הילד הבריא- סיכום שאלות של שרלה Flashcards
(91 cards)
האם הפרמקולוגיה של הילד היא שונה משל המבוגר?
כן.
מה שאנחנו צריכים לדעת בנושא:
שהפינוי הכלייתי/ ספיגה של התרופה יותר שונות בילדים.
מתי נצטרך לעשות בירור חום מלא?
כל סימן מצוקה אצל יילוד עד גיל 28 ימים שבאים לידי ביטוי בחום 38 מעלות חום- מיד הפניה לבית חולים ויתאשפז ויקבל בירור חום מלא. (תרביות דם, בדיקות דם וכו’) .
זוהי תקופה קריטית בחייו שאם לא ניתן טיפול מוקדם עלולים לפספס.
מה יש לדעת מבחינת התקשורת?
בגיל הרך והמתבגר עוברת התקשורת דרך ההורים (או כל מטפל אחר) , בדיוק כמו שהילד זקוק להרגעה ואמפתיה גם ההורים.
מה הגורמים המשפיעים בריאות הילד?
כלכליים
משפחתיים
רמה סוציואקונומית- אוכל שהילד מקבל, חיסונים ורווחה, תרבויות
בונדינג
Attachment
אחות טיפת חלב צריכה לזהות האם קיים האטצ’מנט (בונדינג) וזהו האומדן הראשוני בבתי חולים.
עפי מחקרים ידועים מספר פרמטרים המשפיעים על חווית האשפוז של הילד באשפוז.
שיתוף בתהליך- ומסירת מידע
חשוב להסביר על הצפוי במהלך השעות והימים הבאים.
היענות מידית – לענות לבקשותיה של המשפחה כמה שיותר מהר .
איזון ומניעת כאבים של הילד – משפיע מאוד על ההיענות של הילד ומפלס החרדה שלו
שמירה על יחסים תקינים ובוני אמון עם ההורים
ילד עוקב אחר האמון הדדי הורה- מטפל ולומד לחקות את ההתנהגות
אמירת האמת – לעיתים ההורים אומרים ליליד שהטיפול לא יכאב ואנחנו המטפלים יודעים שהטיפול כן יכאב, יש ללכת בין הטיפול ולמצוא את המילים הנכונות .
הכנה מוקדמת – לפני כל פעולה או טיפול פעולה זו חשובה הן לילד והן להורים
לעיתים ילדים נמצאים באשפוז ארוך מאוד, הדבר מתיש ויוצר אכזבה ותסכול של הילד וההורים. ילד שעוזב באופן פתאומי את המסגרת הרגילה שלו, חברים, פעילות , מתמודד עם הלא נודע .
איבוד שליטה- הן הילד והן ההורים מאבדים את השליטה בסדר היום, הפעילות, אי וודאות קשה גורמת למתחים, חרדה , תסכול.
לציין- בעבר ההורים לא הורשו להישאר על יד הילד המאושפז . כיום ההורה מחויב לשהות עם ילדו בכל שעה .
תקשורת עם ילדים
חשוב לדבר עם הילד בשפתו עפ”י שלב התפתחותו ורמתו .
ילדים בגיל ביה”ס מודעים לדימוי גופם . הם דורשים הסבר ומידע, מתבגרים חוששים לפגיעה בדימוי גוף חשוב לשוחח עמם, לכבד את דעותיהם, , לכבד את פרטיותם, דעותיהם. מתבגרים נרתעים ממגע פיזי, חשוב לתת להם זמן לביטוי ולהקשיב להם . חשוב לגלות להם אמפתיה, לשקף להם את ההבנה וההזדהות עצם.
ילדים חולים כרוניים
קיימת חשיבות רבה להתייחס אל שלב ההתפתחות של הילד ולא אל גילו הביולוגי.
אנו יכולים לפגוש ילד בן 12 שנים עם התפתחות מוטורית וקוגנטיבית המתאימה לילד בן שש שנים. חשוב להתייחס למיקוד של הילד ולא למגבלותיו
חשוב להתייחס לצרכי המשפחה אשר היא במרכז והילד שייך לה .
צרכיו של ילד שחלה במחלה כרונית עלולים להתנגש עם צרכיו של ילד אחר במשפחה . משאביה של המשפחה בד”כ מופנים אל הילד החולה .
הנחת היסוד היא שהמשפחה היא במרכז התערבות מוקדמת תביא להדרכה ותשומת לב אל האיזונים בתוך השפחה ,באיזון בין היחסים בבית לבין הילד החולה, הטלת תפקידים פשוטים גם על הילד החולה בהתאם ליכולותיו. הילד החולה חייב להשתלב בתוך המשפחה – דוגמה –גם כשילד מרותק למיטה נביאו לשולחן בעת הארוחה אם בכיסא או אם ע”י קירוב מיטתו.
ילדים חולין כרוניים סובלים מחסכים רגשיים, חשוב ללמד את ההורים לזהות מצבים רגשיים אלו ולתת בידם כלים לחיזוק הביטחון של הילד. חשיבות רבה אנו מייחסים לצוות רב מקצועי המטפל בילדים כרוניים, ועל המשפחה להכיר את כל המטפלים .
ההשפעה על המשפחה
במצב של ילד כרוני
ילד חולה כרוני משפיע על המשפחה כולה . המחלה וההתמודדות איתה עלולים ליצור קושי בתקשורת בריאה בקרב בני המשפחה
הורים נוטים להשוות את ההתפתחות בין ילדיהם השונים, ההכרה בנכות או במחלה הגורמת לעיכוב בהתפתחות הילד הכרוני גורמת לכאב וסבל רב של ההורים . ככל שחולף הזמן והילד גדל כך גדלים רגשות הכאב והתסכול של ההורים המופנים אל הילד החולה .
ילדים בגילאים שונים
בגיל בית הספר מתחזקים דימוי הגוף והזהות המינית
כמו כן מתפתחים רגשי אשם. בגיל ביה”ס הילד יוצר קשרים עם חברים ומתרחק מעט מבני המשפחה , ילד חולה כרוני, נשאר עטוף בתוך המשפחה ומתקשה בחווית יצירת הקשר עם חברים מחוץ למשפחה .
רגשות פחד מהמוות , מחשבות על מהות המחלה , עולים ומתחזקים בגיל זה וחשוב מאוד לאפשר לילד לדבר ולשתף במחשבותיו
תפיסת הכאב אצל ילדים
קיימת מודעות גבוהה היום לאומדן כאב אצל ילדים בניגוד לעבר.
אומדן כאב אצל ילדים ומתבגרים נעשה ע”י סרגל כאב .
סולם FLAC
כלי המסייע באמדן כאב אצל ילדים עד גיל שנתיים או ילדים המתקשים בתקשורת . הכלי בנוי על הסתכלות והוא איננו סובייקטיבי
קבוצות גיל שונות
בכל גיל חשובה ביותר ההסתכלות
בהסתכלות נקבל מידע רב על התנהגות הילד ושלבי התפתחותו
חשוב לזכור שגוף הילד נמצא תמיד בתהליך צמיחה וגוף המבוגר מכוון לשמירה על הקיים.
אנו מתרשמים ממדדים אוביקטיביים
NEONATE
ילוד- NEONATE
גיל הלידה עד גיל חודש
INFANT
תינוק- INFANT
מגיל חודש עד גיל שנה
TOLDER
פעוטות- TOLDER
- מגיל שנה – שלוש שנים
טרום ביה”ס
טרום ביה”ס-
שלוש עד שש שנים
גיל ביה”ס
גיל ביה”ס- שש עד שתים עשרה שנים
ADOLESCENT
גיל ההתבגרות-
שתים עשרה עד גיל עשרים ושתיים שנים
אורך וגובה
מודדים אורך לתינוק עד גיל 36 חדשים, בעת שכיבה על מיטת מדידה , חשוב לייצב את הראש ולמתוח את רגליו
גובה נימדד לילד העומד ויכול לנעול את ברכיו
משקל
חשיבות רבה קיימת למשקל בילדים- הנתון מסייע לנו לקבוע מינוני תרופות
בכל בדיקת משקל חשוב לחטא את המשקל
חשוב לראות שקיימת מגמת עלייה במשקל רציפה
היקף ראש-
נמדד ע”י סרט מדידה לא אלסטי.
נקודות מדידה הן מעל הגבות, מעל תנוכי האוזניים, ומעל האונה האוקסיפיטאלית . היקף ראש נמדד עד גיל שלוש
דופק
עד גיל שנתיים דופק רדיאלי איננו אמין. הבדיקה המומלצת ביותר היא בדיקה ע”י סטטוסקופ, מעל ה
apex
בפועל במחלקות נמדד הדופק האמצעות מכשור ניטור אלקטרוני.
מדידת דופק לתינוק וילדים תיעשה במהלך דקה מלאה
הדופק מושפע מאקטיביות ומשינויים גופניים ולכן אם הדופק מהיר חשוב לבדוק חום גוף , דופק תקין- 100-160 ברדיקרדיה נחשבת ל מתחת 80-100
טכיקרדיה – מעל 160-180
חום
מדידה אמינה הינה ברקטום. הוריית נגד לבדיקת חום רקטאלית – שלשולים, ניתוחים ברקטום, יש לשים לב להימנע מפרפורציות !מדידה רקטאלית נעשית כשהתינוק שוכב על הגב\ מרימים בעדינות ומצמידים את שני רגליו ומחדירים מד חום משומן לפי הטבעת עד 1.5 ס”מ
בדיקת חום דרך הפה- PO תימדד מעל גיל חמש שנים