחרי פעולה מסוימת – מביא לכך שהפעולה מחוזקת (הופכת שכיחה יותר). [חיזוק שלילי הוא אינו עונש!].
119
חיזוק ראשוני
חיזוק של גירוי טבעי ובסיסי, כזה המספק צורך ביולוגי.
120
חיזוק מותנה
גירוי המקבל את תוקפו כמחזק דרך הקישור שלו לחיזוק ראשוני (ידוע גם בתור חיזוק משני).
121
תוכנית חיזוקים
דפוס אשר מגדיר באיזו תכיפות ההתנהגות הרצויה תקבל חיזוק.
122
● תוכנית חיזוקים רציפה
לחזק את ההתנהגות הרצויה בכל פעם שהיא מתרחשת.
123
תוכנית חיזוקים חלקית
חיזוק התנהגות רק בחלק מהפעמים. מובילה ללמידה איטית יותר עם עמידות גדולה יותר להכחדה מאשר תוכניות חיזוקים רצופה.
124
תוכנית כמות-קבועה
בהתניה אופרנטית, תוכנית חיזוקים אשר מספקת חיזוק אחרי מספר מסוים וקבוע של ההתנהגות.
125
תוכנית כמויות משתנות
בהתניה אופרנטית, תוכנית חיזוקים אשר מספקת חיזוק אחרי מספר לא צפוי של התנהגויות.
126
תוכנית הפסקות קבועות
בהתניה אופרנטית, תוכנית חיזוקים אשר נותנת חיזוק להתנהגות רק לאחר הפסקה של זמן מסוים
127
תוכנית הפסקות משתנות
בהתניה אופרנטית, תוכנית חיזוקים אשר מספקת חיזוק לאחר זמן לא צפוי של השהייה.
128
עונש
אירוע שנוטה להוריד את התדירות של ההתנהגות שהוא הגיע לאחריה.
129
מוכנות
נטיות קדומות ביולוגיות ללמוד קישורים, כמו למשל בין טעם לבחילה, אשר יש להם ערך הישרדותי.
130
תנועה אינסטינקטיבית (instinctive drift)
הנטייה של התנהגות נלמדת לחוות נסיגה מתונה לדפוסים של התנהגויות טבעיות.
131
מפה קוגנטיבית
ייצוג מנטלי של הסביבה.
132
למידת עבר
למידה אשר מתרחשת אך בלא באה לידי ביטוי עד שיש תמריץ להדגים אותה.
133
למידת חיקוי
ללמוד על-ידי צפייה באחרים
134
מודלינג
התהליך בו צופים ומחקים התנהגות ספציפית.
135
נוירוני מראה
נוירונים באונה הפרונטלית, אשר מדענים מסוימים טענו שמופעלים כאשר אנו מבצעים פעולה מסוימת או מתבוננים במישהו אחר עושה פעולה מסוימת. הביטוי של 'ראי מוחי' (brain mirroring) של אדם אחר מאפשר / מייצר אצלנו חיקוי ואמפתיה.
136
התנהגות פרו-סוציאלית
התנהגות חיובית, עוזרת, בונה. ההפך מהתנהגות אנטי-סוצאלית. (אולי אפשר לתרגם סוציאלית לחברתית).
137
זיכרון
העקביות של למידה לאורך הזמן דרך קידוד, אחסון ושלפת מידע.
138
היזכרות
מדד של זיכרון שבו האדם צריך לאחזר מידע שנלמד קודם לכן. (לדוג': מבחן מלא את החסר)
139
היכרות
מדד זכרון שבו האדם מזהה פרטים שנלמדו קודם לכן. (לדוג': מבחן אמריקאי)
140
למידה מחדש
מדד זיכרון שמעריך את כמות הזמן שנחסך כשלומדים חומר פעם שנייה.)
141
קידוד
תהליך קבלת המידע למערכת הזכרון (לדוג': ע"י חילוץ משמעות)
142
אחסון
תהליך שמרת המידע המקודד לאורך זמן
143
שליפה
תהליך הוצאת המידע מאחסון הזכרון
144
עיבוד מקביל
עיבוד היבטים רבים של גירוי או בעיה בו זמנית.
145
זיכרון חושי
רישום מיידי וקצר מאוד של מידע חושי במערכת הזיכרון
146
זיכרון לטווח קצר
זיכרון שהופעל לזמן קצר של כמה פריטים שמאוחר יותר מאוחסן או נשכח.
147
זיכרון לטווח ארוך
הארכיון הקבוע והבלתי מוגבל יחסית של מערכת הזיכרון. כולל ידע, מיומנויות והתנסויות.
148
עיבוד זיכרון
הבנה חדשה יותר של זיכרון לטווח קצר שמוסיפה עיבוד מודע ופעיל הן של מידע חושי נכנס והן של מידע שנשלף מהזיכרון לטווח ארוך.
149
זיכרון מפורש
שמירה על עובדות וחוויות שאנו יכולים לדעת במודע ו"להצהיר". (נקרא גם זיכרון הצהרתי).
150
עיבוד שכרוך במאמץ
קידוד שדורש תשומת לב ומאמץ מודע.
151
עיבוד אוטומטי
קידוד לא מודע של מידע מקרי, כגון מרחב, זמן ותדירות, ושל מידע מוכר או נלמד היטב כגון צלילים, ריחות ומשמעויות מילים.
152
זיכרון מרומז
שימור מיומנויות נלמדות או אסוציאציות מותנות קלאסיות ללא תלות בהיזכרות מודעת. (נקרא גם זיכרון לא הצהרתי).
153
זיכרון אייקוני
זיכרון חושי רגעי של גירויים חזותיים. זכרון צילומי או תמונה-תמונה שנמשך לא יותר מכמה עשריות השנייה.
154
זיכרון הדהוד
זיכרון חושי רגעי של גירויים שמיעתיים. אם תשומת הלב נמצאת במקום אחר, עדיין נתן להיזכר בצלילים ובמילים תוך 3-4 שניות.
155
צ'אנקיג
ארגון פריטים ליחידות מוכרות וניתנות לניהול. לעיתים קרובות מתרחש באופן אוטומטי.
156
מנמוניק (סמל למילה)
עזרי זיכרון, במיוחד אלה הטכניקות המשתמשות בדימויים מלאי חיים ובמכשירים ארגוניים.
157
אפקט הריווח
הנטייה של לימוד או תרגול מחולק (פרוס) להניב שימור לטווח ארוך יותר מאשר שיושג באמצעות לימוד או תרגול מסיבי במרוכז.
158
אפקט הבחינה
זיכרון משופר לאחר אחזור מידע, במקום פשוט לקרוא מחדש. מכונה גם אפקט תרגול אחזור או למידה משופרת.
159
עיבוד רדוד
ידוד ברמה הבסיסית, המבוסס על המבנה או המראה של מילים.
160
עיבוד עמוק
קידוד סמנטי, על סמך משמעות המילים. נוטה להניב את השמירה הטובה ביותר.
161
זיכרון סמנטי
זיכרון מפורש של עובדות וידע כללי. אחת משתי מערכות הזיכרון המודע שלנו (סמנטי ואפיזודי)
162
זיכרון אפיזודי
זכרון מפורש של אירועים שנחוו באופן אישי. אחת משתי מערכות הזיכרון המודע שלנו (אפיזודי וסמנטי).
163
היפוקמפוס
מרכז עצבי הממוקם במערכת הלימבית. עוזר לעבד זכרונות מפורשים (מודעים) - של עובדות ואירועים - לאחסון.
164
איחוד זיכרון
האחסון העצבי של זיכרון לטווח ארוך.
165
זיכרון פלאש (נורת מבזק)
זיכרון ברור של רגע או אירוע משמעותי מבחינה רגשית.
166
פוטנציאל ארוך טווח (LTP)
עלייה בפוטנציאל הירי של תא עצב לאחר גירוי קצר ומהיר. בסיס עצבי ללמידה וזיכרון.
167
הטרמה
הפעלה, לרוב באופן לא מודע של אסוציאציות מסויימות, ובכך מטה את התפיסה, הזיכרון או התגובה של האדם.
168
עקרון הקידוד הספציפי
הרעיון שרמזים והקשרים ספציפיים לזיכרון מסויים יהיו היעילם ביותר בסיוע לנו להיזכר בו.
169
זיכרון תואם מצב רוח
הנטייה להיזכר בחוויות התואמות את מצב הרוח הטוב או הרע הנוכחי של האדם.
170
אפקט מיקום סדרתי
הנטייה שלנו לזכור בצורה הטובה ביותר את הפרטים האחרונים (אפקט האחרונות) והראשונים (אפקט ראשוני) ברשימה.
171
אמנזיה אנטרוגרדית
חוסר היכולת ליצור זיכרונות חדשים.
172
אמנזיה רטרוגרדית
- חוסר יכולת לזכור מידע מהעבר.
173
התערבות פרואקטיבית -
אפקט המשבש פעולת התקדמות. שיבוש של היזכרות במידע ישן עם למידת מידע חדש.
174
הפרעה רטרואקטיבית
אפקט המשבש פעולה לאחור. חוסר יכולת להיזכר במידע חד בגלל מידע ישן.
175
הדחקה
בתיאוריה הפסיכואנליטית, מנגנון ההגנה הבסיסי המרחיק מהתודעה מחשבות, רגשות וזיכרונות מעוררי חרדה.
176
איחוד מחדש
- תהליך שבו זיכרונות שנשמרו בעבר, כאשר הם מאוחזרים, עשויים להשתנות לפני שהם מאוחסנים מחדש.
177
אפקט מידע מוטעה
מתרחש כאשר זיכרון שובש ע"י מידע מטעה.
178
אמנזיית מקור
זיכרון פגום או קושי להיזכר לאופן שבו, מתי או היכן נלמד או דומיין מידע. (נקרא גם ייחוס שגוי של מקור). אמנזיה של מקור, יחס עם אפקט המידע השגוי, הם לב ליבם של זכרונות שווא רבים
179
דז'ה וו -
התחושה המפחידה של "חוויתי את זה בעבר". רמזים מהמצב הנוכחי עשויים לעורר באופן לא מודע שליפה של חוויה קודמת.
180
אינסטינקט
התנהגות מורכבת המעוצבת בצורה נוקשה בכל מין ואינה נלמדת
181
צורך פיזיולוגי
דרישה גופנית בסיסית
182
תיאורית הפחתת הדחף
הרעיון שצורך פיזיולוגי יוצר דחף המניע אורגניזם לספק את הצורך.
הומואוסטזיס - נטייה לשמור על מצב פנימי מאוזן או קבוע. הוויסות של כל היבט של כימיה בגוף, כגון קלוגוז בדם, סביב רמה מסוימת.
183
תמריץ
- גירוי סביבתי חיוב או שלילי המניע התנהגות.
184
חוק ירקס-דוסון
העיקרון שביצועים עולים עם עוררות רק עד לנק' מסוימת, שמעבר לה הביצועים יורדים.
185
היררכיית צרכים
היררכיית צרכים - פרמידת הצרכים האנושיים של מאסלו, המתחילה מהבסיס עם צרכים פיזיולוגיים שיש לספק תחילה לפני שאנשים יוכלו למלא את צורכי הבטחות הגבוהים יותר שלהם ולאחר מכן את הצרכים הפסיכולוגיים.
186
רגש
תגובה של האורגניזם כולו, הכוללת (1) עוררות פיזיולוגית (2) התנהגויות אקספרסיביות והכי חשוב (3) חוויה מודעת הנובעת מהפרשנויות של האדם.
187
תיאוריית ג'יימס-לאנג'
התיאוריה שחווית הרגש שלנו מתרחשת כאשר אנו הופכים מודעים לתגובות הפיזיולוגיות שלנו לגירוי מעורר רגשות.
188
תיאוריית קאנון-בארד
התאוריה לפיה גירוי מעורר רגשות מפעיל בו זמנית (1) תגובות פיזיולוגיות ו (2) את החוויה הסובייקטיבית של הרגש.
189
תיאוריית שני הגורמים: שכטר זינגר
התאוריה לפיה כדי לחוות רגש צריך (1) להיות מגורה פיזית ו (2) לתייג קוגניטיבית את הגירוי.
190
אפקט פידבק הבעת פנים
הנטייה של מצבי שרירי הפנים לעורר תחושות מתאימות כגון פחד, כעס, או אושר.
191
אפקט פידבק התנהגות
הנטייה של התנהגות להשפיע על המחשבות, הרגשות והפעולות שלנו ושל אחרים.
192
איוואן פבלוב
ביצע את הניסוי עם הכלב והפעמון שמראה על התניה קלאסית
193
גון ווטסון
ביצע את ניסוי אלברט הקטן שמראה על התניית פחד
194
חוסר אונים נלמד
אדם לומד שאין קשר בין ההתנהגות שלו לבין התוצאה של ההתנהגות שלו. כלומר, הוא לומד שהדברים הם בלתי תלויים כתוצאה מכך, האדם הופך לפסיבי, ולא מצליח לראות הזדמנויות למידה חדשות. הרבה פעמים מושפע מהייחוס (פנימי/חיצוני)
195
מפה קוגניטיבית
ייצוג מנטלי של פריסת הסביבה של האדם. לדוגמה, לאחר חקר מבוך, חולדות מתנהגות כאילו למדו מפה קוגניטיבית שלו.
196
למידה סמויה
למידה שמתרחשת אך אינה ניכרת עד שיש תמריץ להדגים זאת.
197
הניסוי של טולמן
ביצע את הניסוי עם העכברים במבוך שהראה על למידה סמויה ומפה קוגניטיבית
198
אפקט גרסיה (אפקט סלידת טעם)
-אם חליתם באלימות לאחר אכילת צדפות, כנראה שתתקשו לאכול אותן שוב. הריח והטעם שלהם היו הופכים לגירוי מותנה לבחילות. למידה זו מתרחשת בקלות מכיוון שהביולוגיה שלנו מכינה אותנו ללמוד סלידה מטעם ממזונות רעילים. עיקרון 1 הופרך כאשר החולדות חשו בחילה כשעות לאחר החשיפה למים הממותקים. (סותר את האמונה שהגירוי המותנה והבלתי מותנה צריכים להתרחש בצימוד) עיקרון 2 הופרך כאשר החולדות פיתחו רתיעה מטעמים אך לא ממראות או קולות (פנס ורעש)- לא כל גירוי יכול להיות מותנה
199
magical number 7
עפ גורג׳ מילר זהו כמות הפריטים הממוצע שהמח יודע לזכור בבת אחת
200
אפקט מסיבת הקוקטייל
קשב יכול להיות בשליטתנו ולהיות מושפע מהחלטה שלנו להיכן לכוון אותו וגם להיות מושפע מהגירויים עצמם והבולטות שלהם שמושכת את הקשב אליהם.
201
attentional spotlight theory
קשב הוא כמו פנס. הוא מאיר על המקום אליו הוא מכוון ולכן משפר את העיבוד של המידע באותו מקום. בעוד שהמקום שהפנס לא כוון אליו מעובד פחות.
202
the mcgurk effect
תופעה תפיסתית שמציגה את האינטראקציה בין חוש השמיעה והראייה בתפיסת דיבור. פה תהליכי מטה מעלה
203
מודל האיחוד
שלילה בשיטת: לא איקס שווה ההפך מאיקס (לדוגמא: לא מסודר שווה מבולגן)
204
מודל סכימה פלוס תג
שלילה בשיטת: לא איקס שווה (לא) איקס. (לדוגמאֿ: לא מסודר שווה (לא) + מסודר)
205
homesign
השפה היחידה שנוצרה ללא חשיפה או תקשורת בינאישית אלא כתוצאה מהצורך של הילד לתקשר עם הסביבה שלו מבלי שהוא נחשף לשפה המדוברת בסביבה בה הוא גדל. שפת הבית הינה כנראה השפה היחידה שנוצרה ללא למידה מהסביבה אלא על ידי הדובר עצמו. -מולד (חומסקי)
206
תקופה קריטית
תקופה בה החשיפה לסביבה אמורה להתרחש על מנת להגיע להתפתחות מלאה
207
קטגוריזציה חברתית
מיון אנשים על בסיס מאפיינים משותפים (מין/מגדר/מוצא וכו׳). קטגוריזציה חברתית מובילה אנשים להערכת יתר של ההבדלים בין הקבוצות והערכת חסר לגבי ההבדלים בתוך הקבוצות.
208
אפקט הומוגניות קבוצת החוץ
הנטייה של התופסים החברתיים להניח שקיים דמיון רב יותר בין חברים של קבוצות חוץ מאשר בין חברים של קבוצות הפנים.
209
תת-קטגוריות
תת קטגוריות יותר מדויקות ולכן מעוררות פחות התנגדות. הן מאפשרות התמודדות עם מידע שסותר את הסטריאוטיפ תוך שמירתו (״נשים הן נהגות גרועות, אבל נשים נהגות מרוץ הן נהגות טובות״).
210
מדדים אימפליציטים (Implicit measures) –
באמצעות מדדים אימפליציטים מעריכים מחשבות ורגשות באופן עקיף. מדדי סטריאוטיפים אימפליציטים (חבויים) מודדים שיוך תכונות "אוטומטיות" לקבוצה חברתית. מדדים אלו נשענים על הקלות/קושי בהם קטגוריות חברתיות מקושרות לתכונות.
211
theory of mind
ההבנה שלאחרים יש מודעות משלהם ולכן הם לא יודעים את מה שאנחנו יודעים (תינוקות יחשבו שאם הם יודעים איפה משהו מוחבא אז כולם יודעים)
212
קביעות אובייקט
ההבנה שאובייקטים קיימים גם אם אנחנו לא רואים אותם
213
הביטואציה (התרגלות)
ירידה בעוצמת התגובה לגירוי מסוים בעקבות חשיפה מתמשכת אליו. משמש ככלי מדידה יעיל למדידת הבחנה (לא העדפה). אם לאחר התרגלות לגירוי תינוקות נחשפים לגירוי חדש ועוצמת התגובה עולה מחדש זה סימן שהתינוקות מבחינים בהבדל.
214
הניסוי של טריפלט
טריפלט שם לב שרוכבי אופניים נוהגים מהר יותר בקבוצה מאשר לבד, ולכן בדק בניסוי כמה מהר ילדים מגלגלים חכה לבד ובקבוצות. טריפלט ראה שבקבוצה הילדים עבדו מהר יותר. החידוש בניסוי הוא שההתנהגות לא רק מושפעת ממה שיש בתוכנו, אלא גם הסביבה משפיעה.
215
קונפורמיות (תלמנות)
שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים (באופן אמיתי או באופן מדומה).
216
קונפורמיות אינפורמטיבית
מאמינים שאחרים צודקים ומשתמשים בהם בתור מקור מידע.
217
קונפורמיות נורמטיבית
לא באמת מאמינים שאחרים צודקים אבל עדיין הולכים בהתאם לנורמה.
218
סטנלי מילגרם (1933-1984) –
הניסוי של מילגרם: משתתפים הגיעו לניסוי על למידה. הנבדק האמיתי שויך "באופן רנדומלי" לתפקיד המורה, ומשתף הפעולה לתפקיד התלמיד. המורה התבקש לתת לתלמיד שוק חשמלי הולך ומתחזק עבור על טעות שביצע. ככל שרמת השוק החשמלי עולה התלמיד מראה יותר ויותר התנגדות וסבל, אך מילגרם נותן הוראות יותר ויותר אסרטיביות לנבדק להמשיך בכל זאת בכל פעם שהוא לא רוצה להמשיך. (ראה תמונה).
תוצאות הניסוי:
* יותר מ-60 אחוז מהמשתתפים הסכימו לתת שוקים מסוכנים.
* מעל 80 אחוז נתנו שוקים חזקים גם לאחר שהלומד הביע מצוקה וצעק מכאב.
219
הניסוי של סולומון אש:
אש רצה לבדוק אם נוכחות אחרים תשנה את האמונות שלנו גם כאשר יש תשובה אובייקטיבית נכונה (לעומת ניסוי המעלית או ניסוי הנקודה). בניסוי של אש כל משתתף התבקש לזהות איזה קו מבין שלושה זהה באורכו לקו אחר. תוצאות הניסוי: 76% מהמשתתפים עונים לפחות תשובה אחת לא נכונה, שהיא בהתאם לתשובה של הקבוצה. (כ- 24% מהמשתתפים עמדו בלחץ החברתי במשך הניסוי כולו.)
* אם אומרים למשתתפים שיש משתפי פעולה או שאחד ממשתפי הפעולה עונה תשובה נכונה האפקט אובד. מכאן ניתן ללמוד שהמשתתפים לא באמת משנים את האמונה הפנימית שלהם אלא סתם הולכים עם הקבוצה.
220
תהליכי מטה-מעלה
תהליך שבו הקלט משפיע על התפיסה. (לדוג׳: רעש חזק שיתפוס את הקשב שלנו).
221
תהליכי מעלה-מטה
תהליך שבו התפיסה משפיעה על הקלט. (לדוג׳: מידע שמשמעותי עבורנו יתפוס את הקשב שלנו גם אם אינו ״מתחת לפנס״).
222
ייצוג (representation)
המיינד יוצר ייצוג מהמידע המגיע אליו מאברי החישה: הייצוג שאנו יוצרים איננו זהה לגירוי אלא גם מושפע מתהליכים מנטליים אשר מפרשים את המידע שנכנס בהתאם להקשר. אותו קלט יכול ליצור ייצוגים שונים. התגובה או ההתנהגות שלנו מושפעת מהייצוג שיצרנו ולא מהגירוי עצמו. הייצוגים משתנים בין אנשים שונים בהתאם לתרבות ולידע הקודם, הם גם יכולים להשתנות בתוך אותו אדם בהתאם למצב הרוח ולידע חדש שהוא רוכש על העולם.
223
Kosslyn - גישה לייצוג מנטלי
הייצוג המנטלי נוצר על ידי אותם מכניזמים שאנו משתמשים בהם בתהליך התפיסה (לדוג: אנו משתמשים מערכת הראייה בכדי לייצג גירוי ויזואלי מנטלי)
224
Pylyshyn - גישה לייצוג מנטלי
הייצוג המנטלי איננו מבוסס על מערכת תפיסתית אלא על ידי ידע סמלי שיש לנו לגבי העולם. ידע זה לא חייב להיות חושי אלא גם יכול להיות סמלי.
225
אליזבת לופטוס
הראתה בניסוי שהעוצמה בה המשתתפים זכרו התנגשות שראו בסרטון הושפעה מהמילים אותם בחרה כששאלה אותם (״כמה חזק המכוניות התנגשו/התרסקו/התחככו וכו׳).
226
דניאל כהנמן
הראה בניסוי שהזיכרון של אנשים מחוויה הושפע בעיקר מרגע השיא ומהסוף של החוויה. משתתפים דיווחו על כאב קטן יותר כשהסוף היה הדרגתי (אפילו כשעברו בדיוק את הכאב שעברו הקבוצה השניה רק עם תוספת של כאב קטן יותר בסוף).
227
למידת המנעות
בניסוי לקחו חולדה ושמו אותה בתוך קופסה עם שני חדרים. כל פעם שאור הבהב בחדר החולדה קיבלה שוק חשמלי שנמשך עד שהיא עברה לחדר השני. בשלב מסוים המשיכו לתת הבהובים אבל הפסיקו את השוק החשמלי שבא יחד. החוקרים ראו שהחולדה לא עברה הכחדה והמשיכה לברוח לחדר השני. הסיבה לכך היא שהחולדה תמיד ברחה חדר השני כדי לא לקבל שוק ולכן לא למדה שאין כבר קשר בין הבהוב לשוק.
התופעה נפוצה גם בבני אדם וכתגובה פותח טיפול החשיפה עליו למדנו.
228
ניסוי של בנדורה (למידה חברתית):
אלברט בנדורה (1925-2012) הראה בניסוי שילדים שצפו במבוגר מרביץ לבובה למדו ממנו וחיקו את ההתנהגות. בכך הוא הראה שניתן ללמוד גם ע״י צפייה באחרים ולא רק ע״ התניות שקורות לנו
229
רלקסציה
טיפול בו הדגש הוא על הרגעת המטופל והרחקתו מהאירוע הטראומתי. בעיקר כולל תגרילי כיווץ והרפיית שרירים.
230
חשיפה מתמשכת
טיפול בו הדגש הוא על חשיפה אינטסיבית והדרגתית לאירוע הטראומתי. כולל תיאור של האירוע ע״י המטופל שוב ושוב וחשיפתו להקלטות של התיאורים, כמו כן חשיפה לדברים שמזכירים את האירוע.
231
משבר הרפליקציות
משבר שחל לפני כמה שנים בו צצו עוד ועוד מקרים של חוסר הצלחה בשחזור תוצאות ניסוי שהתקבלו בעבר.
232
בטחון יתר
הנטייה לחשוב שאנחנו יודעים יותר ממה שאנחנו יודעים.
233
תפיסת סדר לגבי אירועים מקריים
הנטייה שלנו לחשוב שיש משמעות וסדר בעובדות אקראיות
234
תיאוריית הרגש של לזרוס
יש עיבוד של גירויים לפעמים אוטומטי ומהיר אך נדרשת רמה מסויימת של עיבוד כדי להעריך האם הגירויי חיובי/שלילי ומה התגובה המתאימה
235
תיאוריית הרגש של רוברט ZAJONC
יש רגשות שמגיעים לפני ההתעוררות הגופנית ובנפרד מהם. יכול להיות שנרגיש פחד באופן אוטומטי ביער לפני שנתייג את זה כאיום
236
chameleon effect
chameleon effect-הנטייה שלנו לחקות באופן לא מודע את התנהגותם, הבעותיהם, התנוחות, גווני הקול ומצב הרוח של אחרים. מכנים את ההדבקה החברתית הזו אפקט הזיקית. הדבקה חברתית אינה מוגבלת להתנהגות, ניתן גם ללבוש טונים רגשיים של הסובבים אותנו (הבעות, תנוחות,הטיות ודקדוק)
237
Other race affect
נתקשה להבחין בין פנים של אנשים מגזעים אחרים. קורה בגלל הצרות תפיסתית
238
