הילד הבריא- סיכום שאלות של שרלה Flashcards
האם הפרמקולוגיה של הילד היא שונה משל המבוגר?
כן.
מה שאנחנו צריכים לדעת בנושא:
שהפינוי הכלייתי/ ספיגה של התרופה יותר שונות בילדים.
מתי נצטרך לעשות בירור חום מלא?
כל סימן מצוקה אצל יילוד עד גיל 28 ימים שבאים לידי ביטוי בחום 38 מעלות חום- מיד הפניה לבית חולים ויתאשפז ויקבל בירור חום מלא. (תרביות דם, בדיקות דם וכו’) .
זוהי תקופה קריטית בחייו שאם לא ניתן טיפול מוקדם עלולים לפספס.
מה יש לדעת מבחינת התקשורת?
בגיל הרך והמתבגר עוברת התקשורת דרך ההורים (או כל מטפל אחר) , בדיוק כמו שהילד זקוק להרגעה ואמפתיה גם ההורים.
מה הגורמים המשפיעים בריאות הילד?
כלכליים
משפחתיים
רמה סוציואקונומית- אוכל שהילד מקבל, חיסונים ורווחה, תרבויות
בונדינג
Attachment
אחות טיפת חלב צריכה לזהות האם קיים האטצ’מנט (בונדינג) וזהו האומדן הראשוני בבתי חולים.
עפי מחקרים ידועים מספר פרמטרים המשפיעים על חווית האשפוז של הילד באשפוז.
שיתוף בתהליך- ומסירת מידע
חשוב להסביר על הצפוי במהלך השעות והימים הבאים.
היענות מידית – לענות לבקשותיה של המשפחה כמה שיותר מהר .
איזון ומניעת כאבים של הילד – משפיע מאוד על ההיענות של הילד ומפלס החרדה שלו
שמירה על יחסים תקינים ובוני אמון עם ההורים
ילד עוקב אחר האמון הדדי הורה- מטפל ולומד לחקות את ההתנהגות
אמירת האמת – לעיתים ההורים אומרים ליליד שהטיפול לא יכאב ואנחנו המטפלים יודעים שהטיפול כן יכאב, יש ללכת בין הטיפול ולמצוא את המילים הנכונות .
הכנה מוקדמת – לפני כל פעולה או טיפול פעולה זו חשובה הן לילד והן להורים
לעיתים ילדים נמצאים באשפוז ארוך מאוד, הדבר מתיש ויוצר אכזבה ותסכול של הילד וההורים. ילד שעוזב באופן פתאומי את המסגרת הרגילה שלו, חברים, פעילות , מתמודד עם הלא נודע .
איבוד שליטה- הן הילד והן ההורים מאבדים את השליטה בסדר היום, הפעילות, אי וודאות קשה גורמת למתחים, חרדה , תסכול.
לציין- בעבר ההורים לא הורשו להישאר על יד הילד המאושפז . כיום ההורה מחויב לשהות עם ילדו בכל שעה .
תקשורת עם ילדים
חשוב לדבר עם הילד בשפתו עפ”י שלב התפתחותו ורמתו .
ילדים בגיל ביה”ס מודעים לדימוי גופם . הם דורשים הסבר ומידע, מתבגרים חוששים לפגיעה בדימוי גוף חשוב לשוחח עמם, לכבד את דעותיהם, , לכבד את פרטיותם, דעותיהם. מתבגרים נרתעים ממגע פיזי, חשוב לתת להם זמן לביטוי ולהקשיב להם . חשוב לגלות להם אמפתיה, לשקף להם את ההבנה וההזדהות עצם.
ילדים חולים כרוניים
קיימת חשיבות רבה להתייחס אל שלב ההתפתחות של הילד ולא אל גילו הביולוגי.
אנו יכולים לפגוש ילד בן 12 שנים עם התפתחות מוטורית וקוגנטיבית המתאימה לילד בן שש שנים. חשוב להתייחס למיקוד של הילד ולא למגבלותיו
חשוב להתייחס לצרכי המשפחה אשר היא במרכז והילד שייך לה .
צרכיו של ילד שחלה במחלה כרונית עלולים להתנגש עם צרכיו של ילד אחר במשפחה . משאביה של המשפחה בד”כ מופנים אל הילד החולה .
הנחת היסוד היא שהמשפחה היא במרכז התערבות מוקדמת תביא להדרכה ותשומת לב אל האיזונים בתוך השפחה ,באיזון בין היחסים בבית לבין הילד החולה, הטלת תפקידים פשוטים גם על הילד החולה בהתאם ליכולותיו. הילד החולה חייב להשתלב בתוך המשפחה – דוגמה –גם כשילד מרותק למיטה נביאו לשולחן בעת הארוחה אם בכיסא או אם ע”י קירוב מיטתו.
ילדים חולין כרוניים סובלים מחסכים רגשיים, חשוב ללמד את ההורים לזהות מצבים רגשיים אלו ולתת בידם כלים לחיזוק הביטחון של הילד. חשיבות רבה אנו מייחסים לצוות רב מקצועי המטפל בילדים כרוניים, ועל המשפחה להכיר את כל המטפלים .
ההשפעה על המשפחה
במצב של ילד כרוני
ילד חולה כרוני משפיע על המשפחה כולה . המחלה וההתמודדות איתה עלולים ליצור קושי בתקשורת בריאה בקרב בני המשפחה
הורים נוטים להשוות את ההתפתחות בין ילדיהם השונים, ההכרה בנכות או במחלה הגורמת לעיכוב בהתפתחות הילד הכרוני גורמת לכאב וסבל רב של ההורים . ככל שחולף הזמן והילד גדל כך גדלים רגשות הכאב והתסכול של ההורים המופנים אל הילד החולה .
ילדים בגילאים שונים
בגיל בית הספר מתחזקים דימוי הגוף והזהות המינית
כמו כן מתפתחים רגשי אשם. בגיל ביה”ס הילד יוצר קשרים עם חברים ומתרחק מעט מבני המשפחה , ילד חולה כרוני, נשאר עטוף בתוך המשפחה ומתקשה בחווית יצירת הקשר עם חברים מחוץ למשפחה .
רגשות פחד מהמוות , מחשבות על מהות המחלה , עולים ומתחזקים בגיל זה וחשוב מאוד לאפשר לילד לדבר ולשתף במחשבותיו
תפיסת הכאב אצל ילדים
קיימת מודעות גבוהה היום לאומדן כאב אצל ילדים בניגוד לעבר.
אומדן כאב אצל ילדים ומתבגרים נעשה ע”י סרגל כאב .
סולם FLAC
כלי המסייע באמדן כאב אצל ילדים עד גיל שנתיים או ילדים המתקשים בתקשורת . הכלי בנוי על הסתכלות והוא איננו סובייקטיבי
קבוצות גיל שונות
בכל גיל חשובה ביותר ההסתכלות
בהסתכלות נקבל מידע רב על התנהגות הילד ושלבי התפתחותו
חשוב לזכור שגוף הילד נמצא תמיד בתהליך צמיחה וגוף המבוגר מכוון לשמירה על הקיים.
אנו מתרשמים ממדדים אוביקטיביים
NEONATE
ילוד- NEONATE
גיל הלידה עד גיל חודש
INFANT
תינוק- INFANT
מגיל חודש עד גיל שנה
TOLDER
פעוטות- TOLDER
- מגיל שנה – שלוש שנים
טרום ביה”ס
טרום ביה”ס-
שלוש עד שש שנים
גיל ביה”ס
גיל ביה”ס- שש עד שתים עשרה שנים
ADOLESCENT
גיל ההתבגרות-
שתים עשרה עד גיל עשרים ושתיים שנים
אורך וגובה
מודדים אורך לתינוק עד גיל 36 חדשים, בעת שכיבה על מיטת מדידה , חשוב לייצב את הראש ולמתוח את רגליו
גובה נימדד לילד העומד ויכול לנעול את ברכיו
משקל
חשיבות רבה קיימת למשקל בילדים- הנתון מסייע לנו לקבוע מינוני תרופות
בכל בדיקת משקל חשוב לחטא את המשקל
חשוב לראות שקיימת מגמת עלייה במשקל רציפה
היקף ראש-
נמדד ע”י סרט מדידה לא אלסטי.
נקודות מדידה הן מעל הגבות, מעל תנוכי האוזניים, ומעל האונה האוקסיפיטאלית . היקף ראש נמדד עד גיל שלוש
דופק
עד גיל שנתיים דופק רדיאלי איננו אמין. הבדיקה המומלצת ביותר היא בדיקה ע”י סטטוסקופ, מעל ה
apex
בפועל במחלקות נמדד הדופק האמצעות מכשור ניטור אלקטרוני.
מדידת דופק לתינוק וילדים תיעשה במהלך דקה מלאה
הדופק מושפע מאקטיביות ומשינויים גופניים ולכן אם הדופק מהיר חשוב לבדוק חום גוף , דופק תקין- 100-160 ברדיקרדיה נחשבת ל מתחת 80-100
טכיקרדיה – מעל 160-180
חום
מדידה אמינה הינה ברקטום. הוריית נגד לבדיקת חום רקטאלית – שלשולים, ניתוחים ברקטום, יש לשים לב להימנע מפרפורציות !מדידה רקטאלית נעשית כשהתינוק שוכב על הגב\ מרימים בעדינות ומצמידים את שני רגליו ומחדירים מד חום משומן לפי הטבעת עד 1.5 ס”מ
בדיקת חום דרך הפה- PO תימדד מעל גיל חמש שנים
לחץ דם-
חשיבות רבה לבחירת מנג’טה בגודל מתאים- החלק הפנימי שמתנפח רוחבו- 40% ו 80% מהאורך של הזרוע (שני שליש מאורך הזרוע)
בבדיקות סקר בארץ מודדים לחץ דם לילד – בגיל שלוש שנים, שש שנים, ופעמיים בגיל ההתבגרות
הילוד- NEONATE
מגיל הלידה ועד גיל חודש
יכולת ההישרדות של תינוק המגיח לעולם היא נמוכה ביותר
זיהוי בעיות או חסכים בתקשורת על ידי האחיות עשויים לעזור לקליה טובה יותר של הרך הנולד.
תמותת תינוקות בעולם פוחתת ,בעקבות בדיקות סקר מוקדמות ומעורבותן של אחיות בשלב חיים זה
75% מהתינוקות מתים בשלב זה של החיים.
הילוד הוא בעל תלות מוחלטת בסביבה , טיפול בתינוק מרגע לידתו הוא כל שעה במשך היממה על מנת להביאו לרווחה פיזית ונפשית
זהו שלב קריטי בתקשורת בין האם והתינוק, תקשורת טובה יוצרת אמון.
אימהות הסובלות מאלימות או חסכים בביטחון האישי מתקשות להיקשר אל תינוקם
עקומת גדילה
יילוד
עקומת גדילה בארץ הן עפי הסטנדארט האמריקאי.
נהוג לומר שמדידה מתחת לאחוזון 5 היא איננה תקינה ומעל אחוזון 95 גם היא איננה תקינה .
ילד הנמצא באחוזון 25 במשקל המשמעות של הנתון היא ש 25% מהילדים בגיל ובמגדר שלו שוקלים כמוהו או מתחתיו.
עקומות הגדילה מלוות את הילדים , חשוב שילד ישאר באחוזון שלו.
היקף ראש
יילוד
היקף ראש עולה בחודש הראשון ב 2 סמ
היקף ראש ממוצע- 35 סמ
משקל לידה ממוצע
יילוד
2.7-4 ק”ג
העלייה המצופה בחודש הראשון היא 680 גרם
תינוק שנולד מאבד בשבוע הראשון 10% ממשקל הלידה הסיבות לאיבוד המשקל- חווית הסטרס, תינוק לא אוכל מספיק, הגוף נמצא במצב קטאבולי, התינוק בצקתי ומפריש נוזלים ומקוניום.
הילוד חוזר למשקל לידה בגיל 14 ימים.
אורך
יילוד
מצופה שבתקופת החודש הראשון- הילוד יצמח ב2.5 ס”מ
האם היילוד יכול להימצא בחשש להיפותרמיה?
לילוד יש מטאבוליזם מהיר מאוד. הוא זקוק לקלוריות רבות לצמיחה והרבה מאוד חמצן.
לכן נשימותיו מהירות , הדופק מהיר,שטח פני הגוף של הילוד הוא גדול באופן יחסי,לכן הילוד עלול לאבד חום גוף באופן מהיר. מערכת וויסות החום של הילוד איננה בשלה ודבר זה גורם לאי יציבות בתנודות החום החשש להיפותרמיה הוא גדול .
נשימות היילוד
נשימת הילוד היא סרעפתית , נבחין בנשימות ברום הבטן.נשימות הילוד- 30-60 נשימות
ילוד נושם דרך האף. כשדרכי הנשימה של הילוד סתומים (הפרשות נזלת)התינוק עלול להיכנס למצוקה
מבנה הראש
עצמות הגולגולת אינן מחוברות
בין חלקי הגולגולת ישנם תפרים- SUTURES , בינהן קיימים פתחים-המרפסים- FONTANELLA
המרפס הקדמי הוא הגדול קוטרו בין 4-5 ס”מ ,
המפס האחורי הוא קטן יותר קוטרו- 0.5-1 ס”מ
המרפסים מהווים מדד קליני
מתי נסגר המרפס הקדמי?
המרפס הקדמי נסגר עד גיל שנה – שנה וחצי .
מתי נסגר המרפס האחורי?
המרפס האחורי נסגר בגיל6-8 שבועות .
מה מעיד מצב של קימור או הגדלה של המרפס?
לחץ