הכרזה על הקמת המדינה

Question 1

הלחץ האמריקאי המצב המדיני בארץ ישראל ערב הקמת המדינה:

Answer 1

לנוכח מצבו הקשה של הישוב היהודי בא”י, החלה ארה”ב בשורה של פעולות שנועדו לבטל את החלטה 181 ולפעול להקמת משטר נאמנות בריטי בא”י. ארה”ב נקטה בפעולות אלה בעקבות חשש שהגברת אי שקט במדינות ערב יסכן את הקשרים עם המערב והתחזקות המלחמה הקרה עם ברית המועצות. באותו זמן, ממשלת ארה”ב הפעילה לחץ רב על הנהגת הישוב היהודי לא להכריז על הקמת מדינה יהודית בא”י בכדי שמדינות ערב לא יפלשו לא”י ובכך יאבד הסיכוי לאחיזה מערבית במזרח התיכון.

Question 2

נסיגתו של עבדאללה מההסכם המצב המדיני בארץ ישראל ערב הקמת המדינה:

Answer 2

בנובמבר 1947 גולדה מאירסון נפגשה עם המלך הירדני עבדאללה והגיעה איתו לסיכום שבעקבותיו עבדאללה ייקח לממלכתו את כל השטחים הערביים בא”י. שם הייתה אמורה לקום המדינה הערבית. במקביל עבדאללה התחייב לא לפלוש או להציק למדינה היהודית. בפגישה נוספת בין עבדאללה לגולדה מאיר, עבדאללה נסוג מהתחייבותו והודיע לגולה שהוא נאלץ לצאת למלחמה נגד הישוב היהודי אם הישוב יודיע על הקמת מדינה. פלישה כזו תקרה בתנאי שהישוב היהודי יסכים לשלטון הירדני על כל א”י, והיהודים יקבלו אוטונומיה דתית ותרבותי מלאה תחת השלטון הירדני.

Question 3

מדיניות בריטניה המצב המדיני בארץ ישראל ערב הקמת המדינה:

Answer 3

בריטניה המשיכה את נסיגתה מא”י בלוח הזמנים שהיא תכננה, כך שב-15 במאי 1948 הנציב הבריטי האחרון ייצא אמור היה לצאת מהארץ. אם הנהגת הישוב לא הייתה מקבלת החלטות בנידון, עלול היה להיווצר תהו ובהו פוליטי – משפטי – צבאי בארץ.

Question 4

המצב הצבאי בארץ ישראל ערב הקמת המדינה:

Answer 4

תוכנית ד’, כולל מבצע נחשון וקרבות נוספים ברחבי הארץ נחלו הצלחה. הושג רצף טריטוריאלי בין כל חלקי הישוב היהודי והקשר בין השכונות חודש. רק ירושלים נותרה מנותקת והקשר עמה התבצע דרך האוויר בלבד. היו גם מפלות קשות לישוב. המפלה הקשה ביותר היתה נפילת ישובי גוש עציון, לאחר טבח אכזרי של חיילי הלגיון בתושבי ארבעת היישובים בגוש. הנהגת הישוב נאלצה לאשר את כניעתם של ישובים אלה, הישובים העבריים הראשונים שנפלו בידי הערבים במלחמת העצמאות.

Question 5

המצב הפוליטי בארץ ישראל ערב הקמת המדינה:

Answer 5

רגע ההכרעה של מנהלת העם היה ב-12 במאי – יומיים לפני יציאת הנציב הבריטי מא”י. בפני חברי מנהלת העם עמדו טיעונים בעד ונגד קבלת תוכנית ארה”ב. ובכך למעשה להחליט בעד הכרזה על הקמת המדינה או נגד ההכרזה על הקמת המדינה.

Question 6

שיקול 1 בעד ההכרזה

Answer 6

היה חשש מריק מדיני שיהיה בארץ ברגע שהבריטים יעזבו. היתה דרגה שמצב שבו אפשר להכריז על עצמאות לא יחזור בתקופה הקרובה וההזדמנות ההיסטורית החד פעמית תחלוף. החשש היה שיחל משטר נאמנות של האו”ם בארץ לפרק זמן לא מוגבל ויעבור עוד זמן רב עד ששוב תהיה הזדמנות להכריז על מדינה יהודית.

Question 7

שיקול 2 בעד ההכרזה

Answer 7

היה צורך מיידי במדינה יהודית עבור מאות אלפי העקורים היהודים המחפשים מולדת- כבר בהחלטת האו”ם דובר על פתיחת נמל לעליה מיידית וחופשית מהגבלות של פליטים יהודים, אך הבריטים סרבו לפקח על מצב כזה, לכן עד חודש מאי עדיין לא התאפשר לפליטים יהודים להגיע לארץ באופן חופשי.

Question 8

טיעונים בעד הכרזת המדינה

Answer 8

1. בן גוריון טען שיש לנצל את ההזדמנות שברית המועצות תומכת בהקמת המדינה היהודית היות והזדמנות זו לא תחזור על עצמה.
2. הצבא הערבי אומנם גדול ומצויד בטנקים, תותחים ומטוסים אך אינו מאומן ושלושה חודשים בהם יוטל הסגר חמור על הישוב יאפשר לארצות ערב להמשיך ולהתחמש ובעיקר להתכונן למלחמה.
3. בן גוריון הבין ש”עכשיו או לעולם לא” היות וכוח העמידה של הישוב הולך ונשחק.
4. המצב הצבאי של הישוב היה יחסית טוב ואף התחיל לזרום נשק.
5. בן גוריון ידע שעם הכרזת המדינה יתחילו להגיע לארץ מאות אלפי עולים אשר יגדילו את כוחה הצבאי של המדינה הצעירה. כמו כן לאחר הקמת המדינה אפשר יהיה להכריז חוק על גיוס חובה לצבא ולאכוף צו זה.

Question 9

הטיעונים נגד ההכרזה

Answer 9

במהלך הישיבה של מנהלת העם הותקפה גוש עציון על ידי הלגיון הערבי של המלך עבדאללה, שהוקם בידי הבריטים על פי דגם של הצבא הבריטי והונהג בידי קצינים בריטים. היה מקום לחשוש לגורל הישוב, שאכן נפל לאחר קרב נואש וחסר סיכוי. התקפה זו של יחידה צבאית ערבית ויכולתה הייתה איתות פתיחה למה שמצפה ליישוב אם תוכרז המדינה, אז כל חמש צבאות ערב יפלשו.

Question 10

טיעון 1 נגד

Answer 10

המלך עבדאללה הודיע לגולדה מאיר שירדן תשתתף בפלישה לא”י בניגוד לסיכום מוקדם שהיה ביניהם. החלטתו לתקוף את הישוב הבהירה שאין ספק שכל שאר המדינות יפלשו.

Question 11

טיעון 2 נגד

Answer 11

חשש מהתנגדות הלח”י והאצ”ל. שני ארגונים אלה התנגדו למנהלת העם ולדוד בן גוריון ולא קיבלו את מרותם ואף הצהירו על כך מעל דפי עיתונם. הפחד של אנשי מנהלת העם היה שתפרוץ מלחמת אחים עם אנשים האצ”ל והלח”י.

Question 12

טיעון 3 נגד

Answer 12

חוסר הנכונות של כל צעירי הארץ להתגייס לשירות היהודים הלוחמים. למעשה “הצבא” של הישוב עד הכרזת המדינה, היה מבוסס על 3100 לוחמי הפלמ”ח ועוד כ- 3000 לוחמים שהתנדבו להילחם. אך פוטנציאל הגיוס בישוב היה גדול הרבה יותר. רבים בחרו לעזוב את הארץ או פשוט לא להישמע לצווי הגיוס.

Question 13

טיעון 4 נגד

Answer 13

הלחץ האמריקאי- שר החוץ האמריקאי זימן אליו את משה שרת והציע את ההצעה הבאה: הפסקת אש לשלושה חודשים, במהלכם תשלוט בארץ ועדה מטעם האו”ם, לארץ לא יוכלו להיכנס צעירים ונשק ובינתיים ארה”ב תפעל באו”ם להרגיע את מדינות ערב.

Question 14

סיכון 1 בהכרזה

Answer 14

הזמן המועט שהמדינה החדשה תשרוד זה היה הסיכון המדאיג ביותר על פי הערכות המומחים. בן גוריון שלא היה מעולם איש צבא בעצמו, שלח אנשים להיפגש עם המלך עבדאללה בתקווה להבטיח כי המלך לא ישלח את הלגיון הערבי להלחם עם כוחות הפלישה מארצות ערב האחרות.
עבדאללה הציע לגולדה מאיר לתת את חסותו ליישות היהודית בארץ, במקום שתוכרז מדינה יהודית.

Question 15

סיכון 2 בהכרזה

Answer 15

הסיכון כי ארה”ב תסיר את תמיכתה מהמדינה החדשה, אם יתעקשו ראשיה להכריז על הקמתה- סיכון זה הדאיג מאוד את משה שרת. החשש היה גדול מאוד משום שרוב הכסף שנדרש למימון הוצאות הביטחון העצומות גוייס אצל יהודי ארה”ב.

Question 16

סיכוי 1 בזכות ההכרזה

Answer 16

אחרי עשרות שנים שפיתוח של הארץ להפוך מיישוב למדינה היה חשוב לא רק מבחינה עקרונית אלא גם מבחינה מעשית היה בכך להבטיח כי ניתן יהיה להתארגן למלחמה טוב יותר, משום שלא צריך יהיה יותר לסמוך על נכונותם של האזרחים לסייע למאמץ המלחמתי

Question 17

סיכוי 2 בזכות ההכרזה

Answer 17

אפשר יהיה לחוקק חוק לגיוס חובה של כל האזרחים היכולים להילחם או לתמוך בלחימה- הצבא הוקם עוד באותו החודש, כאשר שבוע לאחר הכרזת העצמאות הוקם המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וההתארגנות לגיוס מוגבר ולשינוי המבנה הלוחם נעשה מיד לאחר מכן. גם עולים חדשים שהגיעו לנמל גויסו מיידית לצה”ל, וכונו גח”ל.

Question 18

הערכות הצדדים הלוחמים

Answer 18

עוד בטרם הפינוי הבריטי התגבשה בקרב מדינות ערב התכנית לפלישה לא”י, וזאת לאור אי הצלחתם של ערביי הארת להביס את הכוחות הלוחמים של הישוב היהודי. ההחלטה לפלוש לא”י עם פינוי הכוחות הבריטים מא”י, נפלה בכינוס “הליגה הערבית” בקהיר. ב-15 במאי עמד הישוב היהודי חשוף לצבאות ערב הסדירים והחמושים בנשק כבד לאחר הסתלקות הבריטים. ביוני 48 הייתה המדינה ערוכה עם צבא סדיר. צבאות ערב לחמו כל אחד בגזרתו משום שלא הצליחו לגבש פיקוד משותף. צבאות ערב היו ביתרון על כוחות מדינת ישראל מבחינת כלי נשק ותחמושת. מדינות ערב לא הביאו את כל כוחותיהם למערכה כי היו צריכים להקצות כוחות לשמירה על המשטרים במדינותיהם.

Question 19

גורם 1 שהביא לפלישת מדינות ערב לא”י

Answer 19

מדינות ערב לא הצליחו להביא לביטול החלטת החלוקה של האו”ם ולמנוע את הקמתה של מדינת ישראל בדרכים מדיניות.

Question 20

גורם 2 שהביא לפלישת מדינות ערב לא”י

Answer 20

היריבות הפנימית שהיתה קיימת בין מדינות ערב והרצון של כל שליט לקבל לידיו שטחים גדולים יותר בא”י ולצרפם לארצו.

Question 21

עיקרי תכנית ברנדוט

Answer 21

חל איסור על ייבוא כלי נשק על ידיד הצדדים היריבים, נאסר על עליית יהודים כשירים ללחימה לעלות לארץ, הכוחות הלוחמים לא ישנה את היערכותם והצלב האדום יעביר אספקה לנצורים בירושלים. נוסף לכך העלה ברנדוט תוכנית מדינית שהיא למעשה תוכנית חלוקה חדשה ללא קשר לתכנית החלוקה מכ”ט בנובמבר:
לערבים במסגרת המדינה הערבית ירדן יימסרו האזורים הבאים: הנגב שיילקח מהיהודים, שטחי יהודה ושומרון כולל ירושלים. במדינה היהודית יכללו האזורים הבאים: הגליל, עמק יזרעאל, עמק בית שאן ואזור השפלה מגבול לבנון ועד אשדוד. נמל חיפה ונמל התעופה לוד יהיו אזורים חופשיים בשימוש שני העמים. העלייה למדינת ישראל במשך שנתיים תהיה חופשית ולאחר מכן תותנה בהסכמת האו”ם. לאפשר לפליטים הערבים לחזור למקומותיהם ורכושם יוחזר.

Question 22

חשיבות ההפוגה לצד היהודי

Answer 22

בקרבות הבלימה מ-15 במאי ועד 11 ביוני 1948 השקיע צה”ל מאמץ רב בכח אדם, בנשק, תחמושת וציוד. בכל תחום הייתה שחיקה רבה והיה צורך ברענון. בפרק זמן זה נהרגו יותר מ- 1200 חיילים ומאות נפצעו. כלי נשק רבים וציוד לחימה רב יצא מכלל שימוש. צה”ל הפיק לקחין מהלחימה עד שלב ההפוגה, נערכו תכניות חדשות שבבסיסן ביצוע התקפות יזומות בכל שלושת החזיתות. ההפוגה אפשרה לצה”ל להתארגן מחדש בגיוס לוחמים אימונם והצטיידותם בכלי נשק חדשים, בהקמת מסגרות חדשות ולהעירך לסיבוב הבא של המלחמה.

Question 23

חשיבות ההפוגה לצד הערבי

Answer 23

הערבים נוכחו לדעת שתוכניותיהם לכבוש את א”י במהירות ולהביא לחיסולה של המדינה, אינן מציאותיות. נחישותם של לוחמי צה”ל הפתיעה אותם, בלימת הצבאות בחזיתות השונות על ידי לוחמי צה”ל עוררה בהם אכזבה והבנה כי לפניהם כוח חזק ונחוש להילחם עד הסוף. גם הצד הערבי היה זקוק אם כן בשלב זה של הלחימה להתארגן ולהיערך מחדש לסיבוב הלחימה החדש.