דמוקרטיה

Question 1

?מהי דמוקרטיה מהותית

Answer 1

• הדמוקרטיה כערך, כהשקפת עולם וכאורח חיים
• מערכת ערכים ותפיסת עולם שמעמידה את האדם במרכז ומתבססת על עקרונות וערכים דמוקרטיים כמו סובלנות, פלורליזם, וזכויות אדם ואזרח

Question 2

?מהי דמוקרטיה פורמלית

Answer 2

• הדמוקרטיה כצורת ממשל
• דמוקרטיה ניהולית המדגישה את הכללים ודרכי הניהול האפיניים לדמוקרטיה
• דגש על מוסדות ונהלים: הכרעת הרוב, הסכמה על כללי המשחק, הפרדת רשויות, שלטון החוק, שלטון העם

Question 3

?מהו ערך החירות

Answer 3

האדם, כל אדם, נולד חופשי ויכול לנהל את חייו כרצונו, לקבל החלטות, לבחור ולפעול בהתאם לצרכיו ורצונותיו

Question 4

?מהו עיקרון החירות

Answer 4

• על החברה/ המדינה לאפשר לכל הפרטים החיים בקרבה לפעול ולחיות בהתאם לרצונם ללא התערבות
• כל הגבלה שמוטלת על הפרט וכל התערבות בחייו ובהחלטותיו משמעה פגיעה בעיקרון החירות

Question 5

?מהי זכות החירות

והזכויות הגזרות ממנה

Answer 5

• לכל אדם זכות לחיות/להחליט/לעשות/לפעול/לבחור/ לעצב את אישיותו, על פי רצונו החופשי
• אין לשלול את חירותו של אדם ע״י מעצר או ע״י הגבלת חופש המחשבה שלו-
• מצבים בהם ניתנת לגיטימציה לשלילת הזכות:
  1. פגיעה בעצמי- כאשר החירות מנוצלת ע״י הפרט לפגיעה בעצמו
  2. פגיעה בזולת- כאשר הזכות פוגעץ בזכויות של אחרים
  3. פגיעה בחברה- כאשר הזכות פוגעת במוסר החברתי
  4. פגיעה במדינה- כאשר הזכות פוגעת בביטחון המדינה ועקרונותיה
• חוקים רבים בכל חברה מגבילים בהכרח את הזכות לחירות וגזרותיה וגבולות הפגיעה הסבירים שנויים במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית
• מן הזכות לחירות גזרות שורה של חירויות:
  1. חופש הביטוי: לכל אדם זכות לבטח את עצמו/ להפיץ את עמדותיו, דעותיו ואמונותיו בכל דרך (לבוש, פולחן, תקשורת, אמנות, בדיבור, בכתב, וכו׳) ובפומבי- כלומר בגלוי
  2. חירות המחשבה והדעה: זכותו של כל אדם לגבש לעצמו רעיון, עמדה, או כל צורת חשיבה בכל נושא אישי חברתי ומדיני
  3. חופש המצפון: זכותו של כל אדם לגבש לעצמו השקפת עולם ערכית ומוסרית ולפעול לפיה או להתנגד במידה ונדרש לפעול בניגוד אליה
  4. חופש התנועה: לכל אדם זכות לנוע כרצונו/ להימצא בכל מקום/ להתגורר בכל מקום, בחופשיות וללא הגבלה בתוך המדינה ומחוצה לה
  5. חופש העיסוק: לכל אדם זכות לבחירה חופשית בכל מקצוע/ מקום/ עבודה (כפוף להכשרה נדרשת/רישוי)
  6. חופש הדת: זכותו של אדם להאמין בכל דת שיבחר, להשתייך אליה ולקיים את הטקסים, המנהגים, התפילות והפולחן הדתי שלה
  7. חופש מדת: זכותו של כל אדם לבחור לא להאמין בדת כלשהיא, וזכותו שלא יחייבו אותו להשתייך לדת ולקיים את הפולחן שלה

Question 6

?מהו ערך השוויון

Answer 6

כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם

Question 7

?מהו עיקרון השוויון

Answer 7

על המדינה לדאוג ולשמור על יחס שווה בין אזרחיה

Question 8

?מהי זכות השוויון

והמדינויות הגזרות ממנה

Answer 8

• כל בני האדם שווים זה לזה בערכם, ללא תלות במינם, במגדרתם, בנטייתם המינית, בדתם, ועוד-
• לפיכך, כל בני האדם זכאים ליחס שווה, אלא אם יש טעם מוצדק להבחין ביניהם ולהעניק יחס שונה
• לשוויון שני מובנים-
• המובן המצומצם: שוויון פורמלי
  1. שוויון בפני החוק, המחייב שהחוק יחול באופן שווה על כולם ושכולם יהיו מחוייבים לציית לו
  2. שוויון פוליטי המאפשר לקבל זכות הצבעה שווה לרשויות השלטון לכלל האזרחים
• המובן הרחב: שוויון מהותי
  1. שוויון כלכלי- חברתי המאפשר לכל אדם שוויון הזדמנויות, ללא קשר למצבו הכלכלי ומעמדו החברתי
• ישנם מצבים בהם ניתן יחס לא שוויוני, ואלו הן המדינויות הגזרות מהזכות לשוויון:
  1. אפליה פסולה: מתן יחס לא שוויוני ללא סיבה מוצדקת, אלא בגלל זהותם, שיוכם, או סממן חיצוי כלשהו (דת, גזע, מין, העדפה מינית, צבע עור, מראה חיצוני, מוגבלות מסוימת)
  2. הבחנה: מתן יחס לא שוויוני לבני אדם שונים מסיבות מוצדקות, כאשר השוני ביניהם רלוונטי ליחס הלא שוויוני. היחס הלא שוויוני אינו מוגבל בזמן, והוא מתקיים כל זמן שהבעיה קיימת. המטרה היא לתת יחס לא שוויוני למי שיש לו בעיה, על מנת להקל עליו. היחס ניתן לפרט, בהתאם לבעיה שלו
  3. העדפה מתקנת: הענקת הטבה/ העדפה לקבוצה או אוכלוסייה מקופחת/ מופלת/ מוחלשת למשך זמן מסוים ומוגבל במטרה לצמצם פערים ואי שוויון. היחס הלא שוויוני הזה נפסק כאשר מגיעים ליעד שנקבע לצמצום הפער

Question 9

גישות חברתיות כלכליות: מהי הגישה הסוציאל- דמוקרטית,
ומהם היתרונות והחסרונות שלה?

Answer 9

• השקפה שמקדמת את השוויון החברתי- כלכלי על פני החירות ומדגישה את אחריות המדינה כלפי החלש
• המדינה מעורבת בתחום בחברתי כלכלי במידה רבה, כדי ליצור רשת ביטחון סוציאלי רחבה ולהבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם
• למשל, באמצעות סבסוד שירותים שונים
• המדינה תומכת במיסוי גבוה על השכבות החזקות
• החברה - ״קולקטיביזם״- במרכז
• שוויון מהותי- צמצום פערים בחברה, מתן הזדמנות שווה לכל פרט

יתרונות:
* הפערים בחברה קטנים
* התחזקות השכבה החלשה בעזרת המדינה

חסרונות:
* עוצמה חזקה מדי למדינה
* מדיניות המעודדת אבטלה (דמי אבטלה) ומקבעת את השכבות התחתונות
* אנשים מנסים להוציא כסף מהמדינה בעזרת דמי אבטלה, מה שיוצר מצב שבו התקציבים יורדים ומי שבאמת זקוק לכסף לא מקבל אותו

Question 10

גישות חברתיות כלכליות: מהי הגישה הניאו- ליברלית, ומהם היתרונות והחסרונות שלה?

Answer 10

• מדגישה את החירות הכלכלית על פני השוויון החברתי- כלכלי ומדגישה את היוזמה הפרטית ואת התחרות במסגרת שוק חופשי
• המאמינים בגישה זו סבורים שהחירות מקדמת את טובת החברה כולה וגם את החלשים
• המדינה מעורבת בכלכלת השוק במידה מינימלית
• המדינה תומכת בצמצום המיסוי למינימום
• הפרט - ״אינדבדואליזם״- במרכז
• שוויון פורמאלי, בעיקר בתחום הפוליטי- משפטי (זכות הצבעה לכולם, כל קול שווה לקול אחר)

יתרונות:
* תחרות חופשית המובילה לחירות
* יוזמה והתפתחות כלכלית

חסרונות:
* הנצחת הפערים בחברה - עניים נשארים עניים
* תפקיד המדינה לפי האמנה החברתית הוא לדאוג ולעזור לאזרחיה, מה שלא קורה לפי גישה זו

Question 11

מהו עיקרון שלטון העם?

Answer 11

• כלל האזרחים הם הריבון, כלומר מקור הסמכות
• האזרחים בוחרים בשלטון לזמן קצוב המוגדר בחוק
• עיקרון זה בא לידי ביטוי גם בדמוקרטיה עקיפה, וגם בישירה

Question 12

עיקרון שלטון העם: מהי דמוקרטיה עקיפה (ייצוגית)?

Answer 12

• האזרחים בוחרים נציגים, והם מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה ומקדמים את המדיניות הרצויה בעיניהם
• הנציגים פועלים בשם העם, הריבון, ומייצגים אותו
• ההחלטות העיקריות בדמוקרטיה ייצוגית מתקבלות באמצעות הנציגים ולא באמצעות העם באופן ישיר

Question 13

עיקרון שלטון העם: מהי דמוקרטיה ישירה?

Answer 13

• האזרחים מקבלים החלטות בענייני המדינה ללא נציגים
• משתמשים במשאל עם

משאל עם:
* אמצעי של דמוקרטיה ישירה, המקובעל בחלק מהמדינות הדמוקרטיות
* באמצעות משאל העם, הממשלה פונה לציבור ומבקשת ממנו להכריע בשאלה מסוימת ומוגדרת
* לרוב, השאלה עוסקת בעניינים עקרוניים וחשובים, והתשובה עליה היא ״כן״ או ״לא״
* הציבור מכריע בשאלה
* בחלק מהמדינות הכרעת הציבור מחייבת את הממשלה, ובחלק הכרעת הציבור היא כלי מייעץ בלבד

Question 14

עיקרון שלטון העם: בחירות דמוקרטיות

Answer 14

• מאפיין בסיסי של כל דמוקרטיה
• הבחירות הן הליך המאפשר חילופי שלטון וכן פיקוח ובקרה על הנציגים שהעם בחר לייצג אותו
• יש חמישה תנאים לקיומן של בחירות דמוקרטיות (כ״ח מש״ה)
  1. כלליות- כלל אזרחי המדינה זכאים להשתתף בבחירות
  2. חשאיות- מאפשר בחירות חופשיות ללא לחצים. עיקרון החירות
  3. מחזוריות/ תקופתיות - מתקיימת במרווחי זמן סדירים הקבועים בחוק
  4. שוויון- כל קול שווה לאחר. עיקרון השוויון
  5. התמודדות חופשית- מבחר מפלגות (לפחות 2) מאפשרות תחרות הוגנת המבוססת על חירות וזכויות פוליטיות (במיוחד חופש הביטוי וחופש ההתאגדות)

Question 15

עיקרון שלטון העם: מהי שיטת הבחירות בישראל?

Answer 15

• יחסית- המושבים בפרלמנט מתחלקים ביחס ישיר למספר הקולות שבהם זכתה כל רשימת מועמדים. אחוז החסימה הוא שיעור הקולות המזערי הדרוש כדי לקבל ייצוג בפרלמנט או במוסג מייצג אחר
• ארצית- כל המדינה מהווה אזור בחירה אחד, כלומר, סופרים את הקולות שקיבלה כל רשימת מועמדים בכל הקלפיות בכל רחבי הארץ
• רשימתית- המצביעים בוחרים ברשימת מועמדים. הרשימות נקבעות בבחירות מקדימות של כלל חברי המפלגה

Question 16

מהו עיקרון הכרעת הרוב?

Answer 16

• העיקרון קובע כי החלטות במדינה מתקבלות ע״י מרבית האזרחים ולא ע״י אדם בודד או קבוצה אחד
• ההחלטות שיתקבלו לא יבואו על חשבון זכויות המיעוט - עריצות הרוב. עריצות הרוב זה שימוש לרעה בעיקרון הכרעת הרוב, כאשר הרוב מנצל את כוחו לרעה כדי לפגוע בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות מיעוט
• ישנן 3 שיטות לקביעת רוב (סוגי רוב):
  1. רוב רגיל-מספר הקולות הרב ביותר מתוך האנשים שהשתתפו בהצבעה
  2. רוב מוחלט- מספר הקולות הגדול לפחות באחד ממחצית בעלי זכות הצבעה
  3. רוב מיוחד- אחוז מוגדר מראש של בעלי זכות ההצבעה, שגדול מרוב מוחלט

Question 17

מהי תרבות פוליטית דמוקרטית?

Answer 17

מערכת של ערכים, אמונות, וצורות התנהגות, המבטאים הפנמה והזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה. האזרחים מקבלים את הסמכות של הרשויות הפועלות, מסכימים על דרכי קבלת ההחלטות (בחירות, הכרעת הרוב), מראים מודעות ומעורבות פוליטית, ומקבלים את שלושת העקרונות מרכזיים- פלורליזם, סובלנות והסכמיות, כעקרונות מרכזיים.

Question 18

מהו עקרון הפלורליזם?

Answer 18

• הכרה בריבוי הדעות והקבוצות בחברה
• תמיכה בקיום וביטוי של מגוון דעות
• לפעול על מנת לבטא ולממש את רצונותיהם השונים
• ישנם מספר תחומים בהם הפלורליזם בא לידי ביטוי:
  1. פלורליזם כלכלי: קיימים מוסדות כלכליים שונים ומגוונים- בנקים, חברות ביטוח
  2. פלורליזם חברתי: ארגונים אזרחיים הפועלים בחברה למען קידום מטרות מגוונות ושונות- ארגוני עובדים, עמותות אזרחיות
  3. פלורליזם פוליטי: קיימות מפלגות שונות המייצגות דעות שונות בעם, ופועלות למען קידום התפיסה הפוליטית שלהן ע״י היבחרות למוסדות השלטון

Question 19

מהו עיקרון הסובלנות?

Answer 19

• קבלת השונה/ יחחס מכבד לשונים/ לאורח חיים/ דעות השונים ממני
• הימנעות מתגובה אלימה (מילולית או פיזית) בעת מחלוקת
• הימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות ביקורתיות/ מרגיזות
• גם השלטון צריך להיות סובלני כלפי ביקורת כלפיו

Question 20

מהו עיקרון ההסכמיות, מהי חשיבותו, ואילו רמות שונות של הסכמיות יש?

Answer 20

• הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה
• מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים
• ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות/ הערכים המשותפים
• חשיבותה של ההסכמיות:
  1. קיומה של סכמה רחבה במדינה/חברה
  2. מסגרת היוצרת את גבולותיה של החברה ומגדירה את המכנה המשותף בנושאים עקרוניים כגון דת ומדינה, יחסי רוב ומיעוט, צורת המשטר וכלליו
  3. מאפשר ניהול חיים משותפים- על אף חילוקי הדעות/ מגוון הדעות
  4.הסכמה על צורת המשטר הדמוקרטי ותמיכה בהמשך קיומו
  5.הסכמה וקבלה על השלטון באמצעות הבחירות
• ישנן רמות שונות של הסכמה:
  1. צורת משטר: הסכמה על קיומו של משטר דמוקרטי במדינה
  2. שלטון: קבלת השלטון הבחר כלגיטימי ע״י אזרחי המדינה
  3. מסגרת המדינה: הסכמה על גבולותיה הקבועים של המדינה

Question 21

מה הקשר בין הסכמיות, פלורליזם, וסובלנות?

Answer 21

1. סובלנות מאפשרת פלורליזם. כאשר כל קבוצה מתנהגת בכבוד ומקבלת קבוצות אחרות המנוגדות לאופייה ורצונותיה (סובלנות) יכולות הקבוצות האחרות לבטא את שונותן ואת רצונותיהן ולפעול על מנת לממשם (פלורליזם)
2. הסכמיות מאפשרת פלורליזם. כדי שהקבוצות יוכלו להתקיים זו לצד זו ולבטא את שונותן (פלורליזם), מבלי לוותר על חילוקי הדעות ביניהן, יש צורן שהקבוצות השונות במדינה יגיעו להסכמה בנושאים מרכזיים כמו: צורת המשטר, כללי המשחק הפוליטי, יחס דת ומדינה וכו (הסכמיות)

Question 22

מהו עיקרון הגבלת השלטון?

והאמצעים השונים

Answer 22

• השלטון מחזיק באמצעים שמעניקים לו עוצמה רבה
• הגוף השלטוני שמחזיק את עיקר הכוח- הרשות המבצעת: אמצעים כלכליים, כוח אדם, מנגנוני אכיפה ומקורות מידע
• קיימת סכנה שהשלטון ינצל לרעה את כוחו ויפגע בזכויות האדם והאזרח או בזכויות קבוצה
• סכנה נוספת שבהחזקת כוח עוצמה- חיסול הדמוקרטיה
• בדמוקרטיה מוגבל כוחו של השלטון באמצעים אלה:
  1. עיקרון הפרדת רשויות
  2. בחירות: כל תקופת זמן מסוימת העם יבחר מחדש
  3. חוקה: הבסיס לחוקי המדינה, נמצאת מעל החוקים הרגילים וקשה יותר לשנות את סעיפיה או לבטל ולהוסיף סעיפים. אסור לחוקק חוק שמנוגד למה שכתוב בחוקה
  4. אמצעי פיקוח פומליים ובלתי פורמליים
• כל אחד מהאמצעים חשוב כדי למנוע את עריצות השלטון, אך אינו מספיק. נדרש שילוב של כמה אמצעים כדי להגביל באופן אפקטיבי את כוחו של השלטון

מנגנוני פיקוח פומליים:
* ביקורת של גופים ומוסדות שלטוניים שהוסמכו לכך בחוק
* הפרלמנט, מבקר המדינה, נדיב תלונות הציבור ומערכת המשפט
* מטרת הביקורת- לפקח על פעילות השלטון ועל חוקיות פעולתו
* הגופים המוסמכים פועלים באמצעות פרסום דו״חות, הנחיות, פסקי דין, חוקים וכלים אחרים שחושפים את פעולות השלטון ומבקרים אותן

מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי- פורמליים:
* ביקורת שמקיימים גופים ארגוניים או פרטים באמצעות הפגנות/ שביתות/ אמנות/ אמצעי תקשורת, ועוד, מתוך יוזמה שלהם
* המטרה היא לפקח על פעולות השלטון
* ליצור דיון ציבורי וללחוץ על קובע המדיניות

Question 23

מהו עיקרון הפרדת רשויות?

Answer 23

• פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת, ושופטת
• המטרה להגביל את השלטון/ למנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד ולקדם הגנה על זכויות האדם
• לכל רשות סמכויות ייחדויות בתחומה, ומתקיים במערכת זו יחסי איזון, ריסון, פיקוח ובקרה בין הרשויות

הרשות המחוקקת:
הפרלמנט (בישראל הכנסת), המחוקקת את החוקים המחייבים את כלל אזרחי המדינה ואת כל רשויות השלטון

הרשות המבצעת:
מנהלת את ענייני המדינה, את תקציב המדינה, ומוציאה אל הפועל את החוקים. (הממשלה)

הרשות השופטת:
מפרשת את החוקים ומורה על יישומם כלפי אזרחים, גופים, או רשויות השלטון

Question 24

מהו עיקרון שלטון החוק?

סוגי עבריינות, פקודה בלתי חוקית ובלתי חוקית בעליל

Answer 24

• עיקרון דמוקרטי לפיו כולם כפופים לחוק. החוק מעל האזרחים והשלטון
• כולם- האזרחים והשלטון- שווים בפני החוק
• כוחן של רשויות השלטון בא להן מכוח החוק
• החוק נחקק בהליך דמוקרטי ותוכנו משקף מחחויבות לזכויות האדם, לעקרונות דמוקרטיים, ולערכים משותפים לכלל אזרחי המדינה ולערכים הקובעים אצ אופי המדינה. לא ניתן לפגוע בזכות של אזרח ללא הסכמה מפורשת בחוק
• כל עבירה על החוק חשבת עבריינות:
  1. עבריינות פלילית רגילה: אדם שפועל באופן אקטיבי, לרוב באלימות, מאינטרס אישי. יחס החברה לעבירה הוא שלילי, בשל הסכנה לסדר הציבורי ולשלום הציבור. יחס המדינה הוא שלילי, והיא תופסץ אץ המעשה כעבירה על החוק, ותפעיל אמצעי אכיפה
  2. עבריינות שלטונית אישית: שחיתות שלטונית. המבצע הוא נושא משרה ציבורית (נבחר או ממונה), שאינו מוכן להכיר בתוצאות מעשיו ולשאת בהם, והעבריינות היא מאינטרס אישי. יחס החברה לכך שלילי, בשל הסכנה לאובדן אמון הציבור ברשויות השלטון. הרשויות נתפסות כמי שפועלות לא לטובת הציבור.יחס המדינה גם הוא שלילי, והמדינה תופסת את המעשה כעברה על החוק ותפעיל אמצעי אכיפה
  3. עבריינות שלטונית ציבורית: המבצע הוא נושא משרה ציבורית, שאינו מוכן להכיר בתוצאות מעשיו ולשאת בהם. המניעה לעבירה הוא להיטיב עם ציבור מסוים או עם כלל הציבור. העבריין הוא שסבור שמדובר בהטבה, אף שבפועל זו עבירב! יחס החברה לעבירה הוא שלילי, בשל הסכנה לאובדן אמון הציבור ברשויות השלטון וכן בשל האפליה שנוצרה כתוצאה מההבחנה בין קבוצות בחברה. חלק יגלו סובלנות על אף ההפרה, כי העברה מטיבה אותם. יחס המדינה גם הוא שלילי, והיא תופסת את המעשה כעברה על החוק ותפעיל אמצעי אכיפה

פקודה בלתי חוקית:
* הוראה אשר ניתנת ע״י מפקד מוסמך או רשות מוסמכת
* ההוראה או הפקודה סותרת את החוק, אך לא בלתי מוסרית בעליל
* על מקבל הפקודה לציית להוראה ורק לאחר מכן לדווח עליה. מי שייסרב למלא את הפקודה יועמד לדין
* לדוגמה: עריכת חיפוש בבית ללא צו חיפוש מבית משפט, או נהג צבאי שקיבל פקודה לשימוש ברכב לא במסגרת התפקיד

פקודה בלתי חוקית בעליל:
* הוראה אשר ניתנת ע״י מפקד מוסמך או רשות מוסמכת
* ההוראה סותרת ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים בחברה הדמוקרטית ויש בה פגיעה קשה וחמורה בזכויות אדם
* חובה שלא לציית לפקודה זו. אם אדן מציית לפקודה- האחריות מוטלת עליו וגם על נותן הפקודה ושניהם יועמדו לדין