אימונולוגיה בסיסית Flashcards
איך מערכת החיסון המולדת שונה ממערכת החיסון הנרכשת במדדים הבאים:
- הזמן בו פועלת כל אחת
- מידת הספציפיות והדיוק בתגובה
- מידת הגיוון של התגובה
- מידת הזכרון
- השלב בו היא תהיה הכי יעילה
1.המולדת היא זו שפועלת קודם, היא נכנסת לפעולה ברמה של שניות, כי יש לה רכיבים שקיימים
כבר ברקמה (פאגוציטים) ולא צריכים להגיע. נמצא שאם אדם נכנס לסטרס, תוך שניות משתנה הרכב התאים בדם, מה
שמעיד על פעילות המערכת המולדת. המערכת הנרכשת צריכה להבשיל וזה תהליך שלוקח מספר ימים.
2.המערכת המולדת תגיב באופן כללי, היא לא עושה אבחנות- אם קרה משהו היא תגיב
מיד ותתחיל תגובה רצינית מאוד. המערכת האדפטיבית עושה פעולה נקודתית, היא מפתחת נוגדן שיגיב כנגד האנטיגן
הספציפי (אנטיגן= חומר שמערכת החיסון תזהה ותגיב נגדו. אם חומר לא גורר תגובה של מערכת החיסון הוא לא
אנטיגן), או תאים שיודעים לתקוף פתוגן מסוג מסוים בלבד (על ידי קישור לרצפטור, זה מאוד ספציפי). הפעילות
הכוללנית של המערכת המולדת היא הרסנית אל הגוף לאורך זמן, ולכן יש צורך בתגובה הספציפית של המערכת
הנרכשת
- למולדת אין שונות רבה, אבל לנרכשת יש רמת שונות אדירה (מבחינת סוגים שונים של תאי טי, ותאי בי)
- באופן קלאסי, במערכת המולדת אין זכרון. היום יודעים שזה לא מדויק. לנרכשת יש מערכת זכרון
שהולכת ומשתפרת עם החשיפה, ולכן בפעם הבאה שנפגוש פתוגן, התגובה שלה תהיה יעילה יותר, כדי למנוע תחלואה. - לתגובה הנרכשת לוקח זמן להתפתח באופן מלא. המולדת מגיבה מהר ותגובתה מגיעה
מיד לעוצמתה המקסימלית.
מהי תגובה הומורלית?
מהי תגובה צלולרית?
שתי אפשרויות תגובה של המערכת המולדת.
תגובה הומורלית- מכוונת נגד חיידקים וטוקסינים הנמצאים מחוץ לתאים- בדם או בנוזלים חוץ תאיים אחרים.
התגובה הזו מתווכת על ידי נוגדנים המופרשים לדם.
תגובה צלולרית - מכוונת כנגד גורמים שתוקפים את התא, או נגד תאים של הגוף שעברו שינויים מסוכנים. למשל תגובה
כנגד תא סרטני או תא שהודבק בוירוס. אותה מפעילים תאים נקודתיים כמו תאי טי ותאי נ.ק
מהן שלוש הרמות של מערכת החיסון המולדת?
מחסומים, תאים, חלבונים המסתובבים בדם
מהן דוגמאות למחסומים של מערכת החיסון המולדת?
עור, נוזלים, ואפילו שתן מכיוון שהוא שוטף החוצה דברים רעילים. בנוזלים הכוונה למשל גם למיצי קיבה, לאינזימים שיש לנו ברוק
מהן ארבעת המשפחות של תאי מערכת החיסון המולדת?
פאגוציטים, גרנולוציטים, תאים ממציגי אנטיגן, תאים
circulating
מהם פאגוציטים? אילו תאים של מערכת החיסון נמנים בקבוצה זו?
פאגוציטים: בולעניים מקצועיים. משפחה זו כוללת את התאים דנדריטים, מונוציטים/מאקרופאגים, נויטרופילים.
*מונוציטים מסתובבים בדם. אם הם מתיישבים ברקמה הם מאקרופאגים. זה למעשה אותו סוג תאים.
מהם גרנולוציטים? איזה תאים של מערכת החיסון נמנים במשפחה זו?
גרנולוציטים: תאים בעלי גרנולות, מהם מופרשים חומרים שתומכים בתגובה החיסונית, כמו רעלנים.
לגרנולוציטים יש מבנה גרעין מפורק. משפחה זו כוללת את האאוזינופילים, הבאזופילים, תאי
המאסט וגם את הנויטרופילים.
מהם
APCs?
תאים המציגים על עצמם יחידות אנטיגן שבלעו מהפתוגן,
ובכך מגייסים את המערכת הנרכשת. זה כולל את התאים הדנדריטים, המאקרופאגים ותאי בי
כמה חלבונים יש למערכת החיסון המולדת? איפה הם מיוצרים? מי משפעל אותם?
למערכת המולדת יש כ- 20 חלבונים המיוצרים בכבד ומסתובבים בדם, אשר מאותתים לשאר
הרכיבים של מערכת החיסון להיכן לבוא. הם מגבירים את התגובה החיסונית כי עובדים בשרשרת (כמו בקרישת דם). הם
יכולים להיות משופעלים על ידי הפתוגן עצמו או על ידי נוגדנים שמסתובבים בדם.
מה ההבדל בין דלקת אקוטית לדלקת כרונית?
דלקת אקוטית מופיעה מיד עם החדירה של הפתוגן. היא חיובית עבור הגוף. היא מרכזת את גורמי מערכת החיסון למקום הנזק על מנת שיתקנו אותו. ויש דלקת כרונית, אשר שנמשכת לזמן רב גם לאחר
סילוק הגורם הזר, או במידה ומערכת החיסון לא הצליחה לסלקו. היא גורמת נזק לרקמה בה היא מתקיימת.
מהם ארבעת הסימנים לדלקת?
אדמומיות נפיחות חום וכאב
מהם אימונוגנים?
חומרים שמפעילים את מערכת החיסון. הם יכולות להיות על פתוגן או על ויכולים להיות רכיבים של רקמה שעברה נזק
מהם
PAMPs?
Pathogen associated molecular patterns
אנטיגנים של פתוגנים שהם שמורים מבחינת האבולוציה של
הפתוגן, והגוף מזהה אותם באופן נקודתי. כלומר, דפוסים מסויימים שכשהוגף מזהה אותם הוא מבין שככל הנראה מדובר בפתוגן.
מה מזהים הרצפטורים
TLR4?
לחיידקים גרם שליליים יש כמה
אנטיגנים שמערכת החיסון מזהה, אחד מהם הוא
LPS
שנמצאים על המעטפת, ומזוהים על ידי רצפטורי
TLR4
איפה יכולים להמצא הרצפטורים שמזהים
PAMPs?
יכולים להיות על ממברנת הפלסמה של תאי מערכת החיסונית, או על ממברנת פאגוזום תוך תאי,
שנוצר לאחר הבליעה של הפתוגן.
מהם
DAMPs?
איך נקראים הרצפטורים שלהם?
danger aassociated patterns
רכיבים ברקמה שעברה נזק. חומרים שתאים מפרישים ומעידים כי התאים
נמצאים בסכנה או שהחל בהם נזק, כמו דנא הומני או חלבונים צלולרים. מדובר במולקולות שנשפכות מתוך תא שעבר
מוות נקרוטי (מוות שאינו מאפופטוזיס, לא מתוכנן, אלא כתוצאה מנזק). גם ל-
DAMPs
יש רצפטורים ייעודים שנקראים
CLR
האם יכולה להיות דלקת ללא פתוגן? כיצד דלקת כזאת נקראת?
כן. זה יקרה אם יש נזק לרקמה מסויימת, כלומר יש
DAMPs
תגובה דלקתית כזאת נקראת דלקת סטרילית
מה זה אפיטופ?
An epitope, also known as antigenic determinant, is the part of an antigen that is recognized by the immune system, specifically by antibodies, B cells, or T cells.
מה זה
TLR
מה זה
MyD88
מה זה
NFkB
מה המטרה הכוללת של כולם יחד?
כאשר הרצפטור טי,אל,אר מזהה את האנטיגן, הוא מפעיל שרשרת העברת אותות בתוך התא. הוא מוביל להפעלה של פקטורי שעתוק, אשר מובילים לביטוי גנים שנועדו לחסל את
הפתוגן. יש
TLR
שיכולים לזהות לבד אנטיגן, יש כאלו שצריכים
להיות באינטראקציה עם רצפטור נוסף כדי לזהות. אבל
כולם משתמשים במולקולות
adaptor
בשם
MyD88 .
היא מולקולות
scaffold
שמגייסת את כל האנזימים הרלוונטים
לתגובה. סוף השרשרת היא הפעלה של
NF-Kb .
הוא פקטור
שעתוק, ועם ההפעלה שלו הוא עובר לגרעין ומתחיל
שעתוק של גנים הנחוצים לתגובה החיסונית- הציטוקינים.
מה זה
PRR?
pattern recognition receptors
רצפטורים שמזהים דפוס מסויים שחוזר על עצמו בפתוגנים. כמו
TLR
מהם באופן כללי שלושת השלבים של התגובה החיסונית?
האם כל פתוגן שנכנס יפעיל את שלושת השלבים?
שלב 1 : השלב הראשון של התגובה החיסונית היא מתקפה כוללת. התאים שיגיעו לאזור יעשו נזק ויגייסו תאים נוספים
לאזור. לכן צריך להגביר את זרימת הדם לאזור (מסביר את האדמומיות בדלקת). סוג אחד של תאים שמגיעים הם
הפאגוציטים. הם יבלעו את הפתוגן ויתחילו להציג את האנטיגן שלו על פני הממברנה שלהם.
שלב 2: ההצגה של האנטיגן על פני הפאגוציטים תתחיל תגובה חיסונית ספציפית על ידי המערכת האדפטיבית. כך נקבל תגובה יותר מדויקת וגם יווצר הזכרון החיסוני.
שלב 3: ניקוי של התגובה החיסונית. יש תאים שתפקידם לסיים את התגובה החיסונית. הם מנקים את כל מה שנהרס על מנת שתבנה רקמה חדשה.
לא כל פתוגן שנכנס יפעיל את שלושת השלבים מכיוון שלאורך הדרך יש נקודות בקרה
מה תפקיד ה
sentinel cells?
מי הם התאים האלה בדרך כלל? מה התפקיד של תאי מאסט?
תאים היושבים באזור המחסום באופן קבוע. באופן קלאסי זה המאקרופאגים והתאים הדנדריטים. הם
יעשו פאגוציטוזה לפתוגן וייצרו כימוקינים שמעודדים תנועה של תאים אחרים ממערכת החיסון לאזור. ברקמה יושבים
באופן קבוע גם תאי מאסט. הם מייצרים היסטמין, שעושה ואזודילציה, וכך זרימת הדם לאזור מוגברת, וכלי הדם יותר
מחוררים, מה שמאפשר ביתר קלות את החדירה של תאים נוספים לאזור.
מהם
circulating cells?
תאים שגויסו למקום והגיעו דרך הדם. התאים הראשונים שמגיעים כשיש דלקת הם הנויטרופילים.
אלו תאים מחסלים. הם מאוד קצרי חיים בגלל שפעולתם מאוד אלימה והם יכולים לפגוע ברקמה עצמה (הם נחשבים
גם פאגוציטים אבל הם לא מתעסקים בהצגת האנטיגן). כמו כן, גם תאי ה-
NK
יגיעו, ושאר הגרנולוציטים
תאר את תהליך הפאגוציטוזה. השתמש במילים:
פאגוזום, ליזוזום, פתוגן, הצגת אנטיגנים
מיקרוב נקשר לרצפטור על פני ממברנת הפאגוציט (למשל מנוז רצפטור). זה גורם לשינוי בממברנה
של הפאגוציט, והפתוגן נבלע בתוך פאגוזום. הפאגוזום מתאחה עם הליזוזום אשר מפרק את הפתוגן. כאשר הפתוגן מפורק, כל המולקולות שלו נשפכות החוצה מהליזוזום אל הציטופלסמה. זה יכול להתחיל קסקדה של הצגת אנטיגנים
אנזימים ליזוזומליים, פפטידים מיקרוביאליים,
reactive oxygen species
כולם משתתפים בפירוק פתוגן. מה עושה כל אחד מהם?
אנזימים ליזוזומליים - מפרקים דופן, אלסטין וקולגן
פפטידים מיקרוביאליים - פוגעים בממברנת הפתוגן
ROS - פוגעים בפתוגן (לא מפורט איך)
תחת איזו משפחה האנזימים הבאים, ומה תפקידם?
קולגנאז, אלסטאז, ליזוזים
אנזימים ליזוזומליים, משתתפים בתהליך פירוק הפתוגן.
קולגנאז מפרק קולגן
אלסטאז מפרק אלסטין
ליזוזים מפרק דופן
מהם
defensins
cathelicidins?
מכמה חומצות אמינו הם מורכבים? מה תפקידם? איך המבנה שלהם מסייע לביצוע העבודה?
פפטידים מיקרוביאליים. משתתפים בתהליך פירוק הפתוגן.
אלו הם פפטידים קצרים של כ- 20 ח. אמינו, בעלי יחידה הידרופילית בצד אחד ויחידה הידרופובית בצד השני. משום כך הם יכולים לערער את הסדר בממברנה של הפתוגן ולפגוע בה. כתוצאה מכך מעטפת הפתוגן הופכת להיות חדירה ואז אפשר לחסל אותו בקלות יותר.
NK cells
לאיזו משפחת תאים הם שייכים?
עם איזו סוג התקפה על התאים הם מתמודדים?
הם שייכים למשפחת הלימפוציטים. הם מתמודדים עם תאים סרטניים ועם התקפות ויראליות. מה שמשותף לשני סוגי תאים מותקפים אלו הוא שינוי בתא
תאר את אופן הפעולה בו
NK cells
תוקפים. האם התא המותקף יפריש
DAMPs?
למה?
אופן הפעולה שלו מחייב מגע עם תא המטרה. ה- נ.ק מפרישים אל עבר תאמהמטרה חלבון בשם
perforine ,
אשר יוצר חורים בממברנת תא המטרה,
דרכם ה- נ.ק מזריק
granzyme
חלבון המפעיל תוכניות של מוות
אפופטוטי. זה אומר כי התהליך הוא מבוקר- מאחר וה- נ.ק מפעיל תגובת מוות מתוכנן בתא המטרה, התא המותקף לא מפריש
DAMPs
להגברת התגובה החיסונית. אין בכך צורך משום שאם התא הותקף על ידי פתוגן, יהיו בסביבה תאי
APC
אחרים שיציגו אנטיגנים שלו, ואם זה תא שהיה
צריך לעבור אפופטוזיס בלי קשר להתקפה פתוגנית, אז אין צורך ביצירת תגובה חיסונית.
איך תא נ.ק יודע אם לתקוף תא או לא? מה הסיגנל שהוא מקבל?
ה- נ.ק מקבל את ההחלטה אם לחסל תא על פי שני סיגנלים שהוא רואה ממנו- סיגנלים מאקטבים ומדכאים. על פני ממברנת ה-נ.ק יש קולטנים
מסוג
KIRs (killer inhibiting receptors) ,
אשר מאותתים ל- נ.ק לא להרוג את התא, ומסוג
KARs (killer activating receptors) ,
שמאקטבים את
תוכנית החיסול. ה- נ.ק יבצע את ההחלטה על ידי “סכימה” של כל האותות. במידה והיו יותר סיגנלים דרך
KAR
הוא יחסל את התא, ובמידה ויש יותר
סיגנלים של
KIR
הוא לא יחסל.
מה תפקיד החלבון
MHC1
בתא?
אלו חלבונים שנמצאים על ממברנת התא, ומציגים על עצמם דוגמית של מה שקורה בתא. כך למשל אם יש חלבונים ויראלים בתא הם יציגו חלבונים ויראלים. כך מערכת החיסון הנרכשת תדע אם לתרוף את התא או לא, ותדע איזה פתוגן תוקף את התא.
מה הקשר בין החלבון
MHC1
המוצג על ממברנת התא לבין
NK cells?
מבחינת תא הנ.ק כמות החלבון היא מה שרלוונטי. ככל שיש פחות
MHC1
על הממברנה כך הנ.ק יותר יתגרה לתקוף את התא. ההיגיון מאחורי זה הוא שכשוירוס מתקיף תא, או כשתא הופך לסרטני, התא מציג פחות מהחלבוני המ.ה.ס, מכיוון שזוהי דרך של הוירוסים להסתוות מפני המערכת הנרכשת.
איך מתבטאת התחרות בין הסיגנלים המאקטבים חיסול והמעכבים חיסול של תאי הנ.ק?
מהם שני האנזימים שמופעלים בתהליך האקטוב של התא?
מולקולות המאקטבות חיסול, וכמות נמוכה של מ.ה.ס1 מפעילים בתוך תא הנ.ק שרשרת העברת אותות עם הקשירה לרצפטור. המולקולות המאקטבות מפעילות שרשרת של פוספורילציה שבסופה יש שפעול של הפרפורין והגרנזיים. והמולקולות המעכבות מפעילות שרשרת אותות של דה פוספורילציה בסיומה אותם אנזימים מושתקים.