מושגים ושנים Flashcards
סין הקיסרית המאוחרת
הגישה המסורתית חילקה את סין לפי שושלות – לפני הקיסרות, ואחרי הקיסרות. לא משנה אם זה מלך או קיסר.
הגישה המערבית רגילה לתק’ העתיקה, לתקופת ימה”ה, לעת החדשה המוקדמת, לעת החדשה המאוחרת…
ולכן יש חלוקה ל:
א) התקופה הקדם קיסרית (שיה, שאנג, ג’ואו)
ב) התקופה הקיסרית הקדומה – צ’ין, האן, טאנג (עם או בלי סונג)
ג) התקופה הקיסרית המאוחרת (עם או בלי סונג), יואן, מינג, צ’ינג, הרפובליקה
התקופה מתאפיינת בגידול מסיבי האוכלוסייה, החלפת האליטות הקלסיות של הכסף והאדמה באליטות בירוקרטיות, התבססות על הפקידות, שיטת המבחנים, חינוך, שיפור החקלאות והתוצרת, שימוש בדפוס להפצת ידע טכני בתחילה ואח”כ תרבות, מסחר בעיקר דרך הנהרות, עיור מסיבי, אוריינות גדולה, התחלת המסחר הבינלאומי, מגע עם עמי הערבות ואפילו שלטון שלהם.
3
שיטת הבחינות
שיטה שהומצאה בשושלת חאן, פותחה בתקופת טאנג, עברה התפתחות נוספת בסונג והגיעה לשיאה בתקופת מינג וצ’ינג. מטרת השיטה בסונג היא ליצור ממשל תקין, להחליש את האליטה הוותיקה ולחזק את השלטון ע”י הרחבת הזכאים לגשת לבחינה. הבחינות היו פתוחות כמעט בפני כולם והיוו כלי לניידות חברתית.
בעזרת השיטה מוינו אנשים לתפקידים מנהליים. בסונג הפכה השיטה לדרך העיקרית להגיע למשרה, דרך יוקרתית להתקבל לשירות הקיסרות. פיתוח השיטה בסונג: ביטול הצורך בהמלצות, בחינות בעילום שם, בחינה מחוזית, בחינה בבירה ובחינה אצל הקיסר. שיטת הבחינות העניקה נאמנות, הבטחה מצד הממשל לאיוש תפקידי מפתח ותקווה מצד האנשים לקידום ועלייה במעמד, גרמה לפיתוח בירוקרטיה חזקה ויציבה ולשינוי באופי ובהרכב העילית השלטת.
מצד שני, ברור שרק משפחה אמידה יכלה להרשות לעצמה לשלוח את צאצאיה ללימודים לקראת המבחנים במקום לעבוד בשדה.
ניאו-קונפוציאניזם והשלטון בסין הקיסרית המאוחרת
תורה שהתפתחה בעיקר בשושלת סונג ואילך, נמעין תחייה של הקונפוציאניזם הקלאסי ומנסה להתאתגר מול פילוסופיה והדת הבודהיסטית והדאואיסטית שהופיעו במהלך שושלות האן וטאנג. הוא החשיב את היצירות של המסורת הקונפוציאנית הקלאסית (“ארבעת הספרים”: תורת הגדול – דַא-שוּאֶה, דרך האמצע וקיומה – ג’ונג-יונג, מאמרות קונפוציוס – לוּן-יוּ, מנציוס – מנג-דזה) כאמצעי לסדר את החברה האנושית.
Zhu Xi ג’ו שי
היה פילוסוף קונפוציאני סיני בן תקופת שושלת סונג, והדמות המובילה ברציונליזציה של הנאו-קונפוציוניזם. תרומתו החשובה לפילוסופיה הסינית כללה מתן חשיבות לארבעה ספרים קלסיים של הקונפוציוניזם (“ארבעת הספרים”: תורת הגדול – דַא-שוּאֶה, דרך האמצע וקיומה – ג’ונג-יונג, מאמרות קונפוציוס – לוּן-יוּ, מנציוס – מנג-דזה). יצר מעין “אחוות דאו” באופן לא רשמי, הפעילות של “אחוות הדאו” נחשבה בתחילה חתרנית, שכן התנהלה מחוץ למערכת הרשמית. ג’ו שי נתפס כאיום בסוף המאה ה 12 , ונכלא; רק מ-1240 (המאה ה-13) בהדרגה התקבל על הממסד הרשמי. האסכולה הפכה לאורתודוקסיה רשמית ולבסיס של שיטת הבחינות בשנת 1313 יואן.
ג’ו שי מכניס בתוקפת סונג אלמנטים על אנושיים, מסביר (קוסמולוגיה) כיצד העולם נוצר, מדוע אנשים אינם שווים, על פי עיקרון קוסמי שמתגלם באנשים - השווים יותר שולטים בשווים פחות. מקבל שיש היררכיה בין בני האדם (בניגוד וואנג יאנג-מינג במאה ה-16, שושלת מינג) - האדם מתחיל עם טבע אנושי מולד היררכי כתלות בגורם הקוסמי – לִי – שמתגלם בו, לומד ומיישם, ויכול להפוך לאדם מושלם בעל תובנה מלאה של הקוסמוס והאדם (sage - האדם המושלם) . בעד אליטות אינטלקטואליות ופוליטיות. דגש על הלב כאיבר הקוגניטיבי.
ארבעת הספרים Si-shu
לארבעה ספרים קלסיים של הקונפוציוניזם (“ארבעת הספרים”): המאמרות, ספר מנציוס, תורת הגדול ודרך האמצע וקיומה (תורת הגדול – דַא-שוּאֶה, דרך האמצע וקיומה – ג’ונג-יונג, מאמרות קונפוציוס – לוּן-יוּ, מנציוס – מנג-דזה)
שנים של שושלת יואן
1279-1368
שנים של שושלת סונג
1260-960
עמי הנוודים
עמי הערבות או הנוודים הטרידו את סין עוד מתקופת שושלת צ’ין, עבור בהאן, טאנג וסונג, עד שכבשו את סונג הצפונית במאה ה-12. מאות שנים של מלחמות נגד פלישות על מנת לבזוז ביזה, ניסיונות פשרה של קשרי נישואין, מתנות היו לאורך כול ההיסטוריה, במשך 1000 שנה. בתקופת שושלת סונג שלטו שושלת ליאו של הח’יטנים , שושלת ג’ין של הגורצ’ינים ולבסוף המונגולים שכבשו סופית את סין של שושלת סונג הדרומית. הם המשיכו להטריד הן את שושלת מינג (שבטי המנצ’ו) והן את שושלת צ’ינג עצמה.
סיניפיקציה
רוב החוקרים זיהו ששליטים זרים - הגורצ’ינים (שושלת ג’ין) שכבשו את סונג הצפונית, שושלת יואן המונגולית שכבשה את כול סין, המנצ’ורים שייסדו את שושלת צ’ינג - מאמצים את התרבות הסינית, את סמלי השלטון - למשל הניאו-קונפוציאניזם, המבחנים, הפקידות - ובעצם אין הבדל בניהם לבין שליטים האנים. תהליך כזה נקראה “סיניפיקציה” - אימוץ התרבות אותה הם כבשו. Ebrey מבדילה בין תרבות המערב, בעיקר האימפריה הרומית , שהכילה שפות שנות באימפריה (יוונית, צרפתית, גרמנית, עברית) ולא רק לטינית, בסין כולם אמצו את השפה הסינית.
חוקרים מתעמתים עם ראיה שכזאת, ונותנים לדוגמה את שושלת יואן ששמרה על עליונות מנצ’ורית ומעמד הנתנינים ההאנים היה מעמד נמוך לעין שיעור, או תקופות מסוימות בזמן שושלת צ’ינג שהמנצ’ורים הצרו את ההאנים ונסוגו מהאימפריה המולטי-אתנית
ההיסטוריה הסודית של המונגולים
ההיסטוריה הסודית של המונגולים הוא המקור הספרותי הקדום ביותר הידוע למחקר המודרני, אשר השתמר בשפה המונגולית. חיבורו של הטקסט התרחש במאה ה-13, כאשר רובו נכתב, ככל הנראה, בערך 1227, שנת מותו של ג’ינג’יס חאן . החיבור נכתב עבור משפחת המלוכה המונגולית על ידי מלומד או מלומדים מונגוליים בני שבט בוריג’ין (שבטו של ג’ינג’יס חאן) שזהותם אינה ידועה ונשמרה בסוד. “ההיסטוריה הסודית” כתובה במונגולית תיכונה בתעתיק אויגורו-מונגולי, ונחשבה אבודה, עד שעותק שלה נתגלה מחדש בבייג’ינג במאה ה-19 על ידי נזיר מהכנסייה האורתודוקסית הרוסית.
מספרת מיתוס הבריאה של המונגולים על זאב אפור ואיילה, בריאת האדם, גיבוש המונגולים תחת ג’ינג’יס חאן.
Genghis Khan ג’ינגיס חאן
מנהיג מונגולי של שבט הבוריג’ין מאחד את כול שבטי המונגולים ויוצא למסע כיבוש: שייה המערבית, ממלכת ג’ין, אגן טארים, כיבוש האימפריה החארוואזמית (פרס) עד מותו ב-1223.
כיבושי המונגולים היו מהירים, הם ידעו לירות בחיצים תוך כדי דהירה על סוס, לערים שתקפו הייתה ברירה להלחם ולהשחט או להיכנע, מצד אחד כיבושיהם היו מלווים בטבח ובאונס, מצד שני - סובלנות דתית ומסחר מפותח בין המזרח והמערב. המונגולים (אחרי מותו) כבשו את סין, הגיעו עד הודו, עד א”י (קרב עין ג’אלות), כבשו את האימפריה העבאסית והרסו את בגדד, כבשו את ממלכת רוס והיגיעו לקייב. זאת הייתה האימפריה היבשתית הגדולה ביותר.
Qiu Chuji צ’יו צ’ו-ג’י
נזיר דאואיסט סיני עוד בזמן זושלת סונג הדרומית שג’ינג’יס חאן הזמין אליו – אז הוא עזב את ביתו בשאנגדונג והגיע עד אפגניסטאן, מסע שנמשך כמה חודשים טובים. הוא הסביר את הפילוסופיה הטאואיסטית ואת הדרכים הרבות להאריך את החיים והיה כנה באומרו שאין רפואה סודית של אלמוות. השניים קיימו 12 שיחות עומק. ג’ינג’יס חאן כיבד אותו בתואר רוח אלמוות. ג’ינג’יס גם הפך את צ’אנגצ’ון לאחראי על כל האנשים הדתיים באימפריה. שיחותיהם תועדו בספר שואן פנג צ’ינג הואי לו .בבייג’ינג יש מקדש העננים הלבנים שמראה את כול הדרך והפגישה. חזר לפטור מיסים שהייתה בשושלת טאנג.
Qubilai Khan קובלאי חאן
נכדו של ג’ינג’יס חאן שקיבל מאחיו , השליט מונגקה חאן את משנה המלך והיה אחראי על אזור צפון סין. הוא ערך רפורמות, אימץ את התורה הקונפוציאנית , התייעץ בפקידות והצליח לשמור על רמה כלכלית סבירה של האיכרים בצפון סין למרות המלחמות וההרס, העביר את בירתו לתוך סין מאזור מונגוליה כי הבין שסין היא מרכז פעילותו. אחרי מות מונגה חאן היו מספר שנים (שנות ה-60 של המאה ה-13) שבו נלחם נגד אחיו על השלטון, וכאשר ניצח - חזר להשקיע בסין, ובשנות ה-70 - ניצח את סונג הדרומית , מכריז על מנדט השמיים ועל שושלת יואן. ערך כמה מסעות ימיים לכיבוש יפאן שבהן הצי שלו נטרף בים. בחצרו היו מתחים בין יועצים סינים (בני האן) ובין יועצים מוסלמים - קובלאי חאן חשד בנאמנותם.
לוח השנה בסין
המתימטיקה והאסטרונומיה פרחה בזמן שושלת יואן, ואסטרונום סיני חישב את “לוח השנה לסידור העונות”, שהתקבל ב-1281 כלוח השנה הרשמי של שושלת יואן.
Marco Polo מרקו פולו
אין לנו מושג האם מרקו פולו ברמת ביקר בסין או שתיאר את קורותיו של דודוו השוחר, אבל אחד מהשניים ביקר בסין בתקופת שלטונו של קובלאי חאן, אלה אנשים שראו מקומות אחרים ויכולים להשוות – והם מתפעלים ללא הרף מהשליטה, מהגודל, מהסדר. שניהם התפעלו מאוד ממה שראו, ותיארו את סין כאמפריה הגדולה והמשגשגת בעולם, עם הערים, המסחר, הכלכלכה, החקלאות, והסדר המפותחים ביותר בעולם באותה עת, בין אם בצפון או בדרום, אך בעיקר באזור הדלתא של שפך נהר היאנג-צה בדר’-מז’ סין. הוא מתאר את הכסף מנייר, כמות האוכלוסייה הגדולה, הפקידות היעילה והבטחון ברחובות
Ibn Battuta אבן באטוטה
אבן באטוטה היה סוחר מוסלמי מאזור מרוקו, שערך משעות רבים במזרה”ת, הודו, סומטרה וסין, המאה ה-14 (כחצי מאה מאוחר ממרקו פולו). אלה אנשים שראו מקומות אחרים ויכולים להשוות – והם מתפעלים ללא הרף מהשליטה, מהגודל, מהסדר. שניהם התפעלו מאוד ממה שראו, ותיארו את סין כאמפריה הגדולה והמשגשגת בעולם, עם הערים, המסחר, הכלכלכה, החקלאות, והסדר המפותחים ביותר בעולם באותה עת, בין אם בצפון או בדרום, אך בעיקר באזור הדלתא של שפך נהר היאנג-צה בדר’-מז’ סין. הוא מתאר את הכסף מנייר, כמות האוכלוסייה הגדולה, הפקידות היעילה והבטחון ברחובות - המשך כול סיורו לא נשדד ולא פעם אחת
עמי הקטגוריות “ סה-מו “ Se-mu
אפליה כלפי הסינים האתניים בני האן : מבחינה חברתית רוב הסינים תחת שלטון שושלת יואן הודרו ממוסדות השלטון ונחשבו לנתינים סוג ב’. חלוקת החברה מאז קובלאי ל 4 דרגות היררכיה הנקראים עמי הקטגוריות - הסה-מו -
1) מונוגלים;
2) אחרים (כמו מוסלמים אויגויירים) ;
3) סינים מהצפון (נתיני ג’ין) – כל מי שהיה נתין של ג’ין. גם ח’יתנאים, ג’ורצ’נים;
4) סינים מהדרום (בני האן) הרוב
הטורבנים האדומים
תנועה משיחית מהפכנית שהתנגדה לשלטון שושלת יואן, מייסד שושלת מינג בהמשך, ג’ו יואן-ג’אנג, מצטרף לאחת משלוחותיה, איגוד של אינטלקטואלים בודהיסטים המכונה “הלוטוס הלבן” ואף נושא לאשה את בתו של אחד ממנהיגי המרד. בהמשך מבין שהם משיחים מדי וזה יזיק לשאיפתו להיות קיסר של גול הסינים ונוטש אותם
השנים של שושלת מינג
1367 - 1644
Zhu Yuanzhang ג’ו יואן-ג’אנג
שלט 1398-1368
מייסד שושלת מינג בהמשך, ג’ו יואן-ג’אנג, מצטרף לאחת משלוחותיה של הטורבנים האדומים, איגוד של אינטלקטואלים בודהיסטים המכונה “הלוטוס הלבן” ואף נושא לאשה את בתו של אחד ממנהיגי המרד. בהמשך מבין שהם משיחים מדי וזה יזיק לשאיפתו להיות קיסר של כול הסינים ונוטש אותם. בנאנג’ינג מכריז על שושלת חדשה “מינג” ב-1360 ומשווה את עצמו לליאו באנג מייסד את שושלת חאן. הוא מייצג את האנושיות והצדק ומרחם על אויביו. כמו ליו באנג – גם ג’ו מוצא מהעם הפשוט, אם כי ליו הגיע ממשפחה בעלת אמצעים.
קרבות ימיים על אגם פויאנג. 1368 ייסד ג’ו יואנג’אנג בנאנג’ינג (בסינית “הבירה הדרומית”) שושלת קיסרים חדשה בשם מינג (בסינית “המזהירה”) ונטל לעצמו את התואר הקיסרי “חונְגְווּ”. במקביל הוא הקים ג’יניוויי - המשטרה החשאית הקיסרית ששירתה את קיסרי שושלת מינג בסין - להגנת על המשטר.
נחשב לאחד הקיסרים החשובים והאוטוקרטיים ביותר בסין. נאנג’ינג בירתו הקיף את העיר בחומה באורך 50 קילומטרים, ובנה ארמונות ומבני ממשל. זו תחילתה של “העיר האסורה” שאנו מכירים מבייג’ינג אבל התחילה בנאנג’ינג . חונגוו הנהיג רפורמות מרחיקות לכת בסדרי הממשל, בחקיקה, בצבא, בחקלאות ובמסחר. מנסח ספר חוקים קונפוציאני, ה”דָאמִינְג לוּ” “חוקי שושלת מינג הגדולה” וכלל בו כללים מספר החוקים של שושלת טאנג. תחת חונגוו הפך הקונפוציוניזם שוב לדת המדינה ותחת שלטונו נטלה שוב האצולה המשכילה הקונפוציאנית, שנדחקה לשוליים במשך כמאה שנים בזמן שושלת יואן, את התפקיד הבכיר של ניהול האימפריה.
מצד אחד הוא מאוד פראנואיד, מצד שני – מאוד יעיל: הפחדה וטרור.חונגוו הקים צבא חזק המאורגן בשיטה הצבאית הידועה כשיטת ויי-סוּ, שיטה שנועדה להבטיח את חוזקו של הצבא מצד אחד אבל למנוע קשרים אמיצים מדי בין המפקדים לחיילים, שיובילו למרידה, מצד שני. צבאו הכניע את מדינת יון-נאן, השתלט על מנצ’וריה וגרש את המונגולים הרחק צפונה. קוריאה הפכה לבת ברית והעלתה לו מס, כמו גם נאות המדבר של טורקסטן.
