לאומיות Flashcards

1
Q

לאומיות

A

תחושת השתייכות ללאום מסויים שכוללת במשותף תרבות,מסורת,ושפה ששואפת להגדרה עצמית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

לאום

A

קבוצת אנשים בעלי שפה,מסורת,תרבות משותפת ששואפים להגיע להגדרה עצמית במדינה עצמאית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

מרכבי תופעת הלאומיות

A

סמליים לאומיים-גיבוש הזהות הלאומית סביב מרכיבים המשויכים
ללאום -לדוגמא דגל, המנון וחגים, זכרונות משותפים.

טריטוריה-הזיקה המשותפת של בני הלאום למקום מולדת

שפה- שפה משותפת שתלכד את בני הלאום

היסטוריה - היסטוריה משותפת של בני בלאום שתדגיש את עברם המשותף.

תרבות- ספרות,אומנות,מוסיקה,מנהגים ומסורות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

זרמים רעיונים שצמחו במאה ה-18

A

תנועת השכלה, והצרפתית, והשפעת הרומנטיקה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

ציין את הסיבה ההיסטורית לצמיחה במאה-ה18

A

מהפכה צרפתית, כיבוש נפולאון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

תנועת ההשכלה

A

הדגישה את עצמה כאשר האדם נמצא במרכז ולא האמונה והדת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

איך הרעיונות והתנועות השפיעו וסייעו להתפתחות תנועות לאומיות

A

ערערו על הסדר הישן,חיזקו את כוחות השינוי והכישרו את הקרקע לצמית מנהיגות חדשה שהובילה את התנועות הלאומיות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

השפעה התנועה הרומנטית

A

הדגישה את הרגש והדמיון של האדם ושאיפתה שהאדם יחזור להיות בהרמוניה עם הטבע.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

השפעת המהפכה האמריקנית

A

ניתוק מהשלטון הבריטי והכרזת בניית מדינה המבוססת על זכויות אנושיות וטבעיות ושלטון חדש המבוסס על מורשת ליבראלית-דמוקרטית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

השפעת המהפכה הצרפתית

A

יצרה עיקרון ששלטון הוא לגיטימי בתנאי שהאזרחים מסיכימים לזה. הם האמינו בחירות, שיוויון, ואחווה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

כיבושי נפולאון

A

שאיפותיו של נפולאון הביאו אותו לכבוש את מרבית אירופה יחד עם זאת להביא את הזהות הלאומית שלו ולהפשיט אותה על כל מקום שהוא כבש.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

כיצד כיבושי נפוליאון השפיעו וסייעו להתפתחות תנטעות לאומיות:

A

.הפיץ את רעיונות המהפכה הצרפתית חירות, שוויון ,ואחווה

כיבושיו ודיכויו עוררו את הרגש הלאומי של העמים הנכבשים אשר התלכדו בדרישה לחירות לאומית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

המהפכה התעשייתית

A

המיכון בחקלאות והפחתת הצורך בידיים עובדות בכפרים .
הובילה הגירה אל הערים.
. בערים התפתחה תעשייה מודרנית שבה מצאו ההמונים פרנסה. המעבר לעיר הוביל להתפוררות המבנה החברתי שהיה נהוג בכפר. ההמונים שהתיישבו בכפר נקלעו למשבר קשה וחשו תלישות, זרות וניכור בעיר הגדולה.נוצרו גם מתחים בין התושבים הוותיקים למהגרים על רקע הבדלים בשפה, מנהגים ואורח חיים. בנוסף גם ירידת הדתות הליך החינוך יצרה בקרב האדם רצון למצוא מוקד חדש להזדהות שייקנה תחושת שייכות ובטחון בעיר הגדולה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

התפתחות טכנולוגית ותהליכי מודרניזציה

A

שימוש במנועי קיטור הביאה להמצאת הרכבת מה שהשיקעו בה הרבה מאוד במהלך השנים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

העמקת החינוך ותהליכי הדמוקרטיזציה בחברה

A

. העמקת החינוך ותהליכי הדמוקרטיזציה בחברה – במאה ה-19 התפתחה מערכת החינוך שהתנתקה מהכנסייה. לעומת העבר, עתה למדו ההמונים קרוא וכתוב. ידיעת קרוא וכתוב בשפות המקומיות העמיקה את מעורבות הציבור בחיים הפוליטיים והחברתיים והגבירה את כוחה של דעת הקהל באירופה והשפעתה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

הגידול הדמוגרפי וחשיבות עליית ההמון

A

. הגידול הדמוגרפי וחשיבות עליית ההמון המהפכה החקלאית שהחלה מאמצע המאה ה-18 וגרמה למהפכה בשיטות עיבוד חקלאי, בזריעה ובדישון. הכנסת גידולים חדשים וכתוצאה מכך עלייה ניכרת ביבולים ובכמויות המזון. המהפכה התעשייתית הובילה לעליה ברמת החיים.שינויים אלה גרמו לגידול דמוגרפי בקרב תושבי אירופה. בעקבות הגידול הדמוגרפי חלה עלייה בחשיבות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

החילון וירידת כוחה של הכנסיה

A

. ירידת השפעתה ומקומה של הכנסייה כמכוונת בלעדית של חיי הפרט והחברה. ועליית תהליך החילון.

שינויים אלו השפיעו וסייעו להתפתחות תנועות לאומיות כך: הקטנת משקלה של הדת בחיי האנושות, אפשר את טשטוש הזהות הקודמת ואת החיפוש אחר מוקד הזדהות חדש, הלאומיות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

סיכום עד כה:

A

התודעה הלאומית התחזקה בגלל היותה תגובה למצבים ולתהליכים שונים: התנגדות לשלטון זר(נפוליאון), חיזקה את המכנה המשותף של המבקשים להשתחרר. המהפכה התעשייתית פירקה מסגרות ישנות, הכנסיה והאמונה תפסו חלק קטן יותר בחיי האדם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

המאפיינים של המנהיגים של התנועות הלאומיות באירופה

A

מנהיגים מודרנים,כריזמטים,נשענו בעיקר על הבורגנות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

פיתוח תודעה לאומית

A

עיסוק בחינוך העם והצעירים תוך דגש על השפה,תרבות והיסטוריה .

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

ההיערכות

A

יצירת גיבורי לאום אשר שימשו כמודל עבור הדור החדש(גיבורים היסטוריים)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

הרחבה

A

גיוס תרומות ובניית בתי ספר ,ארגון של טקסים לאומים, וייסוד מערכות עיתוניים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

המאבק העממי

A

תנועות לאומיות יוצאות לרחוב להפגין נגד שליטיים מקומיים

כדי להפגין נגד המשטר הישן. -מלוכה וכנסת

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

המאבק המדיני

A

סילוק שליטים זרים וכיבוש אזורים שנחשבים למולדת לאומית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

לאחר הקמת המדינה הלאומית הריבונית

A

ההפצה והרחבת התודעה הלאומית הולכת ומתחזקת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

גורמים מעכבים

A

אופי השלטון- רוב האימפריות והשליטים לא רצו לוותר על שלטונים לתנועות הלאומיות.

כוחה של הכנסייה- הכנסייה חששה לאבד את כוחה ולכן התנגדה לאיחוד.

מידת הפיצול החברתי,תרבותי וכלכלי- פועלים היו מוסתים נגד התנועה הלאומית דרך השליטים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

גורמים מסיעים

A

אופי השלטון- כאשר השלטון היה נאור יותר הוא היה מאפשר פעולות של התנועה לאומית ואפילו משתף איתה פעולה.

היקף המודרניזציה בתחומים שונים- התחבורת רכבת שימשה בתור כלי חשוב להפיץ את התודעה הלאומית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

מה היה המצב הפוליטי/לאומי לפני התקוממות התנועה הלאומית

A

היוונים היו תחת השלטון העותמאני ומרדו בהם כאשר הם נחלשו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

הגורמים להתעוררות הלאומיות ביוון

A

בתקופץ השלטון העותמאני הטורקים נקטו במשטר של דיכוי מה שגרם ליוונים קושי רב ולכן העצימה את החשק למרד.

עוני הלך וגבר.

השפעה מהדת ומהתורות.

סופרים ומשוררים האמינו בתחייתה של תרבות יוון העתיקה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

מה הייתה מטרת המאבק

A

שחרור מהשלטון העותמאני

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

מתי התרחש המאבק

A

בתחילת המאה ה-19.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

מי היו המנהיגים של הכוח שנאבק

A

סוחרים יוונים, הכמרים, רוסיה וצרפת,, אלכסנדר אפסלנטי

33
Q

גורמים שעיכבו

A

השלטון העותמאני היה לו כוח צבאי חזק ומשטר שדכא את רוב המתנגדים כמו כן היה לו גם יתרון של כוח צבאי.

ראש הכנסייה התנגד למורדים.

הטורקים קיבלו עזרה מהמצרים

מאבקיים פנימיים בתנועה הלאומית.

34
Q

גורמים שסיעייו

A

עצם העובדה שהיוונים תחת שלטון זר נתן להם יתרון מכיוון שרובם רצו להשתחרר מהשלטון הזר.

אהדה ותמיכה שבאה לידי ביטוי בתורומות וכו

התמיכה הפוליטית והצבאית של רוסיה,בריטניה, וצרפת

מעצמות אירופה ראו ביוון כנכס לתרבות העתיקה

הכנסייה הקתולית והכמרים בדרג הנמוך תמכו בהם.

35
Q

השלבים העיקריים במאבק

A

אלכסנדר אפסלנטי הכריז על מרד לאומי יווני נגד השלטון העותמאני.

התפרצות מרד ביוון

הצבא העותמאנית תוך כדי עזרה מהמצריים הביסו את המורדים ולאחר מכן פעלו בצורה נוקשת כאשר הוציאו להורג אנשים מהכנסת וטבחו בעם.

ב1827 הצי הצרפתי,רוסי,ובריטניה תקף את הצי הטורקי-עותמאני והשמיד אותו ובזה למעשה הסתיים השלטון העותמאני.

ועידת השלום שנערה בלונדון ב1829 קבעה את מדינת יוון עצמאית.

36
Q

תוצאות המאבק

A

ב1832 הוכרזה והוכרה רשמית יוון וטורקיה איבדה בהדרגתיות את שאר החלקים שנשארו לה מיוון.

היוונים לא קיבלו את כל השטח שהם מכירים בתור השטח הלאומי שלהם והם מנסים להרחיב את הגבולות שלהם חזרה.

הוקם משטר מלוכני ביוון.

37
Q

סיכום עד כה

A

מלחמת השחרור של יוון היא דוגמה לשילוב בין ערכי המהפכה הצרפתית ובין רעיונות ההשכלה והרומנטיקה, היוונים דרשו עצמאות מדינית על סמך הרעיונות הליברלים והדמוקרטים

38
Q

הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית

A

אנטישמיות- במהלך המאה ה-19 התגברה האנטישמיות כלפי היהודים באירופה והפתרון היה להקים תנועה ציונית שתעזור לכל היהודים שנמצאים בקשיים.

כישלון האמנציפציה- השיוויון של היהודים באירופה גרם לקנאה של רבים ורצון לשלילת האמנציפציה מהם.

התעוררות הלאומיות בקרב עמי אירופה- במאה ה-19 שטף את אירופה גל של לאומיות שפרץ למדינות רבות וכתוצאה מכך גם היהודים הושפעו מזה

תהליך החילון- במהלך המאה ה-19 כוחה של הכנסייה באירופה ירדה ולעומת זאת כוחם של השליטיים החילוניים גבר יחד עם הרעיונות שלהם, כתוצאה מכך גם היהודים הושפעו מזה.

39
Q

אמנציפציה

A

שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות

40
Q

שלושת אנחות היסוד על דגל ישראל

A
  • · העם היהודי הוא אומה ככל העמים ויש לו עבר , מסורת ועתיד משותף.

· העם היהודי שואף לחיות את חייו במולדת אחת כשם שלכל העמים מולדת משלהם.

· רק העם היהודי[בסיוע אחרים] יוכל לממש את שאיפותיו הלאומיות.

41
Q

המטרה המשותפת של כל תנועות הלאום של היהודים ברחבי אירופה

A

שיבת העם היהודי לארצו

· הפצת הרעיון הציוני במזרח אירופה.

· רכישת קרקעות בא”י ועבודת אדמה.

· חתירה להכרה בינלאומית מצד מעצמות אירופה שיכירו במפעל הציוני שמחדש את ימיו כקדם.

42
Q

הקשיים שעמדה התנועה הלאומית היהודית

A

· היה חוסר קשר בין האגודות וחוסר שיתוף פעולה למרות שכולם פעלו לאותה מטרה.

· האגודות נתקלו בקשיים כספיים.

· האגודות פעלו בסתר מאחר והשלטונות הרוסים ראו בהם כגורם ששואף לפגוע במדינה.

· היה פער בין האידיאולוגיה לבין המימוש בפועל,כי האגודות לא יכלו לסייע למושבות הראשונות שהוקמו על ידי חברי האגודה.

43
Q

בנימין זאב הרצל

A

האדם שהפך את התנועה הלאומית היהודית לגורם בעל משקל

44
Q

אלפרד דרייפוס

A

קצין יהודי ששירת בצרפת שנשללו דרגותיו מכיוון שהואשם בריגול נגד צרפת.
בנימין זאב הרצל נכח בשלילה זו. ב- 1895

45
Q

דברים על הרצל(לא חייב לזכור הכל) ש.

A

1860 2 במאי (י’ באייר תר”כ) - נולד בבודפשט בירת המשנה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית.

1874- 1873 בגיל 13 כתב הרצל שירים וסיפורים ובהיותו בן 14 ייסד והנהיג אגודה ספרותית בשם “ויר” (אנחנו). מכאן התחילו חלומו ושאיפתו להיות סופר ומחזאי מוכר בשפה הגרמנית.

1878 הרצל סיים את לימודיו התיכוניים בבודפשט ומשפחתו עוברת לווינה. בווינה הוא מתחיל את לימודי המשפטים באוניברסיטה.

1882 קרא את ספרו של אויגן דירינג, “שאלת היהודים כשאלת גזע, מנהגים ותרבות”. אויגן היה אחד מאבות האנטישמיות המודרנית. הספר זעזע את הרצל, והוא החל לפרסם רשימות בשאלת היהודים.

1883 פרש מאגודת הסטודנטים של וינה “אלביה” כאות מחאה על התבטאויות אנטישמיות של אחד מחבריה. המקרה גרם להרצל להרהר ביתר שאת במשמעות הזהות היהודית של יהודי אירופה בני תקופתו.

1885 פרש ממקצוע המשפט והחל לפרסם פיליטונים, סיפורים ומחזות.

1889 נשא לאישה את יוליה נאשאואר. בשנים הבאות נולדו להם 3 ילדים.

1891 נתמנה לכתב העיתון הווינאי “נויה פרייה פרסה” והיה לשליחו המיוחד בפריז.

1894 במשך 17 יום כתב את “הגטו החדש” - מחזה פוליטי-חברתי על בעיית היהודים, שבו גיבור המחזה נהרג בדו-קרב עם נוצרי אנטישמי בניסיונו להגן על כבודו ועל כבוד היהודים. בעקבות העלאת המחזה קיווה הרצל להעלות את שאלת היהודים לדיון ציבורי. תוך כדי כתיבת המחזה נפתח משפטו של אלפרד דרייפוס. הרצל נתבקש לסקר את המשפט לעיתון הגרמני. בעקבות המשפט הבין שהפתרון לבעיית היהודים איננו התבוללות - עליהם לצאת מאירופה ולהקים להם מדינה משלהם.

1895 (ינואר) נכח בטקס שלילת הדרגות של אלפרד דרייפוס;{קצין יהודי ששירת בצבא צרפת והואשם בריגול נגד צרפת} הכיר את מאכס נורדאו אשר הביע תמיכה בדרכו המדינית של הרצל.

(מאי) נפגש עם הברון מוריס דה הירש בתקווה לקבל סיוע כספי למימוש תוכניותיו הציונית, אבל הפגישה ביניהם לא הוכתרה בהצלחה.

(יוני) נפגש עם משפחת רוטשילד, ולצורך זה חיבר את “הנאום אל הרוטשילדים” בתקווה שאלה יסיעו לו ברכישת קרקעות להקמת מושבות בארץ ישראל. בסופו של דבר הנאום לא הוצג.

1896 (14 בפברואר) פרסם את חיבורו “מדינת היהודים”, המכיל את תמצית תוכניתו הציונית המדינית, ובו ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים באמצעות הקמת ישות מדינית ריבונית ליהודים. לאחר פרסום הספר, הרצל, שהיה ידוע כסופר-מחזאי ועיתונאי מצליח, החל להתפרסם כמנהיג פוליטי השואף להגשים את חלומו. הרצל התחיל לפעול בנידון, הוא התקבל לראיון אצל הדוכס הגדול מבאדן

(אפריל); יצא לנסיעתו הראשונה לקושטא (יוני); ניהל מו”מ בלונדון על הקמת “אגודת היהודים”; נפגש בפריז עם הבארון אדמונד דה רוטשילד (18 ביולי) והחל בארגון התנועה הציונית.

1897 התכנס הקונגרס הציוני הראשון בהנהגתו של הרצל ובתמיכת מאכס נורדאו, אריה לייב מוצקין ואברהם אוסישקין ובהשתתפות צירים מ-16 מדינות. בו נתקבלה תוכנית באזל. לאחר הקונגרס הרצל כתב ביומנו: “בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים”; נוסדה ההסתדרות הציונית; הוקמו מוסדות ההנהגה הראשונים: הקונגרס, “הוועד הפועל הגדול” ו”הוועד הפועל המצומצם”; (מארס) כינס בווינה ועידת הכנה לקונגרס הציוני; (4 יוני) יסד את השבועון “די ולט” (“העולם”). בתקופה זו הרצל התגלה כמנהיג אמיץ ובעל תושייה שאינו פוחד מאתגרים.

1898 (31-28 באוגוסט) התכנס בבאזל הקונגרס הציוני השני, ובו הוחלט על ייסודו של בנק “אוצר התיישבות היהודים”; הוכרז על “כיבוש הקהילות”; אברהם אוסישקין נבחר כחבר בוועד הפועל הציוני. הרצל יצא בראש משלחת ציונית לקושטא ושם נפגש עם קיסר גרמניה וילהלם השני. בפגישה זו הסכים הקיסר להמליץ על התנועה הציונית באוזני הסולטאן הטורקי והבטיח לפגוש את הרצל שנית בירושלים . ב-27 לאוקטובר הרצל הגיע לארץ ישראל בראש משלחת ציונית, שכללה את איש העסקים דוד וולפסון ואחרים. ביקר בירושלים ושם נפגש שנית עם הקיסר הגרמני. כן ביקר ביפו ובמושבות ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, ובבית הספר החקלאי מקווה ישראל.

1899 התכנס הקונגרס הציוני השלישי בבאזל (18-15 באוגוסט) ובו נוסחה רשמית דרישת ה”צ’ארטר” ונתקבל תקנון ההסתדרות הציונית העולמית; נרשם הבנק “אוצר התיישבות היהודים” בלונדון (מארס).

1901 נתקבל לראיון אצל הסולטאן בקושטא (מאי); הבנק הציוני כשר לפעולה (אוקטובר); כינס את הקונגרס הציוני החמישי בבאזל, ובו נוסדה “הקרן הקיימת לישראל” (30-26 בדצמבר).

1902 העיד בפני ה”ועדה המלכותית לכניסת זרים” בלונדון (יולי); ניהל שיחות עם הלורד רוטשילד בלונדון; פרסם את הרומאן “אלטנוילנד” (אוקטובר).

46
Q

3 ביולי כ’ בתמוז , תרס”ד

A

הרצל נפטר, בן 44 ,באוסטריה

47
Q

עיקרי הציונות המדינית (הרצל) ש.

A
  1. היהודים הם לאום ואין להם סיכוי להשתלב כלאום במדינות לאומיות אחרות.
  2. האנטישמיות תתגבר בכל מקום שיהודים יגיעו אליו.
  3. הפתרון לבעיית היהודים הוא יציאת היהודים מהארצות שבהן הם חיים למדינה לאומית עצמאית משלהם ארץ ישראל.
  4. יציאת היהודים חייבת להיות בדרכים גלויות וחוקיות התיישבות בארץ ישראל חייבת בהסכמת העמים – {צ’ארטר} היות והסכמה זו נותנת הכרה רשמית בתנועה הציונית כנציגת העם היהודי, ומכירים בעובדה שהיהודים זכאים לטריטוריה משלהם.
  5. השלטונות במדינות השונות יסייעו ליהודים לצאת ממדינותיהם ובכך תיפתר בעיית האנטישמיות.
48
Q

הספר “מדינת היהודים” ש.

A

ספר שהרצל כתב שמתחלק ל- בעיה,פתרון , ומשקף את הציונות המדינית שבה דגל הרצל

49
Q

הבעיה של העם היהודי

A

לאנטישמיות(שנאה כלפי יהודים) יש שורשים עמוקים והיא לא תחלוף מן העולם.

הבעיה של העם היהודי שהם מתבוללים וחיים במדינות ולאומים אחרים, הם חייבים לאום ומדינה משלהם לחיות בו.

50
Q

פתרון הבעיה של העם היהודי

A

הקמת מדינה עצמאית ריבונית משל עצמם וחיפוש תמיכה בקרב כל יהודי אירופה בכך.

51
Q

הדרך להשגת מדינה לעם היהודי

A

. להביא את היהודים בצורה מאורגנת למדינת היהודים אבל רק
אחרי קבלת צ’רטר- אישור משפטי, זיכיון להתיישבות היהודים בטריטוריה מסוימת

חייבים להשיג הכרה בין לאומית ואישור(טופס) המעיד על כך.

הגירת היהודים חייבת להיות גלויה ומהירה לא כמו גנבים בלילה, אך זאת רק אחרי שהם השיגו הכרה בין לאומית!

52
Q

2 גופים שיתעסקו בהכנה להקמת המדינה

A

“החברה היהודית”- גוף כלכלי שיפעל לארגון ההגירה היהודית מהגולה כמו: השגת
כספים,ירכוש אדמות בשטח שמיועד למדינה .יהיה אחראי להוציא את כל היהודים מאירופה
בצורה מאורגנת.

“אגודת היהודים”- גוף מדיני שינהל משא ומתן עם המעצמות על מנת לקבל צ’רטר.

53
Q

אופיה של מדינת היהודים שהרצל חזה בספר

A
  • מדינה דמוקרטית — מדינה מודרנית בעלת
    טכנולוגיה מפותחת—- יהיו בה שירותיים חברתיים מפותחים,תדאג לפועלים,יום עבודה של 7
    שעות..—-יהיו בה בתי ספר מעולים, זוהי תהיה מדינה המתבססת על הצדק ושוויון, מדינה
    שבה הדת תופרד מהמדינה ( סובלנות דתית, חופש הדת)….(הרצל דיבר על מדינה ליהודים לא מדינה יהודית….).
54
Q

פעילותו הארגונית של הרצל –

פעילות בתחום הארגוני

A

הרצל החליט לפנות אל נציגי העם היהודי דרך כינוס קונגרס של נציגים יהודים ממדינות שונות על מנת לגבש תוכנית לפתרון שאלת היהודים.

55
Q

מיקום וזמן כינוס הקונגרס הציוני הראשון

A

באזל (שוויץ) 1897

56
Q

משתתפים בקונגרס

A

200 נציגים של קהילות יהודיות

57
Q

מטרת הקונגרס

A

· איחוד המחנה הציוני ופנייה ישירות לעם היהודי

· הצגת הבעיה היהודית והעמדתה בראש סולם העדיפויות של העם היהודי.

· הקונגרס יהווה במה בינלאומית כלפי עמי העולם , על מנת שכולם יחד יהיו שותפים לפתרון הבעיה היהודית.

58
Q

החלטת הקונגרס

A

בקונגרס נקבע “תוכנית בזל” שמטרתה- להקים מדינה עצמאית וריבונית לעם היהודי בארץ ישראל, שתזכה להכרתן ולאישורן של מדינות העולם. בתוכנית זו לא השתמשו במילה
המפורשת “מדינה” על מנת לא “להרגיז” את האימפריה העותמ’אנית, ששלטה באותה תקופה בארץ ישראל ועלולה הייתה לחשוש ממרד של היהודים כנגדה).

59
Q

דרכי ההגשמות על פי תוכנית באזל

A

· ישובה של א”י ע”י יהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה שיכינו את הבסיס לקראת העלייה ההמונית. זוהי למעשה הציונות המעשית היות והיהודים עושים מעשה ועולים לארץ ישראל

· הקמת מסגרות ארגוניות שיקיפו את כלל היהודים על ידי ליכודם בעשייה הכלכלית בהתאם לחוקי כל ארץ וארץ.

· חיזוק הרגש הלאומי היהודי וההכרה הלאומית בקרב היהודים בגולה . זוהי הציונות הרוחנית

· ביצוע מו”מ עם ממשלות אירופה למען השגת הסכמתן {צ’ארטר}להשגת טריטוריה עבור העם היהודי, זוהי הציונות הדיפלומטית.

60
Q

חשיבות תוכנית באזל

A

פשרה בין כל הזרמים הציונים. {רוחנית מעשית דיפלומטית } הציונות המעשית באה לידי ביטוי בעלייה לארץ ישראל, הציונות הרוחנית בא ה לידי ביטוי בהגברת הרגש הלאומי והציונות המדינית באה לידי ביטוי ברצון לקבל צ’ארטר.

61
Q

תוכנית באזל מבטאת את השקפתו של הרצל

A
  1. הרצל האמין שהתנועה הציונית צריכה לקום בגלוי ולהשיג הכרה בין לאומית כלומר צארטר.
  2. האמצעים המפורטים בתוכנית מבטאים רעיונות מרכזים של הרצל כמו: פניה לממשלות, טיפוח הרגש הציוני, תכנון עלייה והתיישבות.
62
Q

בקונגרס הציוני הראשון נולד הגוף המבצע של הציונות ההסתדרות הציונית העולמית. להסתדרות הציונית יהיו עשרות סניפים בכל העולם ומוסדותיה העיקרים הם

A

· קונגרס ציוני – * מהווה המוסד העליון בקביעת מדיניות ההסתדרות הציונית. * מהווה המוסד העליון לענייני חקיקה ותקציב. * נציגיו נבחרים על ידי כל שוקלי השקל[כינוי לכל יהודי ששילם מס חברות להסתדרות הציונית. * נקבע שהקונגרס יתכנס מדי שנה ואח”כ הוחלט שהקונגרס יתכנס כל שנתיים.

· הוועד הפועל הציוני- * גוף שחבריו נבחרים ע”י חברים הקונגרס. * הוא אחראי לביצוע החלטות הקונגרס.

· הוועד הפועל המצומצם- * נבחר על ידי חברי הוועד הציוני. * היווה את מרכז ההנהלה הציונית * הוא אחראי לכל המגעים והפעולות השוטפות של ההסתדרות הציונית.

63
Q

בנוסף למוסדות אלו הוקמו במהלך הקונגרסים הבאים , גופים כלכליים שדאגו לכל העניינים הכלכליים שקשורים ביישוב א”י

A

· הוקמה הקרן הקיימת לישראל[1901]- נועדה לרכוש אדמות בא”י ולהפוך אותם לאדמות לאום.

· אוצר התיישבות היהודים[1899]- נועד לשמש מכשיר כספי לכל הפעולות המדיניות כלכליות של ההסתדרות הציונית.

· בנק אנגלו פלסטינה[1902]- חברת בת של אוצר ההתיישבות היהודים והוא המוסד הכספי לפעילות ההסתדרות הציונית בא”י.

· קרן היסוד- ממנה את מפעלי ההתיישבות בא”י.

64
Q

חשיבותו של קונגרס באזל

A

יסוד “מדינת היהודים” – בבאזל הונח הבסיס למדינה שבדרך “בבזל יסדתי את מדינת היהודים”

פריצה אל דעת הקהל הבינלאומית – הקונגרס הביא לכך שהמעצמות החלו לראות בציונות תנועה לכל דבר.

הנהגה לאומית- הקונגרס שימש כאסיפה לאומית, והוקמה בו הנהגה לאומית אשר ביטאה את השאיפות הלאומיות של העם היהודי.(תחילתו של פרלמנט)

יסוד ההסתדרות הציונית- הגוף המבצע של הציונות.

65
Q

פעילות מדינית להשגת צ’רטר {המו”מ שניהל הרצל עם המדינות השונות}

A

שבע שנים התמיד הרצל בפעילות דיפלומטית, הוא ראה בצ’רטר אמצעי לעלות את כבוד העם היהודי וביטוי להכרה בעם היהודי כלאום ולא כאספסוף של פליטים נרדפים

66
Q

פנייה לגרמניה

A

הרצל נפגש עם הקיסר הגרמני, הוא רצה שהוא ישפיע על הסולטן התורכי לתת א”י כשטח חסות ליהודים.

67
Q

הנימוקים של הרצל לגרמניה מדוע כדאי להם לעזור ליהודים

A

· יציאת היהודים מגרמניה, תביא תועלת כלכלית וחברתית לבני העם הגרמני ותפתור את הלחץ האנטישמי בגרמניה.

· תמיכה של גרמניה במתן חסות ליהודים, תעניק לגרמניה אפשרות להקים בא”י , מדינה על בסיס תרבותי-גרמני, דבר שיביא כבוד ויוקרה לעם הגרמני.

68
Q

האם פנייתו של הרצל לגרמניה התקבלה?

A

הקיסור הגרמני רצה שיהיה ברית בין גרמניה ותורכיה כנגד האנגלים ולכן לא היה בחשיבותו לעזור ליהודים(הרצל נכשל) .ש

69
Q

פנייה לתורכיה

A

הרצל רצה לקנות מידיי הסולטן אדמות , הוא ידע שהסולטן יחשוב על זה לחיוב מכיוון שתוריכה הייתה במצב כלכלי קשה. הרצל רצה להיפגש איתו 6 פעמים ובפועל ניפגש איתו פעם אחת.

70
Q

הנימוקים של הרצל לסולטן תוריכה, מדוע כדאי להם לעזור ליהודים

A

· עשירי העם היהודי יקנו את אדמות א”י מידי הסולטאן וזה יסייע לתורכיה לצאת מהמצב הכלכלי בו הייתה נתונה.

· יישוב יהודים בא”י יביא לפריחה כלכלית בא”י, דבר שיביא הטבות וכבוד לתורכיה.

71
Q

האם פנייתו של הרצל לסולטן התקבלה?

A

הסולטן חשש מתסיסה לאומית מצד הערבים ולכן לא איפשר ליהודים לעבור לא”י אבל כן איפשר להם לשבת ברחבי האימפריה מה שהרצל לא רצה מכיוון שלא היה ברשותו מספיק כסף, לחסות את החובות של תורכיה. הרצל נכשל

72
Q

א”י

A

ארץ ישראל

73
Q

פנייה לבריטניה, הסיבות שהרצל שיער שיהיה להם אינטרס לתמוך בהקמת א”י

A

· אם תקום מדינה יהודית בא”י,היא תהווה הגנה נוספת לתעלת סואץ שהייתה חשובה לבריטים(במיוחד כאשר תורכיה היא פרו גרמנית והייתה תחרות צבאית בין גרמניה לבריטניה).

· הקמת מושבה יהודית ברחבי האימפריה הבריטית(קפריסין או אל עריש) תמשוך גם מתיישבים עשירים יהודים לאזור והתוצאה תהייה שגשוג של מושבה שתביא תועלת לקיסרות הבריטית.

· הגירת יהודים ממזרח אירופה לא”י, תפתור בעיות פנים קשות שכן, אלפי פליטים יהודים ממזרח אירופה היגרו ללונדון והאנגלים חשו לא בנח כי נוצרו בעיות תעסוקה והחלו להישמע קולות נגד קבלת יהודים רוסים.

74
Q

צ’מברלין

A

שר המושבות הבריטי

75
Q

האם בריטניה הסכימה להצעתו של הרצל

A

בשל התנגדות הלורד קרומר-המושל הבריטי במצרים

76
Q

סיבות התנגדות המושל

A

· יישוב יהודים באל עריש יצריך הזרמת מים מן הנילוס- דבר שיפגע בחקלאות המצרית.

· יישוב יהודים באזור ירגיז את המצרים.

· יישוב יהודים באל עריש יכול לסכן את השלטון,כי תורכיה תוכל לנצל זאת ולכבוש את האזור כבסיס התקפה על תעלת סואץ.

77
Q

מה צ’מברלין (שר המושבות) הציע להרצל ואם הרצל הסכים?

A

התיישבות היהודים באוגנדה שבמזרח אפריקה אך הרצל דחה.

78
Q

פנייה לרוסיה

A

הרצל פונה לשר הפנים הרוסי ומציג את פתרון מצוקת היהודים כפתרון שישרת גם את רוסיה

השלטונות הרוסים הבטיחו כי הם תומכים ביציאת יהודים מרוסיה וכי הגבול המערבי פתוח, אך נמנעו מלצאת בתמיכה מפורשת וגלויה ברעיון הציוני, מחשש לתביעות לאומיות של מיעוטים נוספים.