מאזן אשלגן Flashcards
מה משפיע על משאבת נתרן אשלגן
קטכול אמינים (רצפטור בטא 2 מגביר כניסת אשלגן לתאים)
אינסולין- מופרש לאחר ארוחה כתגובה לגלוקוז, מכניס גם אשלגן לתאים.
איך פעילות גופנית משפיעה על מאזן אשלגן ?
מעלה את הריכוז החוץ תאי (לפי הבנתי)
מה קורה למאזן האשלגן באצידמיה ? באקלמיה?
- פתרון רחוק- הפרשה בכליה
- פתרון מהיר כדי לשמוע על רמת חומציות נכונה בטווח הקצר מתבצא שחלוף בתאים בין אשלגן לפרוטון וכך עולה בריכוז החוץ תאי.
- באקלמיה תהליך הפוך- אשלגן יכנס כדי שפרוטונים יהיו בחוץ.
איך משפיע היפראוסמולריות על מאזן האשלגן ?
- גורם למים לצאת מהתא- מעלה את הפרש הריכוזים של אשלגן בתוך התא מול החוץ ולכן גם אשלגן יוצא בסוף
איך ייצור ופירוק תאים משפיע על מאזן האשלגן ?
- פירוק תאים מטראומה או גידול שהתפרק בגלל כימו\ חוסר באספקת דם- שופכים את האשלגן מתוך התא החוצה
- בניית תאים- חולה באנגמיה מגלובלסטית שמקבלת חומצה פולית או הורמון כמו GCSF גורם לצריכה של אשלגן ומפחית מהריכוז בדם
האם ריכוז האשלגן בדם מעיד על כמותו בגוף
כעיקרון כן, אם כי במצבים מסוימים (רובם הוזכרו כאן קודם) שיש הפרה בוטה של יחס האשלגן בין הפנים לחוץ- האשלגן בדם פחות יהיה אינדקטיבי לכמות האשלגן בגוף
איזה תא מפריש אשלגן בנפרון
principal
האשלגן יוצא נכנס מהדם לנפרון על ידי שחלוף עם נתרן. אחר כך יוצא עם הגרדיאנט ללומן של הצינור.
ככל שנספג יותר נתרן מהלומן של הנפרון בסופו של דבר יותר אשלגן יצא.
איזה תא סופג אשלגן בנפרון
Intercalated
מה משפיע על פעולת הPrincipal cell
- כמו שאמרנו ספיגת נתרן
- DFR- קצב הזרימה מאפשר שהאשלגן לא יצטבר בלומן וכך הגרדיאנט ישאר
- DSD דיסטל סודיום דליברי- כמות הנתרן שתגיע לדיסטל טובול. כמו שאמרו יותר יגיע- יותר יספג בנפרון ובסופו של דבר יחליף את מקומו עם אשלגן
תגובת הכליה לחוסר באשלגן
- ירידה בהפרשה של אלדוסטרון (גורם להפרשת אשלגן ביתר)
- מעלה פעילות של המשחלף פרוטון אשלגן בintercalated
- מוריד אשלגן בתוך התא הטובולרי (פחות גרדיאנט להפרשה)
תגובת הכליה לעודף באשלגן
- יותר אשלגן בתאים הטובולרים- יותר גרדיאנט לצאת
- יותר הפרשת אלדוסטרון- אחראי להפרשת אשלגן
- הפחתה בפעילות של משאבת פרוטון אשלגן- פחות ספיגה
תגובת הכליה למחסור ועודף באשלגן בהנחה שלא היא המקור לבעיה!!!
אטיולוגיה של היפוקלמיה- כניסה לתוך התא
- בעיה תזונתית- לא סביר כי יש ספיגה כמעט מלאה בכליה- יקרה בעוני מרוד או בשילוב עם עוד בעיות.
- במצב של בססת יהיה שיחלוף בין פרוטון מתוך התא שיתחלף עם אשלגן. יהיה פחות בדם. היפוקלמיה.
- עלייה גבוהה של אינסולין
- פעילות בטא אדרנרגית
- periodic paralysis- כניסה רבה של אשלגן לתאים ויצירת היפוקלמיה עד לרמת השיתוק
- טיפול באנמיה\ נויטרופניה- משרה בנייה של תאים שכאמור צורכת אשלגן
- היפותרמיה- מנגנון לא ידוע
אטיולוגיה של היפוקלמיה בגלל יציאה החוצה
- יציאה מהGI- כל יום יוצא אשלגן דרך מערכת העיכול- עם זאת הגברה של היציאות בגלל שלשול\ פיסטולה וכו יכולה להוציא יותר אשלגן- אפילו לגרום להיפוקלמיה. יותר מתווך כליה.
- משתנים שהם לא אוצרי אשלגן! loop diuretic\ thiazid- באופן ישיר. loop diuretic בגלל שהם מונעים ספיגה באופן ישיר. תיאזידים גורמים להיפוולמיה ולפיכך הפרשת אלדוסטרון.
- היפומגנזיום - מגנזיום מונע פעילות יתר של ROMK משאבה שמעיפה אשלגן
היפוקלמיה בגלל מינרלקוטיקואידים
- היפראלדוסטרוניזם ראשוני- בגלל אדנומה, קרצינומה, היפרפלזיה באדרנל יש ייצור מוגבר של אלדוסטרון ולכן הפרשה מוגברת של היפוקלמיה
- cushing- כשקורטיזול פועל ביתר הוא יכול להשפיע על הרצפטור לאלדוסטרון (האנזים שמוציא אותו מפעילות עסוק).
- עוד ברנין- בגלל חוסר אספקת דם לכליה\ רנינומה- ייצור מוגבר של אלדוסטרון
- lycorine איזשהו טוקסין שגורם לעיכוב אנזים שמעכב קורטיזול.
- apperent mineralocorticoid access- פגם באנזים המדובר
היפוקלמיה בגלל בעיות בכליות
- תסמונת לידל- משאבת הנתרן(ENAC) עובדת ביתר מה שגורם בסופו של דבר להפריש אשלגן.
- תסמונת ברטר וגיטלמן- בדומה למשתנים בעיות במשאבות מסוימות.
- מחלות כליה- כל מחלה שפוגעת בספיגה של אשלגן.
- הקאה- גורמת לעודף בביקרבונאט (כי יצאה החומצה מהקיבה) הכליה נפטרת מהעודף על ידי הצמדה לנתרן- בדיסטל טובול הנתרן עובר שחלוף עם אשלגן.
- אמפותריצין- תרופה אנטיפטרייתית נפרוטוקרסית.
- פוליאוריה- יש שתן רב- בכל שתן יהיה טיפהאשלגן עד הצטברות המונית
סימפטומים של היפוקלמיה
- חולשת שרירים
- רבדומיוליזיס
- הפרעות קצב
- הפרעות בתפקוד הכליה
איך היפוקלמיה מתבטאת בECG
- הופעת גלי U
- shallow T wave
- long PR
- QRS מורחב
- TDP
- צניחות ST

אבחנה של היפוקלמיה
- אנמנזה- תרופות שהוא לוקח, אוכל
- בדיקה פיסיקלית- בעיקר לחץ דם כדי להעריך את הנפח של החולה
- איסוף שתן- בדיקה של כמה אשלגן יש בשתן ב24 שעות. כמות גדולה (מעל 25 meq) תצביע גם על מעורבות פתולוגית של הכליה.
טיפול בהיפוקלמיה
- צריך לדעת מהי האטיולגיה וכמה המצב חמור
- אופן התיקון המועדף לאשלגן זה מתן פומי
- ניתן לתת כמזון (בננה)
- ניתן לתת ביחד עם כלור שעוזר לזה להישאר מחוץ לתא
- ניתן לתת דרך הוריד
- יש להיזהר מתיקון מהיר מדי- הפרעות קצב, צריבה של הוריד ואסופגיטיס
- אם החולה לא יכול לקבל דרך מערכת העיכול ניתן דרך הוריד אך עם מוניטור. כל הזמן יש לבדוק.
אטיולוגיה של היפרקלמיה
- פסאודוהיפרקלמיה- ניעור המבחנות ושבירת תאים.
מצב של פוליפרטיביות יכול לגרום לחלק מהתאים למות בגלל שהם הרבה. גם נחשב פסאודו. - חמצת- שחלוף פורטון עם אשלגן
- חסר באינסולין
- היפראוסמולריות- בעיה במאזן
- בטא בולקר
- פעילות גופנית מוגברת
- דיגוקסין (עיכוב פעולת משאבת נתרן אשלגן)
- סוקסניל כולין- משתק שרירים
סיבות כליתיות להיפרקלמיה
- אי ספיקת כליה - הנפרונים לא עובדים ולכן לא נפטרים מאשלגן
- EBV נמוך יגרום לספיגת נתרן ויהיה פחות בצינורית הדיסטלית לשחלו
- חוסר אלדוסטרון- על כל סיבה שהיא
- בעיה בשחרור רנין (ACEI,NSAID, בטא בלוקר) כל אחת מהתרופות הללו דורשות מעקב כלשהו לפני העלאת מינונים.
- משתנים אוצרי אשלגן (סיפרונולקטון, אפלרנון)
- תנגודת לאלדוסטרון
סימפטומים של היפר קלמיה
- חולשת שרירים
- הפרעות קצב
ECG של היפרקלמיה
- גל T מפלצתי (מפלצT)
- QRS רחב
- אין P
- קיצור QR

אבחנת היפרקלמיה
- אמיתי או פסאודו ?
- האם העלייה נובעת מאשלגן שיוצא מהתאים ? פירוק גידול\ המוליזה, הרעלת דיגוקסין ?
- מה החולה אכל ?
- האם יש אי ספיקת כליות ?
- אם הכל תקין צריך לבדוק רמות אלדוסטרון