הכרזת העצמאות Flashcards
הצהרת בלפור
מכתב ששלח שר החוץ הבריטי בלפור (ב-1917) ללורד היהודי רוטשילד
מודיע על תמיכתה של ממשלת בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל
כתב המנדט
הסמכה לבריטניה על ידי חבר הלאומים (ב-1922)
לפעול להקמת בית לאומי לעם היהודי בא”י (יישום הצהרת בלפור)
המנדט ניתן על א”י משני עברי הירדן (בריטניה הוציאה את עבר הירדן המזרחי מחוץ למנדט ובכך הניחה תשתית לממלכת ירדן)
המנדט מדגיש את הצורך לשמור את הזכויות האזרחיות והדתיות של לא יהודים בא”י
החלטת 181 - תוכנית החלוקה
החלטת עצרת האו”ם בכ”ט בנובמבר 1947 (29.11.1947)
החלטה להקים בא”י המערבית , מדינה יהודית ומדינה ערבית
ההנהגה היהודית קבלה את התכנית. ההנהגה הערבית דחתה אותה והערבים החלו במלחמה (השלב הראשון של מלחמת העצמאות)
הכרזת העצמאות
מסמך ההכרזה על מדינת ישראל שנחתם על ידי דוד בן גוריון וחברי מועצת העם (=נציגי הישוב היהודי בארץ ישראל)
הוכרזה בה’ באייר תש”ח/14.5.1948, בתל אביב, בעיצומה של מלחמת העצמאות
כוללת את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הצדקות שונות להכרזה זו, הצהרת כוונות לגבי אופייה של המדינה החדשה ופניות לגורמים שונים
הצדקות היסטוריות בהכרזת העצמאות
הצדקות להקמת מדינה יהודית בא”י הקשורות לאירועים היסטוריים (חובה לזכור 3 דוגמאות מבין הבאות):
- בא”י קם העם היהודי, התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ”ך
- במהלך הגלות העם המשיך בתקווה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל
- נעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס
- השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית
- השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה הקנתה לו את הזכות להימנות על העמים באו”ם
הצדקות בינלאומיות בהכרזת העצמאות
הצדקה להקמת מדינה יהודית בא”י הנובעת מהכרה בינלאומית בזכותו של העם היהודי למדינה בא”י
הכרה זו באה לידי ביטוי בהחלטות רשמיות של מדינות וגופים בינלאומיים
דוג’ הצהרת בלפור, החלטת האו”ם על החלוקה
הצדקה טבעית במגילת העצמאות
הצדקה למדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מהזכות הטבעית והאוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית (=לחיות ברשות עצמו במדינה ריבונית)
מאפייני המדינה היהודית הבאים לידי ביטוי בהכרזה
“בהכרזה בא לידי ביטוי האופי היהודי של המדינה בדברים הבאים (חובה לזכור שתי דוגמאות):
* בשם המדינה: מדינת ישראל
* בפתיחת שעריה לכל יהודי
* בקריאה לעם יהודי להתלכד סביבה
* בקביעה כי המדינה תושתת על יסודות החרות הצדק והשלום בהתאם למורשתם של נביאי ישראל
“
מאפיינים דמוקרטיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה
“בהכרזה בא לידי ביטוי האופי הדמוקרטי של המדינה בדברים הבאים (חובה לזכור 3 דוגמאות):
*הכרזה על הקמת מוסדות דמוקרטיים (קיום בחירות/כינון חוקה)
*הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין
*בהבטחה לחרות דת מצפון לשון חינוך תרבות
*בהבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת האו”ם
*בקריאה לערבים תושבי המדינה להשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה
*בהבטחה להעניק לערבים אזרחי ישראל נציגות מתאימה בכל מוסדות המדינה
*שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות
*פיתוח הארץ לטובת כל תושביה
“
פניות לגורמים שונים
לאו”ם- לשיתוף פעולה בהגשמת החלטת החלוקה/להקמת אחדות כלכלית בארץ ישראל בכללותה/לקבל את ישראל לתוך משפחת העמים
לערבים תושבי מדינת ישראל שזה עתה קמה-לשמור על השלום, לקחת חלק בהקמת המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה במדינה וייצוג מתאים בכל מוסדותיה
למדינות שכנות-מושיטים יד לשלום ושכנות טובה, לשיתוף פעולה במאמץ לקדם את המזרח התיכון כולו
לעם היהודי בתפוצות להתלכד סביב הישוב היהודי ולסייע במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל
מדינה
"ארגון חברתי הכולל שלטון על אוכלוסייה היושבת בשטח מוגדר (טריטוריה) בעל ריבונות פנימית וחיצונית (חוסר כפיפות לגורמים חיצוניים = ריבונות) וזוכה להכרה בינלאומית"
אזרח
“מעמד חוקי ממנו נובעות זכויות וחובות
הזכויות העיקריות: הגנה על בטחונו, הצבעה בבחירות, זכות כניסה למדינה, חופש עיסוק במדינה, זכויות סוציאליות
החובות העיקריות: ציות לחוק, חובות על פי חוק (תשלום מיסים, ושרות צבאי או לאומי)”
קבוצה אתנית
“קבוצה שלה יסודות משותפים אתניים-תרבותיים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולעתים גם דת)
קבוצה זו אינה בהכרח בעלת דרישות לריבונות”
לאום
“קבוצה שלה יסודות משותפים (אתניים – תרבותיים ו/או יסודות פוליטיים)
לקבוצה זו מדינה ריבונית או אוטונומיה בתוך מדינה קיימת או שהיא שואפת לאחד מאלו”
“לאומיות אתנית –תרבותית
מגדירים קודם מהי לאומיות
ואחר כך מה המשמעות של אתנית”
“השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית
שאיפה זו מבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולעתים גם דת)
“